פרידה ממורנו ורבנו זצ"ל, הרב גדליה נדל

ושוב חוזר אני לר' גדליה. אלו שכותבים עליו ולא הכירוהו, מן הנמנע שלא יסלפו דמותו איך שהוא, ועל כן רוצה אני לתקן מה שאפשר לתקן.
ר' גדליה לא חידש שיטה חדשה, גישתו היתה יותר של אומץ מופלא. ואסביר את דברי. הגרי"ד סולובייציק חידש גישה חדשה ליהדות, הוא גישת הסתירה הפנימית. פירושו, שראה את הסתירה הפנימית כעוד אופן לעבודת ה'. איני רוצה להאריך בזה, אבל העיקרון מובן לאלו שקראו ספריו.
הגראי"ה חידש שיטה חדשה באהבת ישראל, דהיינו שאפילו עוברי עבירה להכעיס יש בהם מן החיוב, ואפילו משחק כדור רגל יש בו מן הקדושה.
ר' גדליה, לא היה מחדש באופן הנ"ל. עיקר גדלותו של ר' גדליה, היה היכולת שלו לחשוב על כל נושא עד סופו הלוגי, ולפעול על פיו. הוא לא היה בוחל או מפחד משום שאלה. וכמו שבלימוד היה עוקר הרים וטוחנן זה בזה ממש, בלי גוזמא כלל, וקשה לתאר עוצם יכולת המחשבתי שלו, גם בשאר נושאים, היה מפרק כל נושא לפרטי פרטים עד שהגיע לתוצאה שחשבה לנכון. אבל ביחד עם יכולת החשיבה שלו, הוא היה גם מאד שמרני. הערכים שלו, היו מבוססים אך ורק על דברי חז"ל. היה מצטט את דברי הפילוספים, היכן שהיו יכולים להאיר ולפרש מושג, אבל לא בתור סמכות. משא"כ דברי חז"ל היו אצלו סמכותיים ביותר.
ע"כ על ר' גדליה בקיצור נמרץ.

ועכשיו על שפינוזה.
ישנם כאלו שרואים בדברי שפינוזה כפילוסופיה שהיהדות מקבלת אותו. וזה אינו וחלילה וחס לומר כן.
שפינוזה הוא פנתיאסט, שפירושו, שהטבע או מהות הטבע הוא האל. בין אם האל הזה הוא טבעי, או על-טבעי, הטבע הקיים מגדיר את האל. ואילו המקובלים לעולם לא יסכימו לזה. הטבע כלול באל, אבל אינו מגדיר אותו. וזה הוא הבדל קריטי.

"השיטה היא שאין שיטה אלא היות אדם - לחשוב, והרוצה מוצא" [כציטוט ווטו]

ואין לך שיטה ראויה גדולה מזו.

צ' כתבת "ר' גדליה, לא היה מחדש באופן הנ"ל" אם כוונתך לרמת החידוש, קראתי דברים משניהם ואני סבור שנקודה שאצל ר"ג בשני משפטים תמצא כתיאוריה אצל המחדשים השונים, אבל בהחלט צריך לזה עירנות מיוחדת.

תוקן על ידי - מבחן - 02/07/2004 11:05:50

שוטנג,

לסוף דבריך,בענין הפנתאיזם,ראה בשו"ת חכם צבי סימן י"ח,בירור הלכתי של הענין.

ולתוספת בירור רעיוני,מאמרו של גיל עד "אימאננטיות,טראנסצנדנטיות-ופתרונות של הרבי מלאדי"["מדור דור",קיץ,תשל"ט]

בעיקר הבעיה,כבר הבחינו חכמים מאוה"ע,כמו שופנהאור ואחריו היינה,שהעירו - אם נפרש את "אמרי ברוך" כפשוטם -שאין כאן אלא משחק מילים.

אולם,באשכולות הקשורים,העירו,שהנקודה הבעיתית,נתונה לפרשנויות כך שאפשר "להכשיר" את הדברים,ואפילו לכתחילה.


תוקן על ידי - ספרן - 02/07/2004 11:40:17

שוטונג, מה כוונתך במה שאמרת שרג"נ נהג על פי מסקנותיו הלוגיות.

האמנם הוא מצא מקור הגיוני לכל החומרות המוגזמות? היכן הוא המקור? לא נראה לי שאדם יחקור אחרי מקורות כל החומרות ולא יגיע למסקנא שחלק מהם מיותר לחלוטין. וראי' מוכחת לדבר מדברי תלמידי תלמידיו בפורום דידן עצמו.

