שו"ת בנושאים הקשורים לחב"ד [להלבן]

טרוציק, בארה"ב, לידיעתך, כותבים קודם את החודש, ורק אח"כ את היום, ויוני הוא אכן חודש שיכול לא פעם להיות כמוך, מעיק, אביך, לח, וקייצי.
מצחיק אבל לגמרי לא מפתיע, שאתה בטוח, רק בגלל שהלבן נמנע מלהגרר לסגנונך הגס, שאתה הוא זה שסתמת את פיו, ושהוא נותר חסר מענה, בעוד המציאות הנראית לעין היא, שבכל הקשור לויכוח הענייני, הוא ענה לך על הכל, וענה היטב. כמה אופייני לאישיות מפוצלת כשלך.
כמה אופייני לך גם שתחשוב שסתמת למישו את הפה בעניין "נמנע הנמנעות". עוד אחד שסתם..
וכן, המקלדת סובלנית, ובבלוג יש מקום לכולם, שם אתה יכול לכתוב על מה שבא לך, על מי ובעיקר לפרט את התנוחות. באמת מפחיד.

"נמנע הנמנעות", פרק א: כל ילד מכיר את השאלה הבאנאלית: האם אלוהים יכול לברוא אבן שלא יוכל להרימה?! שאלה זו שכל חילוני מטומטם מטיח בחרד מטומטם כמוהו באיזשהו שלב בויכוח ביניהם, נפתרה ע"י הרמב"ם במו"נ ח"ג פט"ו, כי ודאי שאינו יכול, כשם שאינו יכול לברוא משולש בעל 190 מעלות, וכשם שאינו יכול לאבד עצמו. וכך גם כותב רב סעדיה נ"ע וכל גדולי עמנו הקדמונים. החסידים, המאמינים בהשגחה פרטית גם על מסלולי הג'וקים, כמובן אינם אוהבים צימצום כוחו של אלוהים גם בעניין זה. ר' נחמן מברסלב טוען בניסוח מגומגם שודאי שאלוהים יכול הכל, אך לדבריו לא אתייחס, שכן ככלל לא מצאתי בהם תבונה מעבר לענייני תיקון הכללי. גם הראדזינער ראיתי שלא מצאו חן בעיניו דברי הרמב"ם, אך ההתמודדות העניינית בנושא היא רק מצד חב"ד, שאף מביאים ראיה נאה מגמרא מגילה דף י', ולסיום טוענים שהרשב"א חולק בזה על הרמב"ם וסובר כמותם. בפרק הבא: מסעי בין רבני חב"ד בעקבות הרשב"א האבוד.

_________________

1. אם רצונך להתחמק מהתאריך, אין לי בעיה לנהוג כתמר, או כאחי יוסף.
2. שני קשיים יש בניהול דיון עניני אתך: א) סגנונך הגס כלפי האדמו"רים, שאין הדעת סובלתן. ב) שברגע שמנסים להשיב לך על נושא אחד, אתה קופץ לנושא שני, מבלי להרשות להמשיך הדיון. ואח"כ לטעון שאתה סותם פיות.
מה אעשה שאיני מסוגל לזה ואיני מוכן לזה. כתבתי פעמים ושלוש, שאם אתה רוצה להקשות על הרבי ועל הבעש"ט בנושא השגח"פ, תכתוב מהי קושייתך ואשיב.
אם נסיים בנושא זה שהתחלת בו, בסגנון גס, נוכל לעבור לנושא נוסף.
ואם לאו, אזי סיימתי את הדיונים כאן, וזכותך לצווח שסתמת פיות.

_________________

כוכבי מתוקי, למה זה יחר אפך?! לעיל באשכול הועתק מדבריך שאת שך אתה שונא, אבל החזו"א הוא סתם פוץ, עכ"ל. אם גם אותי אתה מכניס עתה בחברה זו, הרי שנעים להיות במחיצת ה"גדולים", אפילו אם לברך שם ברכה אי אפשר. נ.ב. אם החב"דניקים כה נעלבים הריני פורש מאשכול זה סופית וחסל. "חלמישצור", רשאי אתה לחזור ולהציע שאלותיך בפני מר "הלבן".

_________________

אם זכרוני אינו מטעני הרי יש תשובת רשב" א כרמב"ם ובלנ"ד אחפשנה.

