תורה היא,
אני שמעתי כן על ברכת הנהנין לפני המזון. שרג"נ אכל בביה"ח בלי ברכה כי היה לא נקי. האם מישהו שמע על כך?
לענ"ד יש ראיות נגד הנהגה כזו.
מיכי
נשלח ב-20/8/2004 02:36
איני יודע אם נהג כך בעצמו
אבל אמר שלדעתו היה ראוי לברך יוצר אור ולומר מה רבו מעשיך ד' ולחתום מיד יוצר המאורות , ולדלג על כל המלאכים
נשלח ב-20/8/2004 06:29
מצאתי [תודה ללינקזצר] מדברים שנכתבו בפורום בשם ר"ג המורים על גודל עמקותו ואביא לינקם לכאן ככל שאמצא עוד ותקותי שבכך נרווה את צמאונם של הצמאים [] לדבריו.
אתמול בראות ידיד את ספרו של ר' גדליה בידי שח לי, "הא לך סיפור מר' גדליה ממקור ראשון" ואלה תוכן דבריו:אחותי נישאה למזרוחניק ,וגם היא לבושה היתה בחתונתה כמיטב המסורת של "מרכז הרב " , כיפה סרוגה לבנה לראשה של הכלה כולה אומר חן כבוד וצניעות... למחרת החתונה מתקשר ר' גדליה (שאף הוא השתתף בחתונה)ומבקש לשוחח עם אימי, "פתח ר' גדליה ואמר..." ברצוני לומר לך שראיתי את ביתך הכלה אמש ואת כיסוי ראשה, ורצוני להחמיא לך שהיא היתה פשוט יפה ונאה ,ומעבר לכל זה... לבוש זה הרבה יותר אסטטי מלבושי הכלות אצלינו בבני ברק... ובזאת סיים !
דומני כי יש בעובדה זו כדי להאיר פן נוסף באישיותו המורכבת של ר' גדליה ז"ל.
נשלח ב-7/9/2004 22:19
בקובץ לחושבי שמו המתפרסם בימים אלו נדפסו כמה הספדים על ר"ג.
תוקן על ידי - עצכח - 31/05/2005 11:09:51
נשלח ב-28/1/2007 08:54
בעלון "עקבתא דמשיחא" גליון 251 מובאים הדברים הבאים:
'הגאון האדיר ר' גדליה נדל - תשאלו כל ילדה ברחוב'...
הגאון האדיר רבי גדליה נדל זי"ע היה אומר: אף אם היה דבר כזה...
שכל הפוסקים הקדמונים היו מתירים פיאות פעם, בטוחני כי כל הפאות
של דורנו ללא יוצא מן הכלל, לא היה פוסק אחד שמתיר.
והוסיף ר' גדלי': אין צורך היום ללמוד אם מותר או אסור,
תשאלו כל ילד וילדה ברחוב והיא תגיד לכם אם פאה אסורה או מותרת...
עורו עורו בנות ישראל !
_________________
נשלח ב-28/1/2007 09:28
ניתן לשער שלעלון הזה אג'נדה ולכן בלתי נאמנת על הדיוק ואדרבה "שאלו את צאצאותיו של ר"ג שרובן בפאה" [למיטב ידיעתי].
אין הכוונה שלא העדיף מטפחת כפי שדנו כאן ובאשכול "חזון", אך להציג את זה כמחמת איסור יבש של הפוסקים ולא מחמת העדפת רוח היהדות שהיה חשוב לו אולי יותר מההלכה, נראה כחסר דיוק. [לכן גם אם אמר כדברים האלה, יש סימוכין שלא היתה הכוונה לאיסור הלכתי אלא לדרך דרבון.]
באשכול זה בעמוד 7 כתבת דברים ברורים יותר בשם מו"ר בעניין פיאה נוכרית.
לא אמנע מהערה נוספת שעלתה לי תוך כדי קריאת מה שהבאת ממו"ר שם:
שהרג"נ בתפילת "קדושה כולם כאחד" טען שאין לגרוס שם קדושה ושש כמוצא שלל רב כאשר מצא כן בסידור "עבודת ישראל" וגם בברכת המזון סבר שצ"ל "כי אם לידך המלאה הפתוחה הגדושה" ולא הקדושה.
עד כאן
אני מעריך כי הרג"נ היה שש ושמח אילו ידע כי אף גרסתו השנייה בברכת המזון [הגדושה ולא הקדושה] היא היא הגירסה בסידורו של הבעש"ט בכתב יד...
נשלח ב-29/1/2007 22:10
איש"ע,
אם אינני טועה, סידור עבודת ישראל חובר ע"י מומחה לתפילות [זליגמן בר?] וטבעי שאדם המשכיל מכל מלמדיו וביותר אם הוא אוטודידקטי שמוצא לו חבר ברמה, שהוא שמח בזה. דומני שא"כ אין הוכחה להקשתך לגבי נוסח ברכה"מ של הבעש"ט [גם לפ"מ שהשמטתי מהרשימה הנזכרת את שנכתב אודות הבעש"ט].
