שו"ת בנושאים הקשורים לחב"ד [להלבן]

אני לא מקנא בהלבן, שמנסה להלך פה בין הטיפות ולדלג על ראשי בצים, כדי לצאת ידי חובת " אל תען" וחובת "תען"...

באמת מאד קשה להסביר לגסי רוח מושגים עדינים ביהדות, כגון שנשמת כל יהודי (ולא רק צדיק) היא "חלק אלו-ה ממעל ממש". ואת כל מאמרי חז"ל על צדיקים הדומים לבוראם ומיוחדים עימו כי בטלים במציאות לגמרי אליו ואין בהם שום ישות עצמית יותר, וממילא מאיר אורו ית' בהם ודרכם, זאת ודאי שלא יבינו. ומה יעשו עם מאחז"ל "את ה' א-לוהיך תירא, את לרבות ת"ח" "ולדבקה בו, אלו ת"ח" "ה' בהיכל קדשו דא חזקיה בבי מדרשא" "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון, מאן פני האדון דא רשב"י" ועוד ועוד, כל זאת ממש סכנה להסביר לבעלי שכל מגושם ועדיף כנראה לקיים בכגון דא "אל תען" פן יפלו לכפירה.

גם בנושא משיח, כנראה שאנשים פשוטים "יושבי בתי חומר" חושבים שמדובר פה בכבוד גדול וכיף יוצא דופן לקחת על עצמך משימה כזו, אז לידיעתכם, משיח יהי' "מדוכא מפשענו ומכאובינו סבלם" ומבוזה כ"חדל אישים" ועוד דברים איומים כמפורט בנביאים, וכל גדולי ישראל כהאר"י, האור החיים הקדוש, הר"י מרוזין, הר"נ מברסלב ועוד ועוד ששאפו לגאולת ישראל בכל מאודם, אפילו במחיר שעליהם יוטל סבל התפקיד ודיברו על כך מפורשות (מה שהרבי מלובביץ' לא עשה) והכריזו שהם מצידם מוכנים כמשיח שבדורם, למעשה בזאת הביעו מסירות נפש עצומה לקחת על כתפיהם כל הסבל הנורא למען כלל ישראל ולשים קץ לצרות וגלות השכינה וכנס"י. ואם עקב כך הפכו ללעג ולקלס בידי זדים וקלי דעת הרי סימן שאכן ראויים היו לפי כל הסימנים שבישעי'... רק לא אכשר דרא...

בפרט האחרון ארצה לדייק, שדוקא כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע נתקיים בו גם פרט זה, והוא מחולל מפשעינו.

10 שנותיו האחרונות הי' חולה וחלוש, מונהג על כסא גלגלים, ויושב ובוכה מצרותיהם של ישראל בשנות השואה ושלאחריהם. ובאותה שעה יושב בביתו וכותב בידו הקדושה עשרות אלפי מכתבים, לאלפי יהודים ברחבי תבל, לעודדם בעת צרותיהם, ולהדריכם בדרך התורה והמצוות.

מתוך כ70 אלף מכתבים (שקיבל, ואותו מספר) שכתב במשך השנים ת"ש - תש"י (ושמורים בארכיון שלו), נדפסו כמה אלפים (אלו שיש בהם תוכן כללי) בסדרת הספרים אגרות-קודש שלו.

כך עד ליום הסתלקותו ביו"ד שבט תש"י, אשר לקראת אותו יום מסר מאמר לחסידים, כדי ללמוד באותו יום, ובו כותב בין השאר:

"ולבאר בעומק יותר מה שישראל נק' בשם צבאות הוי' ... דשם צבאות הוא שם דמלחמה ... דזהו ג"כ סיבת ענין המלחמה להוציא הנצחון ... ובשביל ניצוח המנגד הרי מבזבז כל סגולות האוצרות דהון יקר הנאסף והנקבץ במשך כמה שנים מדור אחר דור ואשר מעולם לא השתמש מזה לשום דבר, וכמוס וחתום מעין כל רואה, הנה בעת ניצוח המלחמה הוא מבזבז כל האוצרות ... ועוד יותר שגם חייו משליך המלך מנגד".

אח"כ, כשביאר הרבי קטע זה שבמאמר, בעת ההתוועדות, בכה בכיה גדולה, ופירש שכל האמור כאן מדבר כ"ק חותנו על עצמו, ועד לפרט האחרון "שגם חייו משליך המלך מנגד", כדי להביא לנצחון של צבאות ה', בגאולה האמיתית והשלמה במהרה בימינו. אכי"ר.

