פרידה ממורנו ורבנו זצ"ל, הרב גדליה נדל

מה היתה דעתו לענין תלמוד תורה דנשים?

מה היתה דעתו ההלכתית על הלבוש החרדי (כובע ומעיל וכו').

מה סבר לענין הקפת השמש את כדור הארץ?

מה סבר לענין הסתירות בין המדע והתורה בכלל?

מה תירץ על שאלחת הארנבת.

היום ה"שלושים" עוד שלב!


דוד12,

הנני לציין שוב שהנני תלמיד לתלמיד ושמעתיו [מלבד מספר פעמים] מכלי שני כפי שאני "שומע" אותו כאן ממקלדת שוטנג !

כפי שהעיר מבחן הוזכרו פסקים מקוריים באשכול זה, אך לא בזה החידוש, בפרט שלא רצה לחרוג אף ממנהגים פשוטים כל שאינם בלתי הגונים כפי שהוזכר לגבי השיטה בתורת ערבה לארבע מינים. כפי שציין שוטנג, גדלותו לא היתה במהפכניות מסקנותיו ההלכתיות היבשות [שהרי כל שאלה שתשאל גם לילדים התשובה תתחלק ביניהם ל"כן ולא" בדיוק כפי שהיא מתחלקת אצל גדולים] אלא בכך שמסקנתו נבעה מבירור המבהיר בצורה אינטואיטיבית עד כדי שכמעט לא ניתן היה למבין לומר אחרת, עכ"פ לגבי הנקודות העקרוניות של הנידון. בעוד דרך הלומדים ואף הגדולים היא בהעלאת תיאוריות שגם אם הן מקוריות, הן שרירותיות, אצלו היה הדיון בבדיקת העיקרון קודם לכל. לא התעסק במה ש"אפשר לומר" אלא במה ש"מוכרח לומר" ולפי זה הכריע את מה להעדיף ב"אפשר לומר". בקיצור; יחודו בכך שבלימודו כבכל דרכיו לא שלטה כלל הפקרות ספקולטיבית גם זו המופיעה בספרים. לא שיחק לחשבן מה יסבור פלוני או אלמוני טרם עמד על העיקרון שהוביל את פלוני או אלמוני לסבור כך או כך.

לגבי השאלות שהעלית איני יודע מה היתה דעתו לענין תלמוד תורה דנשים וסימני הארנבת [המתפצלת להמון זנים], אך קצת אוכל לומר על האחרות.

על הלבוש החרדי.
ידוע שהיה הולך לרוב בלי כובע וחליפה. זוכרני שסיפרו לפני כמה שנים שבא לאופרוף של נכד בקיץ בלי כובע וחליפה. מספרים שכדי לשמח את חמיו היה לובש שטריימל כשהיה מגיע לבקרו לשבתות בירושלים. כן מספרים שלא רצה שבמשפחתו ילבשו פראק [מדובר בפראק הליטאי הבא לשם רבנות]. החשיב כל אדם לפי היותו אדם [ולא לפי מעמד ולבוש]. כיבד רבים שבעיני ההמון נחשבים לפשוטים ולא התיחס לרבים שבעיני ההמון נחשבים לגדולים. [ממאפייני הנדליסטים, חולצה ואופניים].

לענין הקפת השמש את כדור הארץ.
הכיר שהתנועה היא יחסית ולכן הכל תלוי בנקודת המבט. אך גם לו יצוייר שהיה המבט החישובי שהארץ מקיפה, אמיתית יותר מהמבט האינטואיטיבי שהשמש מקיפה, היה כנראה עדיין סובר שבמבט הפשוט יש להתייחס שהשמש מקיפה, כפי שנאמר למעלה לגבי היחס לכינה למרות שהיא פרה ורבה.

לענין הסתירות בין המדע והתורה בכלל.
טען כהרמב"ם שלא יכולה להיות סתירה בין שני ערוצים הנובעים ממקור אחד ולכן המוצא סתירה לא הבין עכ"פ אחד מהמקורות. [כמובן שלפ"ז לא כל דעה "מקובלת" הופכת לתורה מסיני.]

ווטו, תודה רבה.

אז לענין הלבוש נראה שהכיר והבין שהלבוש החרדי הנוכחי אין לו שום מקור. מדוע לא ביטא זאת בבירור.

לענין הקפת השמש וכו', אתה אומר שלדעתו התורה עוסקת בדברים מנקודת ראותו של האדם הבינוני ולא מנקודת ראות איזה מדע מופשט. שמעתי על גישה כזאת, אבל מי שעוסק בגמרא רואה שלא כך הם פני הדברים, שהרי בגמרא הרבה פעמים תולים הלכות ומנהגים בראיות של שדים ורוחות.

