שו"ת בנושאים הקשורים לחב"ד [להלבן]

כמעריץ הבקיאות והזיכרון של הלבן (ולא תמיד את כושרו בניתוח והבנה מעמיקה וישרה), יורשה לי הפעם לערער על קביעה הסטורית של כת"ר (ומן הפרט שיוצא ללמד על הכלל נמצאת למד שאני מסכים עם עשרות קביעותך ההיסטוריות הקודמות)
לענ"ד, הגיונית קשה לקבל את הקביעה כי אי השינה בסוכה בקרב רבנים ואנשי שם ידועים ברוסיה החלה מלכתחילה מחמת הקור, אין לכך סימוכין, אדרבה המנהגים המקבילים באותה קבוצת מסורת של ה"אינם ישנים בסוכה" שמקורה מימות הראשונים (וכנראה שורשי מורשתם בתקופות שלפניהם - "לא טעמנו טעם שינה") מלמדת שלא התחשבו הרבה בקור, וכנראה שהביאו מנהגם זה עימם בנידודיהם צפונה מארצות פחות קרות. ובפרט שנושאי מסורה זו רובם מוצאם ממגורשי ספרד בעלת האקלים הסביר יחסית.

ישנם די והותר סיבות בהלכה,במוסר,ברגש,בקבלה וכו' לחוש אי נעימות עם דין יוצא דופן זה של שינה (- העדר עירנות וקדושה) בתוך מצוה (קדושה וטהרה), כידוע שמסיבה זו נהגו צדיקי פולין מסויימים למעט ביותר בשינה בחג הסוכות, כך שכלל לא תמוה שגם מצוה זו הצטרפה לחברותיה הרבות שהן בגדר "הלכה ולא למעשה" בקרב עדות ושיטות שונות ומגוונות.

הסברו של האדמו"ר האמצעי, הוא רק ירידה לפרטים ומציאת המינוח הקבלי-חסידי, לדבר שהוא בין כה תחושת רבים וטובים במעומעם יותר,ונחלת דורות מהעבר.

אין ספק שלולא מחלוקת חסידים\מתנגדים, וחיפוש החסרונות הטבעי אצל הבר פלוגתא עקב ההתמודדות, הנוהג כלל לא היה זוכה לאיזכור, כפרטי מצוות רבים מאד (ללא גוזמא, ואיני פורטם כי רבים הם) שאינם נוהגים לפועל בימינו.(שהרי לולא מציאות קטגוריה כזו בחשיבה התורנית, משום מה נזקקו אמוראי התלמוד ירושלמי לקבוע כי המנהג דוחה הדין).

תוקן על ידי - jebo - 06/01/2005 12:13:56

האם יש מי שחושב שחב"ד של היום אינה שונה מחב"ד של פעם? אני מדגיש, אני מתכוון לתיאור עובדתי ולא לביקורת! לכל שיטה יש שורש ועיקר גבוהים.

היה לי ידיד שאמר כי חבדניק לפחות אינו מזרז את הש"ץ למהר בתפילתו. אך גם זה כבר אינו נכון, וראיתי פעם שבתפילת חוה"מ (לא יום חול), היה נראה לחסיד חב"ד מובהק עם כל הסימנים (עטוף בטלית עם דוגמת הקוים המיוחדים רק לחב"ד, אדיקות קצת תמוהה בסגנון אופנתי של ביח"ר לטליתות [היחיד] שהיה ברוסיה [האם זה היה של בעל דברי נחמיה?]), שלדעתו הש"ץ לא מיהר מספיק לטעמו, רץ ועורר מהומה ועשה מנין אחר באמצע התפילה, כדי להתפלל במהירות
(איני יודע אם בבעלז היו נוהגין כך). האם מישהו זוכר את שיעור הזמן שאדמוה"ז דורש לתפילה של יום יום? ואין מדובר ב'עובדים' אלא בתביעה מבעלי בתים וסוחרים?

דגים
לדאבוני מוכרח אני להודות לדבריך, שגם בחב"ד יש ירידת הדורות; אם כי לא כמו בכללות היהדות החרדית, שהרי בתקופת בעל התניא היו רובם ככולם חרדים, ועתה בזמנינו נשארנו עם מיעוט קטן.

דבר אחד ברור, שבעת ירידת הדורות הגדולה שבתקופת הגזירות ברוסיה, אלו שעמדו על המשמר במסירות נפש, היו חסידי חב"ד יותר מהאחרים.

דבר נוסף ברור, שגם בזמנינו, אלו שעומדים על המשמר במסירות נפש, להתיישב בעיירות נידחות עם כל המשפחה, כדי להשיב לב ישראל לאביהם שבשמים, הם חסידי חב"ד יותר מאחרים.

