|
|
| נשלח ב-31/3/2008 15:51 |
 |
| |
טרוציגן, למרות שאני מנסה, אני לא ממש מבין אותך, ולאו דווקא, אם כי גם זו אפשרות, שהדבר נובע מהליקויים שלי בהבנת הנקרא.
אתה טוען, גם במקומות אחרים, שההנהלה מתנכלת אליך, מצנזרת, משנה ומוחקת את הביקורת שלך על גדולי הליטאים אך משאירה בחדווה, בגלל השנאה שיש בה, או לחלקים ממנה אל חב"ד, את הביקורת על הרבי. והנה פה אתה מתבכיין בגלל סיבה הפוכה, או שכאמור לא הבנתי: שבדברי הלבן לא נוגעים. יכוליות שמרוב תחושת רדיפה איבדת מגע עם המציאות והעולם מצטייר בעינייך מעוות יותר מכפי שהוא באמת?
מי אתה שתקבע אם הלבן מצליח או לא לשכנע בתשובותיו, אלא אם כן, בנוסף לכישוריך המוגדרים אתה מתיימר לייצג גם את הכלל בבחינת מלפפון חמוץ שנתקף, בין הייתר, גם בשגעון גדלות?
אני דווקא חושב, ואני מייצג את עצמי בלבד, שקודם כל: חב"ד אינה זקוקה לייחצון, שהצלחתה וצדקתה מדברת, במלוא הענווה, בעד עצמה, ואין בה כלל מה שאתה מכנה "סירחון", אבל, לעומת זאת, יש בהחלט מקום להסברים על שאלות ענייניות.
ושנית, אני חושב, שהלבן עושה זאת לא רע בכלל. גם אם אתה תחזור ותצרח ככרוכיא את טענותיך המתלהמות.
לכן לדעתי אתה יוצא די פטתי (אני לא רוצה לומר אידיוט), כאשר אתה קובע שהלבן חושב שהעולם כבר מתוקן במובן הפשוט.
העולם הוא מקום די מרתק, אבל שפל מאד, כל עוד אנשים כמוני וכמוך חיים בו. וצריך לתקן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2008 16:06 |
|
| |
העתק תשובתי עכשיו ל"הלבן" באישי על שאלתו לעיל פשט בדברי הרבי באג"ק חכ"א:
ומה ששאלת על כוונת הרבי באג"ק חכ"א. אחר העיון שם בלינק דרך המחשב, כיוון שהזכירו ביחס לגמרא פסחים נ"ו הרי כוונתו למו"נ ח"ג פל"ז שם כתב הרמב"ם שספר רפואות שגנז חזקיה היו בו רפואות אליל, וע"ז כ' הרבי ודלא כמו"נ, שלפי מהלכו שם מתיישב רק לפירש"י פסחים שם שהיו רפואות אמיתיות.
ואבקש מכל הכותב לי שלא לתת לינקים שכן אינני יכול להיכנס אליהם מהסלולרי, והרוצה התייחסות יואיל להעתיקו בפורום.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2008 16:45 |
|
| |
הלבן,
בזה התחלתי.
התורה תובעת ממני לקחת אחריות על מעשי.
להיטלות לחלוטין בדברי רב גדול ככל שיהיה זה היפך האידיאל שמציבה התורה. ("כי יפלא ממך...", משמע בלית ברירה. או "לא רחוק ממך הדבר")
אז נכון, יש כמה "סוגים" ו"מדרגות".
יש אנשים שאין להם את הזמן או הפנאי הנפשי, או הרצון להפעיל את השכל או כל סיבה אחרת לא להתעמק ולחקור.
אני שאלתי מה הגדולה והאידיאל של הסוג אותו מסמל הביטוי "ביטול מוחלט".
רק בשביל שתבין, אני לא מאמין בביטול מוחלט כלפי ה', אז אתה בא וטוען שזה האידיאל כלפי בן אדם... על פניו ביטול מוחלט כלפי בן אדם זה אפילו יותר גרוע מהנצרות...
אם אדם מבטל עצמו לחלוטין, אז מה יש לו לקבל בדיוק? מה זה "הוא"? הרי אין שם אף אחד. אפילו לא דחליל.
אם כולם היו מקבלים את שיטת הביטול המוחלט שטרם חזרת בך ממנה, אני סמוך ובטוח שבני האדם היו עדין תקועים עם הפסלים של נחור.
ולסיכום: בכלל לא מענין אותי כל התארים שאתה מצמיד לרבי.
אני בוחן כל טענה לגופה, ולא לאור הדובר. וזה משום שהאמת זה לא משחק.