לענין סתירת תורה ומדע - דבריך נראים לי ככיסוי בלתי מוצלח של ההכרה שבכל מקום שהתורה והמדע סותרים האמת היא עם המדע. וגם זו דיעה שאני יכול לקבלה, אבל לא כשהיא נאמרת בעקיפין. איפה כאן ה"לא תגורו מפני איש"?

ווטו
אבל עדיין לבש דווקא חולצה לבנה, מדוע?

מפני ש"תלמיד חכם,הריהו בבחינת שבת" כדאיתא בספה"ק.[\-/]

וי"א שרצה לסייע בפרנסתה של האלמנה הכובסת.

ואין מגלין אלא לצנועים שמספר הנעליים שלו[ללא חשש שעטנז] הוא 45[כמנין "מה",מפני שהיה עומד ומתמהה על כל דבר]

ואקצר.

תוקן על ידי - ספרן - 05/07/2004 18:25:32

אריק123:

לשאלתך, למה אשה אחרי החתונה נראית יותר יפה במטפחת.

הנחה א': הטבע הוא הבטוי הכי נעלה לטוב וליפה.
הנחה ב': ההלכה הוא יישום חוקי הטבע בחיי היום יום.

ב' הנחות אלו, הם לא הנחות רציונליסטיות. הרציונל אינו סותר אותם, אבל גם אין שום דרך לרציונל להוכיח חד משמעית את שני ההנחות הנ"ל.

מסקנה: אשה שלובשת מטפחת, שזה עדיף מבחינה הלכתית, נראית יותר יפה מאשה שאינה לובשת במטפחת.

תוכל להתווכח עם ההנחות, אבל אם מקבלים את ההנחות, אז המסקנה מובן מאליו וא"א לערערו. זאת דוגמא איך ר' גדליה לקח את המסקנות שלו עד סופם הלוגי, והאמין ופעל על פיהם.

שאלת, אם א"א להוכיח או לסתור הנחות, אז מה הוא ההבדל בין רציונליסט א' לרציונליסט ב'. האם כל דעה ואורח חיים מוצדקת באותו מדה, זאת היא כוונת שאלתך.

על זה ענה ר' גדליה, שהדרך שבו אנחנו יודעים את האמת, אינה רק בשימוש בכלים לוגיים, אלא שיש בתוכנו היכולת להבחין בין האמת להשקר. ועל בסיס היכולת הזה, אנחנו בוחרים בין הטוב ובין הרע, על אף שאין אנחנו יכולים להוכיח נכונות בחירתנו, והיא ידיעה גרידא. דוגמא לזה, כל אחד בטוח באהבת אמו, על אף שאין דרך להוכיח את זה. ואדרבה אם נבקש להוכיח, יכול מאד להיות שנגלה שהאמהות כלל לא אוהבת ילדיהן, אלא את עצמן.
אלו שרוצים לפלפל בדברי הרמב"ם בענין הטוב והרע מוזמנים לעשותו.

דוד12,

לענין הלבוש אני בטוח שביטא זאת בבירור כפי שביטא כל דבר שחשב שנכון לבטאותו ללא כל מורא וזוכרני שפעם הייתי בב"ב בשבת והלכתי לשיעורו לפני מנחה [ב"בית שני" בלדרמן שע"ז אמרו דורשי רשומות ששם למדו כפי שלמדו בזמן בית שני, שירדו לעקרונות מבניית דברי התנאים מיסודם] ונתמזל מזלי לשמוע דברים ברורים ללא חת ומורא.

לענין ראיות של שדים ורוחות פירש שגם זה מחמת שהיתה כן ההתיחסות הפשוטה של האדם.

לענין סתירת תורה ומדע - לא הבנתני. קיצרתי כי לא ראיתי כלל בעיתיות. התכוונתי שכלל לא שייכת השאלה. אם המדע אינו ברור בעליל אלא מסקנת חוקרים לפי השערות או נושא הנתון להתייחסות כמו רביית הכינה, אין המדע משפיע, אך דבר המזוהה בעליל, אין זה חידוש של ר"ג וכבר כ' האבן עזרא ש"כל שמכחיש שיקול הדעת אין להאמין כי הוא כפשוטו".

קרא נא את סגנונך ותמצא תשובה לשאלה ששאלתני בעמוד הקודם!


ספרן,

אמור לי נא כאשר אתקרב להילל


צמח,

דווקא שמעתי שפעם בשבת לבש חולצה כחולה כי לא היה לו לבנה מן המוכן ולא שאל מאחרים ו"ידענים בני ברקיים" ידעו להעיר ששמח על ההזדמנות כמוצא שלל רב, אוי מי יתן לנו תמורתו


תוקן על ידי - ווטו1 - 06/07/2004 6:02:56

קיבלתי באישי ממיוחד שבכותבינו [והנני מביא את דבריו בבחינת "מפיו יקרא ואני כותב" כך שלא ליחס את הדברים אלי]. אך לא אתאפק מלציין לשבח את חדות הדברים
***


אילו היה ר"ג קם מקברו וקורא את האשכול ה"יתדי" עליו, היה שב במהירות לקברו. זאת לא מפני שהיה בורח מהכבוד, אלא ששנא בכל מאודו "שמאלץ" ושקר.

