|
|
| נשלח ב-23/3/2008 03:31 |
 |
| |
איש ערבות
דומני שאתה טועה במה שאתה נותן במה לאיש מסוג זה, שכל מעיינו הוא להשמיץ גדולי ישראל מכל החוגים בצורה גסה ומגעילה, וכשלא מסתפק בזה אזי הוא מוסיף ומתאר איך שהם מתעללים בבנות ושאר מרעין בישין.
לפי רוח הכתיבה שלו נראה שהוא עבר התעללות בילדותו, ומתנקם כעת בכל העולם בצורה משפילה. הרחמנות עליו היא גדולה, אמנם לא בזה שאתה עומד ומתווכח אתו, ונותן לו במה לשפוך את כל צואתו על כל מי ומי, בזה אתה עוזר לו משהו.
הודעתי כאן כמה פעמים שאין לי בעיה לנסות להשיב לשאלותיו, אבל לצורך זה הוא חייב להתנצל על פגיעתו הגסה נגד ענק הרוח קדוש וטהור, ואח"כ חייב להתחייב לכתוב בצורה מכובדת ומנומסת, ואח"כ להציע את שאלותיך.
כל זמן שאינו עושה זאת, הרי כל שאלותיו הן רק על מנת לקנטר, ועליו נאמר אל תען כסיל כאוולתו.
אז מדוע זה לתת לו במה, שכאילו הוא מנהל אתך ויכוח, ולמעשה מחפש לעצמו פורקן למצבו העגום, כשיש לו כאן הזדמנות להתפרע בצורה גסה.
ובזה סיימתי את השתתפותי באשכול זה, שחבל שהוא הפך לזירה מגעילה להשמצות.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2008 08:42 |
|
| |
הלבן הנכבד:
האמן לי כי אני מתלבט ומתייסר לא פחות כשאני קורא את דבריו, וכבודו של הרבי חשוב ויקר לי לא פחות מלך.
אך במצב דברים זה, בו טרוק מקבל במה פתוחה להצגת עמדותיו באשכולך, תוך תקווה שהוא הבא מ'בפנים' מכיר את הקרביים החב"דיים וביכולתו לעשות את העבודה טוב מכולם – הרי שייתכנו כמה צורות תגובה:
א. לצעוק לו פעם אחר פעם 'סוטה' ו'שוטה' ו'חולה' ו'מופרע' ו'אפיקורס', ולצטט לו קטעי הלכה אודות ביזוי ת"ח ולקללו וכו' כפי שעשו כאן [כמאמר מאחרישבת אוכלי לחם העצבים].
ב. להתעלם ממנו ומטענותיו לחלוטין ולומר אין לי כל שיג ושיח עמו ולהחרימו.
כיצד נראה לך מתפרשים שני הדרכים הללו בעיני העומד מן החוץ? - זה נראה רע !
בדרך הראשונה, אתה משחק לידיו ומתנהג בדיוק כמוהו. ובדרך השנייה אתה טומן ראשך בחול.
שני הדרכים גם יחד הן אמירה ברורה שאין מענה ענייני לטענותיו – כך זה בדיוק מתפרש.
יאמרו שאתה מסוגל להתמודד רק עם שאלות אוהדות כשל חלמישצור ולא עם טענות כבדות יותר כשל טרוק...
בהתעלמותך אתה משחק לידיו ומחזק את טענתו בדבר כביכול הדיקטטורה הרוחנית החב"דית.
תן לו במה חופשית ללא כל מענה, והמשפט הידוע לך מאוד 'חזקה על תעמולה שאינה חוזרת ריקם' יתפוצץ לך בפרצוף...
ראה את תגובתה של riv לשם משל, שבעיניה הוא משמש לה לפה, והיא לא היחידה...
ישנה דרך נוספת שלישית והיא לדרוש ממנו [ומההנהלה] כי יחדל לחלוטין מדיבור גס ופוגעני כלפי קדוש ישראל, ותחת זאת יהיה רשאי להציג כל טענה שיש לו בצורה עניינית, ואתה תתייחס אליה בצורה מכובדת.