והרצון לעשות את רצון ה' זה לא משהו שניתן להגיד מהשפה לחוץ.
יש טענות. או שהן נכונות או שהן לא.
אם טענה שגויה, זה בכלל לא משנה מי אומר אותה, והקבלה שלה כאמת, זו עבודה זרה.
בחינת נכונות טענה לפי מי הדובר מצביעה על כשל יסודי בתפקוד התודעתי של האדם.
זו אמירה סמוייה שהמציאות מורכבת מידי, ולכן עדיף לי להתסמך על הרגש והאינטואיציה ע"מ לבחון נכונות של טענות.
לא לחינם נרשם "על לבבך", שכן הרגש צריך להיות כפוף לשכל.
ולא לחינם זה נאמר בגוף שני יחיד. זו פנייה אלי ולא רק אל הרבי.
כוכבי,
מדוע אתה חושב שאתה כ"כ שפל?
זה מזכיר לי שבסינית (אם איני טועה) המילה 'בעיה' נכתבת בדיוק כמו המילה 'הזדמנות'.
יש לך הזדמנות. כל עיניין השפל זו פשוט עבודה זרה ומיותרת בעיני.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2008 17:25 |
|
| |
טרוקנינוס
כיון שכתבת בפרטי השבתי בפרטי.
ועדיין לא השבת לי אם רצונך להמשיך בנושא השגחה פרטית, שהתחלת בו.
אפיק
קשה לי לדעת מהיכן אתה בא?
אז אולי נתחיל מהתורה: ויאמינו בה' ובמשה עבדו.
מדוע לא מספיקה האמונה בה'?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2008 19:07 |
|
| |
אני בא מהמציאות (בעיניין זה, לא אני הגיתי את: "אמת מארץ תצמח")
לצטט "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" זה פשוט להוכיח את מה שאני טוען, שכן ניתוק מההקשר זה עוד אחד מהמאפיינים של תיפקוד תודעתי לקוי.
רשמת: מדוע לא מספיקה האמונה בה'?
מה ז"א לא מספיקה?
בתורה רשום במפורש: "אתה הראית לדעת..."
לא רשום: "אתה גרמת להרגיש..."
בתורה רשום: "וידעת היום, והשבות אל לבבך.."
לכל דבר יש מקומו ויעודו. אי אפשר לעשות סלט מהכל ועוד בסוף לטעון שביטול מוחלט=ביטול חלקי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2008 22:31 |
|
| |
המשך המו"מ באישי ביני ל"הלבן" בעניין האג"ק חכ"א, להנאת הקוראים:
כתב לי וז"ל:
בענין דלא כמו"נ, את הפשט הבנתי, אלא שאיני בקי די צרכו במו"נ, ולכן ציינתי בשוה"ג שבאג"ק:
אוצ"ל בפי' המשניות: ספר רפואות היה ספר שהיה ענינו להתרפאות בדברים שלא התירה תורה להתרפאות בהן כמו הדברים שחשבו בעלי הצורות והוא כי יש אנשים חכמים בחכמת הכוכבים ועל פיהם יעשו צורה לעתיםידועים ויועילו או יזיקו לדברים ידועים.. וכאשר השחיתו בני אדם דרכם והיומתרפאין באותן הדברים הסירן וגנזן [אח"כ מביא את הפי' המובא בפרש"י ומפריכו. וראה עוד בזה בקובץ יגדיל תורה נ.י חוב' לו סי' קמה].
והשבתיו וז"ל:
בעניין האג"ק, נכנסתי שוב ללינק וירדתי למטה ואז ראיתי שיש שם הערות ומתוכן העתקת מה שכתבת לי, ואתה אומר שאתה הוא כותב ההערות שם.
אם אינך בקי במו"נ האיך מלאך ליבך לחוות דעות אולי צ"ל... אכן פרצוף לכם, ולא פלא שכלימה כיסתה פניך להשיבני בפורום.
ובעצם הדבר אכן תמוה, מאחר שכ"כ הרמב"ם בפיהמ"ש במקומו מפני מה ציין הרבי למו"נ?
הרי לך קושיא נאה לאחד מקובצי הערות התמימים הבאים, בטח יותר מהקושיות על הסתירות בסיפורי הריי"צ, והריני מוותר לך על הקרדיט להזכירני שם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2008 22:48 |
|
| |
הסיבה לאי ציון למו"נ, כי הוא מוזכר שם בקיצור, ולא באריכות ופירוט גדול כ"כ כמו בפירוש המשנה.
ומשתיקתך הבנתי, שנושא השגחה פרטית הבאת רק כדי לנגח ולקנטר בסגנון גס כנגד הבעש"ט, ולא כדי לדון בנושא.
