ניתנה תורה למיקרוסקופים? (אכילת שרצים)

הידיעה הבאה עוסקת בסקנדל התורן שלאחר שייטעלגייט

אבקש לשמוע את דעת החברים בענין איסור אכילת שרצים שאינם נראים לעין ואשר נראים רק במיקרוסקופ.

............

צרה בעיירה: מי הברז בניו-יורק אינם כשרים
יהודי קרית הקודש שבארה''ב לא יודעים כיצד להגיב לגילוי סרטנים זעירים במי השתייה: ''זה מדאיג''
מעריב אונליין
על פניו, ניו-יורק נראית כמקום לא רע עבור יהודים שומרי כשרות, בזכות החנויות המיוחדות שמפעילים חרדים ושומרי מסורת אחרים.

אך כפי שמדווח הניו יורק טיימס, כל זה לא תקף אם חשקה נפשו של יהודי במים. רבנים גילו בשבועות האחרונים שמי הברז בקרית קודש ניו-יורק אינם כשרים בגלל סרטנים זעירים ששוחים בהם, והטילו את הקהילה החרדית בעיר לוויכוח עז.

הפרשה החלה לאחר שיאיר הופמן, יהודי חרדי מקווינס, בדק ירקות של חברת עלי קטיף הישראלית, כדי לבחון אם חרקים שהופיעו בהם הגיעו מישראל או נצמדו אליהם בארצות-הברית.
כשהביט במי העיר תחת מיקרוסוקופ, גילה את הסרטנים שאורכם מילימטר: ''הם היו מה-זה מכוערים'', אומר הופמן. האורגניזמים אינם מזיקים, אבל הם שייכים למשפחת הסרטניים.

''הדאגה לגבי המים מקיפה את כל הזרמים'', אומר הרולד סקוברונסקי, יהודי חרדי שחי בשכונת מידווד שבברוקלין, ''זה לא עניין של פחד, אלא של אמונה דתית''.

אנשי בית הספר היסודי ''ישבת תורת אמת קמניץ'' בשכונה השקיעו מאות דולרים בהתקנת מסננים במתקני מי השתייה.

הרב פייבל כוהן, אחד ממנהיגי הקהילה בשכונה, מצוטט כמי שפסק שהמים אינם כשרים. עם זאת, יש גם פרשנויות אחרות. לייזר שום, גם הוא תושב מידווד, ממשיך ללגום מי ברז. ''אם תיקח מיקרוסקופ, תראה הרבה דברים שאתה לא רוצה לראות'', אמר.

קודם כל אבהיר שדברי נאמרו בדרך ארגומנטום אד אבסורדום , ידוע לי היטב שבזמן חז"ל לא היו מיקרוסקופים ולא היה ידוע על קיומם של יצורים זעירים . יש לי נטייה להיתממות שגורמת לכך שמה שאני אומר באירוניה נשמע רציני מדי .

לגבי קיומם של נקבים זעירים , איני יודע אם זה נחשב לטריפה , אבל בעצם יש הרי דיון בגמ' על בעיה דומה . הגמ' בחולין דף י"א: קובעת שלגבי טריפות יש לסמוך על רובא דליתא קמן שלא שחט במקום הנקב . הגמ' מנסה להביא ראיה מכך שאפשר לסמוך על רובא דל"ק מדאורייתא (פישטתי קצת את העניין, כדי לא להעמיס על הקורא כל אחד מוזמן ללמוד את הסוגיא בעצמו) . את הראיה הזו דוחה הגמ' כדלהלן (אני מביא את דברי הגמ' בכחול ומפרשם בסוגריים):

אמר רב אשי כי אמריתה לשמעתה קמיה דרב כהנא ואמרי לה רב כהנא קמיה דרב שימי ואמר ליה : ודלמא הכיא דאפשר אפשר והיכא דלא אפשר לא אפשר ? (= אולי היכן שאפשר אפשר כלומר אולי אם אפשר לבדוק אין להסתמך על רוב , ורק היכן שאי אפשר לבדוק התירה תורה לסמוך על רוב?) דאי לא תימא הכי , לר"מ דחייש למיעוטא הכי נמי דלא אכיל בשרא ? (= שאם לא תאמר כן , ר' מאיר שאכן אינו סומך על רוב , האם יתכן שלא אכל בשר ?) וכי תימא הכי נמי , פסח וקדשים מאי איכא למימר ? (ואם תאמר שאה"נ ר' מאיר לא אכל בשר הא תינח באכילת רשות , אבל באכילת חובה כמו פסח וקדשים מה יש לומר ? ) אלא היכא דאפשר אפשר , היכא דלא אפשר לא אפשר , הכא נמי היכא דאפשר אפשר היכא דלא אפשר לא אפשר . ( אלא רואים מכאן שגם לפי ר' מאיר שאינו סומך על רוב בדרך כלל יש חילוק בין אפשר לאי אפשר ואם כן אין להביא ראיה להסתמכות על רדל"ק ממקום שאי אפשר שלא להסתמך עליה) .

עכ"פ מטענת הגמ' שלא יתכן שר' מאיר לא אכל בשר אפי' כאשר מדובר באכילת רשות רואים לכאו' שלא יתכן שקיים איסור תורה לאכול בשר מכל וכל מחמת חשש .

