|
|
| נשלח ב-4/5/2008 18:55 |
 |
| |
האם הרעיון שהקב"ה כאשר מסר נבואה ע"י הנביא ביקש מהנביא לעשות פעולה גשמית כדי "להוריד" את הנבואה "ולקשרה" לעולם הזה הגשמי (ראה דרשות הר"ן דרוש ב. רמב"ן לך לך יב, ו. לבוש על הרקאנטי לך לך שם. ובעוד כמה מקומות) -- מקורו באמונה הנוצרית?!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2008 12:48 |
|
| |
בעיתון כפ"ח השבוע מובא ראיון מענין ומרתק עם פרופ' אליהו סורקין חסיד חב"ד מנהל מחלקת טיפול נימרץ במרכז הרפואי איכלוב בת"א.
שם הוא מספר על נערה שהיתה חולה אנושה ופרפר לילה ש"התישב" על גליון המעקב הרפואי של הנערה שתלוי על המיטה כל פעם הפרפר הועף משם וכל פעם חזר ביותר היה הדבר מוזר שכן פרפר שכזה חי רק לילה אחד וכאן חזר המיקרה ימים רבים הפרופ' יצר קשר עם מקובלים שיעצו לומר כנגד הפרפר "מחול לך" כך נעשה והפרפר פרש כנפיו ונעלם והנערה השיבה את נפשה לבוראה ע"ה.
ידוע הסיפור מחיי הרבי בצרפת שביקש שיביאו לו דגים לאכול הואיל ובדגים מגולגלות נפשות הצדיקים האם פרט לסיפור זה הרבי התיחס לגלול נשמות ותיקונם?
ערב שבת שלום
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2008 10:01 |
|
| |
<פרופ' אליהו סורקין חסיד חב"ד מנהל מחלקת טיפול נימרץ
במרכז הרפואי איכלוב בת"א ... יצר קשר עם מקובלים שיעצו
לומר כנגד הפרפר "מחול לך" כך נעשה והפרפר פרש כנפיו
ונעלם והנערה השיבה את נפשה לבוראה ע"ה>.
אגב, מדובר בפרפר שחי רק לילה אחד, וכיצד חזר כל לילה?
והאם הגלגול חזר ונתגלגל כל לילה בפרפר אחר? או שמא
לרגל הפלא, האריך הפרפר וחי מעבר להרגלו, כדי ל'שמוע'
את ה'מחול לך'?
סיפור זה מפחיד מאוד, ויתכן שאסור להתרפאות מרופא כזה,
מפני סכנת נפשות, תרתי משמע!
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2008 18:45 |
|
| |
הצפן
לא מבין על מה הזעקה הצעקה והתחלחלות למה אתה מפנה את התימה לפרופ' סורקין תפנה את התימה למהרח"ו ולשאר גורי האר"י .
האם לפתע פתאום היתחדש לך ענין גלול נשמות?
האם לא שמעת מעולם פס"ד בש"ע השווה לכל נפש לבקש מחילה מנפטרים ?
האם לא שמעת בכל לוויה ר"ל למגדול ועד קטן שחברקד"ש מודעים שמשחררים את הניפטר מכל וכל וכ"ו וכי"ב.
בשורות טובות.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 00:38 |
|
| |
להלבן,
נתעוררתי בקושיה עצומה על דברי הרבי הנודעים בעניין מצטער שאינו מצטער לגבי שינה בסוכה וכך היא קושייתי:
מבואר בגמרא ובהלכה שאין פטור מצטער אלא בצער שישנו אך בסוכה ולא בבית, ואילו כאן הלא אף בבית מצטער הוא שאינו מרגיש המקיפין,
שמא תאמר שאינו חש בכך אלא בהיותו בסוכה ואינו מרגיש א"כ מה שייך זה לשינה דווקא הלא יש לנו לפוטרו אף מאכילה שמצטער הוא בה על שאינו מרגיש במקיפין.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 01:24 |
|
| |
א) כבר נתבאר כאן כו"כ פעמים, שכן נפסק בשו"ע, שנוהגים שלא לישון בסוכה, מה שרק לא תהי' הסיבה לזה.