אף שבכל מקום נראית ירידת הדורות, ויודע כל אחד בנפשו, מה בינו לבין זקנו, שהיה רב או משפיע וכיו"ב.

דגים בשונה מבני מינו בעלמא דאתכסיא נראה לי כשוחה במים דלוחים ורק עינו האחת פקוחה.

וכי איזו אסכולה ביהדות העכשוית עדיין בבואה דבבואה רעיונית למה שמחולליה ודור מייסדיה היו.

אולי גור השטחית והמתפשרת בתן וקח, היא רזמבליה לפשיסחה וקוצק החכמה המעמיקה והתובעת אמת כואבת.

או שמא בעלז הפוליטית והמתחמנת היא עדיין פינת יקרת של תמימות ויראת שמים.

שלא לדבר על עדת הפרושים נושאי דגל ליטא - במיר, פוניבז', גרודנה וכו' דהיום, המקיימים בנפשם חיי פרישות וסיגופים, חנוטים בחליפת ארמני ונחנקים במזללות הפיצה ובלוריתם מתנופפת בחן עד מעבר למחיצה.

עד כי גם ברסלב הייחודית הפכה למשהו המוני, ומקיימים התבודדות בליווי ערוצי תקשורת, ותחת כל עץ רענן מפרסמים בגאון את מדת השפלות.

וכהנה רבים.

בקיצור ירידת הדורות. אז מה לך ידידי כי תלין על חסידי חב"ד, וכי עב"מים הם שנחתו ממאה אחרת לדורנו העליז והמפגר קלות שכלית, ונכה מעט רגשית, בשר מבשרינו הם
ONE BIG HAPPY FAMILY

תוקן על ידי - jebo - 06/01/2005 15:24:42

בהודעתו אלי כתב מסתברא כי אחד מתלמידי המגיד כונה"הנופל" אודה אם יוכל מ"ד להרחיב או לציין מקורות על כך.

כמדומני שזה סיפור של ר' נחמן. על המלך שראה שעמו הולכים ומשתגעים. קרא לשלישו, חוששני שגם אנו נסחף עם כולם, ולבסוף נשתגע גם אנו, הבה נעשה לנו סימן בינינו שנוכל לאותת אחד לחברו שפעם היה אחרת! וכבר הבאתי את האימרה של הרבי מגור בעל הבית ישראל, שהתלוננו בפניו החסידים שהרביים של היום כמו שהיו פעם, נתן עליהם בקולו ואמר: אתם רוצים להיות חסידים של היום ושהרבי יהיה כמו פעם? אם תהיו חסידים של פעם יהיו רביים של פעם! ודו"ק.

היה לי חבר חסיד גור מובהק, והיה אומר שהבית ישראל גדול יותר מאביו! היתכן?! ואולי זהו הביטוי של התקשרות?!
ומכאן התעוררתי לחשוב, האם בחסידות, בכל חסידות, מותר לחשוב שאי מי בחסידות גדול יותר מן הרבי, בתורה, בעבודה, בגמ"ח, בחכמה וכו' וכו'. או שזה איסור גמור, אפילו להרהר בזה, ואפילו במבואות המטונפים?! לצד שני האם אכן היו בקרב החסידויות השונות אנשים שהיו גדולים יותר מן הרבי? נכון הדבר שבכל חילוף משמרות, ישנם חסידים שזכרו את מה שהיה וקשה להם לכופף עצמם וכו', ונוצר מתח. שמעתי בזמנו שהיו מקרים שהבית ישראל היה תופס מן הזקנים שחשד בהם, והיו משליכם מכל המדריגות, כפשוטו. הכוונה לאותם מדריגות שהובילו לבית המדרש הישן של גור ברח' שפת אמת. אפשר לומר, שגם בלא זאת, כל חסידות היא אוכלת יושביה. כי כל אדם בולט, מהווה איום וחשד למיעוט דמותה של השמש. ואין שני מלכים משתמשים בכתר אחד וכו'. קונקרטית, האם מותר לומר שר' שאול גדול בתורה ובחסידות וכו' יותר מר' יענק'ל?

היה היה רבי, שמנהגו היה שלא לומר דברי תורה בשום הזדמנות. פנו אליו החסידים ואמרו לו, אין אנו יכולים לעמוד יותר בלגלוג המתנגדים, שאומרים שהרבי לא יודע ללמוד, אנא יאמר תורה, ונסתום את פיהם. שאלם הרבי, וכי יכולים הם, השקצים הללו, להישבע על מה שהם אומרים?! אמרו לו: לא! אמר להם אבל אם אומר תורה, יוכלו גם להישבע ... !

ועוד שאלה צדדית, האם ישנו מכתב מהרבי, שבו כותב על החזו"א שאמר מה שאמר מפני אהבת הניצוח, והאם פורסם מכתב כזה?