דוד12:

בלי ספק שחומרותיו היו מבוססות על ההגיון הטהור. וחומרות שלא מצא להם מקור לא נהג על פיהם, כאשר עיני ראו. ולא אפרט פה, כיון שאיני רוצה שיסלפו דעותיו ושיטותיו.

ועוד, זאת ראיתי אצלו, אמונתו הטהורה כי חומרות אלו, הם באמת טוב לאדם להתנהג על פיהם. הוא ניסה לשכנע אותי, שאשתי תלך עם מטפחת מעל הפאה, ולא דיבר בכלל על החלק ההלכתי, אלא אך ורק, שעם מטפחת על הפאה היא תראה הרבה יותר טוב. ושאלתי אותו, הרי אתמול לפני החתונה אשתי היתה נראית יותר טוב בשערה הטבעית, ואיך היום היא נראית יותר טוב, במטפחת על הפאה. וענה לי, במלוא הרצינות, כי אחרי החתונה עובר על אשה שנוי מהותי, ואז היא נראית יותר טוב במטפחת על הפאה! אפשר להתווכח על זה, אבל סיפור זה הוא דוגמא, איך האמין בכל נימי נפשו, בטובת ההלכה והחומרא.

יופי שמושפע מההתאמה המוסרית או יופי בעצם?
כלומר זה טעם המצוה או שהמראה נראה מתאים בגלל ההנהגה של נשואה?

הוא האמין בזה בכל נימי נפשו, הא מנא לך? בגלל שאמר לך זאת?

דוד12,

כבר ציינו למעלה שלא החמיר לשם החמרה אלא כי חפץ בנאמנות שלימה לתורה ולהלכה. [שוב, העיקר באשכול הוא מה ניתן ללמוד ממנו ולגבי האישיות עצמה עדיף שנטעה לשבח מאשר לגנאי. כאמור, לו היתה זו דמות אחרת לא היתה ההתעקשות לפרש לגנאי ראויה להישאר חקוקה בפורום, אך שאני ר"ג כאמור.]


צוטנג,

ייש"כ על הערתך ש"ר' גדליה, לא היה מחדש באופן הנ"ל. עיקר גדלותו של ר' גדליה, היתה היכולת שלו לחשוב על כל נושא עד סופו הלוגי, ולפעול על פיו" אך כפי שנכלל בדברי מבחן, זה החידוש הכולל כל החידושים. [לא באתי כאן לחלוק אלא לבאר.]

בנוגע לסיפור עם המטפחת, הייתי נוכח בנישואי אחת מנכדותיו שם דיבר על הנושא ושמעתי מיידית מהשומע ממנו, שדעתו היתה שהידע הערכי משפיע על ערך היופי למבין, כרעיון המובע באמרה "טבע הדבר הוא יופיו". [שוב אין זה סותר אלא מסביר.]

[הערה אליך: כנראה שלדעתך הנך מקיים מצוה לציין כמעט בכל הודעה "איני רוצה שיסלפו דעותיו ושיטותיו" אך אציין כי מצוות כאלה נוגדות לרוח הפורום. אציין שמדבריך על ר"ג הובאו לבירור גם אצל משפחתו ולאו דווקא הבינוהו כמוך. בכל זאת נמנעו המבררים -לפי בקשתי- לבוא לטעון שאתה הנך המסלף, כי אין להתווכח על "שבועה הכי אמר רב" והנך רשאי לחשוב כי ר"ג מדבר מתוך גרונך בלבד. אך חבל שתכפה את מחשבתך על אחרים שבין כך לא ייכפו לה.]


נקודה שחשבתי עליה השבת שלא הודגשה באשכול לגבי יחס החזו"א אליו, שר"ג היה סה"כ כבן 31 בפטירת החזו"א!

אבקש להביא דוגמאות למדניות שלצערי לא הובאו כמעט עד עתה.

לא זכיתי להכיר את ר' גדליה, ואחרי בקשת המחילה, עד עכשיו התרשמתי שדווקא יש כאן איזו סתירה פנימית נוסח הרב סולובייצ'יק שעשה ממנה אידיאל, ולא הליכה עם הלוגיקה עד הסוף. הספור עם המטפחת הוא כ"כ לוגי? או שאני לא מבין?
האמונה שעם הרציו ניתן להגיע לכל החומרות ולכל המוסר האם היא כ"כ רציונליסטית או שהיא מחייבת להכניס סדרת הנחות שאינן בהכרח כ"כ רציונליסטיות.
לדוגמא ההרגש של ר"ג שהובא בעמ' 4:
"לא היה אוכל אלא בשר, הן "עוף" והן "בהמה" משחיטה שלא נשחטה בעבורו. גרס כי קניית "בשר" בחנות מלבד הליקוי הכשרותי, הנה לקויה בשורש כל עניין הכשר הבשר ע"י שחיטה. כאשר בעצם כל תכלית השחיטה אינה אלא להכשיר את נפש האדם מתפיסת ה"בהמה" או ה"תרנגול" כיצורים חיים, למציאות קולינרית של "אוכל". וע"כ בקניית בשר חנות נעדר תהליך זה מיסודו (ויש להרחיב בזה כהנה וכהנה). "

הוא הלכתי, מוסרי, הרגשתי?

