|
|
| נשלח ב-8/6/2004 11:06 |
 |
| |
באטצ'י
ראשית, ברוך שובך. אני מבין שהפורום הוא אולי שלא לרוחך מצד הדעות השונות, אולם אני חושב שכדאי לך לשקול את הנושא, הרי המשתתפים כאן הם בעלי תרבות שיחה, ולכן גם אם הם חושבים אחרת ממך, עדיין אתה מסוגל לנהל איתם דיונים מעמיקים. אני חושב שדווקא חשוב יותר להשתתף בפורומים בהם יש מגוון של דעות, לרבות דעות שאתה לא מסכים איתן לחלוטין, מאשר להשתתף בפורומים בהם כולם חושבים כמוך.
לגופו של עניין, רציתי רק להעיר שזה היה מאוד אירוני מצידך לצטט דווקא את עמנואל קאנט בתור סיוע לשיטת המקובלים. הרי הוא היה המתנגד הגדול לעיסוק הספקולטיבי בנושאים מטאפיזיים, ואין ספק שאם הוא היה רואה ספר קבלה כלשהו הוא היה מתלוצץ ממנו וטוען שמדובר על דמיונות בעלמא.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2004 11:13 |
|
| |
מתוך התניא - חלק אגרת הקדש סימן כ"ה:
"...וכמדומה לי שתפיסתם אינה מצד דקדוק הלשון אלא מעיקר ענין התלבשות השכינה בקליפות שאין להם אמונה במ"ש האריז"ל בס' הגלגולים שאם ירצו לחלק בין קליפות הרוחניים לעו"ג הגשמיים אין לך גשמי כעפר הארץ ואף על פי כן מתלבשת בו מלכות דמלכות דעשיה ובתוכה מלכות דיצירה כו' וכנ"ל. ואם משום טומאת נפשות העו"ג הרי נפשותיהם מזיווג זו"ן דקליפות הרוחניים כמ"ש בכהאריז"ל. נמצא שהרוחניים מקור טומאתם אך באמת צריך ביאור רחב איך הוא התלבשות זו אבל לא עלינו תלונתם כ"א על כהאריז"ל. ואל יחשדני שומע שאני בעיני שהבנתי דברי האריז"ל להפשיטן מגשמיותן כי לא באתי רק לפרש דברי הבעש"ט ז"ל ותלמידיו עפ"י קבלת האריז"ל בשגם שענין זה אינו מחכמת הקבלה ומהנסתרות לה' אלקינו כי אם מהנגלות לנו ולבנינו להאמין אמונה שלימה במקרא מלא שדבר הכתוב הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה' שאין מקרא יוצא מידי פשוטו וגם היא אמונה פשוטה בסתם כללות ישראל ומסורה בידם מאבותיהם הקדושים שהלכו בתמימות עם ה' בלי לחקור בשכל אנושי ענין האלקות אשר הוא למעלה מהשכל עד אין קץ לידע איך הוא מלא כל הארץ רק שחדשים מקרוב באו לחקור בחקירה זו וא"א לקרב להם אל השכל אלא דוקא עפ"י הקדמות לקוחות מכאריז"ל מופשטות מגשמיותן וכפי ששמעתי מרבותי נ"ע אך א"א לבאר זה היטב במכתב כי אם מפה לאזן שומעת ליחידי סגולה ולשרידים אשר ה' קורא כדכתיב ומבקשי הוי' יבינו כל ומכלל הן אתה שומע כו'.:
הנה אתם ראיתם פי' מאמר אחד מספרים הידועים לדוגמא ולאות כי גם כל המאמרים התמוהים יש להם פי' וביאור היטב לי"ח. אך לא יקוו מעלתם אלי לבאר להם הכל במכתב כי היא מלאכה כבידה ומרובה וא"א בשום אופן. רק אם תרצו שלחו מכם אחד ומיוחד שבעדה. ופא"פ אדבר בו אי"ה. וה' יהי' עם פי בהטיפי. ויהיו לרצון אמרי פי:"
http://www.chabad-library.org/admur_hazoken/tanya/igeres_hakodesh/25.htm
לכאורה : דברי האריז"ל - "אקסיומות"
מו"נ, גם אתה מבסס את טענותיך כאן באשכול על אקסיומות (והרבה, רוצה דוגמאות?)
