דומני שלא החזו"א הוא שאמר לר"ג בסעודת שבע ברכות לנכדת הסטייפלער אלא הסטייפלער. לא נראה לי אפשרי שנכד של הסטייפלער התחתן בחיי החזו"א.
בדידי הוה עובדה (כד הוינא טליאלא קטן, כך שיש לי נאמנות) ששאלתי את רח"ק שאלה בהלכות שבת וענה: אני לא רב, תשאל מרבי גדליה.
------- מאיר
נשלח ב-7/9/2007 14:56
מאיר
תודה על התיקון!
אני משער שאתה צודק. ולא דייקתי יפה בטכסט. אני בודק שוב ורואה שכתוב שהציטוט במוסף מתחיל ב"אמר מו"ר שהחזו"א " ואחר כך הפסק, ואחר כך "ואמר להגאון רבי גדליה וכו'". וכנראה ה"ואמר" מתייחס לסטייפלער.
אולם זה מעורר אצלי את השאלה שרמזתי לעיל, מפני מה קיבל ר' גדליה את הפסק.
אילו היה זה החזו"א, הייתי סבור שביטל דעתו מפני רבו - למרות שלפי המסורת המפורסמת, החזו"א התיר לו להכריע שלא כמוהו, כלומר סמך על שיקול דעתו (וזה היה, כמדומה, לפני שמלאו לו 20!).
ושמא היתה עדותו של הסטייפלער מספיקה כדי שר' גדליה יאמץ את הפסק הזה. אמנם אני נוטה לחשוב שר' גדליה לא היה עושה אפילו כהחזו"א אילו לא התקבל הדבר על דעתו. אבל גם עד כמה שידוע לי לא היה מן הממהרים להשיב. לכן זה שנאמרה לו המסורת ומיהר לנהוג לפניה אומר דרשני (אבל זה יעניין בוודאי רק את אוהבי ר' גדליה והקשורים אליו).
ושמא הסיפור צריך להיקרא אחרת. שמא הוזמן ר' גדליה לסעודה אבל בא ולא רצה לאכול והסטייפלער לחץ עליו שגם אם לא יאכל יקבל ברכה...
נשלח ב-7/9/2007 15:28
מיימוני,
ידוע על כמה וכמה דברים שחלק על החזו"א וכעת זכורני שניים.
על טבילת כלים פלסטיים שהחז"א היקל ור"ג החמיר ואולי מר כי אתריה ועידניה ומר כי אתריה ועידניה [מקומו וזמנו].
על ברכת אשר יצר לאחר ברכת המפיל דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא ידענא הי אמר לכאן והי לכאן.
_________________
למד לשונך לומר: "איני יודע" כך תדע את שהנך יודע
נשלח ב-13/5/2008 11:00
chouteng בפורום "ספרים וסופרים" :
"פעם שאלתי את ר' גדליה נדל וואס האלט איר פון לובביטשר רבי, והוא ענה לי, סאיז נישט דא פון וואס צו האלטן".
נשלח ב-13/5/2008 13:01
המשך:
ר' גדליה היה מתבטא בחריפות רבה, ואת הדברים שלו צריך לקחת בפרופורציה. פעם דבר אתי על ר' שך ועל המפלגה שהוא הקים וכעס וקרה לר' שך ... אני הבאתי דברי ר' גדליה רק בכדי להראות שהיו אנשים גדולים שהיה להם גם ביקורת על האדמור.
לא אמרתי שהרמ"ש דיבר "רק" שטויות אלא שדיבר "גם" שטויות. הרבה פעמים הד"ת שלו הם קילורין לעינים ומאירים ומשמחים. אבל זה לא אומר שכל דבריו הם כאלו. אנשים הם מורכבים מהרבה פנים, כשלכל פן מעלה או חסרון משלו. לרמ"ש היו פנים מדהימים לכאן ולכאן ובהתאם לפנים השונים נבעו הדיבורים השונים.
גם ר' גדליה דיבר שטיות. הוא טען שאחרי החתונה אשה עוברת שנוי מהותי, כך שלפני החתונה היא נראית יפה יותר בשערה הטבעי ואחרי החתונה היא נראית יותר יפה במטפחת. אני חושב ששנוי טבעי זה שהוא טוען לא קיים והוא דיבר שטיות. אבל אני גם חושב שר' גדליה היה מעמיק מאין כמוהו וגאון נפלא. (אני חייב להודות שקצת צורם לי כשאני כותב שר' גדליה דיבר שטויות. אבל האיזון מחייבת אותי לנקוט בלשון שוה.)
אני חוזר ואומר, הרמ"ש היה אדם גדול מאד בכל קנה מדה, עם מעלות עצומות וגם חסרונות גדולים.
כשאדם מדבר בלימוד זה ניוטרלי, אי אפשר לבקר את האדם על בסיס סברא מוטעית. משא"כ אם מדברים על מדות וכדומה אפשר לבקר את האדם עצמו.