הבריחה שלך בעיניי ובעיני אדם מן החוץ, אינה מתפרשת כבריחה מכובדת, אלא כבריחה פחדנית וחבל כי אתה יכול לעשות את העבודה טוב מכולנו.
תחשוב על זה שוב.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2008 10:04 |
|
| |
בנוגע ליחס המיסטי ללימוד הרמב"ם, אחזור ואומר לא היה יחס מיסטי כלפי האיש, אלא כלפי העניין, וכוונתי הייתה כלפי העניין שזהו הספר היחיד הכולל את כל דיני התורה כולה מה שאין בשום ספר אחר -
אולי התכוונת שזה הספר היחיד הכולל דיני המשיח ? אלא מאי ? שם מסכם הרמב"ם ואומר לא יעשה לו אדם את האמונה במשיח לעיקר שאין היא מביאה לא לאהבה ולא ליראה - תשאל כל עובר אורח ואפילו שאין להם יד ורגל בעולם התורה עם איזה אמונה מזוהה חב"ד, והם מיד יאמרו לך, עם המשיח - זאת ועוד,כל דיני התורה אינם אלא כדי להביא את האדם להיות ראוי לנבואה - אז איך אפשר להתלות על דיני תורה ולא ללמוד אף לא אחת מאותן ההקדמות לאותם דינים שהרמב"ם טרח לכתוב כדי יובנו כהלכה? להתלות על הדינים ביסודי התורה ולסבור אחרת ממנו בנבואה ? אף אחד לא טוען שחייבים לסבור כרמב"ם בנבואה אבל זאת התשתית עליו הוא מבסס את הדינים -
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2008 10:14 |
|
| |
1. השבוע ראיתי ב'דבר מלכות' שהרבי מצטט גם ממורה נבוכים עצמו. לא זכור לי הציטוט בדיוק אך מדובר בנושא לא 'רגיש'.
2. נראה לי שהיחס המיוחד לרמב"ם במשנת הרבי מחב"ד נובע (בין היתר?) מהערצתו של הרבי לגאון הרוגאצ'ובי. כמדומני שבמידה מסוימת הרבי ראה את עצמו כתלמידו של הרוגאצ'ובי. ואצל הרוגאצ'ובי כידוע הרמב"ם הוא הסמכות העליונה, ואולי אף היחידה בין הראשונים.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2008 12:37 |
|
| |
בר נגר
אינך זקוק לאיזשהי הזכרה של הרבי את המורה נבוכים "בנושא לא רגיש", שהרי גם בנושא זה עצמו של השיטות בהשגחה פרטים, מביא הרבי את דברי המורה נבוכים ומסקנתו, ודן בהם, ומבאר הטעם שהבעל שם טוב סטה משיטתו בזה, וגם מבאר באיזה פרטים אנו נוקטים כהרמב"ם ובאיזה פרטים לא קיי"ל כדבריו.
אך מה אעשה, שמאז הגיע טרוק לאשכול הזה במגפיו המטונפות, כדי לדרוס בכוונה זדונית על כל חלקה טובה, והפך אותה לזירת קרב לא מכובדת ולא נימוסית, הוא שלל לגמרי דיון עניני.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2008 12:42 |
|
| |
בר נגר, יתרה מזו, אני מפנה אותך ללקוטי שיחות חכ"ו ע' 26 ואילך שבו הרבי מעמיד את מו"נ בשורה אחת עם ספר התניא!
לדעתי היחס היחודי של הרבי לרמב"ם נובע בעיקר מפני היות הרמב"ם אדם מאמין בכל מאודו, רואים זאת בכל צעד ושעל בכתיבתו, והוא מזהיר בכמה מקומות שבמקום שאין שכל האדם מצליח להבין משהו בשכלו, אל ידבר סרה בה', אלא יתלה החיסרון בשכלו.
