|
|
| נשלח ב-2/6/2004 14:43 |
 |
| |
יוני,
סיינפלד מתכוון במיוחד לאידך גיסא.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2004 14:52 |
|
| |
לאידך
דוקטרינת הנגיעס כפי שאתה מכנה אותה משתלבת מאידך גיסא עם דוקטרינת חוסר הניגעס של גדולים שפותחה על ידי החזון איש אשר שילובם ההרסני הביא לשכלול המצאת דעת התורה של המאה העשרים וחיסלה את הדיון והשיח הציבורי בכל ענייני השעה.
ו2 החלקים גם יחד אלו ואלו אינם דברי אלוקים
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2004 19:45 |
|
| |
יוריקס 
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2004 04:20 |
|
| |
יוריקס,
21 חלקים? מה זה?
הטעויות שלך בהודעה ההיא (מי זוכר כבר...) קטנות וחסרות חשיבות. נדמה לי שהוספת קצת לתארי הכבוד של הרב קוק במכתבו של החזון איש, ולמיטב זכרוני אביו לא היה המשב"ק של הרב קוק בבויסק, אלא ר' אלחנן עצמו למד איתו שיעור הלכה קבוע, עד שנפרדו דרכיהם.
אוסיף שהרב וסרמן כתב על הרב קוק שהוא רשע וראוי לנדותו (כך!). אך כשחלה, אומרים שדרש בשלומו.
לא שמעתי את הסיפור עם הטבעת המוסר, אך סורסקי מספר (בהערצה, כמובן) שהוא קרע סרטיפיקטים של תלמידיו, שהתכוננו לעלות לארץ ישראל בשלהי שנות השלושים. זו דעת תורה וזו שכרה.
באשר לחידושי התורה של רא"ו, אני מתרשם שניכרת מהם איזושהי חפפנות, כמעט רישול. הברקות כאלה, לפעמים אכן מבריקות, אבל כאלה שמשתקף מהם שלא ישב יומם ולילה ב"עמל התורה" על הסוגיא עם כל הראשונים-אחרונים וכו'.
אשר לדוקטרינת הנגיעס, ודאי שהיא פותחה ע"י בעלי המוסר, ור' אלחנן השתמש בה לצרכיו.
ולמרן מוהר"ג סיינפלד שליט"א אזכיר במלוא הענווה את מה שבוודאי כבר ידוע לו, כי המחלוקת הישנה והחבוטה בשאלה מי עושה את מי - האישיות את ההיסטוריה או ההיסטוריה את האישיות - כבר נשפכו מספיק נהרות של דיו, ודומני כי בסופו של דבר אין חולק על כך ששני התהליכים מתקיימים במקביל, ומשלימים זה את זה.
אידך גיסא
תוקן על ידי - אידך_גיסא - 03/06/2004 4:34:35
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2004 18:58 |
|
| |
אידך,
א. החזו"א אכן פנה לרב קוק (ולעוד 3 גדולים בלבד) "הוד כבוד מרן שליט"א".
ב. אביו של רא"ו היה השמש של הקהילה בבויסק, לא המשב"ק של הרב קוק, שהיה אז רב צעיר וגם לא אדמו"ר. בתפקיד זה, עשה דברים בפקודת הרב קוק, והדבר מסופר בספר טל הראיה.
ג. איפה יצא רא"ו נגד הרב קוק?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2004 22:09 |
|
| |
ישנה עוד נקודה שראויה לניתוח ויכולה ללמד על דרכו ואופיו של ר' אלחנן
והיא הצטרפותו לכולל קדשים של החפץ חיים , מה הניע אותו להצטרף אפילו שמסתמא זה לא היה לימוד בצורה ישיבתית ובוודאי לא מקום לימוד מקובל בין הלמדנים של הדור
ואם כבר יתנו החכמים לפרש ענין זה אולי מן הראוי לברר על הדרך את ההיסטוריה והעומד מאחורי ייסוד הכולל ומי היו תלמידיה
שבוע טוב
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2004 17:51 |
|
| |
הוא היה תלמיד הח"ח, שהחשיב מאוד לימוד קדשים, אז מדוע זה כל כך מפתיע? לא נראה לי שהעסיק אותו מה יאמרו למדנים במקומות אחרים. וכמדומני שגם הדברים היו פחות מקובעים מהיום. וגם היום הלומדים קדשים לא בדיוק מנודים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2008 14:34 |
|
| |
לענ"ד יש לשייך לכאן את תרבות הקיבוצים והקולקטביזם הישראלי ששלט אז, על
"כור ההיתוך" הגאוני שלו, ומסיבות לגמרי מובנות צלח מודל זה מאד באוכלוסיה
החרדית.
דחיקת הקולות השפויים לפינה בידי בעלי ה"השקופה" הינה מפירות הביאושים של הדוקטורינה הישראלית הפופולרית, אולי עד ימינו אלה.
יהדות ארה"ב ואירופה יוכיחו (אם נעזוב את המודלים ההונגריים.).
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2008 17:40 |
|
| |
| אידך_גיסא כתב: |  | | ולמיטב זכרוני אביו לא היה המשב"ק של הרב קוק בבויסק, אלא ר' אלחנן עצמו למד איתו שיעור הלכה קבוע, עד שנפרדו דרכיהם. |
|
'מיטב (???) זכרוני', אז מה הוא המירע?
באיזה גיל בדיוק למד ר' אלחנן עם הרב קוק?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2008 22:01 |
|
| |
מלח, מה אתה רוצה ממנו? זו עובדה ידועה ופשוטה. ככל הזכור לי, אפילו סורסקי ב'אור אלחנן' מביא אותה. ר' אלחנן היתה תלמיד ישיבה צעיר וכשחזר לבויסק בחופשות היה לומד עם רבה של העיר הראי"ה. דומני שהוא גם מספר שרא"ו התפלל לרפואתו של הראי"ה בעת שחלה.
אידך, גם אני אשמח לשמוע היכן הוא כתב עליו שהוא רשע ושיש לנדותו? זה לא מוכר לי, ונשמע לי מפוקפק.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2008 08:48 |
|
| |
לגבי תפילתו לשלום הרב קוק (חודש לפני פטירתו), זה מופיע במפורש בקובץ מאמרים, באגרת לאחיו של רא"ו.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2008 10:13 |
|
| |
צענע,
תודה. באמת מעניין. זה מעורר הרהורים לגבי העקביות שלו, כמי שמתפלל לקב"ה על 'רשע' ו'כופר' כזה. זוהי הרחבה משמעותית לייתמו חטאים ולא חוטאים. אמנם ידוע הסיפור על רי"ח זוננפלד שדאג לטיפול רפואי לאחד ממנהיגי הציוניסטען ל"ע, ונזף בד"ר וולך שהתרשל בזה.
ואולי השתנתה השקפתו של רא"ו לאורך השנים בזה, וזו גופא נקודה מעניינת.
או שמא הוא רק התפלל עליו שישנה את דרכיו, ובזה תיבטל ממנו הגזירה?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2008 14:49 |
|
| |
העובדה שר' אלחנן למד עם הרב קוק כ"כ פשוטה וידועה עד כדי כך שהרב נריה לא ראה צורך להזכיר זאת בספרו (טל ראיה עמ' קנג). לעומת זאת, סורסקי שידוע בסיפוריו המדויקים, נטולי כל מיני ספקולציות, ראה לנכון לציין זאת.
|
|
|
|
|