תוקן על ידי - הלבן - 28/12/2005 10:08:09

באחת ההוספות לי' בשבט מדבר הרבי מלובביץ על הרגשתו שישנה אחדות בין הרבי לחסידים וממשיך כי למעשה הרבי איננו ממוצע אלא גילוי עצ"ומה. האם הוא חזר על דברים אלו במקום אחר? האם אתה סבור שכוונתו לגילוי יחידה שאפשרי רק אצל משה שבדור לשיטת בעל התניא?

תוקן על ידי - איל25 - 28/12/2005 23:16:40

אני חושב שבכדי לגשת לדיון הזה צריך להקדים איך חב"ד רואה את עצמה.

אין שום ספק שבחב"ד רואים את עצמם נעלים יותר מכלל ציבור שומרי תורה ומצוות.

אציין לכמה נקודות.

יחסם לרבי, שלדבריהם רב"י הוא ר'אש ב'ני י'שראל, לא רק ראש חסידי חב"ד אלא ראש של כל כלל ישראל. הרבי הוא משיח שבדור, אתפשטותא דמשה בכלל דור ודור. עצמות ומהות מלובש בגוף. אמצעי המחבר. ועוד ועוד.

אונזערער זיבורית איז בעסער פון זייערע עידית. (הזיבורית שלנו מעולה מהעידית שלהם - המתנגדים.)

סידור בעל התניא הוא שער הכולל שבו תפילות כל ישראל יכולים לעלות. משא"כ שאר נוסחאות אינם אלא לשבט מסויים.

י"ט כסליו הוא ר"ה לחסידות. שימו לב, לא ר"ה לחב"ד, אלא לחסידות.

בודאי שיש לדברים אלו סימוכין במקורות היהודים, כמו שיש סימוכין כמעט לכל דבר במקורות היהדות. הנקודה היא שבחב"ד הדגישו את זה מעבר לכל פרופורציה מה שלא מצאנו כמעט בשום מקום אחר.

אין טעם לדון עם חסיד חב"ד על דברים אלו, כי דברים אלו הם יונקים עם חלב אמם. כל אחד שאינו מסכים עמהם, חושיו כהים, עיניו הוכו בסנוורים, בעל מוח חלש, מבלי יכולת להבין דקות העניינים על בוריים. רק חסידי חב"ד המצויינים בהתנהגותם האצילית ובעמקות מוחם כמו שיווכח כל מעיין, רק הם יכולים להבין עמקות ואמיתות מושגים אלו, ואין לזר אתם.

אסיים בסיפור קצר, פעם כשהתפללתי בחב"ד הסתובב חסיד חב"ד וביקש תרומות. כשהושטטתי ידי לתת לו סירב לקבל ממני באומרו שאני יונק בבחינת אחוריים ואינו רוצה לקבל כסף מאחד כזה.

תוקן על ידי - chouteng - 29/12/2005 0:13:25

ב"ה

chouteng

הייתי מציע לך לברר מה כל גדולי הדור סברו על הרבי.

מספרים על שני חסידים (איני זוכר איזה, אבל אחד מאלו שמרגישים עליונות על השאר) שישבו ועשו חשבון הנפש:

אומר החסיד לחברו: מהו שנאמר תולה ארץ על בלימה? אלא תתבונן ותראה: כל העולם כולו נברא בשביל מין האדם; כל בני האדם נבראו בשביל ישראל; כל בני ישראל נבראו בשביל החסידים; ומבין כל החסידים, מי הם החסידים באמת? קרלין! ומבין כל חסידי קרלין, מי הם החסידים באמת? אני ואתה!
נו, קאן דען זיין א גרעסערער תולה ארץ על בלימה ווי דאס?

הרגש עליונות? אולי; ואולי יש ממה; אבל הביטול עצמי שיש אצלם החסידים דומני שלא מוצאים בשום מקום.

וכי מי יהי' מוכן לקיים בעצמו: לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך, באיזושהי פינה נידחת בירכתי תבל, לחיות שם כל החיים, עם כל בני המשפחה, ולעסוק רק בדבר אחד: לקרב בני ישראל לאביהם שבשמים.

אולי הי' כדאי שתיגש אליו שוב, לאותו חסיד שהתרים, ותאמר לו: תרחם עלי ותקבל את תרומתי, כדי שגם לי תהי' זכות זו, וגם אני אהי' שותף במפעל השליחות הגדןך הזה
לקרב בנים לאביהם שבשמים.

