|
|
| נשלח ב-1/6/2004 21:36 |
 |
| |
אריק,
כבר הפסקתי לספור את הבעיטות החלשות שלך, אתה בועט על ריק.
מה הקשר בין הדברים שכתבתי לבין תגובתך לא הבנתי.
אף אחד לא מונע ממך לבחור באיזה השקפת אמונה שנראת לך, שיבושם לך. ומצבה של יהדות יעיד על מצבה הקטסטרופלי - פני הדור כפני הכלב
'בעייתו' של עם ישראל היא בעצם העובדה שהוא תלוי ברוב, "שאחרי רבים להטות", אבל זה לא אומר שהאמת היא בדעת הרוב - ומה קשור כאן ב"ה?
ב"ה קמה תופעת ה'שבתאות המודרנית'?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2004 01:27 |
|
| |
חבר'ה, אפשר לחזור אל הרב קוק? בפורום כמו זה אפשר לנהל דיון גם על מכלול שיטתו התיאולוגית, ולא רק על היבטיה האקטואליים.
אידך גיסא
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2004 04:21 |
|
| |
אריק,
לדעתי היחס החרדי אל הרב קוק אמביווולנטי ונבוך הרבה יותר.
אין לי זמן להאריך כרגע.
אידך גיסא
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2004 04:39 |
|
| |
ועוד הערה בשולי הויכוח על ה"תעוזה", הנון-קונפורמיזם והאוונגרד:
לדעתי המחשבה הפשיסטית היא התאגר הגדול ביותר שקם לתרבות המערבית, אולי מאז עליית הנצרות. ניטשה (בפרשנות המציגה אותו כפרוטו-פשיסט, ולא כפרוטו-אקסיזטנציאליסט) הוא אולי המנסח האינטליגנטי ביותר שלה. זו תעוזה.
זה כמובן לא הופך אותה לנכונה.
אידך גיסא
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2004 09:45 |
|
| |
אידך גיסא,
הערתך האחרונה מחזירה אותנו להודעה שלך שפתחה את הויכוח, בה הערת שתעוזה היא עניין ללהטוטנים ולא להוגים, ומאוחר יותר טענת שהתכונה החשובה להוגה היא החתירה אל האמת. לאור הערתך האחרונה נראה לי שעליך להסכים שלהוגה נועז, מעצם היותו נועז, יש חשיבות בכך שהוא מציב אתגר גם בפני ההוגים הלא נועזים ומחייב אותם להתמודדות עם שיטתו.
ועוד הערה קטנה - סיפור קריעת הסרטיפיקטים ע"י הרא"ו שהבאת באשכול אחר מאשש את טענתי לעיל בדבר התפקיד השלילי של דוקטרינת "דעת תורה".
אגב, כולי התרשמות ממסירות הנפש, לקיים "ובתורתו יהגה יומם ולילה" עמוק אל תוך הלילה...
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2004 09:59 |
|
| |
אידך
נשארתי בטעם של עוד .
אם תוכל להרחיב יותר באיזה מובן הפשיזם הוא האתגר הגדול של המחשבה המערבית.
ואגב פרשנות לניטשה .הייתי אומר שהפשיזם אצלו בא לידי ביטוי לא כדוקטרינה שלטונית כלשהי ( שנראה שהוא סלד ממנה באופן מובהק),אלא כמימוש האינדיוידואל דרך המאבק והסבל. ונמצא ששני המוטיבים שהזכרת פשיזם ואקסיסטנציאליזם מעורבים זה בזה , ומתקבלת משמעות חדשה לפרשנותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2004 16:02 |
|
| |
איקה,
מכיוון שהחלטת לדבר בבוטות, אענה לך באותו סגנון ואני מתנצל מראש.
יש אדם שעמלו בתורה ולמד מקרא ותלמוד, ראשונים ואחרונים רמב"ם וכוזרי וממילא מבטו רחב יותר, ויש מי שעיין ברמב"ם ובלייבוביץ', מניח שירד לאזוטריקה של הרמב"ם, (ואזכיר רק את תשובת הרא"ש שצוטטה באשכול סמוך), וחושב את עצמו אליטיסט ברמתם.
