|
|
| נשלח ב-12/4/2008 22:40 |
 |
| |
"הלבן", מה לך מקשקש סיכומים מצחיקים?! אני חבטתי לעיל בחב"ד על טימטומיהם בכמה וכמה פרטים, ואין לזה כלל קשר למה שאני לומד עכשיו. אתה נטפלת מכל דבריי משום מה לשיטת האשעריה/הבעש"ט בהשגחה, ובמקרה יצא שזה שייך בדרך רחוקה (לענין הידיעה) לדברי הר"מ פ"ב מיסוה"ת. לא עזרת לי במאום, כי "שיטת הבעש"ט" כשלעצמה אינה מעניינת אותי כלל, וכל מה שהבאתיה היה לענין דברי הר' לנדא השולל את הלויתן מהרמב"מיסטים, והחשש הגדול שלי מאובדנו העתידי גם של נתח הלויתן שבידך, במקרה ויזרח לפתע על היהודים אור נוסף, שיחייב לא רק אמונה בהשגחה על בעלי-חיים, אלא, כתוצאה הגיונית, גם עולם הבא לתולעים ודגיגים, כדעת רב סעדיה. לכן, לדעתי, כדאי, ראשית, שתזדרז לאכול את נתח הלויתן שאתה מחזיק - מה שבטוח בטוח; ולאחר מכן נשוב להתפלמס, אם התחרטת מהתחמקותך דלעיל שדברים אלו אפשר לדון בהם רק "פנים אל פנים" (ואקווה שכוונתך לדרכי שכנוע שכליות, ואין סיבה אחרת לרצונך בפגישה פיזית, וד"ל).
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2008 11:22 |
|
| |
הלבן
אתה צודק. זה לא נוגע, רק שלמעלה הערתי הערה צדדית ועל היבט צדדי שלה נתפס בלבי ובטעות הגבתי כי שכחתי לרגע את דרכו בכל דבר שכלי ששונה מהרגלי מחשבתו שהוא שולח אותו לאשפת הדימיון במקום להתבונן בו. אז בוא נשוב לתורת חב"ד.
תורת חב"ד על אמונה היא שאמונה לא נחלשת ע"י שאלה ולא מתחזקת ע"י תשובה כי היא נובעת מחוית הנשמה מעבר למודעות השכל. בלי להיכנס לגופו של טיעון שכבר דיברו עליו הרבה בהקשר ההתחמקות הלייבוביציאנית ועוד, יש לי שאלה:
האם אתם מודים שמול מי שטוען לחוית נשמה שונה אין לכם טיעון ועל כורחכם איש באמונתו יחיה. אם כן איזו זכות יש לכם ל'קרב' אנשים כאלה? האם בכלל חוית הנשמה שלכם שלא יכולה להיות חוית נשמה שונה ומי שטוען כך משקר? אבל גם אז זה שממולכם יבוא עם אותה חוית נשמה!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2008 13:04 |
|
| |
רובם ככולם של אלו שמתקרבים ע"י חב"ד, הם כאלו שהתרחקו מחמת מה שנקרא בהלכה תינוק שנשבה, מחוסר ידיעה, וחב"ד עוסקת יומם ולילה בכל פינה בעולם להכירם עם אור היהדות והחסידות.
רק מעטים מאלו שמתקרבים הם מהסוג של שנה ופירש, שדינם בהלכה הוא שונה לגמרי.
גם המעטים שמתקרבים מהסוג של שנה ופירש, הרי זה בעיקר מהסוג של מה שמכונה בהלכה מומר לתיאבון, ולא כל כך אלו שמכונים בהלכה מומר להכעיס, או מפני שאינו מאמין. ולמר לכדוותי' אין צורך לבאר את כל פרטי חילוקי ההלכות שביניהם.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2008 19:01 |
|
| |
בער"פ של שנת תשי"ז מאחל הרבי לזלמן שז"ר שאז עוד טרם היה נשיא המדינה באיגרת ברכה איחולים לחג"פ - אגרות קודש ט"ו ה' שעה - תוכונו מענין וצריך ללימוד בפני עצמו ואכ"מ . ע"ש .בסוף האיגרת כותב הרבי " במצורף לזה הנני שולח מצה שמורה שנאפה היום ערב הפסח כמנהג ישראל זכר לקרבן פסח.........