וזה לשון אדמו"ר הצ"צ בספרו דרך מצותיך (ח, ב): "וזה היה גם ההפרש בעסק הפילסופיא בין הרמב"ם לאריסטו הממרא להבדיל בין קדש לחול, שהרמב"ם כל שהשיג יותר אמתת ה' היה נרתע ופחות יותר בעיניו, ואריסטו כל שהשיג יותר נעשה יש יותר, באמרו הלא דבר אני בהשגתי מציאת ה' ואחדותו בשכלי במופתים מכריחים, אבל איש האלקי הרמב"ם הרי אדרבה מצד השגה זו יגיע לו הביטול האמיתי להשליך נפשו מנגד מכל וכל בראותו כי ה' לנגד עיניו".
איש ערבות, לפעמים צריך להיות "זאב ערבות", ראה ירמיה ה, ו.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2008 13:10 |
|
| |
* אודות בחירה חופשית באומות העולם, לא נטען שאין להם כלל בחירה, אלא שהבחירה החופשית בבני ישראל איכותית יותר ונובעת ממקור נעלה וגבוה יותר, וזאת כיון שהכוח לבחירה החופשית האמיתית ניתן מהקב"ה שהוא החופשי האמיתי ואינו מוגבל בשום צורה, הרי שבבני ישראל שיש בהם חלק אלוקה ממעל ממש, דבר זה מתבטא יותר. [ראה לקו"ש ח"ז 299].
* בעניין היחס הכללי לאומות העולם – מה טעם הכנסת את הרבי בסיפור הזה, אין לי שום מושג, ובפרט שלא טרחת להביא ציטוט וחצי ציטוט מדבריו אודות עניין זה. גם רבנו הזקן שאכן אמר את הדברים, לא אמר זאת על דעת עצמו, אלא ציטט מחז"ל "כדאיתא בגמרא ע"פ וחסד לאומים חטאת, שכל צדקה וחסד שאומות עובדי גילולים עושין אינן אלא להתייהר וכו' [בבא בתרא י]. אגב זה אפילו לא חידוש של חז"ל "משא דבר ה' אל ישראל ביד מלאכי, אהבתי אתכם אמר ה' ואמרתם במה אהבתנו הלוא אח עשו ליעקב נאם ה' ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי", ועוד דוגמאות כהנה וכהנה רבות...
אם כבר י"ל שבתורת החסידות מיתנו עד לקצה את 'תורת הגזע' היהודי וביארו יותר מכל ובהרחבה את ה'אתה בחרתנו' מתוך בחירה חופשית אמיתית שלמעלה מטעם ודעת ולא מתוך איכויות מסוימות שיש בעם וכשירת דוד 'יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה'...
אבל תמיד נוח להטיל רפש ברבי שהפך לתריס קדמי וחזיתי כלפי כל מי שמפריעה לו התפשטותה של תורת החסידות.
בנוגע לשני הנושאים הנ"ל ראה בהרחבה יותר כאן:
http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D
ושוב לבסוף הודת בפה מלא שדברי הרב לנדא יסודתן אולי בדברי הרמ"ק [למרות שבקושי אני מוצא קשר בין השגחה פרטית על מין החי לבין המימרא כי מחקירה ניתן לבוא לידי כפירה], ואיני מבין מה לך מהרבי בעניין זה שהכנסתו בכוח פנימה לעניין זה שהוא אינו קשור אליו כלל ועיקר...
riv:
את לא מדייקת בלשון המעטה.
כתבת <שם מסכם הרמב"ם ואומר לא יעשה לו אדם את האמונה במשיח לעיקר שאין היא מביאה לא לאהבה ולא ליראה>
הוא עצמו קבע זה כעיקר [השנים עשר והשלושה עשר] בהקדמתו לפרק חלק, ואת כותבת שאין זה עיקר?!...
מילותיו במשנה תורה מדברות בעד עצמן "אין סידור הווית דברים אלו ולא דקדוקן, עיקר בדת"... "לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך בדברי מדרשות האמורים בעניינים אלו וכיוצא בהן; ולא ישימם עיקר שאינן מביאין לא לידי אהבה, ולא לידי יראה"...
ביאת גואל צדק והגאולה העתידה, הם בוודאי עיקר מרכזי וחשוב, [לא רק בתורת הנסתר והחסידות אלא] אפילו בהגותו של הרמב"ם...
