שו"ת בנושאים הקשורים לחב"ד [להלבן]

מובא בהגדש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים לאדמו"ר נ"ע זי"ע נכתב לגבי הקידוש:
מנהג בית הרב מוזגין הכוס......... לוקחו בימינו, מוסרו לשמאלו מעמידו דרך הורדה מלמעלה למטה
על כף ידו הימנית כשהיא כפופה קצת כעין בית קיבול וכו'.
מששמע שנוטל הכוס ביד אחת.
להעיר מש"ע קפ"ג  סעיף ד' מקבלו בשתי ידיו וכשמתחיל לברך נוטלו בימינו ולא יסייע בשמאל.
ומפרש בט"ז וכן הביאו המשנ"ב שמעתי מא"מ ז"ל כדי להראות חביבות קבלת הכוס שהוא חושק לקבלו בכל כוחו (כלומר זה הטעם שנוטל בשתי ידיו) ואח"כ יחזקינו ביד אחד שלא יראה כמשוי.
וראיתי בהגש"פ עם לקוטי ביאורים להרש"ז אוירבך זצ"ל שהביא שם (כנראה המלב"ד) בשם הרב נבנצאל שליט"א שהוא מהזוהר להגביה הכוס בעשר אצבעות.
מה הביאור בזה?
שבוע טוב.

ירמיהו

כך שמעתי ג"כ מאבי שי' שהי' נוכח בהסדרים בשנות הי'  והכ' שהיה דוחס כמה כפיות  חריין  לכף ידו הק' והיה סוחטו  עד שנעשה מין כדור. אלא שאינו זוכר מה עשה כשחל בשבת.

בשבועון כפ"ח של ער"פ מתפרסמים ראיונות עם קבוצת רופאים חוזרים בתשובה שהיתקרבו לחסידות חב"ד.
אחד הראוינות הוא עם ד"ר אליהו סורקין ראש המחלקה לטיפול נימרץ בבית הרפואה איכלוב בת"א.
הוא מספר על אחות של חולה קשה שכאשר ראתה את תמונות הרבי בחדרו של הרופא התענינה מי הוא וכאשר ד"ר סורקין הסביר לה היא ביקשה לכתוב לרבי על מצבו של אחיה ד"ר סורקין אמר לה כי הרבי כבר לא איתנו בגשמיות ויעץ לה להכניס את המיכתב באגרות הקודש של הרבי היא ביקשה לעשות זאת מיד אך הרופא היתנצל כי בחדרו בבית הרפואה אין את קובצי אגרות הקודש.
למחרת היא הביאה לו כתשורה סט שלם של איגרות הקודש לחדרו בבית הרפואה ומאז לדברי ד"ר אליהו סורקין הוא מציע לחולים להודיע לרבי על מצבם ע"י אגרק"ש.
אומנם זהו מקרה פרטי שבין רופא לחוליו אך מתבקשת שאלה כללית.:

אתחיל עם השני:
בסדור אדמו"ר הזקן, אומרים בחוה"מ "את יום מקרא קודש הזה" רק במוסף, ולא ביעלה ויבוא של שחרית או ברהמ"ז.
והטעם ראה בשו"ע שלו סי' רמב ס"א, בציוניו שבשוה"ג, שבחוה"מ לא נאמר מקרא קודש אלא שקרוי מקרא קודש לענין קרבנות בלבד. ולכן מזכירים זאת רק במוסף.
ובענין השני:
נושא כתיבת הפ"נ לאדמו"ר והכנסתו לספר שלו, נזכר במכתב הרבי מיו"ד שבט תשי"א, הוראות ליו"ד שבט, יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (במקום לקראו על הציון שלו).
אמנם לא נזכר שם כלום אודות שאלה אצלו ע"י הכנסה לספר שלו. ובכלל לא מוצאים כזו הנהגה של שאלה אצל צדיק אחרי הסתלקותו ע"י שאלה בספר שלו.
לכאורה אין לזה קשר לגורל הגר"א, שהיא שאלה אצל הקב"ה. אמנם הנהגה כזו של שאלה אצל אדמו"ר אחרי הסתלקותו ע"י הכנסת מכתב לספר שלו, כמדומה שלא מצינו שום מקור להנהגה כזו, ולא נהגו בה בשום מקום עד אחרי ג' תמוז.