דגים,

יש הרבה לדון בדבריך לכאן ולכאן. אך ברור הדבר וכבר הזהירו על כך וכו'

אסור לומר על ר' שאול שהוא גדול מר' יענקל בתורה ובחסידות.

אשכול זה לא יהפוך לאשכול על מי גדול יותר בגור.



.






הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

עורבא פרח
אחד מתלמידי המגיד הוא הרב מוואלפא, המפורסם בתיאורו "הנופל", שנפל ממדריגתו.
המקומות העיקריים שנכתב אודותיו:
א) בית רבי ע' 130: מתחילה הי' הוא היותר גדול בהחברייא ... אח"כ אמרו התלמידים שתולעת אוכלת בו ונדחה משם ונפל בשכרות ר"ל, וגם אז הי' פה מפיק מרגליות.
ב) אגרות קודש אדמו"ר הזקן ח"ב ע' לז (בתשובות שהשיב בכתב יד קדשו לחוקרים בעת מאסרו): אותו האיש מעיר וואלפע ידוע ומפורסם לכל שרצה להיות רב גדול במאד שיסעו מכל העיירות לשמוע דרשותיו ויתנו לו מעות הרבה, באמרו שהוא דורש טוב יותר מחבירו בן עירו מ' שלמה [האדמו"ר מקארלין], וגם היה מסבב בכמה מקומות ודרש הרבה ובקש ממון הרבה, ולפי שלא קבלו אותו לרב ולא נתנו לו מעות כרצונו נהפך לבו לשנוא ...
ג) כרם חב"ד גליון 4 ע' 129, סקירה שלקט הר"י מונדשיין מכמה מקומות שמסופר אודותיו.

דגים
קשה לי לעמוד על כוונותיך: לאן אתה חותר?

הלבן,

כרגיל, עזרתני,תודה וישר כחך,

אין תחת ידי כעת את "הנופל" אך כזכור לי בתחילתו מביא

שהרבי אמר על נפילתו של חיים גראביצר כי נפל בשיכרות,

ופירש שהשתכר בעבודת ה', או משהו כיוצ"ב,

והוא כציטוט שהבאת מבית רבי.

אודה אם תכתוב לי היכן ניתן להשיג את אותו כרם חב"ד

שציינת אודותיו

הלבן,
איני חותר לשום מקום, פרט ליצר הדעת טוב ורע. לעתים נראה שטוב לשתף אחרים בדברים המטרידים את המחשבה, ולעתים אני פשוט שואל, מפני שאני רוצה לדעת ולקבל תשובה, איני בוש ללמוד מכל אדם, ובלבד שהמאמץ יהא כדאי. אמנם יוסיף דעת יוסיף מכאוב, אך לא באנו לעולם הזה רק כדי ליהנות ולישב בשלווה, ואי אפשר לחסום את השכל, ובכלל כדאי להרחיק את הגבולות האדומים, שמעבר להם אסור לחקור ולדרוש, עד מה לפנים ומה לאחור.

ואם כבר באנו לכאן, אשאלך, מה ידוע (או מה מותר לדעת) על המכתב שהרבי שלח מיד לאחר עלותו לנשיאות, לכל האדמורי"ם? והאם נתפרסם המכתב? בזמנו שמעתי על כך מישהו שהיה נוכח (ויתכן שסיפר רק לפי השמועה) בשעה שהגיע המכתב לרבי מבלז זצוק"ל זיע"א.

עוד חומר עליו בבטאון 'בית אהרן וישראל במאמריו' של אברהם אבוש שור (וכעת איני יודע בדיוק באיזה גליון).

עוד לאחרונה לא הי' ידוע שמו של ה"וואלפער"

אולם לאחרונה יש הסטוריה שכנגד בכתב עת 'ישורון' במאמריו של דוד קמניצקי על הכשרת ר' שלמה דובנא מביא מהסכמת רבי חיים אב"ד וולפא ומזהה אותו כהוועלפר הנידון, ולפי דעתו כל הסיפור על "נפילתו" הוא המצאה חסידית מצוצה מן האצבע הטבולה ביי"ש. וכל חטאו שנטש את החסידים.

ואני הק' מצאתי לאחרונה בספר על ווילנא שנדפס לאחרונה מאת שטיינשניידר הוצאת מגנס שמיחסים שפ משפחת הר טור לר' חיים אב"ד וולפא.

'כרם חב"ד' (בטאון מעניין ביותר ומאד מומלץ) תוכל למצוא בכל ספריית היכל מנחם באה"ק ובחו"ל ובכל ספרי' בכלל. וניתן לרכוש במחסני "קה"ת" באה"ק כפר חב"ד ובברוקלין ויש להם אתר באניטרנט שניתן לרכוש שם.