היו אנשים, מהם המכנים עצמם תלמידיו, שר"ג לא רצה - מכל מיני סיבות- לגלות את דעתו בפניהם. וכך איפשר מצב שמעט תלמידיו יראו אותו באור שונה ממה שהיה נראה לאחרים.

נוצר כאן דיון האם היה מקורי , האם חידש משהו, אין זה רלוונטי בכלל לדמותו ולתורתו.

ניקח שלוש דוגמאות שחלקן הוזכרו כבר ע"י אחרים.

רעיון איחוד האבולוציה וסיפור הבריאה כפי שמופיע בחומש. נשמע לכם פשוט ומובן מאליו לתלמיד החזו"א הגר ברשב"ם (פיזית ואפילו חלקית נפשית.)?

לבקר קשות את דמות הגר"א כפי שהתקבלה ע"י רבו וכל החברה הליטאית, האין זה אומץ מחשבתי, והחשיבה כאן כפולה, שהרי התעמקות בדברי הגאון דומה לצייד שיורה חץ ואחר כך מסמן את המטרה. הרי קודם כל מונח בלב כל אדם שאין כגאונותו של הגאון, ואו אז מתיחסים לכל פסיק בדבריו, ואילו ר"ג התחיל הכל מאפס, ואכן גילה שלא כצעקתה וזו היתה ביקורתו העקרית.

אחד הביטוים הקשים היה כשהקשה עליו תלמיד והלא הר"ח מוולוז'ין אמר עליו שהוא אולי כהרשב"א. ענה "אני הייתי מתבייש בשבח כזה".

דוגמא נוספת וגם היא מראה בעליל עד כמה עיקר יחודו היה בזה שלא נכנע, גם לא לחז"ל כפי ניסו לציירו כאן, יחסו למגילת אסתר.

"נו.סאיז דאך א פורימדיקע מעשה" אמר בתגובה לשאלה על המגילה.

מי שהיה כופף ראשו למסורת החזלי"ת לא יכול להגיע למסקנא מסוג זה.

(תחושתי, ללא ידיעה ברורה, שהסיבה ליחס הזה למגילה היה להבנתי, שהוא קלט על פי המחקר, שכנראה הסיפור משל היה. והניח שהסיבה היתה לעלות את מצב רוחם של היהודים בגלות המרה.)

אני מביא את הדוגמאות הללו כדי להראות עד כמה רחוק היה
מהאמונה הרווחת היום.

אם ניקח את את גאונותו ויושרו והשגותיו, אשר מתוכם הגיע למסקנות מעין אלו, נקבל מושג על האיש ודרכו.

ובכל זאת אני לא מצליח לקלוט,
אם הכל היה מעשה של פורים, מדוע אנחנו שאנו חושבים שאנו יודעים שזה כך, מחויבים בכל החגיגה, בשלמא מי שסובר שהיה ונברא, מחויב להודות על הנס (ובדורות מאוחרים הרחיבו את זה לפורים של קהילות שונות), אבל מי שלא בטוח זה, על מה הוא מודה?
ניתן כמובן לומר שאנו רק מחויבים, אולם א"כ את מי זה מעודד?

תוקן על ידי - אריק123 - 06/07/2004 9:09:30

וטו
אני ממש לא מבין מה אתה כ"כ מתלהב מ"המיוחד שבכותבינו" שמביא את ההתבטאות על פורים.

בטוחני שהלה לא הבין את דברי ר"ג, אני משער שדברי ר"ג היו נסובים על איזו דרשה או אגדה של חז"ל בקשר לסיפור המגילה וע"כ התבטא כפי שהתבטא.

שהרי אם הדברים הם אכן כפי שאתה כותב הרי המסקנה היא שחלילה לא היה ר"ג ת"ח וגאון משכיל וחכם, אלא היה חלילה משכיל קלאסי מלפני כ 200 שנה, כלומר אפיקורוס שגם יודע ללמוד כפי שהיו משכילים רבים בתקופה ההיא .

ברעיון האבולוציה והבריאה כבר קדמוהו אחרים, ויש ע"ז קטע מעניין באורות הקודש (ח"9) של הרב קוק. המעניין הוא שהרב קוק השווה את ההתפתחות האבולוציונית להתפתחויות אחרות שאיני יודע אם הרב נדל היה סומך ידו עליהם.

אפשר לפרט יותר בנושא הגר"א?