מהו הפיתוי שגרם לחטא הראשון ?

זה שנזקקה איקה לקונסטיטוציה הביולוגית של הסוס כדי למנוע את היותו ירוק דווקא מוכיח שבעצם זה אפשרי. מה שקונסטיטוציה ביולוגית לירוק לא יכולה להיות בו בזמן קונסטיטוציה
ביולוגית לבלתי ירוק היינו מלל שוא בלתי אפשרי גם בדמיון כמו שלהיות ולא להיות בבת אחת. אך אפשרות שינוי הקונסטיטוציה הביולוגית אפשרי כמו ספינת ברזל הטסה באויר.

איקה

אכן לא דייקתי בדברי אז, כלומר אני אכן סבור שסוס ירוק הוא אפשרי המציאות (על ידי הנדסה גנטית כמובן, את לא חולקת על כך אני מניח ?), וכן אפשר לדמיין סוס ירוק; אולם ייתכנו מקרים של דברים שהינם 'נמנעי המציאות' ואף על פי כן נוכל לדמיין אותם.

על כל פנים, אני חושב שהטעות הגדולה היא להחליף דברים שהינם 'נמנעי המציאות' מבחינה טכנולוגית, ובין דברים שהינם 'נמנעי המציאות' מבחינה פיזיקלית.

לדוגמה, הרמב"ם כידוע מדבר על "ספינת ברזל ששטה באוויר". אם ניקח את הדברים כפשוטם, נוכל לטעון שכיום הדבר הוא 'אפשרי המציאות' משום שמטוס כן יכול לשוט באוויר.

ברם כמובן שהרמב"ם דיבר על כך שמבחינה פיזיקלית הדבר הוא נמנע, שהרי ללא שום אמצעים טכנולוגיים המטוס לא יכול לרחף באוויר, ואילו הדמיון שלנו בהחלט יכול לדמיין מציאות כזאת. (לפיכך כל הוויכוח סביב ההנסדה הגנטית הינו מיותר לחלוטין, ולכן לא הבנתי מדוע לכתחילה התווכחת איתי וניסית לטעון שהדבר הוא 'נמנע')

ווטו,

במילון, קונסטיטוציה = אוסף חוקי יסוד הקובעים מבנה , ברפואה : תכונות האורגניזם, המבנה "והתנהגות הקבע" .עמידתו בפני מחלות וכו' (מסכנה הכבשה דולי אה? מעניין למה לא החזיקה מעמד) מה שהופך את הדבר למה שהוא – את הסוס לסוס, את החמור לחמור, ואת האדם לאדם.
משמעות המושג "הנמצאות שאינן משתנות" כפי שהן , הוא: שכל דבר בעולם, לרבות העולם כולו עצמו, איננו מציאות אמיתית אלא הוא מציאות מקרית או מציאות מותנית. מציאות שאינה משתנה היא מציאות מצד עצמה, ואיננה ביחס של תלות אל משהו אחר, כגון תלות בזמן, מקום, עולם, תודעה, טכנולוגיה או כפי שקאפח מתרגם : "בני אדם ותחבולותיהם"

אגב, שינוי הקונסטיטוציה הביולוגית אפשרי גם סוס הנושם בזימים?



רב צעיר,

ההיתתממות שלך הולכת ונעשת פתטית יותר ויותר - דברי על הכבשה דולי יוכיחו כי אינני מתעלמת מהטכנולוגיה , אני אינני מתווכחת איתך על הנדסה גנטית – אני מתווכחת איתך על עיקרון .העובדה שאתה עומד על כך שסוס ירוק הוא 'אפשרי' המציאות, הביאה אותך לראות הכל הכל כמשל, כמו שהביאה את הרמב"ן לפרש כמו שפירש.

אתה טוען שהחלום הוא דוחק פרשני, והרמב"ם בונה את כל הפילוסופיה העמוקה שלו על התגברות האדם על כוחו המדמה המתבטא בזה שהנבואה היא בחלום!


לא הבנת את הנקודה המרכזית אותה רוצה הרמב"ם לומר לנו והיא מה היתה טעותם המגונה של הכאלם : גישתם היתה שבמציאות ניתן לחלק את הדברים לא רק לשניים – ל"מחוייב, ול"נמנע" – אלא גם ל"אפשרי".

ואני לא מדברת על מודעות האדם לזה שהוא יכול לדמיין לעצמו 'נמנעי המציאות' - אני מתכוונת בדיוק למה שאתה , אומר עליו שהוא 'אפשרי המציאות'.

ועכשיו שאלה לי אליכם : האם דבריו של הרמב"ם בדבר טעותם של הכאלם איננה רלוונטית לימינו? ואם כן מהי?