משרד החינוך בשיתוף הסוכנות והמרכז הבינתחומי בהרצליה הוציאו בימים אלו לאור חוברת בשם "נוער חושב מחר". החוברת מכילה חזונות נבחרים של בני נוער בישראל ההולכים בדרכי הרצל "החוזה".
את שער החוברת מעטרת הקדמה מאת צרת החינוך גב' לימור לבנת. את הקדמתה היא פותחת במעשה הבא המובא בגמ' תענית יג.
יום אחד היה הולך בדרך. ראה לאותו אדם שהיה נוטע חרוב.
אמר לו: זה עד כמה שנים טוען?
אמר לו: עד 70 שנה
אמר לו: פשוט לך שתחיה 70 שנה?
אמר לו: אותו (אדם) עולם בחרוב מצא. כמו ששתלו לי אבותיי - שותל גם לבניי
ובל תחשבו, גב' לבנת אינה לומדת שטחי. היא לומדת ב"עיון". את המוסר השכל לדורנו היא מוצאת בהשוואה לחזונו של הרצל אשר זרע את המדינה היהודית, ואת חרוביה אוכלים נכדיו היום...
גברתי היקרה.
מי שלא אוכל את הפירות שזרעו אבותיו גם לא יזכה שנכדיו יאכלו את זרעיו הוא.
כשם שאדון הרצל לא אכל את פירות התורה והמצוות שזרעו אבות אבותיו אלא התרחק מהם כמטחוי קשת עד כדי שזמם להוביל את העם היהודי לשמד המוני (כך ע"פ יומניו), כך גם נכדיו בארץ ישראל ג"כ לא נהנים מדי מפירות חזונו. מדינת ישראל של היום ודאי אינה פרי חזונו של הרצל. הרצל ודאי חזה מדינה בה יושבים איש תחת גפנו ותחת תאנתו. תחת זאת קבלנו מדינה מוכת טרור אין סופי. דם יהודי נשפך כמים הרבה יותר ממה שנשפך טרם הוקמה המדינה.
בחוברת זו מופיעים עוד אנקדוטות משעשעות. נתייחס אליהם אחד אחד בהמשך הדרך.
תוקן על ידי עצכח ב- 18/06/2007 16:35:02
נשלח ב-30/5/2004 16:50
בן חורין,
שוב אתה מחזיר אותנו לוויכוחים הישנים? שוב יהיה צורך לחזור ולהזכיר שבעשר השנים שקדמו להקמת המדינה נשפך דם יהודי כמים, באירופה דווקא, בכמות כזו שאם ימשיך להישפך דם במדינה באותו קצב ממוצע שהוא נשפך מאז מלחמת העצמאות, המדינה תגיע לאותה כמות בעוד יותר מעשרת אלפים שנה? ושאלה שדמם נשפך היו, ברובם, מאלה שאכלו את פירות מה שנטעו אבותיהם, סביהם ורבותיהם?
נשלח ב-30/5/2004 17:51
גם וגם.
המדינה היהודית הוקמה:
1. על מנת לפתור את בעיית האנטישמיות, ואת הבעיה הזו היא לא פתרה. כל מי שעבר על יומניו של הרצל רואה כי זו הבעיה המרכזית שעמדה לנגד עיניו. מעת לעת הוא החליף פתרונות מתוך מטרה למצוא את הפתרון לאנטישמיות. האנטישמיות הולכת וגוברת ובמדה ואומות העולם יתאחדו על מנת לערוך שואה שניה אף כח ישראלי לא יוכל לעצור אותם אם לא כח אלוקי.
2. מדינת ישראל הוקמה גם לשמש כמקום מקלט ליהודים בו ימצאו את מנוחתם. העם היהודי תמיד שיווע לעלות לציון, ויהודים דתיים תמיד ערכו עליות מאורגנות עוד שנים רבות טרם נולדה הציונות. נכון שהקשיים היו גדולים מהיום. אולם מי שרצה הצליח.
נשלח ב-30/5/2004 18:55
בן חורין.
