|
|
| נשלח ב-18/3/2010 12:14 |
 |
| |
בעם שפוי אחר היו מטפלים בזה אחרת,
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2010 12:21 |
|
| |
נו, אל תהרסו לי את השרשור , לא בכל יום שרשור שלי בן 6 שנים, חוזר לככב בפורום, אל תקחו אותו למישור הפופליסטי. שאלתי על העקרון , זה שבפועל יש לא מעט חוליגנים , זה נכון אבל לא הנושא בו רציתי לדון. בתודה מראש.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2010 23:38 |
|
| |
כמה הערות לדיון המתחדש:
1) עדיין יש כאלו שאינם מבינים את קיום מצוות ת"ת כערך לעצמו? תלמיד חכם זה לא מג"ש ולא דיין.
כללי "מי שלא ראה סימן ברכה בלימודו", שרשאי לפרוש, מסורים לגדולי הדור.
2) במצרים הלוויים לא השתעבדו אפילו שלא היו 'מעין עובדים סוציאליים' כנכתב כאן...
3) עם כל הקלות לדבר על פראק ודירות, המציאות העובדתית היא שאמנם הם גרים בדירות משלהם ולובשים פראק - אך הם חיים בדחק נוראי! וזה, לטעמי, קיום של "פרק מעליו עול החשבונות" וכו'.
גם בנתינת מעשר כספים מהכנסה של שלושת אלפים שקלים לחמישה נפשות, מתקיים הנ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2010 01:05 |
|
| |
| בחגוויהסל כתב: |  | כמה הערות לדיון המתחדש:
1) עדיין יש כאלו שאינם מבינים את קיום מצוות ת"ת כערך לעצמו? תלמיד חכם זה לא מג"ש ולא דיין.
ברור שיש ערך איזה מן שאלה זאת אבל והיות שחז"ל אמרו ונפסק להלכה שסופה בטילה וגוררת עון,
ולכן טוב יעשה שידאג לעצמו לישכר זבולון, אבל כשבט לוי לא יכול הוא להיתנהג אם הוא לא רוצה להיות בסוף מג"ש או מלמד ילדי ישראל ודרך אגב בחייייייינם וכו'
אגב: אברך עובד יכול ללמוד את אותו השעות ביום כמו אברך כולל, במילא אין כאן צידוק לחיות על הציבור,
ידוע לך שתורה אמנותו אסור לו לעסוק בדברים של רשות, למשל ללכת למכולת ולבנק וכו' ומה זה החופש משעה 1,00 עד 4,00 בכל יום ולמה חופש בשישי ושבת, ומזה הבין הזמנים בחודש אב, ומזה החופש פסח וסוכות,
כללי "מי שלא ראה סימן ברכה בלימודו", שרשאי לפרוש, מסורים לגדולי הדור.
2) במצרים הלוויים לא השתעבדו אפילו שלא היו 'מעין עובדים סוציאליים' כנכתב כאן...
אז איך בדיוק לדעתך היה להם אוכל ? כנראה עבדו שם כמו כל מצרי, נכון שלא היו עבדים אבל נראה לך שהם לא הביאו לחם הביתה,
3) עם כל הקלות לדבר על פראק ודירות, המציאות העובדתית היא שאמנם הם גרים בדירות משלהם ולובשים פראק - אך הם חיים בדחק נוראי! וזה, לטעמי, קיום של "פרק מעליו עול החשבונות" וכו'.
גם בנתינת מעשר כספים מהכנסה של שלושת אלפים שקלים לחמישה נפשות, מתקיים הנ"ל.