_________________

"בעל בעמיו": מה שכתבת היה צריך להופיע בפואנטה בפרק ד' מהסיפור בהמשכים. אך מאחר וממילא אין לי חשק להמשיך בו, לא אכפת לי שקילקלת לי. "הלבן": איפה ראית שהקשיתי על שיטת הבעש"ט בהשגחה?! הנושא כלל אינו מעסיקני ברמה של קושיות ותירוצים. לדידי, אני בכלל בוחר בשיטת הרלב"ג וכדעת אריסטו שאפי' בבני אדם אין בכלל ידיעה והשגחה בפרטים אלא במין בלבד. שיטת הרלב"ג - המציאות החושית מוכיחתה, ועל כן היא בעיניי הנבחרת, כי מה יועילו פילפולי ספרים מול המציאות החושית. ושיטת הרמב"ם, ג"כ פשרה טובה בין אריסטו לתורת משה. ושיטת הבעש"ט מעסיקתני כשלג דאשתקד, ולא כתבתי אלא שאין בה שום חידוש, וכולה חזרה לשיטת האשעריה שהזכיר כבר המו"נ בח"ג פי"ז, ע"ש. אם אתה טוען שיש איזה הבדלים ביניהן, כתוב לך מה שתרצה, ואולי תשכנע מי מהקוראים. ואני לא הבאתי זאת אלא לעניין דברי הגה"ח שלכם, לנדא, שטען שההולך בשיטת הרמב"ם בדורנו הוא אפיקורס, למען יתבשמו מעט הקוראים מאהבת-ישראל שלכם.

_________________

כי שיטת הבעש"ט בהשגח"פ מבאר אדה"ז בתניא: הנה כתיב לעולם ה' דברך ניצב בשמים ופירש הבעש"ט ז"ל כי דברך שאמרת יהי רקיע בתוך המים וגו' תיבות ואותיות אלו הן נצבות ועומדות לעולם בתוך רקיע השמים ומלובשות בתוך כל הרקיעים לעולם להחיותם.

למרות שהגר"א חולק על יסוד זה, הרי הרמב"ם גם הוא סובר יסוד זה, שזה מכריח את השגח"פ לשיטת הבעש"ט. וא"כ אדרבא, הרמב"ם היא השיטה הבלתי מובנת כלל, לכאורה.

אל לכם להיבהל: "הלבן" בס"ה מדקלם מאיזו שיחה של הרבי. מה הגר"א אומר - מעניין אותי ווי דער נעכטיקע טאג. יש לך קושיא על הרמב"ם?! כתוב בדיוק, בתוספת ציטוטים מהרמב"ם ומראה-מקומות, כאיזה יסוד הרמב"ם סובר ומה קשה לך עליו, ואז יתברר אם אכן יש כאן קושיא כלשהי, או משהו מסוג ה"ראיה" מסי' שכ"ט בעניין האיסור להחזיר שטחים.

_________________

 זה מבואר ברמב"ם הל' יסודי התורה פ"ב ה"י: "הקב"ה מכיר אמתו ויודע אותה כמו שהיא ואינו יודע בדעה שהיא חוץ ממנו כמו שאנו יודעין שאין אנו ודעתנו אחד אבל הבורא יתברך הוא ודעתו וחייו אחד מכל צד ומכל פינה ובכל דרך ייחוד שאלמלי היה חי בחיים ויודע בדעה חוץ ממנו היו שם אלוהות הרבה הוא וחייו ודעתו ואין הדבר כן אלא אחד מכל צד ומכל פינה ובכל דרך ייחוד נמצאת אתה אומר הוא היודע והוא הידוע והוא הדעה עצמה הכל אחד ודבר זה אין כח בפה לאומרו ולא באוזן לשמעו ולא בלב האדם להכירו על בוריו ולפיכך אומר חי פרעה וחי נפשך ואין אומר חי ה' אלא חי ה' שאין הבורא וחייו שנים כמו חיי הגופים החיים או כחיי המלאכים לפיכך אינו מכיר הברואים ויודעם מחמת הברואים כמו שאנו יודעין אותם אלא מחמת עצמו ידעם לפיכך מפני שהוא יודע עצמו יודע הכל שהכל נסמך לו בהוייתו".

 וכיון שידיעתו את הנבראים היינו מה שיודע את עצמו, אם כן מובן שידיעתו היא בכל פרטי הדצח"מ, וידיעתו מקפת בכל הנמצא והנעשה בעולם, ולא יפלא ממנו כל דבר קטן או גדול. וא"כ עדיין טעון הסבר מה שכתב בענין השגח"פ שאינה על כל פרטי הדצח"מ.