פליאה נשגבה בעיני לא אוכל הבין. כיצד יהודים שמקפידים ומדקדקים כל כך במצוות, עד כזית ועד כביצה, נזהרים ממשהו חמץ בפסח (אע"פ שאולי הרבה אינם יודעים שעניין המשהו במחלוקת ראשונים הוא שנוי) בכל מיני חומרות, עד כדי הימנעות מניגוב שער השפם במים האחרונים, מחשש שמא יש פירורי מצה בשערוצת, ויבוא לידי שרויה ח"ו. וכן בכל שאר המצוות, בבשר וחלב ועוד ועוד, והנה אותם יהודים, בשני עניינים אחרים לפחות אינם מדקדקים כלל. בעניין אמונה וכפירה, שעומדים על תהות איסור עבודה זארה וכפירה ממש, ומשחקים במושגים החמורים ביותר, ואינם חוששים כלל שמא, ואולי נכשלו בהגדרותיהם במהות הא-לוהות, ובהאלהת בני אנוש, ונמצאו נכשלים בעוון ע"ז.

האין ראוי להחמיר בזה ג"כ, ולהתרחק מן הכיעור ומן הדומה לכיעור.

הפרט השני הוא איסור גאווה והתנשאות, שהוא תועבת ה', ואין לך דבר מגונה ומתועב יותר מרדיפת כבוד וגאווה, והנה יהודים מתירים לעצמם, בהיתרים קלושים של 'כבוד התורה', 'כבוד הסקטה', 'כבוד ליובאוויטש', וכל מיני היתרים מדומים, ונופלים לתוך איסורים חמורים ביותר.

אתמהא!

אם את/ה לא חלק מהפתרון, את/ה חלק מהבעיה !!!

ועוד, לפי כל ההסברים של אנשי חב"ד, בעלי דקות המחשבה, וטהורי הדעת, המעמיקים להפליא, ושאינם זקוקים לכל ספרי חכמי ישראל, מפני שבמאות תורותיהם של אדמור"י חב"ד יש הכל ואין צורך לשום דבר חוץ מהם, הכול לפי הסבריו המלומדים של הלבן ומרעיו, נשאלת השאלה העצובה, מדוע אנו מגנים את הרב הצדיק, הנשמה הכללית, הקדוש וטהור, אדוננו מורנו ורבנו, רבי שבתי צבי, יחיה לעולם. האם לתורותיו אין אפשרות של תירוצים והסברים, וכפי שאכן נכשלו בזה, רבים מגדולי ומחכמי דורו, ואף מן הדורות שלאחריו (אפילו לאחר שהתאסלם ...).

אין ספק שחסידי האדמו"ר שבתי צבי שליט"א, שנקראו אז 'המאמינים' (לעומת המפקפקים במשיחיותו שנקראו כופרים), הביאו ראיות גדולות לתורתם ולמשיחם, ואם איני טועה, הביאו אפילו אותן ראיות עצמן שמשתמשים בהם כעת (מהירושלמי על ה' בהיכל קדשו, ומהזוהר על פני האדון, וכיוצא בהם). אני משער שידוע כי חסידי השב"ץ, לא היו בורים ולא מטומטמים, היו ביניהם אנשים גדולי תורה, ומעמיקים, ודקי מחשבה וכו' וכו', ויש ספרות רבה משל 'תורתם'.

אגב, גם מי שהיו בדורות שלפני הרמב"ם, חלק מחכמי אשכנז, או אלה שהראב"ד לימד עליהם סניגוריה, הוכיח מפסוקים רבים שאין פסול בהגשמה. ויש נה תורה שלימה על המושגים 'כבוד ה', כסא ה' ועוד. ומפני עגמת נפש יש לקצר.

אם את/ה לא חלק מהפתרון, את/ה חלק מהבעיה !!!

האמיץ:

נוהג אני לשאול דעתם של אלו הגדולים ממני כשאני מסופק בדבר. לגבי האדמו"ר מלובביץ' איני מסופק כלל. הוא היה גדול שבגדולים, ת"ח עצום, מוסר נפש באופן מבהיל על התורה ועל העבודה וזכה לסייעתא דשמיא עצומה במידה שכמעט ולא ראינו דוגמא לזה. כל זה אינו נוגע כי הוא זה על מה שכתבתי מקודם.