האם משום כך אין משמעות לכל הדיון הזה???????
http://t2.technion.ac.il/~sgiladb2/logic.htm
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2004 12:16 |
|
| |
אבועלפיה ואפ"ל
אילו הייתי שואל מי אמר שדברי ה'תניא' נכונים היה מקום לטענה שמדובר באקסיומות . אבל כפי שכבר הבהרתי חזור והבהר , זו לא השאלה שלי .
אינני בא לא לשלול ולא לאשר אם הדברים נכונים או לא .
אני גם אינני בא לשלול ולא לאשר אם בעל התניא כשכתב דבריו התכוון למשהו מוגדר וקונקרטי , אלא שכתב דברים שאינם יכולים להיות מושגים אלא לאנשים בדרגתו .
שאלתי היא ביחס לאנשים רגילים שניחנו בלא יותר מחמשה חושים ובשכל פשוט וגס , האם המשפטים בספר התניא מביעים עבורם משהו בר משמעות ? האם מעבר למלים כפי שאנחנו מעבדים אותם בתודעתינו , יש מציאות שמצטיירת לנו בצורה כלשהי ? האם אנו יכולים להבחין בין הדברים לבין שלילתם בכדי לומר זה אמת וזה לא ? האם אנו יכולים לענות על השאלה מה היה שונה בעולם אילו הדברים לא היו נכונים ?
האפשרות לבצע חשיבה לוגית אינה עוזרת כלל ואיני יודע למה להגדירה כידיעת המציאות . מה דעתך על הקטע הבא :
לכל א יש שני ב . כל ב הוא ג . אבל למרות של-א יש ב וגם ל-ד יש ב , הב של א שונה מאוד מה-ב של ד ויש בזה רבבות חילוקי מדריגות שאחרי צמצומים רבים ה-ז וה-ח מצטרפים וביחד הם מתלבשים זה בזה ועל ידי כן הם הופכים לזחלצים קליחים והם מורידים סמרלחים ל-ב של א דרך ז ו-ח אבל ל-ד הם מורידים רק סמרלחים קליחים וגם זה רק דרך י .
אין ספק שניתן להסיק מסקנות לוגיות מקטע כזה .אם ניתן םירוש קונקרטי למלים כמו א ב וסמרלחים זה גם יהיה טקסט מובן . אבל כל עוד אין לזה פירוש קונקטי הרי שאין כאן שום ידיעה כלל.ולענין זה אין זה משנה האם מי שכתב את זה התכוון למשהו קונקרטי , אלא אם לקורא יש משהו קונקרטי במחשבתו בשעה שהוא קורא .
המסקנות הלוגיות מהטקסט הם משפטים חסרי משמעות לא פחות מאשר הטקסט עצמו . כמו הטקסט כך גם על המסקנות ניתן לומר שערך האמת שלהם אינו מוגדר .
הדבר היחיד שניתן לומר עליו האם הוא אמת או שקר הוא בנוגע לשאלה אם המסקנות חסרי המשמעות נובעות מהטקסט חסר המשמעות . גם שאלה זו היא חסרת משמעות ללא אינטרפרטציה שתפרש לפחות מה תפקידם של המלים חסרי המשמעות (מהם התחומים שעליהם עוברים המשתנים ?) . אבל נניח לזה . בכל מקרה , מדובר בידיעה מתחום הלוגיקה שאינה מספקת שום ידיעה על המציאות שעליו הטקסט רוצה לדבר.
באטשי
בסוף כולם חוזרים...
שאלותי מבוססות על ההנחה שאנו עוסקים במשהו שבא לתאר מציאות . אין לי כל שאלות אם מדובר בשירה , בתפלה , בעבודה או באמנות .
כמו כן דיברתי על ספר ה'תניא' ויתכן שהוא הדין שאפשר לשאול אותם שאלות לגבי ספרי קבלה אחרים .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2004 12:40 |
|
| |
מציץ ונפגע וכולם
אני עדיין עומד על שלי - בעקבות אפרים לייב. (וכפי שכתב בתשובה במישקיי גם אלמק. כן, העתקתי לשם את דבריך על תורת הנפש של התניא). זו מערכת שבאמת אי אפשר לקשר אותה לעולם המוכר לנו.
