אמירה עממית ידועה (שאני מניח שמקורה באחד ה"גדולים" של הדורות האחרונים [אולי חזו"א ?] אם יש למישהו מקור , אודה לו/ה) אומרת שהחרדים/תלמידי ישיבות הם אותם שבחרו בהתנדבות (מה שאפשרי עפ"י הרמב"ם) לשמש בקדש כעין הלויים
בשעתו שיוחדו לעבודת הקדש .
ברצוני לדון בשתי שאלות :
1. מה באמת תפקידם המקורי של הלויים (אם דגש למובן החברתי של קיום קבוצה אנושית כזו בעם ) , בעם ישראל , החל בדור המדבר . (נושאי המשכן וכד') אל שאר הדורות . (בערי המקלט וכד')
2. האם באמת החרדים/תלמידי הישיבות של היום , מקיימים במובן מה את תפקידם כ"לויים" של הזמן הזה ?
אשמח לשמוע את דעתכם המנומקת ...
בתודה מראש , ויום נעים .
תוקן על ידי - אישציפור - 30/05/2004 9:20:24
נשלח ב-30/5/2004 09:37
את הקישור יצר כנראה כבר הרמב"ם בסוף הל' שמיטה ויובל (פי"ג הי"א):
"ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלוהים, ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם--הרי זה נתקדש קודש קודשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים; ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו, כמו שזיכה לכוהנים וללויים. הרי דויד אומר "ה', מנת חלקי וכוסי--אתה, תומיך גורלי"".
יש לדייק, שהרמב"ם מדבר על איש ואיש מכל באי עולם, ולאו דווקא ישראל.
לגבי השאלה 'האם החרדים ראויים'? אני חושב שבמידה מסויימת אדם המקדיש עצמו ללימוד תורה מתוך כוונה ללמדה בעתיד הוא אכן הלוי של ימינו. אני לא חושב שאפשר לומר זאת על מי שרואה את תכליתו בלימוד בלבד.
עוד נקודה שיש לתת עליה את הדעת, ועמד עליה הרב אהרן ליכנטשטיין במאמרו 'זאת תורת ההסדר' (הופיע בגיליון 100 של 'עלון שבות') שכל אדם שרואה עצמו כלוי בימינו, צריך לבדוק בציציותיו שלו אם הוא אכן הגיע למדרגת 'ישר כמו שעשהו הא-להים' או 'פרק מעליו החשבונות הרבים' וכיו"ב.
נשלח ב-30/5/2004 09:46
אני חושבשיש לויים שהם אנשים שעובדים בקדש כלומר כל חייהם הם קשורים לעבודת המקדש. ויש ענינם של התלמידי חכמים שהיו גם בזמן הבית והם היו מחוברים לחיים במלאכה .ובכלל חלוק ענין המקדש מענין הלימוד . הלוים - ענינם המקדש שהוא כביכול מקום מופרש לעבודת הבורא ואילו התורה ולימודה הם חיים בתוך העולם.התמודדות בעולם עצמו עפ"י היושר. ולכן נראה שיש 2 מלאכות.ולכן הרמב"ם מדגיש את כל ההגדרות שהן לא של ת"ח אלא של איש קדוש.והוא יהיה דומה ללוים.אך לא נראה ליחס לזה משמעות הלכתית אלא מחשבתית כי אין לזה מקור ובתורה מבואר הלכות רק על לויים ממש.
והחרדים - חלקם תלמידי חכמים וחלקם אנשי קודש . אין הכללה. וגם מה שהם לא עובדים זה לקיים את התורה לא להתעלות בעבודה וחסידות.
נשלח ב-30/5/2004 19:44
באופן כללי - הלויים מביאים את תפקיד הקודש לידי יישום. הלוים הופקדו בעיקר לשמור על המקדש ולישא אותו ממקום למקום. ונמצא הלויים מאפשרים את עבודת הקודש.
ת"ח הראויים להורות, מביאים לידי יישום ומשמרים בתקנות את קדושת התורה.
נשלח ב-31/5/2004 01:34
ממללא ,
ההבדל הוא שהרמב"ם מדבר על יחידים שבוחרים באופן עצמאי בחיים כאלו ואילו החברה החרדית מהווה חברה שלימה שמבוססת על הרעיון הזה ובזה יש דמיון מה לשבט לוי , בזמנו ...
עוד נקודה (קצת נוגע למה שהזכירו ישרן ויהוסף) שהרמב"ם לא כ"כ מזכיר (למיטב הבנתי) היא תפקיד הלוי כנציג של עם ישראל (שמודגש רבות , בפרשות שלנו [למשל אצלינו בפרשת בהעלותך]) גם בעבדתו בקדש , וגם בעבודתו כמחנך . (הן בהוראת התורה , והן כמעין עו"ס בערי המקלט והלויה )
נשלח ב-31/5/2004 07:57
אישציפ,
לרישא של דבריך אני מסכים. לי אישית אין בעיה עם עצם הפרישה מהעולם (לרבות מהחובות הבסיסיות) כמו עם היעדר הדילמה שקודמת לבחירה הזו.
לגבי הסיפא, אף אחד לא טוען שהם תחילף ללוויים. זהו בסה"כ מעין דימוי, לכן אני לא מבין את הצורך לבחון כל מיני מאפיינים של הלויים באברכי כוללים בימינו. האם לדעתך הם גם צריכים לדעת לשיר?