להגדיל תורה הנה הדעות בענין מקרא קודש בחוה"מ

שולחן ערוך אורח חיים סימן תצ

בספר המלך במסיבו מתואר שו"ת מרתק בין הרש"ג (גיסו של הרבי) לרבי באחש"פ תש"ל כדלהלן:
רש"ג: מדוע מפטירין בשבת חול המועד פסח בעצמות היבשות?
כ"ק אדמו"ר שליט"א (זצ"ל): משום שבפסח מברכים ברכת טל וישנו הענין דטל תורה מחייהו.
רש"ג: איך יהיה הסדר בתחית המתים?
כ"ק אדמו"ר שליט"א (זצ"ל):  קודם יהי' הסדר דמלחמת גוג ומגוג ואח"כ ביאת המשיח ולאחר מכן תחית המתים.
רש"ג: כמה זמן יהיה ממלחמת גוג ומגוג עד ביאת המשיח?
כ"ק אדמו"ר שליט"א (זצ"ל):  לא כתוב.
רש"ג : כמה זמן יהיה מביאת המשיח עד תחית המתים ?
כ"ק אדמו"ר שליט"א (זצ"ל): כתוב בזהר ארבעים שנה ויקומו קודם צדיקים אח"כ בני ארץ ישראל ואח"כ שאר ישראל.
..........................

רש"ג: האם כבר היתה מלחמת גוג ומגוג ואם לא מתי תהי'?
כ"ק אדמו"ר שליט"א (זצ"ל):  יש אומרים שבמלחמת העולם הראשונה הי' אחד שקראו לו בשם גוג - ואיתא בספרים שבשנת תרע"ד הי' קץ.

לאיזה ספרים מכוון הרבי ומה קרה בשנת תרע"ד?
בשורות טובות
ערב שבת שלום
מועדים לשימחה

בשנת תרע"ד התחילה מלחמת העולם הראשונה.

ישר כוח.
מ"מ.: איזקמן יוסף פיענוח קץ אחרית הימים שבדניאל סיני ירחון לתורה למדע וספרות בעריכת הרב י.ל מימון ניסן אלול תשכ"א.
שמפרש פרק י"ב פסוקים ו' ז' למועד מועדים וחצי  יהי' קץ הפלאות שמועד לחשבונו הוא אלף שנים כלומר מועדים וחצי הם 2500 שנה והוא במדיוק הזמן שפרצה מלחמת העולם הראשונה בט' אב תרע"ד שאז חלפו במדויק 2500 שנה מחורבן בית ראשון. אלא שהוא ממשיך בחשבונו שמילחמה זו הביאה את הצהרת בלפור שזה לפי פרושו קץ ולא מסתבר שלזה היתכוון הרבי.
כן מובא בספר בשבילי הגאולה לר' יוסף שפירא לתולדות התנועות המשיחיות
הוצאת לוין אפשטין ירושלים תש"ז שמביא שהמלבי"ם לפירושו את ספר דניאל לפי חישוביו תקופת הגאולה היתה צריכה לחול בשנים תרע"ד - תרפ"ח בימי מחמת העולם הראשונה(פרוש המלבי"ם הזה אינו תח"י ואודה למי שיביא נוסחו)
ויש עוד שלפי חשבונם מהפסוק דלעיל מדניאל מכוון להצהרת בלפור ואכ"מ.
ויה"ר שיהיה אייך שיהיה בודאי כבר הגיע זמן הגאולה ובפרט ערב אחש"פ חג הגאולה וסעודת משיח.
חד שמח.

מצאתי השבוע ב"שיחת השבוע":
"האמונה בגאולה ... נכללת בין שלושה-עשר ה'עיקרים' (היסודות) של האמונה היהודית, שכל יהודי חייב להאמין בהם, ובלא האמונה ביסודות הללו, אין הוא מוגדר 'יהודי מאמין'. יש להבהיר: יהודי חייב להאמין בכל מילה הכתובה בתורה, אבל יש דברים שאם אין הוא מאמין בהם מחוסר ידיעה, הפגם הוא רק באותו פרט שאינו ידוע לו. לעומת זאת, בשלושה-עשר ה'עיקרים', גם אם העדר האמונה בהם נובע מחוסר ידיעה, יש כאן פגם בעצם האמונה הנדרשת מיהודי, שכן אי-אפשר להיות יהודי מאמין בלי להאמין ביסודות האמונה. "

מדוע אם כן שלוש-עשרה העיקרים אינם נכללים בסידור תהילת ה'. לא מצאתי את הפיוט "יגדל אלוקים" ולא את הנוסח "אני מאמין באמונה שלמה"