שו"ת בנושאים הקשורים לחב"ד [להלבן]

נישטאיך הציע והלבן הסכים שהיות ודברי אדה"ז הם בסוגריים יש בעי' לפסוק עפי"ז (לבד), אבל בשער הכולל (פ"א סק"ב) כותב "והגם שבשו"ע מהדורא תנינא מוסגר זה בחצאי עיגול ואחי אדמו"ר ז"ל בשארית יהודה (לסימן שס"ג) כתב וז"ל שמעתי מפי קדשו פעמים רבות שכל ספק בשו"ע העמיד בחצאי עיגול ודעתו הי' לחזוד ולשנות פרק זה ולראות אם צדקו דבריו עכ"ל והיינו שכל המחודשים שלו שלא קדמוהו בעלי השו"ע הסגיר בחצאי עיגול. הנה זה שייך רק במחודשים שבמהדורא קמא אבל בתנינא אנו רואים שכל דבר שהכריע כהמקובלים העמיד לסימן חצאי עיגול".

בענין מחלוקת דבעלי קבלה ובעלי נגלה, ישנו מזה בקובץ רז"ש (בתחלתו, ואינו תח"י) וכותב שהוא ע"ד מה שכתב הערוך השלחן בסי' כ"ה.

הלבן

יש לי ציטוט מדברי הרבי המורה ללמד לילדים המתחילים א"ב מהשער של ספר התניא. נו, מילא זה עוד אפשר להבין. אבל תראה מה שכתוב שם: 'עוד לפני שלומדים עמו את האות 'ב' מ'בראשית'. ועוד יותר עוד לפני שלומדים עמו את האות 'א' מ"אנוכי ה' אלוהיך" מראים לו את צורת האותיות בספר התניא ובזה תחילת לימודו חדור בלימוד החסידות'.

האינך חושב שמבצבצת כאן ההשקפה ש'חבד מעל הכל'? כלומר שהאמונה בתורה ובמשה טפילה לאמונה בחסידות חב"ד.

חב"ד מעל הכל? את זה מלמדים לילד בשעה שמלמדים אותו את הא"ב מהתניא?

נכון שיש כאן גישה חינוכית, להתדיר בו את יוקר ספר התניא, שהוא יזכרנו כשלמד בו, וגם כי יזקין ישאר אצלו יוקר זה.

את ספר החומש יתחיל הילד ללמוד בהגיעו לשנתו החמישית, ואילו את ספר התניא יתחיל ללמוד בהגיעו לגיל 10 לערך.

אדמו"ר הזקן בעל התניא פוסק בהל' תלמוד תורה שלו, שאת האותיות צריך ללמד לילד מיד כשנכנס לשנה הרביעית, כלומר מיד כשמלאו לו 3 שנים. והמקור לזה הוא ברש"י ובנחלת אבות סוף אבות פ"ה. ובהגהת הרמ"א יו"ד סי' רמה ס"ח. ועוד דן בזה הרבי באגרות קודש שלו חי"ב ע' רפח וחי"ד ע' מ.

ואילו בקשר להתחלת לימוד החומש, כתוב במשנה שבן חמש למקרא, ופוסק בעל התניא שם, שהכוונה היא לשנתו החמישית, כלומר כשמלאו לו 4 שנים. והמקור לזה הוא במדרש תנחומא קדושים יד. וברש"י אבות שם. ועוד דן בזה הרבי ברשימות חוברת נה ע' 8.

הלבן,

כוונתך בהביאך את דברי אדמוה"ז בעינין גיל חיוב לימוד הקריאה,כדי להצדיק את לימודה מתוך ספרו תניא,[שאל"כ מתוך מה ילמדו ,והרי עדיין אפילו לעונת מקרא לא הגיע שהרי בן חמש למקרא,

טוב ויפה,אך אל לך לשכוח כי המקור כדברך הוא רש"י ונחלת אבות,

ואמנם הטעם למה לא יתחילו החבדיים הקטנים ללמוד א-ב מתוך הרש"י מובן,שהרי כידוע כתבו שונה.

אך עתה שרבו דפוסי נחלת אבות בכתב מרובע,האם אין מן הנכון להחזיר לו את זכות הבכורה??


ולגוף העינין האם אין מספיק לתמים הקטן אגידתו של התניא עם ספרו של האלוקים בכבודו ובעצמו ,וספרו של דוד משיח ה',
בכריכה אחת,ולא עוד אלא שבכוחו לטשטש את זהותם הנפרדת ולשנות את שמם,לכדי תורה אחת,"תורת החת"ת"עד כי תהא חתת אלוקים עליו,לבלתי סור מן הספר הזה לעולמים,
ומה צריך עוד לתעמולת ריקם ללמדו את אותיות האלפא ביתא הקדושים מתוכו???