אגב תשאלי כל עובר אורח עם מה מזוהים חב"ד, והם יאמרו לך עוד רשימה מפורטת מאוד, של מסירות והקרבה והפצת היהדות ותפילין ומזוזות ושליחות ותורה ועוד ועוד ועוד, אבל אני מודה שאכן מטרת כולן להביא לימות המשיח, וזוהי רק גאווה עבורנו ולבטח עבור הרבי...
בר נגר:
ועוד לקרא דהלבן ומאחרישבת - הרבי מצטט לא אחת ממו"נ, ולא רק הרבי אלא כל אדמו"רי חב"ד במאמריהם, ולא כולם נכנסו שם פנימה. היחס לרמב"ם והשערתך כי היא קשורה לרוגוטשובר, סליחה על הבוטות, אבל זוהי השערה מופרכת לחלוטין. הרבי לא היה צריך את הרוגוטשובער כדי להעריך את הרמב"ם.
אגב הערכת הרבי את הרמב"ם, הרבי היה מזכיר בשיחותיו את דברי התומים [בביאורו לס' תקפו כהן ס"ק קכד בסופו] שאע"פ שאין זה בגדר אנושי לומר שהרמב"ם התכוון וחשב לכל פרטי הדינים שלומדים מדיוקי הלשונות, מ"מ רוח ה' נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה...
תוקן על ידי איש_ערבות ב- 23/03/2008 13:20:36
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2008 13:56 |
|
| |
איש ערבות
אני מדייקת ועוד איך שהרי אם לא כן לא היה כותב בהקדמה לפרק חלק תיפח רוחן של מחשבי הקיצין - ועל זה אולי תשיב לי שהוא בעצמו מחשב כביכול את הקץ באיגרת תימן - אז אשיב לך כי הדבר היה רק כדי לרומם את רוח הנדכאים, והראיה לכך היא שאחרי שהוא מתקיף באותה האיגרת את הרב סעדיה גאון על שעסק בחישובי הקיצין יש להתחשב בכך שרצה לעודד את רוח הנדכאים, ובדיוק כפי שהוא מבקש שנתחשב ברב סעדיה גאון כך עלינו להתחשב בנסיבות שהביאו אותו לעשות כן.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2008 14:56 |
|
| |
איש ערבות
לא אמרתי שבלעדי הרוגאצ'ובי הרבי לא היה מעריך את הרמב"ם. כתבתי על היחס ה"מיוחד" שיש לרבי אל הרמב"ם. טרוקנינוס הגדיר זאת כיחס מיסטי, אני הסתפקתי ב"מיוחד". אמנם איני בקיא כלל במשנת הרבי מחב"ד, אך מעיון פה ושם בשיחותיו ניכר יחס הערצה יוצאת דופן כלפי הרמב"ם.
אם נראה לך שהרבי היה מושפע מהתומים יותר מאשר מהרוגאצ'ובי, זו זכותך. אני לא חושב כך.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2008 15:05 |
|
| |
riv:
את מערבבת נושאים שונים וגובלת אותם לעיסה אחת.
האמונה בביאת המשיח ובגאולה העתידה היא נושא אחד ועליה בלבד אמרת שאין הרמב"ם מונה אותה כעיקר, ובזה טעית טעות גסה.
התעסקות אובססיבית בדברים שוליים כמו סידור המדרשים אימתי יהיה כל דבר וכיצד, זהו נושא אחר שעליו אמר הרמב"ם את מה שכתבת שאין זה מביא לא לידי אהבה ולא לידי יראה, ועל כך בלבד.
כעת את מכניסה נושא שלישי אודות חישובי קיצים, ואת עוד טוענת לדיוק?...
את בהחלט יכולה לבוא ולטעון טענה חדשה שאינה קשורה למה שטענת לעיל, מה טעם עסק הרבי בחישובי קיצים, וזוהי שאלה נפרדת לחלוטין שהרבי עסק בה באריכות והוא מגיע למסקנה מאוד קרובה לזאת שכתבת.
ואף אני אענה אחריו ואשאל אותך, למה אינך מתחשבת ברבי בדיוק מאותה סיבה שאת מתחשבת ברמב"ם שהתחשב ברס"ג?...
