|
|
| נשלח ב-25/8/2004 06:36 |
 |
| |
מסתברא
גם אם לא הערתם אין ספק בליבי שאתם מבקרים אותו[כפי שהסכמת בתגובתך],אני מצטער שלקחתי אתכם כדוגמא לשמרנות, אבל אני במקומך הייתי גאה על כך.
איני יודע מדוע אתה רואה טונות של יהירות ולעג, "כולה"
כמה גרמים.
אני שאלתי שאלה רצינית וממנה התחמקת.
מחד בגלל טעם מחודש אתם נמנעים מלקיים מצות מהתורה, והדגש הוא נגד כל שלשלת מוסרי התורה.
אבל אוי לו לאיזה ליטוואק שבגלל אמונתו שהמיסטיקה זרה ליהדות [ואגב אני בהחלט חולק עליו, המיסטיקה היא מאבני היהדות.] ידלג על איזה קטע בתפילה [המילה מצטער היתה לפום צחות.] . וגם אם אתה מסכים למעשיו השאלה הכללית תשאר בעינה.
וכמובן התנצלותי מוגשת לך . השאלה היתה בציניות ולא במטרת פגיעה.
אני חושב ותקן אותי אם אני טועה [לבוגי יש אשכול על זה]
שאחד הדברים הגדולים שהחסידות עשתה, זה להראות שאפשר ואפילו רצוי לעשות שינויים ביהדות למרות התנגדות הממסד.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2004 07:29 |
|
| |
מי שמצטער משום מחלה שנתחדשה רק בדורות אלו גם זה נקרא "טעם מחודש"?
דומה שהטעם המחודש לשנאה לחב"ד לא יזיז כל חושב מדעתו.
אדם יכול לכפור בתושב"כ ובתושבע"פ, במסורת הראשונים, באמונת חכמים, בקבלה ובדברי נביאים, אף להשמיט קטעים מתוך התפילה - וכ"ז אינו מחודש ואינו מהווה בעיה - ורק השנאה לחב"ד היא היא העולה על כולנה. זו היא המצות עשה ".. תשנא את אחיך" היחידה שעדיין מקיימים.
אם זה לא דבר מחודש, דבר מחודש מהו?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2004 08:24 |
|
| |
תפסיקו עם התגוננות הזו כל ביקורת מיד מתורגמת לשנאה יהירות וכו.
קשקושים , בי נשבעתי שמעולם לא שנאתי את חב"ד ואף לא את חסידיה . [אגב עקוב אחר תגובותי ותראה שאני לא חוסך בקורת גם על שאר העדות]
אני עומד על זכותי לשאול, לבקר, ואף להתריס, ללא הוקעה מיידית והעמדה אל עמוד הקלון.
ובאשר לדבריך ה"מחלה", שאתה מדבר עליה ,מה נפשך אם היא מסיני מדוע לא נצטערו כל הגדולים לפני חב"ד. ואם היא עצמה מחודשת ק"ו נכדו של ק"ו.
זאת ועוד שהרי ידוע שהחסידים היום לא ממש מצטערים .
ומדוע לא יתכבדו וישנו בסוכה.
כאן בא טעם עוד יותר גאוני, שהם מצטערים שאינם מצטערים עם רבם על האור המקיף. וזה טעם מספיק בעיניך לביטול מצוות עשה בתורה?.
ואני שב ושואל ועל מימוני אתם רוגזים
 ["קולע" של חבדניק בעת ביטול היש.]
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2004 12:21 |
|
| |
הצער קיים גם אחרי מאה ועשרים?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2004 22:42 |
|
| |
מסתברא
איני מבין עדיין לפי דבריך למה בכל ההלכות בהם ישנם קולות שונות בסוגים של 'מצטער' (הפסד מרובה, או שאר ההלכות מעין אלו), לא נוכל לומר שמי שהיצה"ר שלו מצער אותו על כך, גם הוא יכול להקל קצת, זה לא פחות 'מיסטי', ואם זה כן פחות, לא כל שכן...
אני לא בקי בנושא, כנראה שישנם תשובות, מה הן?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2004 02:37 |
|
| |
מבלי להגיב לשאלותיך, תרשה לי לשאול, אני פשוט לא מתמצא בתולדות יהודי ליטא:
האם יהודי ליטא ישנו תמיד בסוכה? גם במקומות ובזמנים הקרים שברוסיה?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2004 03:06 |
|
| |
הלבן
קודם כל אני גם מתנצל בפניך על שהשתמשתי בשמך בשביל הניסוח הציני של שאלתי.
----------------------------
מדוע זה לא תגיב לשאלתי וכי לא זה האשכול המתאים לשאלות [להזכירך הוא על שמך ובהסכמתך.] מהסוג שהעלתי.