אינך רוצה לעסוק בה? בבקשה. יש כאלו שמוצאים בכך טעם. סוף סוף, השיר של לואיס קרול מהווה חוויה. אם היה יקום שלם שהיה עוסק בשיר ובעולם שמסביבו, האם לא היה תוכן לעיסוק בו, אם כי לא תוכן רלוונטי לחיינו באופן ישיר?
זו לא החלטה שרירותית. לאלו שמאמינים בכך, יש כאן מערכת שניתן ללמוד אותה ולדון בה על פי כללי היסק. כפי שכתבתי לעיל, זה לא גרע מאלו שמתעסקים, למשל, בעולם הפנטסטי של שר הטבעות וחוקרים את ההיסטוריה שלו.
אך זה יותר מאשר עיסוק אסתטי וספרותי. אולי יש מקום להשוואה נוספת, שנרמזה לעיל בדברי אידך גיסא. כאשר אנו עוסקים בניסיון לאפיין את חלקיקי חלקיקיו של האלקטרון, האם אנו מדברים ברמה משמעותית יותר? גם שם יש תיאוריות מורכבות מאד ורחוקות ואפילו מנוגדות לנסיון היומיומי והאינטואיטיבי שלנו, ובכל זאת זה נחשב למדע לגיטימי.
בקיצור: מדובר בדיון על ישים תיאורטיים. מה שניתן לומר בזכותם של חלקיקי האלקטרון, ניתן לומר גם כאן.
שאלה מעניינת יותר היא לנסות להעלות את השאלה אם יש בכך, משל, קיום מצוות תלמוד תורה. זה לא כל פשוט או פשטני כפי שזה נראה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2004 12:43 |
|
| |
לשאלתו של מציץ, הוא אותו הדין בדיוק.לגבי כל ספרי הקבלה - לפחות על פי דברי הרמב"ם בהלכות יסודי תורה.
תוקן על ידי - איקה - 08/06/2004 12:50:02
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2004 13:06 |
|
| |
מיימוני,
אענתך לגבי החלקיקים היסודיים אינה מובנת לי. הרי אם תיאוריה א' בדבר החלקיקים היסודיים ודרך פעולתם היא נכונה, הרי יש לכך מסקנות מעשיות שניתן לאשש בניסוי, ואולי אף אפשר לבסס עליהן טכנולוגיה חדשה, ואילו אם תיאוריה ב' היא הנכונה תהיינה מסקנות אחרות וטכנולוגיה אחרת, כלומר הדברים משפיעים על עולמנו וניתנים לחישה בו - ובמה זה דומה לדיון בדבר הנשמות לפי תפיסת בעה"ת?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2004 13:34 |
|
| |
גם וגם
חשבתי שזה מובן מאליו. אבל אוסיף את ההשלמה, לפי הידוע לי הן בתיאוריות החלקיקים (אני מסתכן בלקבל על הראש) ובתיאורית הנפש של בעל התניא (מסתכן כנ"ל, ואולי יותר... ).
א. בתחום החלקיקים - יש השערה שמדברת על חלקיקי חלקיקים, שיש להם תכונות שאינן ניתנות לשום תירגום פיזיקלי המוכר לנו. יש אפילו שמות שנקבעו לתכונות תיאורטיות אלו, למרות ואולי בגלל שלשמות אלו אין שום משמעות בהקשר בו הם מופיעים. מטרתם אחת ויחידה - לציין שיש תכונות כאלו והשם המטעה (צבע, למשל) נועד להמחיש שהוא לגמרי לא במקום.
לגבי ההשלכה הניתנת להימדד. מדובר תמיד במדידות במאיצי חלקיקים. מדובר בניסויים שלעתים הם כמעט בלתי ניתנים למדידה חוזרת, עקב הקושי ביצירת התנאים. בכל מקרה, התוצאות הן מאד מאד מאד תלויות תיאוריה. אמנם גם זה נחשב עדיין לפיזיקה, אך רחוק מאד מהמדידות המוכרות לנו בתחומים יותר קרובים לעולם בו אנו חיים.