בר נגר לא אמרתי שהושפע מהתומים יותר מהרוגוטשובער, רק שהרוגוטשובער לא היה הסיבה להערכה העצומה לרמב"ם.
תוקן על ידי איש_ערבות ב- 23/03/2008 15:07:10
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2008 16:39 |
|
| |
איש ערבות
א) אתה מסלף את דבריי, לא כתבתי שהרמב"ם אינו מונה את האמונה במשיח לעיקר - (אין הוא יכול להתעלם מאמונה מקובלת במסורת שהיא ענף המסתעף מן האמונה בשכר והעונש- והשווה ל"ספר העיקרים" לר' יוסף אלבו) ולכן גם לא טעיתי טעות גסה כפי שאתה כותב - כתבתי שההוכחה לכך שדבריי מדויקים ושהכוונה ב'דברי ההגדות' היא לא בסידורן כפשוטו כפי שאתה טוען, אלא, שכוונתו שם בדבריי ההגדות היא בכגון, האמונה בביאת המשיח שאם לא כן, לא היה כותב תוך כדי שהוא מונה את עיקר המשיח "תיפח רוחן של מחשבי הקיצין"
ב) לא הכנסתי נושא שלישי אלא הקדמתי תרופה למכה שאם תשיבני וכו' אשיב לך..אתה שואל -למה אינך מתחשבת ברבי בדיוק מאותה סיבה שאת מתחשבת ברמב"ם שהתחשב ברס"ג?... אתה עושה צחוק? מצב היהודים בדור הרבי דומה למצב היהודים שאליהם שלח הרמב"ם את האיגרת? ואם אתה אומר שכך הרבי פירש, איך זה שהאמונה במשיח בחב"ד הפכה לעיקר ? והכתירו את הרבי כמשיח?
למה כשצעקו לו ההמונים משיח משיח המשיך לשתף איתם פעולה?
ו לא זו בלבד שלא הכתירו את הרמב"ם למשיח הדור - אלא שעשו לו את המוות עד שברב צערו נפטר בטרם עת!
[ אגב, לא השבת לי על הפרדוכס שהצגתי : איך אפשר להתלות על דינים שתכליתם על פי הרמב"ם להביא אדם להיות ראוי לנבואה- ולא לסבור נבואה כהרמב"ם?
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2008 19:05 |
|
| |
מאחרישבת
היכן ראינו ברמב"ם שהוא מדבר על ביטול?
ואני הקטן תמה, חב"ד שמה דגש גדול על נושא הביטול כעיקר היהדות, ותקנו אותי אם אני טועה, והיכן מצינו זאת ברבותינו הראשונים? וגם אם מצינו האם הביטול שימש כמדריך לעבודת השם?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2008 19:53 |
|
| |
תופעה פסיכולוגית ידועה
אדם הנכנס למקום הומה ויורה לכל עבר ללא הבחנה, סופו שיורה בעצמו. כך לימדונו בקורס "מבוא לפסיכולוגיה".
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2008 20:42 |
|
| |
טוב אני מודה טעיתי.
אני פרשתי.
לא בגלל התוכן.
רק בגלל הסגנון.
_________________
תוקן על ידי איש_ערבות ב- 23/03/2008 20:44:46
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2008 22:46 |
|
| |
בעל בעמיו, שאלת היכן הרמב"ם מדבר על ביטול, התשובה היא כבר בתחילת פ"ב של הל' יסודי התורה "וכשמחשב בדברים אלו עצמן מיד הוא נרתע ולאחוריו ויפחד ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות". ועוד רבים דוגמתו בספר היד ובמו"נ.
המקורות בענין הביטול כעבודת ה' הם רבים ומובאים רבות בתורת החסידות החל מספר התניא ואילך, ואין לי אלא להפנות אותך לעיין בהם.
אני תמה על ההנהלה שאינה מוחקת את דברי הבלע של אנדרוגינוס זה, בעוד שהיא צינזרה דברים שכתבתי פחותים בהרבה מאלו בחומרתם.
_________________
|
|
|
|
|