נשלח ב-31/5/2004 09:41
איש"צ,
בוודאי אין לשפוט את הכלל כולו אלא את ה"טרנד" הכללי. לגביו, עד שאתה מתמה אם לומדי התורה הם כוונת הרמב"ם בסוף שמיטה ויובל, תמיהני אם הם אפילו אלה שכיון להם הרמב"ם בפ"ג ה"י מת"ת. [שם דיבר הרמב"ם על החפץ בתורה אלא שמצרף לחפצו זה גם רצון "שלא לשמה" לבנות על לימוד התורה את מחייתו. אך זה שעיקר חפצו בתורה היא להתאים את עצמו לנורמה חברתית ומעמד אליהם הוא שואף, לא רק שאינו מהלויים אלא אף לא מפשוטי העם.]
נשלח ב-31/5/2004 11:18
ווטו,
זהו בדיוק שלא באתי לעסוק ביחידים , ובשאלת היותם ראוים/לא ראויים .
אלא בחברה כחברה .
כל מהש ניסיתי הוא להתלות ברעיון של "שבט לוי" שלהבנתי הרעיון של החברה החרדית , מקביל לו (חלקית) , וזאת בין השאר כדי למצוא דרך לתיקון הקלקולים שנבעו ממימוש לא נכון , של הרעיון הזה .
ו...תחילת התיקון , הוא העיון .
ממללא ,
עכשיו הבנת , יחי קרליבך .
סתםסתם , עיין במה שכתבתי לווטו למעלה , הם מסבירים את מה שביקשתי להשיג באשכול הזה ...
ו...כמובן אשמח לשמוע תגובות.
תוקן על ידי - אישציפור - 31/05/2004 11:23:25
נשלח ב-31/5/2004 15:24
קצת פרשנות:
והלך ישר כמו שעשהו האלוהים = פראק ופאת קאסטם.
ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם = סידור מלא, בחינת גן עדן לפני החטא
איני אומר חלילה שכולם כאלו, אבל התופעות קיימות, ולכן היומרנות מוגזמת.
נשלח ב-17/3/2010 05:15
אני חושב שמותר לבחור להיות שבט לוי אבל רק לחמש שנים,
ואם הצליח בלימוד וקיבל תפקיד ציבורי אז מה יכול להיות יותר טוב מזה,
אבל אם אחרי חמש שנים לא יצא ממנו כלום, אז אסור לו לחיות על כספי הציבור,
כל עניין שבט לוי היא לעבוד בשביל כלל ישראל, ולכן הוא חיי על חשבון הכלל כמו עובדי מדינה,
אבל אם הוא לא עושה כך, אז למה ?????
נשלח ב-17/3/2010 07:32
מי דיבר על חי על חשבון הציבור? מדובר על צבא. אם אתה מתכוין למילגת כולל, זה לא על חשבון אף אחד, זו תמיכה זעומה שמגיעה למי שאין לו הכנסה מלבד לימודים. מותר לאיש להיות עני מבחירתו, וכל הפסטיבל סביב העובדים והתורמים לחברה נראה כאילו לקוח מימי לנין ומרקס, הבחור רוצה להיות עני שיהיה עני אפשר להכריח אותו לעבוד? הוא לא חייב לחברה שום דבר ולא רוצה להיות חלק מהמשק הישראלי, מה הבעיה? כל הבעיה היא אם הציבור כופה אותו לכך והוא לא חשקה נפשו בתורה ולא בעניות, שיקח אומץ ויעשה מה שהוא רוצה מבלי להתבכין, אף אחד לא אוסר לעבוד, פחות מעריכים את מי שעובד, אל תהיה נחיתי, ותטפל בהערכה העצמית שלך מבלי עזרת הציבור.
נשלח ב-17/3/2010 08:05
ואמאי: אתה עושה את עצמך תמים או מה ?
אותי למדו שכסף לא מדפיסים, אותי למדו שעל כל שקל מישהו הזיעה את דמו, אוקיי
עכשיו הלוי חייב לדעת שכל שקל שהגיע לידו היא למטרה אחד, שיגדל ממנו מג"ש מלמד פוסק דיין וכו'
מבחן הלוי הייתה חמש שנים, לכן אחרי חמש שנים אין לא זכות לגנוב כסף, ואפשר לגנוב גם דרך עניות,
כלומר עובד על מצפונו של המזיעה את לחמו, שיתחלק איתו מלחמו,
לגבי בחירה להיות עני:
אין זכות לאדם לבחור להיות עני על חשבון האחרים, למשל כל פטור של ארנונה, היא על חשבון הציבור וכו' וכו'
כל פטור לשלם על חינוך ילדיו היא גם על חשבון האחרים,
נשלח ב-17/3/2010 22:14
מדובר כאן בדיון תיאורטי בלבד שכן המציאות היא שרוב אלו שנהנים מהסדר "תורתו אומנותו" תורתם רחוקה מלהיות אומנותם הוויכוח הוא רק באיזה אחוזים של רוב מדובר. אמנם לא כל הבטלנים דרגתם שווה יש כאלו שיודעים ללמוד אבל נמאס להם לשבת בכולל . לעומתם ישנו ציבור גדול של אנשים שחדשים בעולם התורה שבקושי יודעים לקרא גמ' עאכו"כ תוס' הללו מבלים את זמנם בקריאת תהילים במקרה הטוב. זאת מלבד קהילות שאצלם באופן רישמי שואפים לעשות ביזנ'ס "ותורתו אומנותו" נועד להשתמט מגיוס. אם בעתיד יהיה מצב שבו מי שלא לומד מתגייס או אז נתחיל לדון בסוגיא שהעלתם עד אז המילים "תורתו אומנותו" מקבלות משמעות אחרת.
נשלח ב-17/3/2010 23:38
אני מוחה בכל תוקף
אני לוי ממשפחת לויים ואני מוחה בכל תוקף על השוואתי לחרדים ללא עוול בכפי
_________________
טוב שכן קרוב מאח רחוק?
נשלח ב-18/3/2010 06:07
תפקידם של החרדים כלוים?! כלומר זריקת כסאות על נשים?
, יחי קרליבך 
.