(המקור שלי - חוברת בפיזיקה בהוצאת האוניברסיטה המשודרת. שכחתי את שמה. האחריות לטעויות - כמובן עלי).
על סמך דברים אלו כתבתי מה שכתבתי, כי מדובר בישים תיאורטיים רחוקים מאד ממשמעות במובן שמציץ תבע.
ב. האם לתיאורית הנפש ולישים התיאורטיים של בעל התניא אין משמעות מעשית, השלכות מעשיות? יתכן שיש אפילו נפקא מינא, אם אדם מקבל או מוסר שפע, למשל, מן ואל הקליפות או מן ואל הקדושה, או מקליפת נוגה. במקרה אחד זו מצוה. במקרה אחר זה היתר. במקרה שלישי זה איסור.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2004 13:50 |
|
| |
מיימוני
נו באמת , נראה לך שבאתי לכאן בכדי להפנות אצבעות ולדרוש מכל לומדי ספר התניא להפסיק ללמוד בה , כי לדעתי מדובר בספר חסר משמעות ?
הצגתי שאלה עיונית . ממש ממש לא איכפת לי האם יש מי שמוצא טעם בלימוד הספר (ובהערת אגב , גם אני מוצא בזה טעם וגם אני לומד בה לפעמים ) .
השאלה שלי היא האם ספר התניא , כפי שאנו מסוגלים להבינו , הוא ספר עיוני שמתאר משהו שלשיטת המחבר מתקיים בצורה כלשהי ?
אני יוצא מתוך ההשקפה שהשפה הוא כלי שמקבל משמעות על ידי ייצוגו את המציאות . הדיבור בא מבחי' מלכות דלית לה מגרמה ולא כלום . פסוק הוא בר משמעות אם הוא עומד ביחס ידוע אל עובדה שבמציאות .
כמו שאומר רבינו ויטגנשטיין (המוקדם): Die Welt ist alles, was der Fall ist (the world is all that is the case , האם יש לזה תירגום מוצלח לעברית ?). האם יש 'פאלל' שבו פסוקי התניא נכונים ו'פאלל' שבו אינם נכונים , או שמדובר בדברים שלא שייך שיתקיים עבורם שום 'פאלל' לכאן ולכאן ?
הדיבורים שלך ושל אפרים לייב על מערכת שניתן להסיק ממנו דברים אינם מובנים לי כלל . אנו יכולים להשתמש בלוגיקה בכדי לקבל פסוקים אמיתיים מפסוקים אמיתיים אחרים . אבל כיצד אנו יכולים להשתמש בלוגיקה בכדי לקבל פסוקים אמיתיים , מפסוקים שאינם לא אמיתיים ולא שקריים ?
אם אכן ישנם מסקנות בני משמעות מהמערכת הרי שבמערכת עצמה יש פסוקים בני משמעות וכל מה שאני שואל היא האם ניתן להצביע על משמעות כזאת .
ההשוואה לפיזיקה תמוהה . אם מישהו אומר משהו אודות חלקיקים הרי שהוא מצביע באופן ברור על ה'פאלל' שלדעתו מתקיים . זה שצריך ללמוד פיזיקה בכדי להבין אותה או אפילו שמדובר במשהו שהוא קשה להוכחה או שלא ניתן לו הוכחה מספקת אינו קשור לנושא המשמעות .