|
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2010 08:28 |
|
| |
חגווי אתה צודק שהבחירה במסלול חיים קשה היא בטוי של פריקת חשבון גם אם הפריקה מלווה בפראק. בכלל בחייו של אדם רגיל אין המון צמתי הכרעה (למשל אם להיות לוי) משמעותיים ובחירה בצומת הכרעה קובעת פרק חיים שלם ואם היא באה מפריקת חשבונות זה יפה. דא עקא – לפעמים אדם "נשבר" ומתחיל לחשב חשבונות, (אמנם בגלל שמצבו הכלכלי דחוק מאוד החשבונות הינם קטנים בכסף ופעמים גם בכבוד, אבל הם רבים) ואז הוא לוי רשמית בלבד. בעיה חמורה היא שהבחירה בצומת ההכרעה נעשית כשאדם צעיר, אינו מכיר את כוחותיו, דואגים שלא יכיר את העולם, והוא נח להשפעה מאוד (בגלל גילו, האוירה המוסדית והכללית בה הוא נמצא, הניתוק מהעולם וסילוף תמונת העולם בידי סביבתו, והנהגתו והאוירה ש"רגע חושבים? חבל על הזמן, ציית לגדולי הדור!" (ציטוט של סיסמת פרסומת של "עץ" ז"ל בזמנו)). כך אנו מגדלים הרבה שרידי לוויה ולא לויים ממש. להערכתי רוב האנשים בני 40+ נקלעים למצב כזה. שאלה היא אם המחיר הכבד ראוי לאידיאל הכבד.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2010 10:58 |
|
| |
אתם מאלצים אותי לדון במילה הראשונה בנושא האשכול, שאיננה "לוויים" אלא "חרדים":
הלא זה ברור, שככל שציבור (כל ציבור) גדל בכמות -- הוא קטן באיכות.
מבחינתי "חרדים - כלוויים" מתייחס ללומדי תורה שהם בגדר 'תלמידי חכמים'. מי שמתבטל בכל צהרים, בשישי, בשבת ובניסן ואב - איננו לוי ולא בן לוי. הוא גם איננו תלמיד חכם, ולו רק מפני שהשיכחה שלו יתירה על הלימוד שלו.
לטעמי, פוחת האשכול התכוון לשאול האם האלפים שעוסקים בתורה ברצינות, יש להם את אותו גדר ייוס של "לוייה" שהרמב"ם מרחיבו.
עם יד על הלב - כן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2010 11:42 |
|
| |
בחגווי
אין ספק שיש כאלו. איני יודע מה המספר.
לא התייחסתת הערה למחיר הכבד המשולם ע"י כל הציבור למען זה. האם זה כדאי? האם צריך? האם אין דרך אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2010 12:48 |
|
| |
לך ב'בין הזמנים' למאות בתי המדרש - ותספור.
תשאל ב"דרשו" כמה ייבחנו בסוף ביהז"מ הזה 'קניין ש"ס' שאוחזים בכמעט 2,000 דפים למבחן.
תשאל גם ב"מפעל הש"ס" כמה נבחנים מדי חודש.
תשאל בעוד המון מקומות -- ותסכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2010 15:04 |
|
| |
בחגווי
אני יודע... יודע... מתרימים אותי לזה....(סתם ציניות)
אבל דע לך שיש המון שאינם לומדים כל כך הרבה. כלך לך לכוללים רבים שנראים כבתי קברות והלומדים בהם נראים כרוחות רפאים. האמן לי שזה קיים, והרבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2010 21:15 |
|
| |
בחגוויהסל: אני אוהב אותך,
ברור שמי שתורתו אומנותו עם כל הלכותיו הוא שבט לוי לכל דבר, רק אמרתי שהוא צריך להיות כזה, ואם לא הוא גנב,
לי יש שלוש ישכר זבולון, ולמה שלוש ? 1 מקרא 2 משנה 3 הלכה, ואני שותף בכולל מיוחד ליום שישי,
אני רק אומר שמי שיש לו שכל ולא רוצה להכשל בגזל, שיחפש לו ישכר זבולון,
כי התפקיד של שבט לוי זה רק מחוייבויות,
השבת נזכרתי בך, אומר האבן עזרא ויקרא פרק א
גם יתבונן מכל קרבן סוד התולדת, והחטאות, והמצות " להחיות מורי התורה".
