כפי שציין יהוסף אשכול זה בא אך לכבוד רבנו ולמען הדגש על ידי דוגמאות את שילוב יראת השמים עם היושר האינטלקטואלי עד כדי דרגת שיא.
לדיונים הספציפיים יש לחפש או ליצור את האשכולות המתאימים!
תוקן על ידי - עצכח - 01/08/2004 8:35:57
נשלח ב-27/7/2004 20:16
"שילוב יראת השמים עם היושר האינטלקטואלי עד כדי דרגת שיא".
האם לדעתכם יראת שמים ויושר אינטלקטואלי הם דברים סותרים? לכאורה יראת שמים ויושר אינטלקטואלי הם דבר אחד, אלא אם כן "יראת שמים" הוא שם המושאל לOCD.
נשלח ב-27/7/2004 20:29
דוד12 ,
אשריך שאצלך זה דבר אחד!
אך בחיים מצאתי אחוז קטן מאד מאד שיראת השמים שלהם [בין אם נקרא לזה ocd, ספורט אמוציונאלי, משיחיזם או כל כינויי דאית ביה] לא הגבילה את מחשבתם להימנע מלהעמיד אמיתות יסודיות מול עצמם [מדובר בכאלו שמסוגלים הם להתמודד איתן כך שאין בעיה של "לא תתורו"].
אך שוב, גם לנושא זה אשכולותיו הספציפיים.
נשלח ב-1/8/2004 05:14
אני מסופק אם "אפולוגיטקה" שקופה ראוי' להיקרא בשם "יושר אינטלקטואלי".
האם אפשר שזה שרג"נ נתן לצאצאיו להשאר במערבולת הרשבמי"ת מראה סך הכל שלא היו לו ציפיות גבוהות במיוחד מהמין האנושי.
אנו מחכים בקוצר רוח לאיש ברמת יושרו שיהי' גם "מנהיג" שסוף סוף יוציא את הציבור החרדי מהתרדמה העמוקה שהוא שקוע בה.
נשלח ב-10/8/2004 05:51
שלום לכולכם!
האם יכול מישהוא להצביע על סימן א' או על קטע מסוים בספר חידושי ר' גדליה, ששמה רואים דרך הלימוד המיוחד שלו, או הגישה שלו?
תודה.
תורה היא
וללמוד אני צריך.
נשלח ב-10/8/2004 06:21
ברוך הבא
הספר משקף מהלך שגנז ר"ג, אך עי' נא בנושא רוב בחלק ב' בסוף הספר, ובעניין שומע כעונה, ובעוד בצבוצים.
אם אתה מחפש דעתו בנושא מסויים, נוכל להמשיך הדיון באישי.
וכיוון שאתא לידן, ראיתי דבר הטומן בו הרבה מסר, ר"ג מסביר שניסיון העקידה אינו ששמע לד', אלא שעמד איתן בדעתו שאכן ד' הוא זה המדבר אל שכלו להבין שזהו רצון ד' ולא תעתועי שווא. ואילו היה רוצה היה יכול להדחיק, וכידוע בכלל עניין הנבואה.
תוקן על ידי - יהוסף - 10/08/2004 6:28:04
נשלח ב-10/8/2004 08:17
יהוסף,
ההסבר הזה על נסיון העקידה, כפי שאתה מציין אותו, הוא עתיק, בחז"ל וכמדומה גם ב'חיל ורעדה'.
מה שהלב חושק הזמן עושק
מיכי
נשלח ב-10/8/2004 10:32
תור"ה,
ברוך הבא!
לגבי הכרת גישתו של ר"ג ז"ל נדמה שניתן להכיר דיה באמצעות רב העמודים שבאשכול זה.
נקודה שנראה כי אפיינה מאד את גישתו הוא ההבחנה בין "כוח" הראשונים ל"התפתחות" האחרונים השופך אור על כל העימות שבין הפונדמנטליזם והפתיחות שביהדות.
דוד12,
אם תשיג את פירוש המקרא של ר"ג ז"ל ועוד ממה שלא מגיע לציבור הרחב [שלא כספר שהוציאו מהגניזה שגנז עקב התקדמותו בדרך הלימוד וגישתו המעמיקה יותר], תראה שכל שהנך מנסה לגנות אצלו כ"אפולגטיקה" זה רק התחיל מהנקודה שהיתה לו יראת שמים הקודמת לחכמתו ולכן גם לא העיז לשנות את כיוון בניו. עד לנקודה זו לא חש ולא חס על שום "מקובלות", למרות שרבים מסובביו מסתירים ומטשטשים נקודות אלו למען הגנה על תדמיתו החרדית-סטנדרטית-מרנית. "אפולגטיקה" הייתי קורא להצדקות הבאות משמירת השיוך לחוג ו/או חסידות, אך לא להצדקה הנובעת מתוך ירא"ש וחשש "לא תתורו" להיכנס לנקודה מזקת שאין ממנה דרך חזרה. [לפעמים ייתכן כי השיוך לחוג הוא חלק מהיר"ש התמימה!]