זכותך לחשוב את עצמך כנושאת דגל השכל בניגוד לאספסוף, אבל אם כן אני אספסוף גאה.
ודרך אגב, מה רע בגזענות? הסבר בבקשה, לא ציטוטים מתלהמים.
תוקן על ידי - אריק123 - 03/06/2004 16:39:19
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2004 22:36 |
|
| |
האסופי + גם וגם,
הדיון כאן מתחיל להתנהל בשני ערוצים מקבילים, על כן נראה לי שאפתח אשכול חדש בנושא, ואם אתמהמה - יעשה זאת אחד מכם.
אידך גיסא
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2004 22:49 |
|
| |
אידך גיסא,
תנוח דעתך, שאני אתחיל להסביר מה רע בגזענות?
ואגב, אני זו שציטטה את הרא"ש,
ולהזכירך, אני אישה, כך שכל דבריך בקשר ל"העמלים בתורה" אינם רלוונטיים לגביי, ולגבי כלל הנשים -
תוקן על ידי - איקה - 03/06/2004 23:02:01
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2004 00:02 |
|
| |
אני מצרף ניתוח גרפולוגי של כתב ידו של הרב קוק. הניתוח נעשה ללא ידיעת זהות הכותב.
כתב היד שלפנינו הוא מראשית המאה הקודמת, וכבר ממבט ראשון ניתן להבחין שלא מדובר באדם מן השורה, אלא באישיות משכמה ומעלה, מנהיג רוחני ואיש חזון.
כתב זה, שעשוי להיראות זר למדי למתבונן בן ימינו, הוא תוצר מובהק של הכתיבה הרבנית בת התקופה, וכך יש לשפוט אותו. הגודש והצפיפות הרבה, ההפשטה הניכרת, הקישורים המסובכים בין האותיות באיזור התחתון, כולם אופייניים לסוג כתיבה זה, המשקף את החשיבה הלמדנית הסכולסטית שהתפתחה בישיבות ליטא, המבליטה את האוטונומיה של הדמיון היוצר הלמדני ואת הפלפלנות התלמודית.
ואולם, גם על רקע זה כתב היד שלפנינו בולט ביחודו. עושר הצורות, הקישורים המגוונים והמקוריים והרגש העצום המשוקע בכתיבה מעידים שלפנינו אדם בעל אינטלקט חד, עושר מחשבתי ועומק בלתי מצוי. יתרה מזו, בניגוד ליובש מסויים המאפיין לעתים את הכתיבה הליטאית, כותב זה הוא קודם כל בעל לב ועושר חוויתי, דמיון פורה ונפש של משורר או מיסטיקן. הוא אותנטי עד כדי נאיביות, רגשני באופן הגובל בפתטיות, ועם זה בעל עומק וחוש אבחנה חד וחודר.
יותר משהוא מנהיג העוסק בהגשמה, הוא איש של אידיאות וחזון, וחי בעולם של רוח ויצירה (גם החושניות של קוי הכתיבה שלו מציינת יותר את אינטנסיביות החוויה של המיסטיקן, מאשר נגיעה לעולם החומר). אינדיבידואליסטי ונועז במחשבותיו, אך רך ופייסני באישיותו. ובכל זאת, הוא עשוי היה לצמוח למנהיג בזכות הכריזמה האינטלקטואלית שלו, אישיותו הקורנת ואצילות הליכותיו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2004 02:39 |
|
| |
קראתי את כל האשכול. רק עכשו. סליחה.
אילו היה אפשר להחליף כותרות, הייתי מציע את הכותרת: אשכול על התעוזה הפילוסופית.
אבל האשכול אמור להיות על הרב קוק. וזו הזדמנות ללמוד קצת או יותר על דעותיו.
לי ידוע מעט מאד. בעיקר בגלל שמעולם לא הצלחתי לגמור יותר מעמוד אחד ב"אורות הקודש" בלי לשקוע בתנומה. ממש.
א. בתור פוסק, נטה להחמיר, והקפיד על מנהגים. עם זאת, היה מוכן להקל במכירת קרקעות בשביעית, אם גם רק במלאכות דרבנן.