בשנת תשי"ז עדין לא היה פקס' ויתכן שנשלח ע"י טלגרם אבל אייך הגיע מצה שמורה של ער"פ באמריקה לישראל קודם ליל הסדר? ואת"ל שהגיע אח"כ איזה ענין יש בזה שהרי מצוותה בליל הסדר?
לך לבני ובאי ביתך פסח כשר ושמח ובלשון רבינו שם חירות מדאגות בגשם וחירות מדאגות ברוח ומכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה.
בשו"ט.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2008 20:07 |
|
| |
א) כבר לפני כמה עמודים (כאן באשכול הזה) הזמין אותך מוציגן לשאול איזה שאלות, ועד היום התאפקת?
ב) ראה שוע"ר (תעז, יא) שיש תולים חתיכת מצה אפיקומן (לשם סגולה), ואין בזה איסור. ומכ"ש שרבים היו שומרים חתיכת מצה שקיבלו מאדמו"ר בערב פסח, על מנת לשלוח לבני משפחה הדרים מעבר לים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2008 14:07 |
|
| |
תודה הלבן על תשובתך ויוצא לפי דבריך שאת 'מומר לשם שמים' תעזבו לנפשו!
אגב, ההערה הצדדית שהכנסתי למעלה גם מבוססת על אימרה בתורת חב"ד: 'השוחט עצכח חייב משום צובע אתנחתא'.
עכשיו עוד משהו מתורת חב"ד על חג המצות.
בחב"ד יש אימרה שהאוכל מצה אוכל אלוהות.
גם יש מושג שהתקשרות החסיד הופכו לחלק מהרבי והרבי הדבוק באל נהפך לחלק ממנו.
איך מתפרשת האימרה? שמשהו פיזי קורה לאוכל מצה, לרבי ולמקושר לו להיות גוף אלוהי? או שזה קשר בעולם של רוחות שהרבה מדמינים את קיומו? או שזה רק סמל שממחישים אותו בשפה פיזית?
יש כבר במחקר דיבורים על 'קשרים' מהסוג הזה שקוראים להם בהדרגה הנ"ל:
Transubstantiation, Consubstantiation, Symbolism
חג שמח
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2008 14:36 |
|
| |
על הראשון אשיב, מה שמבואר בחסידות החילוק בין עז לכבש. במילים פשוטות הוא כך:
אילו באמת היית חוזר בשאלה בלי נקיפת מצפון, לא היית חוזר לכאן שוב ושוב בהתקפותיך לאורך השנים. אלא ודאי שיש לך משהו נקיפת מצפון, וזה שמביא אותך להתקפות אלו, בתקוה שזה ירגיע. נו, אם כן יש עדיין תקוה.
ולשאלה השניה, הרי זה נקרא מיכלא דמהימנותא, כלומר שע"י אכילת המצות חוזרת ומתחזקת האמונה. אז נאמר שתאכל מצות וזה יגרום לך שינוי בהשקפה... האם לא תפרש אז שאכלת משהו רוחני ואלקי?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2008 17:14 |
|
| |
לא מנקיפת מצפון אלא מרצון לבירור כן בבחינת 'למוץ את הבר מן התבן'. ('אורך השנים', אמת! ולא יאומן.)
בתשובתך לשאלה השניה לא יצאת מתחום הסמליות ובכל אופן לא הרחקת לתחום ה'טראנס'. בכך אישרת את מה שאני חושב שהחבדניקים הנורמליים (או הנורמלי שבחבד) יותר הגיוני מהזוי. לכן נדחית הטענה המשוה את תורת חב"ד בנידון למה שכתוב שם פסוקים 17-30 על חג המצות והלחם והיין שבו.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2008 17:43 |
|
| |
פתחתי את הלינק, ומיד סגרתי.
אם המצה היא מיכלא דמהימנותא, הרי זה לעומת זה עשה האלקים, ולא אטמא את נפשי בל"נ.
אמנם זה עתה קיימתי את מצוות ביעור חמץ, ואף שאוכלים חמץ עד למחר בבוקר, וא"כ איננו אומרים היום את כל חמירא, למרות זאת הרי אנו אומרים בעת הביעור את היהי רצון, לנוסח שלנו, והוא:
כשא שאני מבער חמץ מביתי ומרשותי כך תבער את כל החיצונים ואת רוח הטומאה תעביר מן האר ואת יצרנו הרע תעבירהו מאתנו ותתן לנו לב בשר לעבדך באמת ... וכל המעיקים לשכינה תבערם ברוח בער וברוח משפט כשם שביערת את מצרים ואת אלהיהם בימים ההם ובזמן הזה אמן סלה.
