זו אכן נקודת החידוש אך כבר הוסברה למעלה בריבוי אנפין אריכין שמאחר ויראתו קדמה ומעשיו מרובים מחכמתו, הגדילו החזון איש עד שכמה שקטני דעת ניסו להוריד ממנו את החסינות, לא צלח כי ידעו הגדולים יותר בחוגו, שכבר בזמן החזו"א [והוא בקושי בן ל'] היה כזה שיראתו ומעשיו קדמו גם לחכמתו הענקית עד שהיה גברא דמיסתפו מיניה ושלכן לא שייך לנסות להצר לו על שאינו נוכל אינטלקטואלי ורק מביע דעות ללא שינוי מעשי. [שמעתי ממקור נאמן שכך טען גם אחד מהגדוילים דהיום -וסימנך חזונ"א ה'- כלפי תלמידו כשהצרו לו.]
אריק,
תודה , אך הפרוונקא למד שדיונים רציניים וממוקדים נעשים באישי וכאן זה רק המתאבן! ומרוב מתאבנים, כבר התעייף וזקוק לדיאטה !
נשלח ב-7/7/2004 11:12
נאךאמלנישט
הדברים דומים כעוכלא לדנא, שכן לומר על מעשה המגילה שלא אירע מעולם אלא המצאה וכו' היא כפירה אמיתית, משא"כ על אגדות חז"ל התמוהות אפשר - ואף חייבים - לומר שאינם כפשוטם כדי לא לתלות בוקי סרוקי בחז"ל וכמו שאביא לך להלן בקיצור כמה שורות ממאמרו של ר"א בן הרמב"ם בנושא זה.
מומלץ מאד לעיין במאמר כולו וכן גם במאמר על האגדות למהר"ץ חיות (מודפס בתחילת עין יעקב ח"א) "החלק השלישי מעשיות שאירעו בעולם כמו שנכתבו, אלא שדברו בהם לשון הבאי לדעתם כי לא יטעה בעל שכל שהם דברי הבאי..., כי בתלמוד ימצא הבאי לאין מספר.
החלק הרביעי הם מעשיות שאירעו באמת, אלא שדברו אותם בתבנית משל וחידה, ...
ודברים אחרים שמניעתו נכרת אפי' לפתי וקטן... וכל מה שנאמר בענין המעשה ההוא מלבד מה שפירשנו הוא לתיקון המשל ולחבר ענין החידה...
כ"ש שיש לנהג מנהג זה בדבריהם, שפשוטם נמנע בעיני כל רואה בעיניו...
כי ידעתי כי לא יקשה אחרי זאת על המבין, כשיראה דרש או מעשה שישמענו שידע ויבין מאיזה חלק הוא מהחלקים שזכרנו. ובזה ימלט נפשו מלהוציא על המדברים ז"ל דיבות שלא כראוי כאשר יוציאו הקראים והכסילים וכיוצא בהם. או שיטבע ביון הסכלות בדברים הנמנעים, ויחשוב שימצא דבר שאינו מצוי ושאירע דבר שלא היה ונברא, ויבוא לכפור בהשי"ת בהגשימו אותו וכיוצא בזה. וכן יקרהו בפרשו אותם הדרשות על פי פשוטם והאמינו אותם על דרך ההוא. כמו שאמרו חז"ל תלמיד טועה ברבו תולה".
האם אתה אומר שמי שכוונתו רצוי' לברר את האמת ומעשיו רצויים (שעושה מעשים המקובלים בציבורו), שוב לא מעניין אותנו אם דעותיו רצויות (כי כל מטרת יישור הדיעות היא לתקן המעשים ולגלות חיפוש האמת). זה חידוש מעניין.
נשלח ב-8/7/2004 05:39
שלום לכולם, דומני שכל הויכוחים או נסיונות הבירור הפוליטיים או הלימודיים אין מקומם באשכול זה, ואשכול זה יועד מתחילתו להבעת הצער וההפסד בכללות, אי לכך אני ממליץ על סגירתו, ואם יש לאי מי להוסיף מעניין האשכול יוכל לפנות להנהלה.
נשלח ב-8/7/2004 08:16
דוד12,
על הדיון באישי כבר ציינתי למעלה ואולי אזכה להבהיר כעת טוב יותר. דיון באישי ממוקד יותר בנקודות ההתעניינות של הדנים ללא הודעות של אחרים המסיחות. אך יתר על כן באישי נוצרת קרבה ואימון בין הצדדים על טוהר כוונות השני לדיון רציני וגם עצם העובדה שמתאמצים מעבר לכתיבה ה"ספורטיבית" בפורום מוכיחה את זה.
לגבי פסקתך השניה, אכן! אך הערה אחת; לא אמרתי "אותנו" אלא על הגדוילים שלא מבינים את עומק הדעות אך מוכנים להבין שיש מעמיקים וצודקים מהם!