נשלח ב-7/9/2007 12:44
מעשה מרבנו ב"יתד נאמן", מוסף "שבת קדש", כד אלול תשסז. מובא בפירסום מתוך הספר העתיד לצאת לאור "אורחות רבינו". מדובר בסדרת ספרים שמוציאים בני ר' אברהם הורביץ, שהיה תלמידו מובהק של ה"סטייפלער", (אביו של ר' חיים קנייבסקי). החומר מלוקט ככל הנראה מרשימות רבות שהשאיר ר' הורביץ אחריו. אחת מהן נוגעת לדמותו של רבנו.
אני רואה כאן שני ענינים מעניינים. האחד הוא היחס בין החזו"א לבין ר' גדליה, שני אישים שנקטו הלכה למעשה כפי שלמדו ועיינו. והשני - יראת הכבוד (המלאכותית אמנם) של "עיתונם של מעתיקי השמועה" ושל משפחת מוציאי ה"אורחות רבנו" שהם מותיקי הקהילה החרדית ליטאית של ב"ב כלפי רבנו ע"ה.
ההערות בסוגרים עגולות ורבועות הן ממני.
אמר מו"ר (=הסטייפלער) שהחזו"א פסק שאפשר לברך שבע ברכות אע"פ שלא אכל.
[ביאור: זה חידוש עצום. מפני ש"שבע ברכות" הן תוספת לברכת המזון הנאמרת בסעודת החופה ובסעודות השמחה שבשבוע הראשון לאחר מכן. בדרך כלל נוהגים לחלק את הברכות הללו ככיבודים לאורחים חשובים, אם יש].
ואמר (החזו"א) להגאון רבי גדליה נדל זצ"ל בסעודת ז' ברכות של נכדתו של מו"ר ובירך רבי גדליה זצ"ל.
והוסיף לי ר' חיים שליט"א (ר' חיים קנייבסקי) שידידות גדולה ועמוקה שררה בין אביך זצ"ל (אבי הכותב, כלומר בעל הרשימות של "אורחות רבנו", ר' אברהם הורביץ? או שמא אביו שלו?).
ועוד מדברי ר' חיים:
"כל שאלה שהיתה אצל אבי (הסטייפלער) ובשמפחה הלכו לשאול את ר' גדליה זצוק"ל.
(כך שמעתי שנהג ר' חיים תמיד, שהיה מפנה שאלות שלא ידע לר' גדליה, שהיה שכנו וגר קומה מתחתיו. ועתה מסתבר שנהג בכך, כמו ברוב מעשיו, לפי מסורת אביו, כלומר כפי שנהג אביו לפניו. אולם זה מפתיע שגם הסטייפלער, שהיה מבוגר מר' גדליה, היה פונה אליו בשאלות! אלא שכך כתוב כאן וצ"ע).
ועוד תוספת של עורך הכתבה וכנראה אינה בספר:
אחרי שהגאון הגדול ר' נסים קרליץ שליט"א עבר על הכתבה הוסיף לי, שאצל הגדול ר' גדליה נדל זצ"ל יש דין של תלמיד חכם חד בדורו.
(ראו את אמנות חלוקת התארים. ר' נסים מקבל "הגאון הגדול" ואילו ר' גדליה "הגדול" ושמא נשמטה מילה? עכ"פ תחושתי היא שבסולם התארים שמא "גדול" לבד גדול יותר מאשר "הגאון הגדול"... סמיילי).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
נשלח ב-7/9/2007 13:58
מיימוני,
דומני שהבאתי ברשימה בעמוד 7 עדות ישירה ע"ז שרח"ק היה שולח שאלות להלכה לר"ג ועל שאלת תערובת בב"ח ששאלוהו ליד ביתו אמר: "גייט צו ר' גדליה, ער איז דאך דער רב דמתא" [תרגום: לכו לר"ג הלא הוא רב המקום]. כן שמעתי מרבים שמצלצל עוד אצלם איך שהסטייפלר היה זועק "גייט צו ררררעב גדאליע" עם הרי"ש הרוסי המודגש.
בנוגע לשבע ברכות שמעתי שהיה הרבה פעמים ויכוח בין ר"ג לבין עמיתיו החזונישניקעס כשהתחילו את הסעודה ביום האחרון אם ניתן לברכן בסוף הסעודה בלילה שהיא כבר אחר שבעת ימי המשתה. עוד בנוגע לשבע ברכות הוא סבר שגם אשה נחשבת לפנ"ח אך הביאו מדרש דלא כדבריו ואיני יודע אם בכל זאת המשיך לסבור כך.
נשלח ב-7/9/2007 14:04
וטו
חלילה לי למעט בחשיבות החומר שהבאת, שחלקו ייחודי וחלק מחודש גם לי. אולם כאן מתחזקת המסורת על פנייתו של ר"ח קנייבסקי לר' גדליה בכל הקשה לו. וכאן גם מוסבר, בדרך אפשר, מדוע הוא נוהג כן.
לגבי שהסטייפלער היה שולח לר' גדליה לא זכור לי שראיתי כן בדבריך. ואם כן, עמך הסליחה שלא הזכרתי זאת.
לגבי שבע ברכות, אין לי משנה מסודרת בנושא זה מרבנו, ואם יש לך חומר מסודר מן הראוי לזכות את הרבים!
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
נשלח ב-7/9/2007 14:30
מיימוני,
הודעתי לא היתה בתורת "פשיטא" כפי שניתן להבין מתגובתך אלא אדרבה בתורת "מסייע ליה" [ובפרט שגם אני אינני זוכר בדיוק מה ואיך נאמר שם].
] לדבריו.