(במאמר המוסגר ,לגבי האלקטרון מעניין לציין שאדינגטון (האסטרונום שערך את התצפיות שאיששו את תורת היחסות הבללית) , בספר שכתב על פילוסופיה ומדע ושכחתי את שמו , מביא את השיר של קרול וטוען שבבסיס התיאור המדעי של המציאות הפיזיקלית , עומדים מלים חסרי משמעות כמו 'סמרלח שמסביבו 6 זחלצים יכול להתרכב עם שני סמרלחים בעלי זחלץ אחד בכדי להפוך למולקולה אחת של המים המוכרים לנו' . אבל זה לא מחליש את מה שאני אומר , זה אפילו מחזק את דברי . אם יש צורך אסביר למה)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2004 14:05 |
|
| |
מיימוני,
לגבי החלקיקים - גם אם נדרש ציוד מורכב כדי לבחון את התאוריות, אין זה מפחית ממציאותיותן, באופן עקרוני; למי שאין מיקרוסקופ אין יכולת לבחון תיאוריות בדבר קיומם של חיידקים, אך אין זאת אומרת שאם מי שיש לו מיקרוסקופ טוען שהאובייקטים שהוא מזהה ראויים להיקרא "חיידקים" אפשר לפטור אותו בטענה שאין לזה כל שייכות לעולמו היומיומי של האדם. חלק ניכר מההמצאות של מאה השנים האחרונות, ובתוכן המחשב בו אנו משתמשים כדי לכתוב בפורום, הוא תוצאה של גילויי מכאניקת הקוואנטים, אף שגם גילויים אלה נראו בתחילה כרחוקים בתכלית מעולמו של האדם. אמנם, קיימות תיאוריות פיסיקאליות שלא ידועה כרגע דרך לבחון אותן בניסוי (דומני, למשל, שתיאוריות של תורת המיתרים הן כאלה) - ואחת הטענות כנגדן היא, אכן, שאין הן יכולות להיחשב כתיאוריות מדעיות, בדיוק מסיבה זו - ולפיכך אינן מלמדות אותנו דבר על המציאות. ושמא נזכה שיבוא יצחק יונתן ויחכימנו.
לגבי המשמעות המעשית של תורת הנפש - הדוגמה שהבאת אינה של משמעות מציאותית אלא נורמטיבית, ונראה לי שכל ההשלכות המעשיות של תורת הנפש של התניא הינן רק במישור הנורמטיבי, כלומר לא א' קיים או א' איננו קיים, אלא ראוי לפעול בדרך מסויימת או לא ראוי לפעול על פיה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2004 14:23 |
|
| |
מציץ,
אכן, התיאור של "המושגים חסרי המשמעות" שהבאת בסוף דבריך ביחס לתיאוריות הפיסיקאליות הוא נכון, שכן החלקיקים היסודיים מוגדרים לא על פי מהות איזושהי שלהם אלא על פי תכונותיהם, כלומר התנהגותם והאינטראקציה שלהם עם העולם; אם תשאל מהו האלקטרון, לא תהיה תשובה טובה יותר מאשר "אותו יצור בעל מסה כזו וכזו, בעל מטען חשמלי מסויים, בעל ספין כזה" וכו'. יותר מזה: חלקיקים אלה מתגלים על סמך הנחת קיומן של תכונותיהם, ואז תכנון ניסוי שיאפשר לצפות בהן. למשל, כאשר התבצע ניסוי מסויים והתגלה שיש פער בין סכומי המסה והאנרגיה של החלקיקים שנכנסו לניסוי לבין אלה שיצאו ממנו, הוצע להניח את קיומו של חלקיק נוסף שלא נתגלה בניסוי; אם מונח קיום של חלקיק כזה, גורר הדבר סדרה של תכונות שצריכות להיות לו. אותו אוסף של תכונות קיבל את השם "נויטרינו", ואכן ניסויים מאוחרים יותר, שמטרתם היתה זיהוי אוסף התכונות הצפויות, אכן זיהו אותו. אם כן, אין מושג הנייטרינו, או הזחלץ, אלא בכך שהוא בעל מסה מסויימת או בכך שהוא חג סביב הסמרלח.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2004 15:18 |
|
| |
גם וגם ומיימוני
אתייחס לנושא המשמעות המעשית של תורת הנפש בתור דוגמה לטענתי .
בא נבדוק היסק פשוט כזה:
1)אסור לתת חיות לקליפה.
2)על ידי שאדם אוכל נבילה הוא נותן חיות לקליפה .
מסקנה: אסור לאכול נבילה .
על פניו זה נכון שאדם המאמין בטענות 1) ו2) מאמין גם במסקנה .
אבל מה קורה אם אנו שואלים אותו מהי המשמעות של מתן חיות לקליפה והוא אומר שהוא איננו יודע ?
בכדי שלא להלאות אתכם לא אכנס לניתוח אנליטי מדוקדק של ההיסק הזה ואגש ישר לנקודה שאני רוצה לעמוד עליה.
