|
|
| נשלח ב-23/6/2010 09:40 |
 |
| |
מכל מלמדי,
"שככל שאדם נעלה יותר הרי הוא יותר סלחני ורגיש לזולתו על אף ידיעת האמת הברורה"
נביאים יוכחו. ואם תאמר נצטוו, רמב"ם יוכיח, שלא נשא פנים. ונראה שאין לדון בעניינות הללו במושגי ענוה וגאוה, אלא כל אחד נוטל את חלקו בתורה לפי שורש נפשו. וע"ע בזה ב"הקדמת המלקט" לס' לקו"א - תניא.
תוקן על ידי - ספרן - 23/06/2010 10:01:37
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 12:04 |
|
| |
מכל מלמדי היקר
מרוב הקדמות והסברים לא זכיתי להבין את עיקר כוונתך, ומה באת לומר.
ואם היה כוונתך למה שאולי היה אפשר להבין שלא קיבל את דין וסת החדש, כמובן שלא זה מה שאמרתי. אלא שכפי שהסברתי, לא היה מוכן לתרץ ולהסביר מה שלא הגיע לו בצורה טבעית ופשוטה כמו שהוא מבין כל דבר אחר ברור בחיים. וכשלא הבין בצורה בריאה ופשוטה, העדיף שלא לדבר ולהתפלפל, ולא ראה מעלה או דבר טוב בלהתעקש ולהסביר, אע"פ שמסתמא ההסברים נכונים או קרובים לכוונת האומרים וכדו', לא היה זה מדרכו לקבל תירוצים ולהכות על המוח בפטיש עד שיאמר רוצה אני.
ופוליטיקה חלילה לא ערבתי, ואין הדברים שייכים לאליטות שעוצרים וחושבים, בס"ה יש כאן הרבה ממכיריו, ולכן כתבתי כמה מלים לזכרו שלא היו יכולים להתפרסם במקום אחר. אם חשקה נפשך בכתבות סטנדרטיות, קרא נא את הכתוב ביתד. רוב הדברים שם קרובים לאמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 14:41 |
|
| |
[ כמדומני שאת משפט המפתח העניק הכותב עצמו "שהרי בסך הכל אמת הם הדברים שכתבתי, שככל שאדם נעלה יותר הרי הוא סלחני ורגיש יותר לזולתו על אף ידיעת האמת הברורה"
וישפטו הקוראים את מי ביקש הכותב לכלול בדיאגנוזה האמורה ]
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 15:01 |
|
| |
לספרן
אשריך שהבנת איפה משפט המפתח.
באשר ל"ישפטו הקוראים" אני לא הבנתי כלל למה הוא חתר ולאן הוא רצה להגיע.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 15:02 |
|
| |
תוקן על ידי צענערענע ב- 23/06/2010 15:05:40
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 15:21 |
|
| |
צענע,
אשרי/אשרייך שהנך עוקבת אחרי דברי ומדייקת בהם :)
העולה מדברי הכותב, שהנו מאשים את הבטוחים באמת שבאמתחתם ומתוך כך נוטים לדבר בישירות ולהביע את אשר על ליבם, בהעדרה של מידת הענוה.
כך זכיתי להבין לאחר יגיעה בדבריו הק'
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 15:31 |
|
| |
ספרן:
אני לא הכרתי אותו, אבל המילים האלו הרגו אותי
"כשהוא נוכח בויכוח בין ראש כולל לאברך על 'כמה צריך להוריד לו מהמילגה משום שהיה בברית של הבן שלו (!)' הוא סימן את אותו אדם עד סוף ימיו. המשפט השגור על פיו בנושא שלו היה "נכון, הברית היא חשובה, אבל כאן לא היית". 'הוא סיים אצלי' הפטיר"
(ומה שמעניין שפגע בו מידת הדין דווקא, כלומר הוא בטח גם הצדיק את הריגתו בזה שעבד בחומרים כימים וכו' ולא קיבל רחמים, השגחה פרטית למשל, שקורה לכל אדם במקרים מסוכנים)
ועוד דבר מוזר בהספד של דינוזאורוס
"סערה רוחו על "נופש לנשים חרדיות במלונות" שמבחינתו מדובר בהפרת הצניעות הגדולה ביותר..
מה בדיוק כאב לו בעניין ? איזה הפרת צניעות יש כאן,
יש כאן מינימליות של אנושיות מצד האברכים לתת לנושתיהם המוסרים נפשם לגדל ולפרנס את ביתם,
האם היה הוא אדם שזרק סיסמאות באוויר ?? צניעות צניעות !!!!!!
מזה לדעתו צניעות בכלל ?
האם יש ביהדות הגדרות של צניעות ?
הרי זה הנשק הגדול של כל הדמגוגים למיניהם לכפות את דעתם\השקפתם על אחרים,
האם לא ידע שהסיסמה צניעות = קנאה כלומר מי שמקנא לאשתו היפה של חברו צעוק כלפיו צניעות וכו'
סליחה מכולם אבל המילים האלה מסוכנים מאוד,
תוקן על ידי maxmen ב- 23/06/2010 15:36:24
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 15:45 |
|
| |
"כשהוא נוכח בויכוח בין ראש כולל לאברך על 'כמה צריך להוריד לו מהמילגה משום שהיה בברית של הבן שלו (!)' הוא סימן את אותו אדם עד סוף ימיו. המשפט השגור על פיו בנושא שלו היה "נכון, הברית היא חשובה, אבל כאן לא היית". 'הוא סיים אצלי' הפטיר" צר לי, לא הבנתי, מי אמר מה?