כלומר הכהנים והלויים שהיו מורי התורה לישראל, וללוי אומר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל (דברים לג' י')
כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו בפיהו, הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי (מלאכי ב, ז: ג' י' )
כל מי שרוצה להיות שבט לוי חייב לדעת שכסף לא מדפסים, כסף זה דם של אנשים עובדים לפרנסתם,
אבל לצערינו אני כעובד לא רוצים לקבל את ילדי בחידר כי אני לא אברך, אתה מבין את האבסורד,
וגם לא נתנים לי לגור בשכונה כי אני לא אברך (ועדת האיכלוס)
הנה מה שכתבתי בפורום אחר לפני הרבה זמן
אתה בהחלט צודק וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך אורח חיים הלכות בית הכנסת סימן קנו,סעיף א' אח"כ (א) ילך [א] לעסקיו, דכל תורה שאין עמה מלאכה * סופה בטלה וגוררת עון, כי העוני יעבירנו ע"ד קונו; ומ"מ לא יעשה א מלאכתו (ב) עיקר, אלא [ב] עראי, ותורתו קבע, וזה וזה יתקיים (ג) בידו;ע"כ הביאור הלכה במקום: אבל אנשים יחידים יוכל להמצא בכל עת באופן זה [וזהו שאמרו בברכות ל"ו ע"ב הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידן ר"ל דוקא הרבה] עיין שם ברור שהמשנה ברורה לא חולק על השולחן ערוך, רק כותב שיחידים יוכל להמצא ( קשה מאוד להבין את הפירוש של המשנה ברורה על הגמ' "הרבה" דווקא הרבה, כי הפשט בגמ' אפילו הרבה, ולא עלתה בידן, כלומר אפילו יחידים, אבל כידוע המשנה ברורה לא כותב אייגינע, ומצאתי את המקור, ולא זכור לי עכשיו איפה) וזאת התורה לא תהא מחולפת ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא ית"ש המצב הקיים היום, נוצר בגלל הצבא, (זה לא תורה ולא השקפה) שמעתי בשם ר' שמואל אוירבאך שליט"א שאמר
שהחז"א טען שאחרי השואה לא נשאר לומדי תורה, אבל השמועה הזאת שווה כמו כל שמועה של איש מפי איש, כי אז מה? אין את הסופה בטלה וגוררת עון ? ואפילו אם נקבל את השמועה, החז"א התכוון לדור אחד ולא לכל הדורות, הביאור הלכה שם בהמשך מביא את הרמב"ם, ולא שבט לוי בלבד וכו' ברור ששבט לוי זה לא רק זכויות, בעיקר חובות, מי שתורה אומנותו אסור לו להתעסק בצורכי רשות כלומר ללכת לבנק וכדומה, וידוע שאיש משבט לוי אחרי חמש שנים שלא הצליח בעבודת הלוים וכו' כך גם אברך כולל שלמד חמש שנים ולא היגיע למעמד של ללמד לאחרים בחינם כמובן (כלומר מלמד ת"ת או מגיד שיעור או רב בישראל) הסברה אומרת שהוא לא יכול להמשיך לחיות על כספי הציבור, אבל בעוונותינו הרבים מקיימים את זה, רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם וכך היה הלל אומר ודישתמש בתגא חלף הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם: המצב כהיום היא שמי שעובד ומקיים את שולחן עורך לא מקבלים את בניו לת"תים
עד כדי כך שבקרית ספר לא קיבלו בן של מלמד באותו ת"ת שהוא מלמד כי הוא לא אברך,
ועוד, ממתי הישיבות נהפכו לאוניברסיטה שמקבלים רק את המחוננים, (הרי במעמד הר סיני כתוב לעיני כל העם מפרשים חז"ל כך, א"ר שמעון בן יוחאי מנין אתה אומר אילו היו ישראל חסרים אפילו אדם א' לא היתה השכינה נגלית עליהן דכתיב (שמות יט) כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני מעשה בר' שהיה דורש בבית המדרש הגדול וכשהיה מבקש ליכנס לדרוש היה אומר ראו אם נתכנסו כל הקהל ומהיכן אתה למד ממתן תורה מנין שנא' (דברים ד) באמור ה' אלי הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי,) הייתכן שאתם האברכים תחיו על כספי ציבור כלומר על המעשר כספים שלנו ולא לקבל את ילדינו לת"תים ובישיבות??????????????? בזמן שזה התפקיד של שבט לוי אני לא רוצה להרחיב בנושא של שועדת האכלוס (עובד כנהג בעוף טנא, אם גופיה של עוף טנא, לא עבר את ועדת האכלוס,) הרי אחד מהסיבות ששבט לוי לא נחלו בארץ שהם יהיו מעורבים בכלל ישראל
כדי ללמדם תורה ומצוות, לא???????????????? יהודי שעובד היום ומשתוקק לקחת לבתו חתן תלמיד חכם, האם זה אפשרי?