לכארה יש לנו דוגמה שבו לטענות חסרי משמעות יש השלכות בנות משמעות . אבל יש לעמוד על נקודה מאד חשובה כאן :
הטענות 1) ו2) כשלעצמם הם טענות חסרי משמעות כשלעצמם . אבל כשהם נלקחים ביחד הלוגיקה מאפשרת לנו להפוך אותם לטענה ברת משמעות . כיצד זה נעשה ? על ידי זה שהיא מאפשרת לנו ל'דלג' על החלקים הלא משמעותיים ! .
זה בדיוק הנקודה – למרות שאנו לא יודעים מה משמעות המושג של 'מתן חיות לקליפה' , הלוגיקה מאפשרת לנו להתעלם מהחלק הזה והסיק את המסקנה הנדרשת . החלק שמשמעותו לא מובן אינו משחק שום תפקיד בהיסק הזה !
ובנקודה הזו בדיוק נבדלת תיאוריה מדעית איזוטרית שמדברת על ישים תיאורטיים מאשר תורת הנפש הזאת . שם משתמשים בעיקרון ה'תער של אוקהאם' בכדי שלא להכניס דברים שאין להם שום השלכה ברת משמעות !
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2004 15:26 |
|
| |
מציץ
כוונתי בפרשנות לדברי אפרים לייב פשוטה מאד. טיעונים תקפים נחנו בתכונה הבאה. אם ההנחות אמת, המסקנה אמת גם היא. זה לא אומר שההנחות אמת. מבחינה מסויימת, זה שעשוע לוגי יפה, כפי שיעידו דוגמאות שחיבר דודג'סון המכונה קרול בעצמו בספריו האחרים.
לכן, ניתן לקרוא כל אוסף טענות וטיעונים ולבדוק תקפויות, גם בלי לדעת את משמעותם של הפרדיקטים (=התארים) שמוצמדים לאובייקטים, או את משמעותם של האובייקטים עצמם. די שאותן מלים ישמשו באופן עקבי.
גם וגם
אתה צודק בביקורת שלך על דברי. יתכן שיש מרחק בין טענה שאמורה להיות פיזיקלית, אם גם נבדלת משאר הקביעות הפיזיקליות השכיחות יותר, לבין טענה מטפיזית מסוג הטענות שבתניא ובקבלה. עם זאת, העובדה שלא הצלחתי למצוא דוגמא טובה לנ"מ מעשית אינה מראה שהשיטה לקויה. יתכן שהחסרון בי.
יתכן, למשל, שמי שנחן בראית המציאות או המציאות דרך המהות (שכחתי איך אפרים לייב ניסח זאת) יכול לראות את הדברים בעיני רוחו, והרי זה כאילו יש לנו בעלי מיקרוסקופים לאותו תחום.
זה בדרך אגב מעורר את השאלה איך בנה התניא את ספרו. האם הסתמך על ניתוח עיוני, לוגי, של המקורות שלפניו, או שהסתמך גם על גילויים ממקור אחר, כדוגמת האר"י.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2004 15:41 |
|
| |
מיימוני
בדף הקודם בהודעתי שלפני האחרונה שם הסברתי למה טענתך זו לא מדוייקת .
זה נכון שאם ההנחות אמתיות נובע מזה שגם המסקנה אמתית . אבל אם ההנחות חסרי משמעות לא נובע מהם שום דבר .
אתה יכול להפוך את ההנחות חסרי המשמעות לבני משמעות על ידי התייחסות למלים שאינן בני משמעות כאילו הם משתנים ועל ידי הוספת כמתים ('לכל' , 'ישנם') שבהם מופיעים המשתנים . אם אינך הופך את המלים למשתנים יש לך מה שנקרא בשפה הטכנית 'פונקציה פסוקית' ולא 'פסוק' .
בפועל נוהגים להשמיט את הכמתים כאשר אין חשש לדו-משמעות , אבל זה האופן שבו יש להבין כל משפט שבו מופיעים משתנים .
הסבה שאני מתעקש על העניין הטכני הזה הוא שאחרי שמבינים זאת מבינים שלא מדובר בשום 'מערכת' אלא בפיתוח משמים ועקר של אקסיומות הלוגיקה . ובעיקר שמתעסקים במשתנים ולוגיקה ולא במה שנקרא 'אלוקות' .
|
|
|
|
|