טוב, אין לי בעיה בזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2008 13:45 |
|
| |
אני קורא דברי "הלבן" ותוהה, האם הבנת הנקרא היא ג"כ מחכמות חיצוניות המטמאות את הנפש, ולכן אין החסידים עוסקים בה?! אני הקשיתי על דברי הרבי, לא על "הלבן", למה ציין הרבי למו"נ ולא לפיהמ"ש במקומו?! עונה "הלבן" שלא ממין הטענה, ש"הלבן" הגיה בדברי הרבי וכתב וז"ל: "אולי צ"ל בפיהמ"ש", וה"טעם" שהגיה כן "הלבן" בדברי הרבי, מפני שבפיהמ"ש הוא באריכות יותר... אבל ל"הגהתו" של "הלבן" א"צ שום טעם, שהרי הודה בעצמו שהגיה כן מפני שאינו בקי במו"נ, ואחר שלא מצא בדיפדוף הראשון עשה לעצמו חיים קלים... ומזה תלמדו על שאר תשובותיו. ומה שכתב בעניין השגחה פרטית, אני כבר אמרתי את שלי ואם ירצה תורו לענות. אך אני מדגיש שלא כמו "הלבן" היושב כל היום ליד מחשב ונכנס לכאן כל רגע, אני כותב רק ברגעי פנאי מתים ממילא, ובקיצור גדול מהסלולרי (839 תווים להודעה), ולא אבזבז שום רגע שאינו פנוי על דברים בטלים כאינטרנט. ולכן איני מבטיח שאתייחס לכל דבריו. המשך בהודעה הבאה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2008 13:57 |
|
| |
"הלבן" מאשימני בסגנון גס כדי לנגח את הבעש"ט, וגם בזה הוא רמאי ושקרן כדרכו. אני מעריץ את הבעש"ט, אדם גדול שחולל רנסנס דתי ותחייה רוחנית ביהדות והוריד את ה"גדולים" דזמנו מכסאם ומשלטונם האבסולוטי. אלא שהחסידות הסתאבה בתוך כמה דורות, ואם גם סאטמר נמנים היום עם החסידים, מה צריך עוד להוסיף?! ומי יתן ויקום כבר בעש"ט חדש בדורנו ויוריד את ה"גדולים" הבני-ברקיים מכסאם, אזי אלך גם אני אחריו ואפילו אסכים שהוא המשיח!!! ואם יאמר "הלבן" שהרבי הוא הבעש"ט של דורנו, לו יהי כן, אלא שגם הרבי וגם הבעש"ט אינם חסינים מביקורת, וכבר כתבתי שלא הייתי חסיד ולא אהיה חסיד לעולם, ואם "חסידות" היא התבטלות טוטאלית לאיזה אדם, הרי הנצרות כבר קדמה לה, כי גם שם האפיפיור אינו יכול לטעות. אציין כי הרושם שמקבל "הלבן" שאני נגד חסידים דווקא מקורו במעשי ההנהלה שמוחקת כל הודעותי חוץ מבאשכול זה, ורק אתמול מחקו לי הודעה מוצלחת במיוחד שכתבתי באשכול שפתחה "התבהרות".
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2008 14:52 |
|
| |
תוקן על ידי עצכח ב- 01/04/2008 15:34:06
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2008 16:54 |
|
| |
א) כבר רמזתי לעיל, שלענ"ד, זה שהרבי כותב דלא כמו"נ, אף שהנושא נזכר שם רק בקיצור, ובאריכות יותר הוא במקומו בפירוש המשניות -
כי בזה רוצה הרבי לרמז שבנושאים אלו איננו מקבלים את שיטתו במורה נבוכים. ולא הוצרך הרבי לפרש יותר, שהרי כתיבתו זו היתה אל הגאון מרוגוטשוב, ודי לחכימא ברמיזא, כדרכו של הרוגוטשובי.
ב) כבר כתבתי לעיל, שלא הבאת את נושא השגחה פרטית, אלא כדי להבטאות בגסות נגד הבעש"ט, וע"ז איני מסוגל להגיב גם אם ארצה. ואשר על כן, אם אתה באמת רוצה לדון לגופו של דבר, שיטת הבעש"ט בהשגחה פרטית - לעומת שיטת הרמב"ם בזה, אזי תעלה את הנושא לדיון בצורה ענינית, ואשתדל להשיב לדבריך. בפרט שמקיצור לשונך בזה היה נראה שאינך מבין את הנושא והשיטות בזה, בצורה נכונה.
