|
|
| נשלח ב-25/5/2004 11:02 |
 |
| |
כה"ג
1. קראתי את דבריך, אך למעשה אתה חוזר על הדברים שכבר כתבתי לעיל. כולנו יודעים שחז"ל תירצו את רוב הסתירות שמעלים אנשי בקורת המקרא, אולם השאלה היא לא האם ניתן לתרץ את הקושיות הללו, שהרי "שערי תירוצים לא ננעלו", אלא האם זה נראה לנו הגיוני שאכן התורה ניתנה באופן כזה שהיא תכיל סתירות פנימיות, שרק על ידי תירוצים דחוקים מאוד ניתן ליישב אותם. מדוע הקב"ה לא כתב את התורה בצורה פשוטה ומובנת שנוכל להבין אותה מבלי שניצטרך לפקפק בפרשנות של חז"ל ?
2. הטענה לפיה הסתירות דווקא מוכיחות שהפירוש של חז"ל הוא אמיתי, שהרי למה שאדם יכתוב יצירה שמכילה סתירות וכו' - היא, כאמור, תמוהה מאוד, שהרי גם בספרים קדושים של עמים אחרים (כגון הברית החדשה - להבדיל) תמצא הרבה מאוד סתירות, האם גם שם תאמר שהדבר מוכיח שהספרות הקדושה שלהם היא "מן השמים", הוא שמא רק בתורת ישראל אנחנו מיישמים כלל לוגי זה ?
3. אם אנחנו מתבססים אך ורק על האמונה התמימה בקבלתם של חז"ל - דבר שאין ספק שאיננו יכולים להוכיח אותו - אזי איננו יכולים לטעון כלום כנגד אנשי בה"מ, שהרי לפי פשוטם של דברים נראה שהם צודקים. השאלה היא האם ניתן להוכיח שהתורה שבע"פ אכן ניתנה מסיני יחד עם התורה שבכתב - או לא ?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2004 11:10 |
|
| |
בוגי
Credo quia absurdum ("אני מאמין כי זה אבסורד" -טרטוליאנוס)
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2004 11:15 |
|
| |
האשכול הזה מזכיר לי סיפור:
ראובן תובע את שמעון על שצלצל בפעמון באמצע הלילה והפריע לו לישון . עונה לו שמעון : ראשית כל , אני בכלל לא מדבר עם סנובים שכמוך . שנית , הפעמון שלי שבור. שלישית , אין לי בכלל פעמון...
לא הבנתי על מה נזדעזעו מוסדי ארץ ונשפכו כוסות מים וקולה כמים . אכן , לדעת אמת יש מגמה מסויימת , אז מה ? הם לא כותבים דברי שטנה , הם מביאים טיעונים .
לקושיות יכולים להיות תשובות טובות , אבל זה לא אומר שהקושיות לא קושיות מלכתחילה . לענ"ד יש להם קושיות טובות כלפי מי שיש לו הבנה מסויימת של היהדות (שמאד רווחת כיום) .
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2004 11:57 |
|
| |
מצו"נ 
זו הנקודה שניסיתי להצביע עליה בהודעתי הקודמת...
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2004 12:14 |
|
| |
בס"ד
כולכם מתמקדים בשאלות 1 ו- 2 שחבל להתווכח סתם לשם ויכוח , הנושאים ידועים ואי אפשר כמובן להוכיח מהם כלום .
אולם בעיקר כתבתי לחשוף את דרך הזיוף שהם נוקטים ומלגלגים על גדולי ישראל , תוך הטעיה ורמיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2004 12:17 |
|
| |
רב"צ,
מהי בעצם הטענה של ביקורת המקרא במקרה הזה?
האם הם מחלקים גם את מה שהם רואים כמקור של החלק הראשון של ספר במדבר לשני מקורות שונים?
והאם העובדה שבספר עזרא מופיע גיל שלישי לא מנוגדת דווקא למה שסבורים רבים ממבקרי המקרא, שעזרא היה העורך הסופי של התורה?
סוף כל סוף, מדוע שיערוך שני מקורות סותרים כביכול זה לצד זה, ועוד יוסיף בספרו גיל שלישי.
ייתכן שהמקרא אינו מתכוון בכלל לקבוע גיל ספציפי [כפי שאכן נפסק להלכה], אלא הכל בהתאם לצרכי השעה. ומה שכתוב בבמדבר ד' מתאר את הגיוס הראשון שנועד רק לשמור על המשכן במהלך בנייתו ושיתחילו ללמוד את המלאכה שמצפה להם ולאחר שהנשיאים הקריבו את קרבנותיהם והיה צורך גם לטפל במה שהביאו שהיה לתועלת הלויים [במדבר ז ד] היה צורך בגיוס בני ה-25.