בביתר למשל לא קיבלו ילדה בת 2 בבית יעקב כללי (לא חסידי) בגלל שלא רואים את האבא במנחה מעריב, והאב לובש כובע חסידי וכו' וכו'
הסטיגמה הזאת שמי שעובד אוטומטית עומד בבית כנסת מאחורה זה מגיע מהחינוך שלנו,
ואחרים יקראו לזה "השקפה", בעיני המושג השקפה זה דת חדשה,
אנחנו יצרנו מצב בלתי אפשרי שאין בת רגילה שתסכים לקחת בחור עובד,
בחור שצריך לעבוד אין לו אפשרות לקבל שידוך טוב, וזה הסיבה שהם מתקלקלים, הם מרגישים לא מקובלים בחברה,
במצב אידיאלי בחור או אברך שעובד, רמת היראת שמים שלהם, לא צריך שיהיה פחות טוב, האם לא אנחנו אשמים בזה?
תוקן על ידי maxmen ב- 20/03/2010 21:28:02
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2010 09:15 |
|
| |
מקס ציין כי אנשים עובדים מנודים בחברה החרדי. (הדגים בקבלה למוסדות חינוך, וועדות איכלוס). צריך לציין כי יש שני סוגים שבאופן גורף חריגים לכלל זה. - עובדים במוסדות קדושים. מנהלי סמינרים המסננים בנות עובדים הם עצמם עובדים, וכן כמעט כל המשמשים במוסדות חינוך חרדיים. עובדים בכירים בעמותות צדקה חרדיות ודומיהן. נראה לי כי ההחרגה נובעת מכך שחלק משמעותי מסיבת הנדוי היא ההנחה כי מי שיצא לעבוד נפתח לעולם ה חיצוני והיהדות החרדית מפחדת מפתיחה זו פחד מוות. לכן מי שנשאר בחיקו הבטוח של המחנה מנודה פחות.
- אנשים עם כח (הרבה כסף, קשרים או משהו יחודי אחר). לאנשים כאלו יש בדר"כ יחס טוב יותר מלאברך רגיל, אלמוני.
ועוד הערה – חושבני כי אם הקהילה מכירה אותך ויודעת כי אתה "בסדר מבחינתה" – תתקבל. ה"מכה" תגיע הזמן השידוכים. תשלם על עבודתך טבין ותקילין... כך שתגלה כי ספק אם היא משתלמת...
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2010 10:39 |
|
| |
תלמיד
סידור מלא יענה את הכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2010 11:08 |
|
| |
מקס:
העניין של 'היבדלות' תוך-מחנית הוא חדש - אך מחוייב המציאות.
ושים לב, שדווקא ה'חזון איש' הרחיב את המושג "בת תלמיד חכם" על כל נערה הלומדת ב'בית יעקב', ודווקא הסטייפלר מקל ב"בני נדות" כדי להכניס את בעלי התשובה לכלל המשודכים עם הבני-תורה...
מכאן, שהשיקול הוא פרקטי-רוחני ולא בדלני במהותו.
וקיצרתי בעניין שאינני עיקר האשכול.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2010 11:18 |
|
| |
לפני ההקלה הזו היו אבות מכים את בנותיהם, - מפני שאמרו עליהן שהן לא בת ת"ח
_________________
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 21/03/2010 11:20:19
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