בוגי, רוב הדברים נאמרו בגוף ראשון, על עצמי ובשרי, ואם כן ודאי לא תיפגע מכאן.
רק אם תרצה תעמוד יחד אתי, נגביה עינינו כלפי מעלה, וביחד נאמר:
ותתן לנו לב בשר לעבדך באמת ... אמן סלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2008 18:28 |
|
| |
אמן סלה נצח ועד! (אבל כמובן איש איש ופירושו)
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2008 18:32 |
|
| |
ולפני כניסת החג, ארשה לעצמי למסור מודעה, לפני שני ידידיי מוציגן ובוגי (שהתלבשו עלי בימים האחרונים, הן באשכול זה והן בשני האשכולות הסמוכים):
א) השתדלתי להשיב לבקורת הענינית שלכם בכל הפרטים, ודומני שלא אטעה אם אומר שהשבתי לכם כראוי, בשלושת האשכולות.
ב) לא הגבתי כלל לדברי הקשקשנות שלכם בסגנון התמהוני. ודומני שכן ראוי וכן נכון מצדי, בבחינת אל תען גו'.
ובזה אסיים בברכת חג הפסח כשר ושמח לכולנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2008 00:44 |
|
| |
שאלה:
קראתי היום שיש מקרים שבהם האדה"ז נהג בפועל לפי המקובלים למרות שבשו"ע הרב פסק כמו הפוסקים. האמנם? האם תוכלו לציין דוגמאות שמנהג חב"ד הוא נגד מסקנת שו"ע הרב?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2008 04:26 |
|
| |
לשם איזון:
רוב הפסקים שמקורם בספרי האריז"ל מובאים במגן אברהם, ונפסק כן בשו"ע הרב.
נוסח התפלה שתיקן רבנו הזקן הוא ע"פ נוסח האריז"ל, ובמקומות רבים אינו כפי הנוסח שהובא בשלחן ערוך שלו.
יש גם מנהגים שמובאים בפסקי הסדור, ע"פ כתבי האריז"ל, שאינם כמובא בשלחן ערוך שלו.
וכל אלו רבים הם וא"א לפורטם. ובדרך כלל מצויינים אלו במהדורה החדשה של שלחן ערוך אדמו"ר הזקן, הן בשלחן עצמו והן בפסקי הסדור שנדפסו בסוף כל כרך.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2008 10:30 |
|
| |
הלבן, תודה.
א. האם המהדורה החדשה/תוספות לשו"ע הרב של האדה"ז עצמו?
ב. האם תוכל למנות ולו מנהגים ספורים כאלו רק לשם ההמחשה?
תודה ומוע"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2008 12:55 |
|
| |
א) המהדורה החדשה של קה"ת היא של שו"ע הרב עצמו, ובשולי הגליון ציונים ומקורות להלכות (חלקם מהרב עצמו וחלקם מהמו"ל)..
בסוף כל כרך באים פסקי הסידור, של הרב עצמו, שהדפיסם בסידור שערך והדפיס בעצמו. ובשולי הגליון ציונים ומקורות מהמו"ל.
בשולי הגליון לשו"ע ולפסקי הסדור, מצויין המון פעמים למקור הדברים בכתבי האריז"ל. חלקם הגדול מצויין גם למ"א, ששם מביא מכתבי האריז"ל.
כל זה הוא בעיקר בשו"ע ח"א, אבל גם בשאר החלקים והמקור לזה הוא בדרך כלל בשער הכוונות ופרי עץ חיים, ששם לוקטו בכתבי האריז"ל מנהגי התפלה וסדר היום.
איני יודע איזה דוגמאות יעניינו אותך, אבל ממה שבא ליד בפסקי הסדור ח"א, ריש הל' ציצית. שבשו"ע כתב (סי' י סי"ח) שטלית קטן צריך להיות רובו פתוח משני צדדיו (ולא בצורת גופיה), ברוב הנראה לעינים. ואילו בסדור כתב: להיות פתוח לגמרי מב' צדדיו ולא יחבר שם אפילו בקרסים [כפתורים] ומכל שכן בתפירה אפילו מחציו ולמעלה ואין צריך לומר שלא לעשות בתי זרועות [שרוולים].
והמקור לזה צויין שם בפרי עץ חיים, נגיד ומצוה.
תוקן על ידי הלבן ב- 22/04/2008 13:06:24
|
|
|
|
|
