|
|
| נשלח ב-9/3/2005 18:00 |
 |
| |
קעלעמער
איני יודע מה אתה שח.
ואולי החזון איש זה לא החזון איש שאנחנו מדברים עליו?
קבלה הוא קבלה, וזה הכל, אין שתי קבלות.
כן היו כאלה שלא ידעו כלום וחשבו שידעו, ואני יכול לציין ספרים כאלה, אבל זה לא המדובר.
השאלה הוא אם החזון איש למד זוהר וכתבי אר"י.
יש מימרא ששמעתי בשם החזון איש (אני לא נוטל אחריות) שהיות שצריך ללמוד את זה מרבי, ואין לו רבי בדורנו לכן אינו לומד. והאיש האחרון שהבין את הקבלה לדעתו הי' בעל הלשם שבו ואחלמה (סבו של הרב אלישיב).
ספר הלשם הוא ספר קבלה קלאסי, כלומר הוא הקבלה שאני קורא קבלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2005 18:06 |
|
| |
קעלמער,
מה??? (שלש תמיהות משום חזקה )
עיון בפולמוס על הצדי הפוכה - מוכיח - לדעתי - שלא ידע, או לא היו מודע לקבלה. (כשאמרו לו שכך הוא בזהר, פשוט הי' מופתע, ורצה לטעון שהשבתאים הכניסו אותו לשם) (אגב, בכלל התברר, שמדובר במחלוקת עתיקה בין מנהגי ספרד ואשכנז, ואכמ"ל)
עוד יש לציין הערה היסטורית, שלדעתי תופעת העדר לימוד קבלה בליטא הינה תופעה חדשה בתולדות היהדות המאוחרת (פשיטא שלפני גילוי הקבלה, לא ידעו קבלה, אני מדבר מאז שהקבלה התאזרחה ביהדות) לפני המאה שנים האחרונות הרי כל "גדול" התהדר בידע רב מקיפי גם בקבלה ובמחקר, ובלי זה לא הי' נחשב כ"גדול" (צא וראה, הבית יוסף והרמ"א הרדב"ז והמהר"ל הלבוש, המהרש"א הב"ח הט"ז המג"א הפני יהושע, וכן רובם), ואח"כ כל גדולי ליטא עד להגר"א והגר"א בכללם ותלמידיו ותלמידים הראשונים של וולוזין. ואח"כ בדורות שלאחריהם צמחו גדולים בליטא שכנראה לא הכירו את הקבלה. ויש הרבה הוכחות לדבר. (אני מסתפק על ידיעת ר' חיים בריסקר בקבלה, אם כי הבריסקאים טוענים לי שיש כתבי יד של ר' חיים על ע"ח, אך כשאני אראה אותם, אאמין, ובוודאי בנו הגרי"ז, ואילו הגרי"ד מבוסטון הבין וידע היטב).
(ואם לא ידעו קבלה, התפארו בידיעת מחקר, אך תורה הלכתית נטו כמתואר באיש הלכה ובאמונה ובטחון של החזו"א - לא ראיתי בדרך כלל, אם כי יש בוודאי יוצאים מן הכלל)
והנה גם בעלי עצכ"ח - מכחישי קבלה, אך בכ"ז מתפארים ברוחב אופקיהם בתחומי המחשבה של המו"נ וכו'.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2005 18:41 |
|
| |
אוקיי. אני רואה שלא הובנתי. בראפארק טען שלא משתקף ידיעת הקבלה מכתביו ,ועל כך הערתי שיתכן שהוא הבין אחרת את הקבלה, והבנתו זו (אולי) משתקפת מכתביו.
על ענין הצדי,מקובלנו שחזר בו וקבל שכך דעת הקבלה. בכל מקרה הוא עצמו דן על הזוהר הזה ולא דחה אותו בנגלה מול נסתר אלא בענין שלפני הבריאה ואחריה כמובא בציטוט לעיל.
איני טוען שידע, או עד כמה ידע, בקבלה, אבל המרחק בין זה לבין לטעון שדחה את הקבלה, רב.