לשאלתך: ישנו כשמזג האויר אפשר זאת .--[ליטאי שמחמת הקור לא ישן בסוכה . האמת היא שזה לא נכון כי הוא כך כל השנה...]
ידוע לך גם שליטאים וחסידי חב"ד כבר לפני 100 שנה ויותר היו כאן בארץ. ואפשר להעמיד את השאלה עליהם.
ומה הקשר לשאלתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2004 03:27 |
|
| |
הקשר לשאלתי הוא כך:
לגופו של דבר כבר הרבו לכתוב כמה וכמה, בבמות רמות, ואטו בקשתך היא שאחזור על כל דבריהם, ועל דברי הרבי, שכבר התפרסמו במקומות רבים!?
אמנם:
א) בשיחה של הרבי כותב, שכיון שכך נהג אדמו"ר האמצעי, שנתן לזה הסבר קבלי, הרי ודאי נהג כך גם אביו בעל התניא והשלחן ערוך. ואדמו"ר האמצעי לא בא אלא לתת הסבר להנהגת אביו, שנהג שלא כפי שכתב בשלחן ערוך שלו.
ב) כיון שכך בודאי דורש הדבר ביאור, וכי מדוע לא נהג כן בעל התניא והשלחן ערוך עצמו?
ג) האם פני הדברים הם שכך נהגו כל גדולי ישראל ברוסיה וליטה מחמת הקור? ורק אדמו"ר האמצעי בא לתת ביאור קבלי להנהגה זו?
ד) ובקשר להסבר הקבלי: האם זהו רק הסבר קבלי, בלי הסבר מובן לאנשים פשוטים כערכינו? הבה נבחן:
אצל כל ישראל הדבר שוה לטובה, שהסוכה היא מקום קדוש, עד שמהדרים אותה בנויי סוכה, או מהדרים בלי נויי סוכה, אבל כך או כך כשנכנסים לסוכה יש לזה רגש של קדושה.
לאידך ידועות ההלכות של שינה בתפילין, וכל הכרוך לזה, כך שזה היפך של קדושה וטהרה.
וכי איך זה יכול להיות שאדם לא יצטער מזה שהוא שוכב במקום קדוש, באופן שהוא היפך הטהרה והקדושה, כמבואר לענין שינה בתפילין!?
ואם אמנם אולי גדולי ליטא לא הצטערו מזה כלל, ומה שלא ישנו בסוכה הוא בגלל הצער של הקור, הרי יש לומר שאצל גדולי החסידים, נוסף לצער של הקור גם הצער האמור לעיל, של שינה באופן של היפך הטהרה והקדושה במקום קדוש.
אז מה פגם מצאו המתנגדים של דורינו בנתינת הסבר זה ע"י אחד מגדולי החסידות?
כך נראים לי הדברים בקשר להנהגת החסידים לפני 180 שנה. ולפני שנדון בהנהגת החסידים בדורותינו, אשמח לשמוע חוות דעתך על הדברים האמורים לעיל.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2004 05:43 |
|
| |
ראה ידידי.
אילו היה זה סתם תוספת דרשנית למצב קיים .ניחא.
[וצריך לבדוק האם חסידיו בחברון נהגו כך. יש לך מידע?]
אבל מה לעשות שזה הפך [או אולי היה מאז ומעולם] ליסוד העומד בפני עצמו.
והדבר בא בקורולציה להקפדה המופרזת שלא לטעום כלום מחוץ לסוכה [אפילו שעל פי ההלכה מותר] אבל בו בזמן להקפיד לא לישון בסוכה.
עד כדי כך קפידה שבזמן מסוים נזרקו אבנים על אלה שישנו בסוכה . [לא מפי השמועה, אני עד בעצמי. אני מודע לכך שאלה שעשו זאת היו מהזיבורית אבל זה רק מראה לך כמה הדבר עצמתי ומושרש בחב"ד.]
אגב לצורך הדיון כדאי להוציא את גדולי ליטא מהעסק הללו סביר להניח לא ידעו מרעיון "אור המקיף" כלל. והשאלה תהיחה דווקא על גדולי החסידות.
זה מזכיר לי את הבדיחה על הרב מבריסק שראה ששמו בטעות מטאטא ליד נרות חנוכה ומיד אמר לסלק את זה משם , שהתלמידים לא יתחילו לנהוג כך....
האם זהו המקרה? שהמיטלער רבי אמר איזה דרוש .ומזה זה הפך למצוה יותר גדולה מהרבה מצוות אחרות?
מה נפשך חב"ד לא יוצאת טוב מהסיפור.
אבל אני מוכן לקבל את הרעיון שלך לצורך הדיון .