הרעיון של כריכת חת"ת בכרך אחד, התחיל בשנים האחרונות, ע"י הרב זאב דוב סלונים, רבו של מרכז ירושלים, והוא מטעמי נוחיות, שהרי כל חסיד לומד שלושה שיעורים אלו כל יום, והרבה יותר קל לו כשהם אצלו כולם בכרך אחד, ואינו צריך ללכת לחפשם.

ונתינת שם אחד לכולן,לנוחיות מי??
המביא לבית הדפוס??או שמא הבחור הזעצער??
[או אולי פרט זה באמת לא כ"כ נח??]

הראינו למי ממורי ישראל,אשר הדפיס לתועלת הכלל
ספר שמ"ד[ר"ת ש-ניים מ-קרא ד-ף היומי]אשר גם הם נצרכים ללימודו של כל אחד מישראל מידי יום???

האם הטלת אחריות עינין כריכת ספריהם של הקל,ומשיחו,עם ספר
התניא,על יהודי בשם הרב סלונים,פוטרת את רבני התנועה,
[אשר מדשתקו,ולא עוד אלא שפשט אצל כולן,וודאי אף הוא לא היה מוציאו אם לא שדעתן נוחה מכך]מהאחריות להלאמת ספר הק"ל ומשיחו ,והפיכתם למעין פרקים בתוך התנ"ך המגזרי,אשר זכה לשם האחיד חת"ת.

האם הטעם הנאיבי שנתת לכך עולה בקנה אחד עם המנהג הנאה ללמד התינוקות אלפא ביתא מתוך שער התניא??

האם את סגולות הברכה והשמירה אשר נתברך בהם ספר החתת כידוע ,הטביע,ג"כ אותו הסלונים???

עורבא, אתה התחרפנת, ללא ספק. "הטלת אחריות" "פוטרת את רבני התנועה". תגיד לי, אתה נוהג לקבל היתר מרבנים כל פעם שעולה בדעתך ליזום משהו שאמור להקל על החיים? גם סידור, אגב, מודפס בספר התניא. אז מה זה אומר, שמבין דפי התפילה צצה ועולה דמותו של המשיח בכל ליל ירח?
אתה יודע מה: אם תצליח ליצור ספר קומפקטי ושימושי לשניים מקרא ודף היומי, אני מוכן להיות מנהל השיווק שלך, המשקיע, המו"ל ובעיקר זה שיושב על קופת התמלוגים. אני גם יכול להבטיח לך שעשרות רבנים יאשרו את ההדפסה והם גם יעמדו בתור כדי לברך אותך על הרעיון המהפכני. הנסיון שלך ליצור איזה כוונה נסתרת, איזו קונספרציה, עם קונסטוציות משיחיות, שעומדות, כביכול, מאחורי ספר החת"ת, ושראשי התיבות שלו הם בפשטות: חומש, תהילים, תניא, היא תוצר הדמיון המפותח שלך בלבד. מה שלא אומר, כמובן, שלספר, בהיותו כולל את יסודות ספרי הקודש, יש גם סגולות של הגנה ושמירה. כמו שמוצאים במקורות לגבי ספרים או מזוזות.
הלבן, מקווה שתדע איך לחלץ את המקלות שתקעתי לך בין הגלגלים.

הנוהג להדפיס ספר לסדר לימוד בכל יום התחיל בשנת ת"ק במצרים, בספר חק לישראל, והתפשט בכל תפוצות ישראל, כנראה מריבוי ההדפסות של הספר (קרוב למאה). מדובר בהדפסה של מקרא משנה תלמוד וזהר. וכך נהוג גם בסדר הלימוד לליל שבועות, שכולל את כל הנ"ל.

השם חת"ת ניתן כדי להדגיש את מנהג הטוב בלימוד ואמירת שלושת אלו בכל יום ויום.

כוכבי
תודה על העזרה. ובפרט שבימים הקרובים, כנראה לא אהיה סמוך למחשב.

כוכבי,

אפשר ש"התחרפנתי" כדבריך,אמנם "חרפנות"עצמה איני יודע מה היא.

בגוף דבריך התעלמת מנתינת שם אחד לליקוט, והפיכתו מ"קובץ"
או"ליקוט"דברים נצרכים, לספר ה"בסט" משהו מעין תנ"ך.

ובזה גם החילוק מה"חוק לישראל" המופיע בהודעתו של הלבן שמשמעות שמו היא היות חוק לישראל לימודם של הספרים אשר בתוכו אמנם אין זו בריה חדשה.