ב. שיטתו היא מיזוג של קבלה והגליניזם, כפי שכבר צויין. מאד מצאה חן בעיני הקביעה דלעיל (שכחתי כבר של מי) שהרב קוק נתן מעמד בתוך השיטה ההגלינית שלו לחילונות. הוא גם כתב את המשפט המפורסם שלהשכלה היה ערך של אנטיתזה (במינוח שלי, כמובן) לתיקון התזה של היהדות האורטודוכסית של התקופה מחסרונות שדבקו בה.
ג. הקביעה כי שיטת מחשבתו היא עמומה ולכן ניתנת לפרשנויות סותרות צריכה לכאורה הרחבה. האם זה נובע מסתירות יסודיות בדבריו? האם השאיר שאלות פתוחות שמחכות לתשובה? מה הן?
והערה קטנה לאידך גיסא, אבי ה"שלא מדעת" בפורום. כשאתה משבח את הנון קונפורמיזם של הרבי מקלויזנבורג, ואת היציאה נגד המודרניזם של החרדיות, אתה ודאי מתכון ל"תעושה שלא מדעת". 
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2004 03:38 |
|
| |
צחוק-צחוק, אבל אלו שמודעים לתעוזתם הם תדיר... לא-משהו.
אידך גיסא
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2004 09:28 |
|
| |
אני שמח לראות את האשכול חוזר ליעדו המקורי.
מיימוני,
הרב קוק כהוגה -
אני חושב שבכדי לעמוד על השקפתו של הרב קוק עדיף להתחיל מספרי סיכום ולא ללמוד אותו 'על הדף'.
כדאי מאוד לקרוא את ספרו של פרופ' בני איש-שלום (כיום, רקטור 'בית מורשה' בי-ם), "הרב קוק - בין רציונאליזם למיסטיקה', שיצא בהוצ' עם עובד - אפקים. בספר סקירה של הגותו הפילוסופית של הרב קוק לפי נושאים, תוך התייחסות לכתבי יד שטרם יצאו לאור (בעת כתיבת הספר).
ספר מקיף יותר הוא ספרו של צבי ירון 'משנתו של הרב קוק' שיצא בהוצ' ההסתדרות הציונית העולמית, וסוקר בהרחבה רבה נושאים רבים.
ספר יותר קליל ופחות מקיף שיצא במסגרת האונ' המשודרת הוא ספרו של פרופ' י' בן-שלמה 'שירת החיים - פרקים במשנתו של הרב קוק'.
הרב קוק כפוסק הלכה
מקובל לראות ברב קוק פוסק הלכה מחמיר. איני יודע על סמך מה הבסיס לכך. שמעתי על מספר מחקרים שיצאו לאחרונה בעניין ע"י הרב ד"ר נריה גוטל וד"ר חגי בן ארצי.
אני סבור שגם בסוגיה זו צפויות לנו הפתעות. כך למשל, במסגרת הפולמוס שלו מול בד"צ חסידים בעניין שמן קטניות בפסח, כתב הרב:
"...חלילה לנו לשוויי מילי דרבנן כי חוכא ולומר שקטניות אסורים הם אפילו לא הובאו במים, ולמה לנו לגבב חומרות בדבר של מנהג באותו האופן של חל עליו שום מנהג כלל?"
ועוד כתב:
"וחלילה לנו לחשוב, שע"י מה שאנו מתירים את המותר - מה שלא היה דבר זה במציאות על מה שיחול מנהג של איסור - כי בזה ניתן פרצה לפני הפורצים, חלילה. אדרבה, כשיראו העם כולו, שמה שהוא מותר אנחנו מתירים, אז יאמינו ביותר, שכל מה שאנו אוסרים הוא מפני שכך דין תורה...אבל אם נאסור אפילו דברים הבאים ע"י המצאה חדשה שלא היה מעולם כלל, יאמרו שהרבנים חפצים להחמיר מליבם ואינם חסים על הציבור, ובזה יש נתינת יד לפרצות גדולות, ה' ישמרנו".
(הציטוטים מובאים במאמרו של ד"ר חגי בן ארצי, אידאולוגיה ופסיקת הלכה - גרכו של הראי"ה קוק כפוסק, בתוך: מסע אל ההלכה, בעריכת ע' ברהולץ, הוצאת ידיעות אחרונות - יהדות כאן ועכשיו).
|
|
|
|
|
|