ב) כבר נתבאר כאן כו"כ פעמים, שהביאור ע"פ קבלה הוא לבאר הטעם שאיננו מדייקים בזה יותר ממנהג העולם שמבואר בשו"ע.
ג) הצער הוא מזה שיושנים במקיף הסוכה ואין מרגישים אותו. והוא מעין איסור השינה במקום קדוש, שמאירים בו מקיפים דבינה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 01:57 |
|
| |
לא הבינותי תשובתו כלל ועיקר!
שאלתי היתה מדוע טעם זה דמצטער אינו תקף ביחס לעצם השהייה בסוכה שמצטער הוא על שאינו חש במקיפין באותה שעה ואין כלל טעם לחלק בין אכילה לשינה.
וכמובן שזה שהמנהג היה דוקא בשינה ולא באכילה אינו מצדיק נתינת טעם שאינו מיוחד לשינה דווקא.
נ.ב. סבי שהיה מזקני חשובי חב"ד בירושלים הקפיד מאד על שינה בסוכה כך שאין זה מנהג חב"ד המקורי.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 02:09 |
|
| |
א. כבר כתבתי שעיקר הצער הוא משינה במקום קדוש שמאירים בו המקיפים.
ב. כבר כתבתי שעיקר הנוהג שלא לישון בסוכה התחיל במדינות הקרות. אמנם בשו"ע כתוב בלשון סתמי: ועכשיו נהגו הולם להקל בשינה שאין ישינים בסוכה רק המדקדקים במצות.
וההסבר ע"פ קבלה הוא, כדי לבאר מדוע איננו מדקדקים בזה כהמהדקדקים במצות.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 17:44 |
|
| |
שלום,
מה בין: ליקוטי שיחות, לשיחות קודש?מה בין התוועדויות כ"ק אדמו"ר, לתורת מנחם?
האם יש שיחות מקבילות?
מה המקור היותר מוסמך?
ומהו הראשון?
תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 18:06 |
|
| |
א) שיחות קודש, הן השיחות שהיו יוצאות לאור במימיוגרף במשך כל השנים, במשך השבוע שלאחרי ההתוועדות. נכתבו בלשון שנאמרו, כלומר באידיש. אח"כ הודפסו בסדרת כרכים.
ב) התוועדויות הן קונטרסים של ההתוועדויות שהיו נכתבות בלשון הקודש. ואח"כ נדפסו בסדרת כרכים. ואחרי ג' תמוז תשנ"ד הוחלף שמם אל "תורת מנחם".
ג) ליקוטי שיחות הן קונטרסים של שיחות מובחרות, שהיו ה"חוזרים" מכינים להגהה ע"י הרבי, ואחרי שהרבי הי' מגיה היו נדפסות בקונטרסים, ואח"כ נדפסו בסדרת לקוטי שיחות.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 22:43 |
|
| |
אני לא מחבב להיות נודניק, אבל מה פשר הביטוי "אחר ג' תמוז תשנ"ד"?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 23:23 |
|
| |
אחרי הסתלקות הרבי.
לפני כן לא היו קוראים את ספריו על שמו.
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2008 00:52 |
|
| |
לחכמי הפורום,
בעומדנו ערב ל"ג בעומר שבו כידוע נהגו בחב"ד לעשות תהלוכות ראוותניות בראש כל חוצות,
תהלוכות המאופינות בהרבה רעש, בהמוניות ובחיצוניות מרובה.
וכל זה לכבוד רשב"י ותורת הסוד והפנימיות!!!!!!!!
כבר נודע שהסטייפלר יצא נגד תהלוכות אלו, וכן רעהו אשר שמו אסור בהזכרה כאן......
רציתי לשאול אם מישהו יודע איך תהלוכות אלו משתלבות עם תורת חב"ד הידועה כתורה של פנימיות ושוללת כל סממני חיצוניות ריקנים וזולים?
|
|
|
|
|