הלבן:

הן אמת, שבחב"ד ישנם אנשים מרומים מעם קדושים וטהורים אשר כמה מהן זכיתי להכיר ועם כמה אף ללמוד ביחד תניא קדישא. איה העט שתוכל לשרטט גודל מסירות נפש של חסידי חב"ד תחת השלטון הקומוניסטי. אבל דא עקא, שכל אלו המרומים מעם אין להם שיג ושיח עם כל הענין הזה שחב"ד טוב יותר משאר חלקי כלל ישראל. השפלות והענווה והדבקות בשי"ת לא משאיר מקום למחשבות מסוג זה. האובססיה על עליונות חב"ד נמצא רק אצל אלו הרחוקים כמזרח למערב מדמות חסיד חב"ד איך שהוא צריך להיראות באמת. מה שמצער הוא, שהדוקטרינה של עליונות חב"ד נמצא במיינסטרים, ורק מעטים הם שמתעלים מעל זה.

ובענין השלוחים הנמצאים בפינות נדחקים בקצוי תבל, אין ספק שכמה מהם מוסרים נפשם פשוטו כמשמעו ורחוקים מאד מתענוגי עולם הזה כאשר בעיני ראיתי. אבל ישנם כמה שכל מוסד השליחות הוא לא יותר מהיכא תמצא להסתובב ולהנות, ותוך כדי מזיקים הרבה מאד ליהודים שומרי תורה ומצוות הנמצאים בסביבת אלו השלוחים המטיילים, והדברים ידועים.

דיסקקשיח:

דבריך הם שלא לענין כלל. סביר להניח שלעולם לא למדת חסידות חב"ד. עצם העסק בדברים עדינים אין בזה איסור כלל, לשיטתם, וכל חכמת הקבלה בנויה על זה. ומה שאתה קורא כפירה וכו', אדרבה מטונך, הם יטענו שאתה זה שכופר, והדברים עתיקים. אם אפשר לבוא ולטעון עליהם זה בדקי דקות בפה אל פה ולא בפורום בכתיבה שקשה להציג הדברים כמות שהם.

מה שכתבת על גאווה וכו' כבר כתבתי שאצל חסידי חב"ד האמיתיים בפרט הזקנים שבהם דבר זה לא נמצא בכלל, אלא אדרבה הם מבטלים עצמם כעפרא דארעא. ועל שאר חסידי חב"ד אין להקשות, כי הם עצמם יודו שהתנהגותם בכגון דא אינה ראויה.

אחרי קריאת דברי הנאצה של הקשיח, אציע להלבן, כשם שקיבלת שכר על הדרישה קבל שכר על הפרישה וכלך לך לנושא אחר, שהרי לא בדרא דיונא דבריו כלל, הן ברמת הסגנון והן ברמת הידע, ומה לך כי תתנבל עם עמי הארצות.

ובאשר למשוכנעות בחב"ד כי דרכם היא העדיפה בעבודת ה', הרי טבעי הדבר, אחרת לא היו בוחרים הם בדרך זו. ולכך הכוונה אף בביטויים "זיבורית שלנו עדיפה על עידית שלהם"

אך באשר ל"גאוות היחידה" המטופשת של נערים וננערים מדעת, הפוסלים ומבטלים כל דרך אחרת, צודק המעיר כי לא בחכמה ידברו וכי חשיבה כזו מעידה על צרות מוחין. והביקורת במקומה, אך דומני שחכמים כאלה תמצא גם בבעלז או גור או פונביז' וכן כמעט בכל חוג זרם ומיגזר. אך יש להתנחם בכך שמידה אינפנטילית זו בדרך כלל נמוגה עם הגיל,הבשלות ונסיון החיים

שוטנג וג'בו

מסכים אני לדברי שניכם, רגש העליונות הוא תינוקי, ואילו אצל החסידים האמיתיים אינם עוסקים או מתבטאים בכיוון הזה.

שוטנג

א) מציע אני לך לגשת לאחד מאותם זקנים וחסידים אמיתיים, לשאול אותו אם הוא יסכים לעבור למחנה בעלז או גור או בובוב וכיו"ב, ילמד החסידות שלהם וינהג במנהגיהם.
מה אתה חושב הוא ישיב לך?

אלו המדברים גבוהה גבוהה, איני חושב שרוח חכמים נוחה מהם.

אמנם הכרה זו, שזו היא הדרך האמיתית והכי נעלה, יש ויש.


ב) מדעסקינן בתנועת החזרה בתשובה וקירוב בנים לאביהם שבשמים:
היתה תקופה שזו היתה אחת מהמטרות לחיצים נגד חב"ד, מחוגים רבים.
אלא שעם השנים נעשתה תנועה זו נחלת הכלל.
ולא רק החוגים הד"לים, אלא גם כמה חצרות חסידיים.
אמנם עוד יקח זמן רב עד שיחדירו ויפנימו את המס"נ שיש לשלוחים רבים, בבחינת תמידים כסדרם, למשך כל משך החיים.