איני יודע מה פסול מצאאת ברעיון שהיא מנסה להעביר, שהרי הבעיה היא להתחיל, אח"כ הכל כבר רץ, אם כי ייתכן שינה כיוון, אולי מדינת ישראל כפי שהיא היום אינה המדינה שהרצל חלם עליה, אולי מספר בני הישיבות שקיבלו פטור משרות צבאי בהסכמת בן גוריון היה כמספרם היום, אך בטוחני שגם הישיבות של היום אינם הישיבות שחלמו עליהם מיסדיהם.
חזונו של הרצל היה מדינה עצמאית לעם היהודי, חזונם של המנהיגים האחרים (ורבים מהם גדולי ישראל) היה קיום יהודי באירופה.
מי ניצח?
בטח שלא גדולי ישראל.
נשלח ב-30/5/2004 19:05
בן חורין
איני מכיר את החוברת ואני למד עליה רק מתוך דבריך.
אני גם בטוח שדברי הביקורת שלך נכתבו מתוך כאב ואכפתיות. עם זאת, לא הצלחתי להבין מה היתה הטעות של שרת החינוך.
היא הביאה מעשה מהגמרא.
היא דרשה את הרעיון שבו. והרעיון נראה אמיתי: אנו מקבלים מה שהכינו עבורנו אבותינו. אנו מכינים לדור הבא. בינתים, האחריות בידינו.
היא סבורה שאחריות זו כוללת אחריות למדינת ישראל ולחזונו של הרצל.
אולי נקודה אחרונה זו היא הבסיס לביקורת?
אני מסכים עם זה. ניתן באמת לבקר את התכנים שמעביר משרד החינוך. ניתן גם לבקר את הצגת המדינה כאידיאל (אמנם, אני כלשעצמי ציוני, כידוע). ניתן גם לבקר את חזונו של הרצל (איני מכירו).
נמצא שאנו מודים לגברת לבנת באחד וחולקים עליה באחד. אנו מודים לה שהמסר במעשה הוא האחריות להכין תשתית - חינוכית ומן הסתם גם גשמית - לדור הבא. המחלוקת היא בטיבה של תשתית ראויה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-30/5/2004 21:06
שם החוברת כשלצמו, "נוער חושב מחר", מיטיב בעצם לבטא את שוני מהות הנוער דהיום מאשר הנוער היהודי הקלאסי.
ניתן להסביר זאת ע"פ המובא במדרש שביקש הקב"ה מאומות העולם (טרם נתינת התורה?) להביא ספרי יוחסיהם ולא היה בידם, וכשביקש מישראל הביאו לו ספרי יוחסיהם.
יש המסבירים זאת ב"דרך דרש", שאומות העולם אינם גאים בספרי יוחסיהם, מאחר וכל גאוותם היא בקידום הטכנולוגיה וכלל המדעים, ולכן ככל שהדורות מתקדמים כך ניתן להצביע על השגים גדולים יותר בתחום המדע.
הגויים, אפוא, מתביישים באבותיהם הפרימיטיביים לטעמם. לא כן, היהודים, אשר העבר הוא גאוותם. ככל שהעם היהודי מתרחק ממעמד הר סיני, ככל שהוא מתרחק מענקי הדור של הדורות הקודמים הוא חש שהוא הולך ומתוונן.
היהודים, אפוא, הם "נוער שוחר אתמול" ולא "נוער שוחר מחר".
נשלח ב-30/5/2004 21:32
.
בן חורין
עקביא בן מהללאל לא סבר כמוך, ולא פקד על בנו לחבריו.
ואיך אמר לי הרב שלי לפני זיליון שנים:
אם החתן המוצע הוא תלמיד חכם, בעל מידות וכו' , אז זה שיש לו גם יחוס - זה בודאי לא מזיק...
נשלח ב-30/5/2004 23:04
מההה?? חתן??
ואני תמיד חשבתי שאתה מואדיב ולא מואדיבה....
נשלח ב-30/5/2004 23:06
נו , לא לחינם בחרה המואדיבה במואדיב .
נשלח ב-31/5/2004 17:09
לבן חורין
הגמרא היא בדף כג ולא בדף יג, כפי שציינת.
וראה זה פלא: הסיפור על חוני המעגל מובא כהמשך והסבר לפסוק "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים", מתהלים פרק קכו פסוק א.