באשר לטענתך שיש העדר לימוד קבלה בשנים האחרונות, לולא דמסתפינא הייתי אומר שזה ממש בשנים האחרונות (כנראה שהרב שך הוא אבי הענין) מה שכן היה זה, ההסתרה, כפי שניתן לראות על הרב אלישוב שאינו מוכיח ידע. אולם שמעתי שלא מתנזר מלימוד הקבלה.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2005 20:12 |
|
| |
בארא,
שאלתי לא קבעתי.
ועדיין לא הבנתי מה הסמך להנחה שלא הבין?
הבנה :please define
ועוד שהרי היו תנאים ואמוראים, גאונים וראשונים שנחשבו כיודעי ח"ן ולא הזכירו בכתביהם יותר ממה שהזכיר החזו"א.
שוב אומר, אינני קובע כי החזו"א אכן ידע או לא ידע קבלה. רק ברצוני לברר את הנחותיך.
גם לא הבנתי את יכולתך לקבוע מי הבין ומי לא.
מסתברא,
מדוע בחרת להתעלם מהציטוט על רצועות התפילין?
על אף שלא משמע מדבריו שם שהיה לו לימוד יומי בזוהר, אך היה לו ידע רספקטיבי מסוים.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2005 01:34 |
|
| |
ביחס לחזו"א ולימוד הקבלה.
מקובלני מבית אבא, שאמר החזו"א שקבלה צריך ללמוד מרב ומאז שנפטר "בעל הלשם", אין יותר ממי ללמוד קבלה. והיה משמע שע"כ הוא לא למד קבלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2005 01:44 |
|
| |
וממי למד בעל הלשם (סליחה על הבורות).
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2005 02:43 |
|
| |
ואם בעל הלשם הי' כבר האחרון שידע ללמוד קבלה, הרי הוא "פסק" בהקדמת ספרו שחייב כל אחד ללמוד קבלה, ושכל התירוצים וההנצלות אינם מועילים כלל וכו'. ומשמע שם להדיא שכל אחד חייב ללמוד קבלה ושעל ידי ספרו יוכל כל תלמיד וצורב לטעום טעם הקבלה וכו'.
וא"כ פלא הוא שדוקא עליו יסמוך החזון איש שלא ללמוד קבלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2005 05:50 |
|
| |
ממי למד "בעל הלשם" ? תשאל את נכדו.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2005 06:17 |
|
| |
סמיידע,
לא בדקתי כעת, אך אני משער כהשערה בטוחה שהידע על רצועות בזהר הוא מכלי שני הפ"ת או הגר"א שציינו על כך ב'דף' השו"ע.
ברשימות רב צבי פרבר בישורון על ה'לשם': קיבל בחכמה זו הקדושה מן הגאון הצדיק האב"ד ר' יוסף רייזין אב"ד דשם [טלז]. והגרי"ל בלאך מטעלז סיפר כי מה שזכה רשב"ח הי' עי רוב יגיעות במסי"נ ובכיות עצומות בשפיכת הנפש לה' שיאיר עיניו.
ובהערה שם, שלמד אתו רק קצת ועיקר לא קיבל מאף אחד. (ובאמת חולק הלשם על מקובלי בית הגר"א כרמ"מ משקלוב, וכריא"ח)
אך בספרו של הרב שטיינמן ראיתי שאכן החזו"א למד אצל בעקער מסויים, וכבר הובא לעיל מתוך לעג.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2005 07:28 |
|
| |
מסתברא,
אכן בהגהות רעק"א ס' כ"ז סי"א איתא: "עד הטבור או למעלה. בזוהר וכתבי האר"י איתא דשל ימין עד הטבור ושל שמאל עד החזה. וכ"כ בשימושא רבא וברי"ף ורא"ש והטור".
א. בדברי החזו"א ישנו מקור לציטוט "זוהר פר' פנחס". בתקופתו לא היו מנועי חיפוש.
ב. "המוזכר בדברי חז"ל בזהר ובמדרש" האם השוה בין הזוהר והמדרש?
אפשר גם שעיין מעט בזוהר.