[ד"א היש סגולות שמירה בספר החוק?? או לחילופין האם מקבלים את תוצאות השמירה הרצויות גם מי שמחזיק ברשותו חומש תהילים ותניא,בהוצאות נפרדות??או שמא, שמא גרים??]

לכל נברא יש מטרה,

כנראה שחב"ד ומעמד האשה ביהדות באו לעולם, כדי שיהיה על מה לדבר בעצור.

על מה הייתם מדברים לולא.

ורחמיו על כל מעשיו.





תוקן על ידי - נישטאיך - 07/11/2004 16:42:15

נשטאיך

אכן המטרה שהבאת נעלה,

אך האם היא מצדיקה ומקדשת את כל האמצעים???

לא. בהחלט לא, אבל זה יותר טוב מלא כלום.

לאחרונה עסקתי בנושא יחסם של חז"ל להליכה לתיאטראות וקרקסאות, ונתקלתי במאמר הבא:

"צריכין אנו להחזיק טובה לאומות העולם, שהם מכניסין מומסין (ליצנים) לבתי תיאטריות וקרקסאיות שלהם, ומשחקין בהם, שלא יהו יושבים ומסיחין אלו באלו". (וראה ב"ר פ, א: "ויבואו לידי קטטה בטלה").

הרי אף שחז"ל "לחמו" נגד ההליכה לתיאטרון, מ"מ ראו בה דבר "טוב".

האפשרות השניה יותר "גרועה".

אם הכותבים בעצור לא היו עסוקים ב"חב"ד" ובמעמד האשה ביהדות, במה היה עסקם?




תוקן על ידי - נישטאיך - 07/11/2004 17:28:35

לעורבא פרח
אף שהטובים ממני קיימו כנראה את הפסוק אל תען כסיל, כאולתו: פן-תשוה-לו גם-אתה
אבל לי נשאר הפסוק הבא
ענה כסיל, כאולתו: פן-יהיה חכם בעיניו
איני מכירך ואת הידע שלך בתולדות חב"ד ואיני יודע אם באמת אינך יודע או שאתה מתמם אבל סגנון השאלה נראה שאינך שואל רק מחוסר ידע אלא מרצון להתקיף
הנה העובדות ונראה אם יש ממש בטענותך
האדמו"ר הקודם מחב"ד פרסם סדר לימוד שהיה נהוג לפני זה רק בקרב משפחת האדמו"רים ללמוד חומש לומר תהלים וללמוד תניא בכל יום לפי סדר קבוע
הסדר של התניא הוא עצמו קבע כי לפני זה נדמה לי היו) לומדים פרק אחד בכל יום) בהקשר לזה סיפר סיפור מתי התחיל נוהג זה והאדמור שהורה לבנו את סדר זה סיים בפסוק ויהי חתת אלהים, על-הערים אשר סביבותיהם, ולא רדפו, אחרי בני יעקב ואמר חתת ראשי תיבות חומש תהלים ותניא
על ידי לימוד זה תפול יראה על שונאי ישראל נגדם היה בנו צריך להלחם (איני זוכר כרגע את פרטי הסיפור ולכן איני כותב אותו פה) מכאן נגזר השם חתת או שיעורי חתת
תורת החתת עוד לא שמעתי אבל אפילו אם כן מכנים אותו כך מה בכך? הרבי האחרון כתב פעם בהקשר מסוים שאין לכרוך ספרים אלו ביחד מטעמים מובנים
מהם אותם סיבות איני יודע אבל אולי לא רצה לתת פתחון פה לחכמים שכמותך
בשנת תשמ"א ביקש הרב סלונים לכרוך את הספרים ביחד וקיבל את אישור הרבי לכך (כמו שאיני יודע למה הרבי לא רצה לכרכם יחד לפני זה גם איני יודע למה החליט בתשמ"א שאפשר) ומאז כל החסידים שהיו צריכים לקחת אתם ספרים נהנו מכרך שימושי זה (בדיוק כמו כל אלו שלמדו חק לישראל לפני הדפסתו בכרך אחד נהנו מהדפוס בכרך אחד) עכשיו נראה לי שכל הטענות שהעלית אינם קיימות יותר
אבל שערי תירוצים לא ננעלו וכמו ששאלות אינם ביטוי לשנאה גם אם מישהו חולק על דעת הרבי בענין שינה סוכה
אז היפוכו כן נכון וכשמישהו סתם מביא טענות לא הגיוניות נראה לי שזה כן ביטוי או תירוץ כל שהוא לשנאה וברגע שטענה זו תיפול בטח נשמע טענה חדשה הגיונית בדיוק כמו קודמה
להלבן
מקווה שלא הרסתי לך שום דבר אבל לא רציתי שישאר רושם שאין מה לענות