מבחן,
אם כי ראוי לשמור על קו האשכול הנסוב סביב רבנו ז"ל ולהפנות את הדיונים הנובעים לסוגיות פירטיות, לאשכולות שיימצאו ויווצרו, כפי שנעשה כבר באשכול זה, חושבני שראוי להשאירו פתוח כעין בית מדרשו על קברו בו עוסקים באישיותו התורנית באופן כללי [ואילו תורותיו ממש באופן פרטי, הלא משתרעים על הרבה אשכולות אם במישרין ואם בעקיפין].
בעקבות דיון ב"כל אשה רוגאלע?" על הביטוי כלפי הרשב"א בעמוד הקודם, נזכרתי במה ששמעתי מת"ח מחו"ל שרבנו ז"ל היה מתאכסן אצלו, שאמר לו ר"ג גם לגבי החזו"א שלאחריו התקדמו בהרבה מעבר לתובנותיו אך מצד שני החשיב את החזו"א כגדול יותר. זה כאמור באשכול זה ואחרים המובן של "כננס על גבי ענק".
תוקן על ידי - עצכח - 08/07/2004 11:24:57
נשלח ב-8/7/2004 16:58
האשכול נעשה גדול מכדי לשלוט בכולו.
לא שמתי לב האם הובאה עמדתו של ר"ג בקשר לסתירות בין המוסר כפי שאנו רואים אותו כיום לבין התורה.
שמעתי בעבר ואשמח אם אקבל אישור ממכירי האיש, שאמר כך:
(השאלה הספצפית היתה על דין אונס ומפתה)
בעצם, במצב אוטופי כפי שהיה ראוי להיות,וצריך אדם שישאף לכך. המוסר התורתי הוא הנכון,אבל מחמת קוצר השגותינו אנו לא תופסים אותו ככזה.
נשלח ב-8/7/2004 18:32
קעלמער:
ר' גדליה אמר לי שכל חוקי התורה מוסריים לגמרי.
נשלח ב-8/7/2004 18:42
צ'וטנג
וכי היכן ראית במה שכתבתי ההפך?
נשלח ב-8/7/2004 20:06
ביקשת אישור מאחד ממכירי האיש לא?
נשלח ב-8/7/2004 20:12
כל חוקי התורה מוסריים אם מפרשים אותם בצורה הנכונה, כי כל דבר הוא מוסרי לפי הקשרו. לילד זה לא בלתי מוסרי ללכלך את חיתוליו אבל לא כן לגבי מבוגר. עשרים ושש דורות לקח עד שבכלל יכלה תורה להיקלט בדעת הישראלים. לא היה שייך לומר להם אל תמכרו את בנותיכם לשפחות כי לא היו מוכנים לתובנות כאלו וגם הבנות לא היו יודעות איך לעכל שוויון זכויות כמו שאשה במאה שערים לא תיגש לפני התיבה. לכן היה צריך לומר להם אם תמכרו את בנותיכם, תתנהגו אליהן באנושיות ויצאו חינם וכו'. אבל מי שימכור היום את בתו לשפחה גם הרב מאוצוטנג יודה כנראה שאינו סמל המוסר.
האנושות מתפתחת ומה שמוסרי לאנושות בזמן מתן תורה לא מוסרי היום ומה שמוסרי היום לא יהיה מוסרי בעוד אלף שנה.
נשלח ב-8/7/2004 20:21
בוגי
אבל פה הוסיף ר"ג שבמצב אוטופי התורה ההיא ,היא המוסרית.
ולכך צריך לשאוף האדם. וזהו חידוש גדול,ואפילו קשה לעיכול.
נשלח ב-8/7/2004 20:45
קלמר
איני רואה בדבריי סתירה למה שכתבת. 'קוצר השגתנו' יכול להתפרש שאיננו יודעים עדיין לתפוס את התורה בצורה כזו התופסת את ההפשטים המוסריים-נצחיים שלה בלבד ללא הפרטים המשתנים לפי התקדמות האנושות.
נשלח ב-8/7/2004 22:15
יודעני שאמר שלאכול בשר זה היתר בדומה להיתר לסמוך על הרוב. א"כ הרי שידע שהמוסריות גם בשאר פרשיות התורה היא לפעמים "בדיעבד" כמו בפרשת יפת תואר.
נשלח ב-9/7/2004 00:18
ווטו
הענין הוא שבנושא הנ"ל ענה בתשובה לאחד הניגודים הבולטים בין המוסר לתורה ,כפי שציינתי אונס ומפתה.
ולא טען שהוא בדיעבד ,אלא שכך צריך להיות .
נשלח ב-9/7/2004 01:26
זוהי גם ההסברה איך נוכל לעכל את מושג הקרבנות בבוא המשיח, שכן אז נבין שהמוסריות שלנו היא מסוג נעלה וגבוה יותר.
אבל לכאורה נראה שר"ג מתעלם מהעובדה שהמוסר של בני האנוש אינו נוצר מעצמו אלא הוא תוצאה של חינוך ורגילות במשך הדורות כנראה בחוש, ולפי דבריו זה שאנו למשל מרגישים שהמאנס בתולה עשה מעשה אנטי מוסרי חמור נובע מחינוך מוטעה. זה קצת קשה להבין.