אין מטרתי להציג את בעל החזון איש כמקובל, אלא שבתחילת האשכול היו שדברו על האפשרות שלא החשיב את דברי הזוהר כחלק מהמבנה הפסיקתי של ההלכה, לכן אמרתי הבה נשכיל.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2005 08:22 |
|
| |
גם לדעתי נדמה לי שהחזו"א היו סבור שהזהר הינו ספר של מסורה. אולם כאן יש הטוענים שיש החזו"א הנגלה ויש החזו"א הנסתר. והנגלה האמין בנסתר, והנסתר לא האמין רק בנגלה[\-/] ואנכי לא ידעתי. והכל כבר לא ברור ואשרי היודע.
כעת בדקתי, המקור לזהר פר' פנחס לקוח מבית יוסף סי' כז.
תוקן על ידי - מסתברא - 10/03/2005 8:30:23
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2005 09:44 |
|
| |
אין לנו עסק בנסתרות.לפי הנסתרות,הרמב"ם היה מקובל,או מין,(תלוי ברצון חוזה הנסתרות)ושולמית אלוני גלגול דבורה הנביאה.בקצב הזה,יתברר שכל הפורום הזה הוא בעצם סניף של ישיבת "בית אל" שמחפשת את המתנגדים לפילוסופיה ומכניסתם תחת כנפיה..
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2005 05:26 |
|
| |
משום מה נראה לי שהיו שני חזון איש, האחד איש הלימוד, והשני איש ההשקפה, כאיש הלימוד הוא היה איש הלימוד, אך כאיש ההשקפה הוא היה מלא "יציאות" לא מבוססות.
להלן מדברי הרב פרופ' שלמה זלמן הבלין, ("היחס ל'שאלות נוסח' בספרי חז"ל", הערה 7, בית הועד - תשס"ג):
" עיין קובץ אגרות החזון איש, ח"א סימן לב: '...וכמעט שלא ראיתי תועלת להגיע אל האמת ע"י הגירסאות שנחפשים מהגניזות, רק כולם תועלת לעוות משפט ולעקם את האמת, וראוי היה לגונזם, שההפסד יתר על השכר'. ואינו מובן, שהרי לפני כן כתב שם: '...ואם אמנם לפעמים נהנים מהכת"י [כוונתו לכת"י של הגמ' כדלעיל שם] לנקות השיבושים המתהוים בהמשך הזמן'! כמן כן תמוהים הדברים שם: '…וכשהחלו להדפיס את הגמ' מסרו חכמי הדור נפשם על זיקוקו והגהתו...', והלא הספר הגדול דקדוקי סופרים מאת הגאון ר' רפאל נתן נטע רבינוביץ לפנינו, ועיין שם בהסכמותיהם הנלהבות של הר"ש קלוגר, רי"ש נאטענזאהן, הר"י עטלינגר, הר"י אלחנן, הראש"ב סופר והר"ש סופר; וגם סיפרו של ררנ"נ רבינוביץ 'מאמר על הדפסת התלמוד' לפנינו, ומשם אין נראה שחכמי הדורות הם שעסקו בהדפסות התלמוד, ואף לא שמסרו נפשם על זיקוקו והגהתו, וצ"ע. [ועי' באריכות בספר 'הגהות ומהגיהים' לפרופ' רי"ש שפיגל חלק ראשון]".
ואין לי אלא לשאול:
"ואינו מובן".
מדוע הפרופסור הנכבד, הסתפק רק בתמיהה, ולא ביטל את דבריו, כדברי חלומות?
האם מפני שחשב שכאיש ההשקפה הוא היה מלא "יציאות" לא מבוססות.
האם הוא מחסידיו של החזון איש?
האם מפני שהחזון איש לא היה רבי חב"די?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2005 02:29 |
|
| |
בס"ד
למיימוני
נראה לי ברור כי רבנו בעל החזו"א זצ"ל עסק בלימוד חכמת הקבלה ע"פ שיטת בעל הלשם שבו ואחלמה להרב הגדול המקובל האלוקי ר' שלמה חייקיל זצ"ל.
ולעניין הגר"א מ"ש כי לא הותקף בשל דיעותיו אינו מדוייק
כי רבנו הראי"ה קוק זצ"ל כתב במאמרי הראי"ה כי עמד לשטן
להתנגד לבעש"ט,ולא הסכים למחלוקת נגד שיטת החסידות של ר' ישראל הבעש"ט .
|
|
|
|
|
