המדינה: גיור - רק דרך הרבנות

המדינה: גיור - רק דרך הרבנות








בג"ץ אמור להכריע היום: האם יוכרו גיורים רפורמיים



תפוח האדמה הלוהט ושמו חוק השבות מתגלגל היום לבג"ץ, כאשר 11 שופטים אמורים להכריע בשאלה העקרונית: האם יוכרו גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים שנערכו בישראל, לצורך חוק השבות. המדינה: אין להכיר בגיורים שנערכים בישראל, שלא באמצעות בתי הדין הרבניים
טל רוזנר




מיהו יהודי? 11 שופטי בג"ץ ימסרו בסביבות השעה 9:00 (יום ב') את הכרעתם בשאלה העקרונית האם להכיר בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים שנערכו בישראל, לצורך חוק השבות. ההכרעה תינתן בשתי עתירות מבין חמש שהוגשו בנושא מאמצע ועד סוף שנות ה-90'.



מדובר באחת ההכרעות הרגישות ביותר בנושאי דת שהובאו בפני בג"ץ בשנים האחרונות, כשהפעם מונח לב לבה של שאלת חוק השבות על שולחנם של השופטים.



שתי העתירות שבהן יכריע בג"ץ עוסקות בשאלה האם חל חוק השבות על מי שעבר "גיור קפיצה", כלומר מי שחי בישראל ולומד לקראת הליך הגיור בארץ, אך את הגיור עצמו עורך בחו"ל. השאלה העקרונית שמסתתרת מאחורי העתירה הפרטנית: האם יוכרו על פי חוק השבות גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים שנערכו בישראל?




ההכרעה תינתן בשתי עתירות שהוגשו בשנת 99', שתיים מתוך חמש עתירות שהוגשו בין השנים 95' ל-99'. בשלוש מתוכן ניתנה לפני כשנתיים הכרעה, שבה נקבע כי כל גיור, בין אם אורתודוכסי ובין אם רפורמי או קונסרבטיבי, שנערך בקהילה יהודית מוכרת בארץ או בחו"ל מחייב רישום המתגייר כיהודי במרשם האוכלוסין. בג"ץ הפריד בהכרעתו זו בין רישום במרשם האוכלוסין לבין הכרה בגיור לצורכי שבות. ההכרעה הנוכחית תהיה בשאלה העקרונית בנושא חוק השבות.



17 העותרים, חלקם עובדים זרים ופלסטיני אחד, חיים ועובדים בישראל על בסיס אשרות ורשיונות זמניים, אך אינם בעלי אשרות קבע. כולם למדו בארץ לקראת גיורם במסגרות רפורמיות, קונסרבטיביות, ואף אורתודוכסיות מתקדמות. הגברים שבקבוצה אף נימולו. בתום לימודים של כשנה הם נסעו לחו"ל, ושם סיימו את הליך הגיור בבתי הדין של התנועות השונות.



כששבו ארצה, טענו כי הם עונים על הגדרת יהודי המופיעה בחוק השבות לפיה יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה, או שהתגייר ואינו בן דת אחרת. לפיכך, טענו, כי הם זכאים לאזרחות מכוח חוק השבות, על כל המשתמע מכך.



המדינה: גיור - רק דרך הרבנות



המדינה, שבתשובתה לעתירות חלו מהפכים ושינויים במהלך השנים, טוענת: "חוק השבות אינו חל על מי שנתגייר והפך ליהודי בזמן שהותו בישראל ובעל זיקה לישראל ולחברה בה, אלא רק על מי שעלה ארצה כיהודי ועבר בחו"ל את תהליך הגיור. גיור שנערך בחו"ל - מכל זרם שהוא - יוכר בארץ לצורכי מרשם אוכלוסין".



ואולם", טוענת המדינה, "העותרים חיו בארץ ועברו כאן את הליך גיורם ורק 'קפצו' לחו"ל לאישור הגיור הסופי, ולכן - יש לראות בגיורם גיור שנערך בישראל, שעליו לא חל חוק השבות". ובכל מקרה, אומרת המדינה, אין להכיר בגיורים שנערכים בישראל שלא באמצעות בתי הדין הרבניים באישור הרבנות הראשית.



עם כניסתו לתפקיד שר הפנים, הציג השר אברהם פורז עמדה מהפכנית שלא יוצגה בבג"ץ על-ידי הפרקליטות, אלא קיבלה מעמד של עמדה אישית של פורז. פורז טען שכמו המדינה, הוא אינו מכיר ב"גיורי קפיצה" לצורך קבלת ההטבות של חוק השבות, אך מכיר בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים לצורך כניסה לישראל על-פי חוק ההתאזרחות.


(31.05.04, 00:39)








http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2924364,00.html