ג) כן, אמת נכון הדבר, מה שאתה כותב, שיש רבים הנתלים ומנצלים את המס"נ של רוב השלוחים, וגורפים מזה הון וכבוד, אף שאינם ראויים לזה.
הן אמת שיש כאלו בתנועה המשיחית, שיצאו בקיצוניות בפרטים נוראים.
האם מעשיהם מכתימים את כל חב"ד? אתמהה.

jebo:

אמת הוא שבכל מגזר אפשר למצוא מיעוט קטן של אנשים עם צרות מוחין שפוסלים כל דרך השונה משלהם. אבל מידה זו מקורה באדם עצמו, היינו שבגור או בעלז או פונוביז' אין להם שיעורים שבו הם מלמדים שהם יותר טוב מכולם. ואם חסיד גור או חסיד בעלז או בחור מישיבת פונוביז' יכריז ויאמר שהרבי שלו יותר גדול מכל רבי אחר, זהו חידוש שלו גרידא.

משא"כ בחב"ד יש דגש חוזר ונשנה מגיל אפס גם בבית וגם במוסדות שהם יותר טוב מכולם, ויחידים הם המצליחים להתעלות מעל זה.

ועל מה שכתבת, "הרי טבעי הדבר, אחרת לא היו בוחרים הם בדרך זו." דבר זה אינו טבעי בכלל. אפשר לבחור בדרך מפני שלאדם עצמו נראה שזו הדרך הנכון בשבילו, ובו זמנית לקבל שיש דרכים טובים לאנשים אחרים.

צ'אוט

אתה כנראה לא מכיר את בלז או את גור...

מצטרף לדברי מציץ...למדתי כד הווינא טליא בחדר בעלז בתל אביב והתחושה "בעלז איבער אלעס" חורגת מכל דמיון, וכמעט למוטו מרכזי בחסידות "כבוד בית בעלזא" בלי שום טורח לנמק, רק כי זה בעלז! והדבר נעשה ונאמר גם בצורה די לא מתוחכמת.

ובאשר לגור...דם גוראי זורם בעורקי מימי השפת אמת והלאה מחותנים אנו עם משפחת אלתר...אז אנא אל תספר לי מהו זילזול בכל מה שלא "אינזערע", עד כדי כך ביטול השונה שאפילו לא משחיתים על זה מילים, מספיק חיוך מתנשא וקריצה... ממש לא סופרים אף אחד...בלי כוונה אבל כך זה.

ועל המתנגדים בכלל אין מה לדבר, הרי זו אחת הסיבות שקמה החסידות כדי להילחם בתופעת ההתנשאות המגוחכת החפה מכל כיסוי.

אודה ולא אבוש, אני נכד לאדמו"ר (מקוה שעל ידי כך לא נחשף) מחסידות שחרטה על דיגלה את ערך הענווה...ואף שם חילחל בתת מודע שדר שאמנם לא בוטא אך תמיד נכח בחלל האויר כי אנו אצילים עדינים ונעלים מכל... פרדוקס גאוות העניו...

אז כנראה שכל אחד מאיתנו מכיר מילדותו את חסרונות ביתו שלו וחושב שדשא השכן ירוק יותר...

ובאשר להבדלי התובנות בין "דרך זו ראויה לי" לבין "זו הדרך לכל בית ישראל" אין זה עניין שקשור להתנשאות אלא מסקנות ענייניות שונות שמקורם במימד התפיסה הפסיכו-פילוסופית ביהדות. בשונה מהגישה החסידית הפולנית ש"איש במסילתו יעלה" לפי שורש נשמתו, ההבנה החבדית היא משוכנעות שבלעדי הבסיס השכלתני חב"די עבודת ה' לא תצלח...אי אפשר לגעור בהם על כך שהם משוכנעים בזאת כמושכל אובייקטיבי. אין בעל התניא חשוד בעיני שנסיבות השתלטות או רגשי עליונות קטנוניים הנחו אותו לתובנה זו. בטוחני כי ניתוח אינטלקטואלי (צודק או שאינו צודק) היה הקובע עבורו הן לפתח שיטה זו והן להאמין בה כיעילה ביותר וממילא כאוהב עמו לשאוף להנחילה לכלל ישראל כולו .

תוקן על ידי - jebo - 29/12/2005 11:51:52