סברות כאלו גם יכולות להביא לקולות, וראה באשכול סמוך על השולחן הערוך החמישי.

ישרן:

ר"ג סבר שברגע שהאשה מתחתנת אז טבעית שהיא נראית יותר יפה במטפחת על הראש, בלי קשר לטעם המצוה.


דוד12:

לעולם לא אמר לי שהוא מאמין בכל נימי נפשו, אלא זה דבר שראיתי אצלו.


ווטו1:

ר' גדליה אכן היה Naturalist במובן הפילוסופי של המילה. הוא האמין שהטבע הוא טוב.

[הערה על הערה: אני מקווה שהודעות שנוגדים רוח הפורום, הם עדיין לרוח הפורום. אם חברי הפורום מחפשים מקום שכולם חושבים ומתנהגים באותו צורה, יש להם מספיק פורומים אחרים. אני מקווה, שכתפי הפורום מספיק רחבים לסבול גם אחד כמוני, שאינו תמיד כותב לפי רוח הפורום. אינני כופה דעות ר' גדליה על אחרים בכלל. ואינני מתיימר להיות פוסק אחרון בפירוש דבריו. אני מודע לזה שאני מקטני קטני תלמידיו. אני כן אומר שזכותי לפרש מה שעיני ראו, כפי הבנתי. ושלא יגיעו אחרים שלא ראוהו מעולם, ומעולם לא שמעו על הדברים שכתבתי, ויגידו לי שאני לא הבנתיו כראוי, ויתנו פירוש אחר לדברי.
ולבסוף אשמח מאד ואהיה אסיר תודה לאלו שיתקנו דברי ממקור מוסמך. ואדרבה יכול מאד להיות שטעיתי בהבנת דבריו, כי הלא איני אלא חצי הורמיז וחציי אהורמיז. ומי שיכול לתקן, אבקש ממנו, אנא ממך, תקן דברי, כדי שלא אכשל ושלא יכשלו אלו הבאים אחרי.)


אריק123:

הבסיס לשום מדע בעולם איננה רציונליסטית. אלא היא הנחה שמקובלת כמובן מאליה, בלי צורך ולפעמים בלי יכולת להוכחות רציונליסטיות. מה שאנחנו קוראים התנהגות רציונלית, היא שההתנהגות נובעת בצורה רציונליסטית מההנחות הבסיסיות. שהטבע הוא טוב, היא לא הנחה רציונליסטית אלא יותר אמונה. אבל אפשר להתנהג בצורה רציונליסטית על בסיס ההנחה הזאת, ואפשר גם שההתנהגות תהיה סותרת בצורה רציונליסטית להנחת היסוד.

"ר"ג סבר שברגע שהאשה מתחתנת אז טבעית שהיא נראית יותר יפה במטפחת על הראש, בלי קשר לטעם המצוה. "

זו סברה? זה רציונליזם?

"הבסיס לשום מדע בעולם איננה רציונליסטית. אלא היא הנחה שמקובלת כמובן מאליה, בלי צורך ולפעמים בלי יכולת להוכחות רציונליסטיות"

אז מה נשתנה רציונליסט א' מרציונליסט ב'.

ספר לי יהודי ששמע בזמנו שיעורים בגמרא מהגרי"ד סולובייצ'יק ז"ל בבוסטון שדברי הרב נשמעו כאופציה היחידה ושא"א להסביר את הגמרא אחרת, אולם כשהדברים הועלו על הכתב התברר שיש הרבה על מה לדון, אם כי כמובן גדולתו במקומה מונחת. ה"ה בנושא האשכול, אני מבין שמי ששמע את ר' גדליה התרשם עמוקות, אולם האם ניתן להעביר את התחושה הזו גם לאלו שלא שמעו אותו?

מיימוני,

תמו ימי האבל.

אשמש פה לרבים,הממתינים ל"מאמר המסכם" שלך לאשכול.

[שאל"כ,יוסיף לדשדש במים רדודים ובדיקדוקי עניות]