שו"ת בנושאים הקשורים לחב"ד [להלבן]

לענ"ד זו דווקא גדולתו של משה, כאברהם אבינו לפניו.

שחרית נכבד

האם לדעתך אין להבדיל בין העזתו של משה רבינו שהעז בעניינים "אישיים", לבין אברהם אבינו שהעז בשם/בעבור אחרים ?

אני דווקא סבורה שיש דמיון רב בין השניים:

משה ביקש בעניינים פרטיים - על אחותו ובעניינים ציבוריים - על עמ"י.
אברהם ביקש בעניינים פרטיים - על בן אחיו ובעניינים ציבוריים - על צדיקי סדום.


בשני המקרים ההעזה באה דווקא מתוך אמונה עמוקה. המחויבות העמוקה היא זו שאפשרה את העזת הפנים כביכול.

שחרית נכבדה

תודה על תגובתך...ואני אפנה בזאת את הזירה כדי לאפשר ללובאוויטשערס ולמיסנגדים להמשיך בנחת עם ה"מכות מתחת לגארט'ל".

אוי רק הלכתי לכמה דקות, תראה מה החסרתי כאן:

עו"פ
חיים גראוויצער הוא ניתוח פסיכולוגי של חסיד נופל, בלי קשר למציאות. ויש הסבורים שבספר הזה הביע המחבר פישל שניאורסאהן, את ההתלבטויותיו שלו, שנפל מדרגתו בחסידות שלמד בבית אביו.

אריק
פישל אינו בנו של אדמו"ר מוהרש"נ, כי אם נכדו אחיו מוהרש"ב מרציצה.

דגים
מסכים אני לכל דברי מסתברא. אף שקשה לי להסכים לתכונת ביטול היש שלו, שהיא כנראה בדם, ולאו דוקא בנוי על תורת חב"ד.

קעלעמר
החילוק בין קודם לאחרי פטרבורג, אינו משנה מאומה מהעובדה, שהחסידים לא שעו לבקשת אדה"ז, שלא לשאול אותו שאלות גשמיות. האגרת הזו שהעתיק דגים, שהועתק חלקה בתניא, נדפסה בשלימות באגרות קודש של רבנו הזקן, ושם מבאר סיבות רבות מדוע אינו מסוגל להשיב על כל השאלות האלו. אמנם גם זה לא הועיל. רבנו הזקן תיקן אז תקנות רבות בענין זה, שנקראו בשם "תקנות לאזניא". אמנם גם הם לא הועילו לעצור בעד החסידים מלשאול שאלות אצל רבנו הזקן. הרה"ק רבי אברהם מקאליסק כתב אז מכתב לאנ"ש ברוסיה (לפני הפירוד), והתחנן לפניהם שיפסיקו לשאול שאלות אצל אדה"ז, מאותן סיבות שכותב אדה"ז. אך גם זה לא הועיל. וא"כ אין שום הפרש בין הנהגת החסידים אז, לבין הנהגת החסידים בדורות הבאים.

נישט איך
כמדומה פתחת אשכול בנושא, בפורום סמוך.

בוגי
מסכים אני לדברי רב ספרן.

הלבן

כן, טענתי הופנתה אל הסבר שהביא מסתברא בשם החסיד רח"א ביחובקי.
זה שהחסידים לא שעו לרבם בנושא לא משנה את העובדה שהאדמה"ז לא ראה, אידאולוגית,בעין יפה את התנהגותם.
למה הדבר דומה שתלמד על דעתו על התפילה מהזמן הרב שמקדישים חסידיו לתפילה.
ועם כל הכבוד למסתברא [ויש] הוא לא צדק בתלונתו על דגים.
כנראה שגדולי החסידות, בראשיתה, ראו את מטרתה באופן שונה מאיך שהיא נתפסת היום.
מחברה שתתרכז בהשכל וידוע,הפכה לחברה ,עוד חברה.

הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

דגים,

דוקא השתמשתי במטבע שלך, הרי מאז שהגעת לפורום זה ולפורומים אחרים אתה מצביע על הבורות של הפורום. סליחה, לך מותר.

כגון באשכול זה עצמו!!! "שוב ושוב יש להשתומם, האם יש להקיש מתשובות על פרטים טריויאליים, שניתן לברר תוך דקות, גם על רמת התשובות בעניינים אחרים?"

נראה שבכל זאת דם חבדי זורם בעורקיך!


תוקן על ידי - מסתברא - 06/01/2005 1:06:20

קעלעמר
טענתו של מסתברא לדגים היא במה שעירב בין נושא עבודת ה', שבחב"ד נדרשת עבודת החסיד, לבין נושא שאלות בענינים גשמיים, שבזה דנה האגרת הנזכרת.

בהמשך דברי האגרת של רבנו הזקן מסביר את עיקר טעמי השלילה, כי כשהוא משיב לכולם לא נשאר לו שום זמן לעצמו, ושהצרות של כל חסיד שכותבים לאדמו"ר הורסת את נפשו, ושלא כמו באדמו"רי פולין שכל אחד אחראי לחסידים שבעיר שלו, הרי הוא אדמו"ר הזקן אחראי לכל רוסיה, שכולם באים אליו בשאלותיהם. וגם במכתבו של הרה"ק מקאליסק, כותב בנושא משה מה שאמר לו יתרו נבול תבול גם אתה גו' לא תוכל עשוהו לבדך.
אלא שבשולי כל הדברים האלה הוסיף רבנו הזקן באגרת שלו, טיעון נוסף למניעת הכתיבה הזאת: לכו נא ונוכחה זכרו ימות עולם כו'.

קעלמער,

סבורני שהוכחת ביחובסקי היא מהעובדה שלא מצינו שאדה"ז חוזר על תלונה זו בתקופה המאוחרת. ואילו בנושא התפלה אינו חודל מלהעיר ומלהתריע.

ולגבי מאמרו של חלמיש, תוך הסתכנות באשמת ביטול היש, הרי אעיר - כי זה האמת השכלית , ואני לא ניחון בחנפנות ודפלומטיא לצערי, אני חייב לומר שכל מקורותיו הם בלבול אחד גדול. וכבר נדחו דבריו גם באקדמיה.

דגים,

במקום להתקיף אותי וחב"ד אישית, נא להתמודד בגופם של הטיעונים.

מסתברא
בשולי הגליון תרשה לי להוסיף בקשה קטנה, שלא לשלוח את דגי הים למקום שנשלחה הלבנה.

זה שהאדמה"ז לא חזר על כך .הוא כנראה נוכח לראות שזה לא יעזור. [האם זה לא הטיעון שלך על הרבי ויחסו למשיחיות?]
אני התיחסתי להגיון בחלוקה הזו,והיא לא מי יודע מה. בנוסף שהיא לא מבארת את הסיבות לשינוי והקשרם למאסר.
[אולי הצקותיו של המנגד גרמו לכך?]







הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

קעלעמר
עיקר החילוק בין קודם פטרבורג לבין לאחרי פטרבורג הוא בצורת הדרושים שלו, שעד פטרבורג היו קצרים ולוהטים, ואחרי פטרבורג היו באריכות הביאור.
חילוק זה נראה בעליל, ומבואר במקומות רבים, וגם הטעם לשינוי זה נתבאר בכמה מקומות.

אמנם כאן מדברים בנושא ההגבלות על החסידים, שלפני המאסר, כלומר בתקופת לאזניא, ידועים תקנות לאזניא. לא מדובר בבקשת האדמו"ר לחסידים, כי אם בתקנות נוקשות.
משא"כ אחרי פטרבורג, כלומר בתקופת ליאדי, לא היו שום תקנות ידועות, והותרה הרצועה מהחסידים שיכלו לבוא לשמוע דא"ח ולהכנס ליחידות, בכל זמן שביקשו.