עכשיו שאתה אומר שאני מלא שנאה אני בטוח שאתה חבדניק, כי זה טיעון חבדניק נפוץ. אני לא שונא אף אחד בטח לא מגזר שלם. אני משתתף בועידות בחב"ד ואף למדתי תניא ביחד עם אחד מגדולי המשפיעים בחב"ד.
ועל זה שאני פוגע ברגשות אנשים אני אומר שבכל ויכוח אפשר לטעון שהצד השני יסוג בגלל שהוא פוגע באנשים. עצם זה שמשתתפים בויכוח אומר שמראש מוותרים על טיעון זה.
ובזה אשים קנצי למילים. אין טעם להמשיך ולדון בדברים. גם כך דברתי הרבה יותר מדי ולא אכתוב יותר בנושא זה אם לא שיתחדש טיעון חדש.
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 09/07/2010 16:31:52
נשלח ב-13/5/2008 19:30
ספרן,
במחכ"ת דומני שאין תועלת להביא את דברי צ'וטנג לכאן מכמה סיבות:
א. חלקם כבר נכתבו כאן,
ב. לחלקם אופי רכלני שאינו תואם את הפורום,
ג. הם משקפים אך תמונה חלקית בין לגבי הרבי מחב"ד ובין לגבי ר"ש. דומני שכבר נכתבו כאן עדויות ששיבח את הר"ש אף ביחס לסטייפלר וניתן לראות במאמר שכתב על ר"ד פרנקל שמשבח את קרבת ר"ד לגדול הדור ואכמ"ל.
ג. בעמוד 22 הסביר צוטנג די טוב את דעת ר"ג בענין המטפחת והפאה לפי דעתו של ר"ג, מאחר והיופי [חן היופי ליתר דיוק] מושפע מהטבע המתאים של הדבר ואם ההצטנעות חשובה לאדם מובן שלא יראה יופי במסיכת הפאה וכבר האריכו באשכול הסמוך "חזון" בו הגיב היום שפלו בצורה מאזנת.
ד. העולה על כולנה סגנון של אמירה על מי שהחשיב כרבו [עכ"פ חלקית] שדיבר "שטויות" [עם או בלי צרימה] הוא בלתי נסבל גם לולא היה סותר את עצמו כאמור וגם לולא היה הוא המרעיש עולמות פנימיים וחיצוניים כאשר תיאר רוחמי נושא לדיון בצורה מוגזמת מעט. לא באתי להצדיק את ה"שטויות" שבסגנון ר"ג אך בהחלט גם אין להצדיק את מי שייעשה תלמידו לדבר זה ועוד כלפי הרב עצמו.
עם זאת לכדי מחיקה עדיין לא הגענו ונקווה שלא נצטרך לכך.
רבנו הגדולמ אשר כמוהו לא היה ואחריו לא קם מבקש אמת ולא היה בדורו כמותו ת נ צ ב ה
נשלח ב-9/6/2009 23:03
מסתבר שכולם רוצים לזכור את ר' גדליה ולהיתלות בו, חוץ ממי שבאמת קשור אליו.
אתמול פגשתי נכד של ר"ג, אחד הנכדים ה'כבדים', שירש את הציניות ישר מהסבא. שאלתי אותו "הבאת תיקון?", והוא לא הבין על מה אני מדבר, כנראה שגם אנשים עצמאיים צריכים להרגיש שיש להם רב לעצמאות. הנכדים כבר לא צריכים להרגיש כך, נו נו.
נשלח ב-11/6/2009 08:37
הוא לא הבין את 'הענין' להביא תיקון אופייני ל'נדל' ,ולא מפני שאינו רוצה להתלות בסבא הגדול
נשלח ב-11/6/2009 08:53
ענין ה"תיקון" הוא רק חלק מהציניות כמובן, אבל הוא כלל לא ידע מה היה מיוחד ביום זה..
הסיבה העיקרית שלא יצאו נגדו, היה מכיון שדבריו המקוממים נעשו בהדרגה במשך שנים ןבגבול האפור ודאי לא יכלו לצאת נגדו בגלל עברו העצמי ותמיכת החזו"א והסטייפלר, וכשעבר את הגבול של הנורמה זה היה בזקנותו שראו בו אדם חלש וזקן ואינו מהוה איום רציני שכדאי להתחיל איתו כעת, אחד מראשי הישיבות התבטא עליו שהוא שברי לוחות והגיעו הדברים לר' חיים קנייבסקי והגיב שאיש זה לא ייצא מגיהנום, והלא רץ לרח"ק לשאול מה עליו לעשות.
אני חושב שאם היה רץ לר' גדליה, אז ר' גדליה היה מרגיע אותו והיה צוחק מכל העניין
לא קטן, כך שיש לי נאמנות) ששאלתי את רח"ק שאלה בהלכות שבת וענה: אני לא רב, תשאל מרבי גדליה.