(ובמאמר המוסגר אני מוציא אנחת רווחה שלא ניתנה תורה היום , שכן כמעט בטוח שהיום היו אוסרים אכילת בשר מכל וכל מחשש שמא במקום נקב שחט , אם לא היה כתוב בגמ' אחרת)

מעבר ללא ניתנה תורה למלאכי השרת, יש כאן עניין הרבה יותר מהותי. לא ניתנה וכו' אומר שיש דברים בחיים שאתה חייב להתעלם מהם אחרת אתה הורס את החיים שהם ערך חשוב יותר, אבל בעניין שרצים, כאמור יש עניין פנימי בהרבה. הרי כולנו יודעים שלא אסרה תורה השרצים משום בריאות או השפעה מאגית אחרת, התורה מפרשת בדיוק מה זה שרץ - "שקץ הוא לכם..." דבר מאוס ומתועב, למה? זה עניין בפנ"ע, עכ"פ זה היחס של התורה לשרצים, דבר המתועב על הנפש.

מכאן ברור שלא ניתן לתעב דבר שאינו ידוע באופן חווייתי, אף אדם לא יגעל אם נאמר לו שהוא נוגע בהפרשת פסולת של חיידק. זה אינו בכלל שקץ ואינו בכלל "שאני שרצים דמאיסי" [איזה נשך, ב"מ].

נמצא כי אלו שאינם ניתנים לראיה ואינם נחווים כבע"ח [מה שהוביל את רש"ז אויערבאך להתיר כנימות שעל התפוז שאין חיותם ניכרת, למרות שהם -גופם- ניכרים], אינם מעיקרא בכלל איסור השרצים.

עם כל זאת, הבעיה מתחילה כאן: כאשר ניקח את השרץ הקטן הבלתי נראה [כחרק ירוק בגודל מילימטר על עלה ירוק]ונשים אותו על גבי משטח בעל צבע אחר ונזהה אותו, אם איני טועה "רב התולעים" ר' משה ויא מחמיר בזה. יתכן וזה מה שקורה בניו יורק, השרץ אולי שקוף לבנבן וע"ג נייר שחור ניכר היטב, אך מה שברור מיקרוסקופ לא ישנה את העניין.

ושמעתי משם הרב גדליה נדל שיח' שלפעמים יש דברים שבטבעם אינם תופסים יחס בדעתנו, אבל אחרי שעושים מזה עסק זה כבר חודר ולא ניתן להתתעלם, ויוצא שהבלתי מבינים העושים עניין מדברים יכולים פעמים לייצר את האיסור עצמו ע"י ההדגשה המלאכותית אך מאידך הבלתי ניתנת לשוב ממנה.

יהוסף,

לגבי הסיפא של דבריך - מעניין אותי לדעת מהי המסקנה האופרטיבית של הרב נדל (או שלך) מן הדברים האמורים מפיו.

האם לאחר שיצאו הדברים לציבור, המצב הוא בבחינת "שגגה היוצא מלפני השליט" ואין ברירה אלא להתחשב בדעת ההמון שמא הנזק יהיה גדול יותר ואת הנעשה (באופן לא אחראי) אין להשיב?

או

האם תפקידו של בעל ההלכה הסביר והאדם בעל ראייה מנהיגותית הוא לעמוד בפרץ ולמנוע את מה שבעיניו הוא אבסורדי או אף מזיק?

יהוסף

יש"כ

הוצאת לי את המילים..

ואוסיף עוד שהיחס לתולעים או לכל איסור אחר כחפצא של טומאה או איסור , גובל ממש בע"ז. שהרי כל מהותה של ע"ז שהיא מנתקת את האדם מתוך מהלך החיים הדתיים , ומקנה משמעות יוצרת לחומר המת במקום לאדם החי.
על פי התפיסות האליליות האדם אינו אלא טכנאי הבקרה של העולם שאמור להפעיל את הכוחות הגלומים בטבע בכך לדאוג לרווחתו .

בניגוד ליהדות שרואה באדם את נזר הבריאה ומכוונת אליו את התביעה לשלימות דרך המציאות , על מנת שיוכל לתקן את עצמו .

האסופי תודה

שחרית

תלוי, יש דברים כמו השרצים הנ"ל שהנושא עצמו תלוי בהבלטה, ומשעה שהחברה הבליטה זה הרי בולט. אך בדברים שהחברה מתייחסת לדבר ביחס שגוי לחלוטין, ולא כמו כאן שזה עניין עיקרי של הבלטה, ודאי שאין בכוחם להכריע אלא במקרים גבוליים שאף הם נקבעים ע"י רושם.

יהוסף
יפה דיברת זו היא הגישה הנכונה וזה מיישב לנו הרבה שאלות שצצות מדי פעם עם התגלותה של תגלית מדעית הסותרת את דברי ההלכה כמו תולעים המתהווים מאליהם שכיום ברור תחת המיקרוסקופ שכל יצור חי נוצר בהכרח מזיווג של זכר ונקבה ואין שום דבר שנוצר מעצמו(כמו שהעולם לא נוצר מאיליו...) רק כל אופן ציוויי התורה הם רק במובן החווייתי וזה לא השתנה מאז בריאת העולם ואדרבא את חז"ל לא עניינה בכלל בכלל האמת המדעית אלא היחס החווייתי

קרופ היקר

אכן! ובעני"ז כמדומני היה אשכול כאן הדן בשרצים שאינם בכלל פרו ורבו. [אף שאני סבור שאילו ידעו חז"ל המדע היה היחס יכול להשתנות, אך כדבריך לא בהכרח].