ובכל התיאור הזה קשה לברור את המוקדם והמאוחר כפי שבראש הספר מתחילים בחודש השני ולאחר מכן עוברים לחודש הראשון.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2004 16:52 |
|
| |
ואני אקרע המסיכה מעל האשכול.
בוגי פעם אמר הבחנה נכונה, כאשר הוא מדבר עם כולל חזונאישניקים ומדבר על כפירתו אינם מזדעזעים וצועקים, אך כאשר מדבר עם הדל"ים פשוט כאשר מוציא המלה הם כבר רותחים.
והטעם פשוט, החזונאישניק אינו חייב לבסס את יהדותו וזהותו כחרדי וממילא אינו חש צורך לקפוץ על הדובר. מאידך, הדלי מכיון שהוא כל כך קרוב לעולם האקדמי הוא חש צורך קיומי לשללו כל קשר וזהות אתם.
למה מזדזעזעים כאן כאשר שומעים "דעת אמת"? כי יש חרדה בקרב החברה שמא הפורום הוא כמין דעת אמת וכופרים, וממילא יש צורך אקוטי לשלול כל הקבלה וכל זהות. אנחנו לא הם.
אך ר"צ שמקבל את ביקורת המקרא ואינו מאמין בהתהוות העולם - באמת מזדהה מאד עם דעת אמת, ולדעתו הדעת אמת צודקים והתורה אינה אחיד ואינה אחד רק שהוא דתי בגלל כל מיני סיבות והם לא. וזה בוודאי ענין של טמפרמנט.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2004 17:40 |
|
| |
מסתברא ,
לעצורניק גם אם הוא חזונישניק שמבחינת בטחונו העצמי האידיאולוגי אינו חש צורך לקפוץ נגד טיעוני דעת אמת, אך מבחינה חברתית כאנוס תבונה/הויה, עליו להתגונן מפני אינקויזיצית המחשבות ולזעוק שאינו מתנגד למסלפים פחות מהפונדמנטליסטים ואדרבה!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2004 18:31 |
|
| |
מסתברא, ההסבר הפסיכולוגיסטי שלך מעניין אך נסתר על ידי עצמו מיניה וביה. דווקא רב צעיר, הקרוב ביותר לפי דעתך ל"דעת אמת", אמור היה לזעוק את המרה שבזעקות כנגד האשכול, והנה, הוא זה שפתח אותו.
האם באמת אתה חושב שהתגובה בפורום כמו בח"ח לאשכול כזה הייתה חריפה פחות ?
לגופו של עניין, דיון שיבוא כתגובה לדעת אמת עלול לחטוא באפולוגטיות וחבל על הזמן.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2004 18:50 |
|
| |
מסתברא
עוררת שאלה מעניינת. מפני מה איני מסכים, ואחרים עימי, לתת מקום לשאלותיהם של "דעת אמת".
וכמה תשובות בדבר.
א. עניינית - לפי שהם אינם מחפשים את האמת, לפי דעתי לפחות.
(ולכן אם יגיעו לכאן הם עצמם ויבקשו לנהל דיון עניני, לבירור האמת, ולא לשם הסופיזם, אסכים לכך בחפץ לב).
ב. הלכתית - אני סבור שאין זה מן הראוי לתת לינקים אליהם. הרי זה נראה כהסכמה מסויימת.
אבל איסור אחר נראה שאין. כיון שלא קשה לאתרם באמצעות גוגל וכיו"ב. אין בזה משום מכשול לפני עיוור. ואולי כדאי לדון בזה באשכול בפני עצמו, כי שמא יש כאן בכל זאת מסייע, שמקרב את הלינק.
ג. מפני מראית עין. אין לי אלא להסכים עם וטו. כיון שיש חושדים אותנו שאנו מסייעים לנו, בטובתנו ושלא בטובתנו - והאם אינך אחד מהללו - האם עלינו לתת יד למי שמחפש נקודות נגדנו.
ולענין הנקודה של בוגי, כדאי אולי לעיין באשכול מיוחד שפתחתי בנושא זה, וכיניתיו "תורת הכסאות". ניסיתי לחפש את הלינק ולא הצלחתי. אולי לינקזעצער?
הראיתי שם, באופן ציורי, כי מי שמבסס את אמונתו על מה שנראה בעיניו כיסודות רופפים, אינו מסוגל להרשות לעצמו לדון עניינית במאומה. שהרי הוא פוחד שישמע שאלה שלא תהיה לה תשובה.
רק מי שיש לו בטחון עצמי בדרכו ובאמת ירשה לעצמו דיון פתוח.
הלא כן?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
|