כללית לגבי גדלותו, אעתיק שוב מסוף רשימת מו"ר, בעמוד 7 למעלה:
"גדלותו שבהתחשב בכלל אישיותו, לא מצאתיה אצל אדם אחר, היתה שגם חכמתו וגם יראתו הקודמת לה, התבססו בעמידה על חשיבה מופשטת וכל מיקודו גם בפרטי פרטים היה מיוסד בהווה אחד. "גדול" הוא אדם הנמצא במבט גבוה ועליון שמתוך כך רואה את מירב הפרטים במעט עקרונות ראשוניים כמאמרם ז"ל שבת קי"ב: המדמים אדם כזה למלאך. [ועי' גיטין ו: דמהות גברא רבה תלויה בידע הסברא ולא בבקיאותו כתוד"ה תרווייהו ב"ב קי"ג. ובגמ' ע"ז ד.]. כן בהתנהגותו אנוכיותו [האגו שלו] זעיר מאד כי אינו ממוקד במיידי אלא בכלל ההויה."
זאת למודעי [עקב מעירים באישי]: שתיקתי מכאן ולהבא מלהגיב בתוך הפורום, לא תבטא לא הודאה ולא זלזול, אלא מסקנא ברורה מניסיון כמו מהיגיון שדיונים ענייניים החותרים לאמת נעשים באישי [כפי שנימקתי באשכול על ר"ג,
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=20&topic_id=968205 בשתי הודעות בעמ' 20].
תוקן על ידי - עצכח - 29/10/2004 15:15:20
נשלח ב-10/8/2004 17:53
ווטו,
מהי מהותה של אותה יראת שמים?
מתיאורך נראה שיראת עונש או פחד הוא כינוי הולם יותר.
נשלח ב-11/8/2004 00:56
צמ"י,
איני מבין איך שמתיאורי הגעת ליראה אותה קורא הרמב"ם [בסוף הל' תשובה] יראת חלשי הדעת. הנקיטה בשמרנות מעשית היא ערובה לבל יתור האדם אחר נטייתו להקל אף שלא בצדק והיא יראת הרוממות דהיינו עירנות מתמדת לבל יפגע באהבת הווה ית'.
*****
לתיבתי האישית הגיע שיח כותבי עכ"ח הנוגע לאשכול זה, שמשום מה מיאנו המשתתפים בו לפרסמו. למען הנקודה המעניינת שבדברים הנני מפרסם את השיח בעילום שם מבלי שאנקוט עמדה אישית לגביו.
כותב א': אני לא מצליח להתפעל מההדגשה על החמרה מופלגת לעומת פתיחות מחשבתית מוחלטת, אני לא מבין מדוע צריך להתפעל מפתיחות תיאורטית שאין לה השלכה מעשית. יתכן ומבחינה זאת המזרוחניק החפיפניק (ואני מתנצל על הסטיגמה) עקבי יותר.
כותב ב': לו היתה זו פתיחות תיאורטית שאינה יכולה להוביל לשינוי מעשי הייתי מודה לך, אבל האמת היא שזה תהליך. ר"ג התחיל לדבר בלי לפחד ממשטרת המחשבה ומשם אמור התהליך להוביל הלאה. זה תהליך אידיאולוגי מתוך יראת שמים מירבית ולא כמרד סוציולוגי שפחות ניתן לבטוח שאין בו פריקת עול יראת השמים כתהליך המזרוחי שהזכרת ולכן איטי אבל גם אמיתי יותר.
נשלח ב-11/8/2004 01:57
אותי מעניין במיוחד כיצד זה השפיע על צאצאיו? האם לא הי' איכפת לו שצאצאיו יחיו חיים מחשבתיים רדודים ובלבד שיחיו חיי "יראת שמים"?
תוקן על ידי - דוד12 - 11/08/2004 1:59:32
נשלח ב-11/8/2004 02:08
חיים מחשבתיים רדודים?
כנראה שאין לך מושג מצאצאיו! איני יודע אם יש עוד משפחות בישראל בה יש שילוב מורא השמים עם הפתיחות הישרה, כמו במשפחתו ובדומות לה!
אולי יוכל מישהוא להעלות כאן עניני הלכה-למעשה, שהתנהג/פסק הג"ר גדלי' אחרת מהמקובל בדרך כלל. לדוגמא: הסיפור הנז' בפורום זה, שפ"א בימי חליו, שלא היה יכול לכוין, לא התפלל (או עכ"פ היה לו ספק שלא להתפלל) מכיון שתפלה בלא כונה לא נחשב לתפלה.
כוונתי היא רק לעניני הלכה למעשה בפועל, לא חידושים בהשקפה או מחשבה, אף, שכמובן, כמה פסקים בפועל נובעים מהשקפתו של הפוסק.
,