תוקן על ידי הלבן ב- 01/04/2008 16:56:24
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2008 18:40 |
|
| |
, אם ידע מר "הלבן" למה התכווין הרבי במ"ש "דלא כפי' הרמב"ם במו"נ", על מה שאלני לעיל?! ברור שלא ידע כלל שהרמב"ם מדבר מזה במו"נ, ובהערותיו הנדפסות אפילו הציע "הגהה" בדברי הרבי, ועתה הוא מגבב הבלים. ולעניין פירושו בדברי הרבי, ג"כ הבל, כי מה מינות פילוסופית יש בפירוש שחזקיה גנז ספר רפואות מפני שהיו רפואות אליל?! ולענין מה ש"תירץ" קושייתי על שציין הרבי למו"נ ולא לפיהמ"ש במקומו, לדעתי התירוץ פשוט בהרבה, שבאותה שעה שכח הרבי שהרמב"ם מדבר מזה בפיהמ"ש וזכר רק מהמו"נ. ואין להקשות, האיך שייכת שכחה אצל עצמות ומהות המתלבש בגוף?! דלא קשה, כי גם אלוהים עצמו שוכח אותנו כאן למטה פעמים רבות, אחרת לא היה העולם נראה כך. ומה שכתב תנאים שישיב בעניין ההשגחה- רק כדי להראות לכל מיהו המתחמק. ומה שכתב שלא הבנתי השיטות בזה, להסבר מ"ש במו"נ ח"ג פי"ז איני צריך לו, ובשיטת חב"ד איני רואה שום צורך להתעמק, אך פשט דבריהם ברור ככת האשעריה המוסלמית שמביא המו"נ, וכמ"ש.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2008 19:00 |
|
| |
א) אמנם באגרת נוספת כותב הרבי:
וידוע אשר כמרז"ל שחזקי' גנז ספר רפואות, כבר נזהר הרמב"ם שלא יפרשו את המאמר נגד חכמת הרפואה, ופי' שזה הי' ספר סגולות (פי' המשניות להרמב"ם פסחים ספ"ד, מורה נבוכים ח"ג פל"ז) ונתנה תורה רשות (ועפ"י חסידות פי' ג"כ כח) לרופא לרפאות. ואף שדעת הראב"ע (שמות כא, יט) שזהו רק בחולי שבחוץ ולא שבפנים (ראה ג"כ רמב"ן בפתיחתו לפי' עה"ת ור"פ בחוקותי הובא בט"ז ליו"ד ר"ס של"ו) - הרי כבר הלכה רווחת בישראל כהרמב"ם להשתמש ברפואות, ולבטוח בהשי"ת שישלח דברו - ע"י איש פלוני וסם פלוני - וירפאם.
ב) אתה ידעת כי שיטת האשעריה מבוארת במו"נ ח"ג פי"ז, אמנם לא ידעת כי שיטת הבעש"ט מבוארת בתניא (שהיחוה"א פ"א, ואגה"ק ר"פ כה), ולא קרב זה אל זה.
זכותך להמשיך להתרברב ולכתוב בגסות על כל מי שנקרה בדרכך.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2008 19:25 |
|
| |
"הלבן": אין ספק שהרמב"ם, כרופא ואיש מדע, לא היה מסוגל להסכים לפירוש ילדותי כמו של רש"י התמים מאשכנז הנבערת והפרימיטיבית, כאילו יתכן לשבח איבוד ידע מדעי לצורך עניין כלשהו, יהיה איזה שיהיה. ולכן אין לי שום טענות על כך שהלובביצ'ר נדבק, למשל, לפירש"י עה"ת; הוא נאה לרש"י ורש"י נאה לו. רק מה נטפל להרמב"ם, לא הבנתי עד היום. בעניין הרשות להתרפא מרופא, למה הרחקת עד הראב"ע ולא הבאת מדברי עוד אחד מ"מאורות" החסידות, ר' נחמן מברסלב, שעוד בתחילת המאה ה19 אסר על מאמיניו לדרוש ברופאים, אבל כשחלה בשחפת בעצמו לא התאפק ונסע לרופאים בלמברג?! ובעניין ההשגחה, את התניא אני מכיר לפחות כמוך, ואם יש לך טענות רשום אותן, ואל תשלחני לעיין בספרים. אך כנראה אתה מתבסס על כל מיני פירושים עקמומיים בתניא, מסוג אלו שהיתה לי בעבר הזכות המפוקפקת לשמוע מחב"דצקער מסיונר שבא לישיבה כדי "ללמד" שם תניא. יישר-כוח גדול למשגיח שליט"א שאחזו בצאוורונו והשליכו מכל המדרגות!!!
_________________
|
|
|
|
|