היהודים, אינם "שוחרי האתמול"
הם שוחרי *מ*אתמול ולא *כל* אתמול.
נשלח ב-31/5/2004 17:41
נישטאיך.
הגמ' היא אכן בדף כג ולא יג
ברוב טפשותי סמכתי על כותב הנאומים של הגב' ליבנת.
סיפור זה מופיע גם במדרש רבא פרשת קדושים
נשלח ב-31/5/2004 18:34
לבן חורין,
הסיפור אינו מופיע שם, אם כי בפרשה כה סי' ה שם, מופיע סיפור בעלי מסר דומה, שאינו כסיפורנו ואינו על חוני המעגל אלא על אדריאנוס.
הסיפור מופיע בילקוט שמעוני (רמז תתפ).
הערה קטנה:
שמו של המדרש הוא "מדרש רבה" ולא "מדרש רבא".
תוקן על ידי - נישטאיך - 31/05/2004 18:50:33
נשלח ב-31/5/2004 21:20
נישט איך,
"רבא" או "רבה". כמדומני ששניהם נכונים. אם כי בש"ס כ-69 פעמים כתוב "רבה" כפי שאתה כתבת, וכ-11 פעמים "רבא" כפי שאני כתבתי, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.
הנתונים הנ"ל אינם מדויקים לחלוטין מאחר ובדקתי זאת לפני זמן רב.
נשלח ב-6/6/2004 14:17
מה ענין ש"ס לכאן?
נשלח ב-6/6/2004 16:26
שאלתי זו מופנית דווקא לכותבים בפורום זה.
איני נמנה עם לומדי התורה, השתייכותי בציבור הינה לציבור מכבדי התורה. אל אף שבשנות עלומי ניסיתי מספר פעמים להיות הוגה בתורה יום וליל, אולם באין הצלחה בדרך זו, הלכתי לדרך אחרת שהמעיין בחז"ל יוכל לראות שאף היא אינה נופלת בדרגתה.
קחו לדוגמא את יהושע בן נון, במדרש מופיע כי בתחילת דרכו היה "מסדר ספסלים" בבית מדרשו של משה. שני מנהיגי העם הראשונים של עמנו הגיעו משני אסכולות שונות, אסכולת הגבוהים מרגע לידתם, ואסכולת המכניעים עצמם לגדולי הדור.
כמי שרואה את בקיעותכם הרבה במקורות היהדות, בקיעות מדהימה בגמרא, (חסידים אומרים שדף גמרא מוריד א שטיקעל בלאטע מהפנים, תירגום = חתיכת בוץ), איני מבין מדוע הנכם מכלים את זמנכם לריק ועוסקים בהבאת הדברים כאן.
אולם מאחר ואני -שמי מעיד עלי- סוחר בינה, איני בא לקטנר אלא להבין.
מה מביא ידענים בתורה (אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה) להביא מידיעותיו לרשת.
נשלח ב-6/6/2004 17:05
סוחר בינה
ברוך הבא אל הפורום!
לא הבנתי את שאלתך.
אם אתה מתכוון לשאול מה יש לדון על העובדה שפוליטיקאית מפיקה ספרון שאמור להציג חומר מהגמרא - אין לי אלא להסכים עימך. באמת חבל על הזמן.
אך אם כוונתך לשאול מדוע תלמידי חכמים, למדנים ומתעניינים עוסקים בנושאים של הפורום דווקא בפורום, אזי זו שאלה חשובה, והתשובה לה כוללת כמה גורמים.
אציג אותם כאן בקיצור, אך הטוב ביותר הוא לפתוח אשכול מיוחד לזה.
א. הכותבים והקוראים בפורום מפוזרים על פני העולם כולו מבחינה גיאוגרפית, והאינטרנט והפורום מאגדים אותם.
ב. הנושאים שאנו דנים בהם אינם שוים לכל נפש, והם מקובלים בציבור הרחב כבעיתיים וכאלו שמוטב להתרחק מהם. זו כמעט המדיניות הרשמית של הציבור החרדי.
תוכל לקרוא עוד על הנושאים האלו בשני אשכולות שנזכרים באשכול העוגן של המומלצים. על אנוסי התבונה ואנוסי ההוויה.