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2004 17:14 |
|
| |
נאךאמלנישט
מה לך כי תלין על חב''ד הרי ידוע שגם בבעלז
לא יושנים בסוכה ראה נטעי גבריאל הל' ראש השנה
פרק כ''ט ס''ב שהאדמו''ר מבילגורייא אמר בשם
אביו הרה''ק מוהרי''ד מבעלזא זצ''ל שבשלושה
דברים שינה מהשו''ע ואחד מהם שלא היה ישן בסוכה
ואעפי''כ לא מצינו שהעוךם יצא נגד חסידות בעלזא
ומה שבחב''ד לא נהגו לישון בסוכה הסביר בטוב
טעם האדמו''ר מליובאוויטש בלקו''ש חלק כ''ט
עמ' 211 ואילך באידיש ונדפס בלה''ק בשערי הלכה
ומנהג חלק ב' עמ' רל''ח ואילך ומיוסד על דברי
הרוגצובי בחידושיו על הרמב''ם הל' סוכה פ''ו ה''ב עיי''ש
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2004 17:30 |
|
| |
אישפיר
זהו בדיוק הענין, שאני לא יצאתי נגד חב"ד אלא תקפתי את האפליה , שלהם מותר לעקור מצוה מן התורה אבל חלילה למימוני ודומיו [ועוד רק על נוסח בתפילה שהחסידות שינתה רבות בזה.] לעשות כך מחמת אמונתם.
ומה שאתה מביא מבעלז זה רק מגביר את התמיהה שהרי על בלז לא יצאו ברעש גדול ואפילו ישבו איתם באותה מפלגה.
[אצל בלז זה רק חטא ללא טעם . ואילו בחב"ד אני מוצא שטעם קבלי בכוחו לשנות את התורה .]
ותודה שהזכרת לי את זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2004 18:14 |
|
| |
הלבן, אני תמה על תמיהתך, וכי אינך יודע כי אכן כך נהגו רוב ככל גדולי ישראל ברוסיה וליטא ושאר ארצות אירופה הצפונית מחמת הקור? וכי אך מקרה הוא שבכל ארצות הצפון היה מנהג העולם שלא לישון בסוכה, ובכל הארצות החמות נהגו כולם כעיקר הדין? מה קושיה יש כאן על הרב בעל התניא כאילו יש סתירה בין פסקו לבין הנהגתו, כאשר הוא נהג בדיוק כמנהג שאר העולם, ומה צורך יש בביאור נוסף?
את שאלתך איך זה יכול להיות שאדם לא יצטער מזה שהוא שוכב בסוכה אפשא להפנות לתנאים, האמוראים ושאר חכמי ישראל בכל הדורות שחיו בארצות המזרח התיכון, מהם גדולי המקובלים. לא שמענו כי מי מהם חשב שיש בעיה של פגם בקדושת הסוכה המצדיקה לבטל שינה בסוכה.
מלבד זאת, נראה פשוט מסברא כי צער הקשור באופן מהותי לחיוב הישיבה בסוכה אינו פוטר ממנה, שהרי בהכי חייביה רחמנא. אם לא כן, הרי עצם הצורך לצאת מדירת קבע ולאכול בחוץ בתנאים לא נוחים מהווה צער (שלא לדבר על השאלה איך יתכן שאדם מישראל לא יתבייש לאכול לתאוותו בפני האור המקיף, והרי אף אכילת קבע נאסרה בתפילין מחמת קדושתם ומדוע תגרע קדושת הסוכה) ותיעקר מחמת כן מצוות סוכה לגמרי?
אמנם אין זה מקרה יחיד של מצוות שנעקרו מחמת טעמים חלושים, והדוגמה הבולטת ביותר היא נ"כ בחו"ל, אבל על הראשונים אנו מצטערים, והבו דלא לוסיף עליה (ואשרינו שזכינו שישתקע מנהג זה באה"ק גם אצל האשכנזים). ואחר הכל יש הבדל גדול בין אי קיום מצווה קיומית (שכל זמן שאין קוראים לכהנים אינם חייבים לברך) לבין ביטול עשה בידיים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2004 18:59 |
|
| |
נאךאמלנישט
לפני שאתה מוציא לעז על עדה שלימה ובפרט בכ''ק
אדמו''ר מליובאוויטש זי''ע לך תלמד את השיחה
שציינתי לעיל
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2004 19:14 |
|
| |
itshfr
בהחלט אעשה כך .אבל רק רציתי לשאול שאלה קטנה . ללכת למקוה לפני? או שעל זה אתה מוותר לי.
ועכשיו ברצינות, עשיתי זאת לא פעם אחת. ומה לעשות לא שוכנעתי. כאן בפורום קוראים לזה אפולוגטיקה.
אה.. אגב אני ממליץ לך לקרוא את דברי י"י הוא כותב נפלא
והסביר בצורה יפה מאד את השאלה.
|
|
|
|
|