בנושא הצניעות, מקובל שהחזון איש טען נגד גיוס בנות שאשה אמורה להיות או ברשות אביה או ברשות בעלה, אז כשהיא בנופש היא לא ברשות אף אחד.
הבעיה בנושאים האלו שהם עובדים על תחושות בלבד, ומה שלאחד צנוע לשני פחות, וכבר דנו כאן שטיעונו של רג"נ שאשה עם מטפחת היא יותר יפה מאשה עם פאה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 16:12 |
|
| |
בעל:
מה יש כאן להבין ? האם מילגה היא משכורת ? שצריכים לדייק דקדוקי עניות ?
הרי המילגה בא לעזור לאדם שתורתו אמונתו אדם שמוסר את נפשו ואת ביתו ללימוד תורה כל היום,
על חשבון מי בדיוק הוא מוריד לו מהמילגה ? על חשבון ילדיו ואשתו ? ובגלל שהלך לברית,
ומה זה הגאוותנות "הוא סימן את אותו אדם עד סוף ימיו,,,,,,,,.הוא סיים אצלי' הפטיר"
לגבי צניעות: ומה אומר החזו"א בזמן שבעלה נוסע לרבו לחגים או לאומן ומשאיר את אשתו לבד,
אז גם תאמר שאסור ?
לדעתי כוונת החזו"א לגבי הצבא היא, שבאמת הבת ברשות הצבא כלומר בסמכות הצבא לעשות מה שאומרים לה,
מה שאין כן במלונות היא ברשות עצמה ולזה לא התכוון החזו"א בכלל, הרי גרושה ואלמנה הם גם ברשות עצמם,
לגבי טיעונו של ר' גדליה "שאשה עם מטפחת היא יותר יפה מאשה עם פאה"
1, אני מלמד זכות עליו שלא ידע יופי מהי ?
2, הרי גם שלל את המשפט האומר "על טעם וריח אין להתווכח" וטען שיש להתווכח ע"ז, כלומר הוא כביכול טען שאפשר לכפות על אנשים סוגי טעמים ויופי,
מחילה מכבודו, תהרגו אותי אני שונא את השקפתו המטומטמת, זה לא מראה על מחשבה מפוקחת, זה מראה יותר על גאוותנות וכפיה מחשבתית,
שוב סליחה מכולם
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 16:35 |
|
| |
מקסמן היקר
כמדומה שלא הבנת את הקטע כולו, וכנראה התחביר שלי היה קצר מדי. ראובן היה מצטט ראש כולל קפדן שהיה מקצץ לאברכיו האומללים על ימין ועל שמאל, באופן הדומה לאכזריות, כשכולנו יודעים שגם מילגת כולל שלמה אינה מספיקה לקיום מינימלי. והיה מזדעזע מאכזריות זו תמיד.
לגבי נופש לנשים, אכן לא פירטתי מספיק, רק באתי להדגים שהפתיחות המחשבתית שלו לא התנהלה באופן של 'מי אמר שצריך' ומרצון לפרוק את עול משא הקבלה, כמו שמוצאים אצל רבים. אלא מתוך חתירה לאמת. ולכן פיעמו בו רגשי קנאות דתית. הוא לא התנגד לעצם העובדה שאשה תצא לנופש, ומי שיודע במשפחת נדל ככלל כבוד האשה הוא ערך עליון, כולכם יכולים לקנא בנשים של משפחת נדל. וידוע שר' גדליה ראה את אשתו כמרכז חייו.
באותו יום הוא תיאר את הנופש לנשים שהתפרסם במקומון, על כל התכניות הקלוקלות של הופעות "הרבניות הדגולות" (רקדניות בטן ופרוצות לשעבר - בסיפור חייהן ובהרקדה), ובלשונו המושחזת המשיך לתאר את טיולי הג'יפים כאשר בכל סיבוב הנשים נופלות על הנהג וכו' וכו' א"צ להאריך.
לא אכנס לפרטים אישיים, אבל ראובן היה הראשון שרומם את אשתו ונשא אותה על כפיים, כשהוא מכוין את חייו לפי מה שמתאים לה ומשמח אותה. והיודע יבין.
[ר' גדליה העדיף מטפחת, משום שזה יותר צנוע כמובן, ואת הצניעות הוא כינה יופי. כשכוונתו לנפש יפה, מבלי התגנדרות].
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 16:36 |
|
| |
מקס
נניח שכולל הוא מקום עבודה.
במקומות עבודה מקובל (איני יודע אם ע"פ חוק או ע"פ נוהל) שיש אירועים שבגינם אדם זכאי לקבל חופשה בשכר, אירועים אלו כוללים, יום לידת ילד, יום ברית של בן, יום העברת דירה ול"ע שבעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 16:37 |
|
| |
דינו
את הכל אפשר לתרץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 16:41 |
|
| |
על מה כב' מדבר?
כי אחרי ששיבחתי את ראובן על שלא הסכים לקבל תירוצים
אני כבר מפחד לתרץ..
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 16:44 |
|
| |
דינו
את המטפחת
שימוש לא מקובל במלים נקררא במחוזותינו שימוש אורווליאני.
"רק באתי להדגים שהפתיחות המחשבתית שלו לא התנהלה באופן של 'מי אמר שצריך' ומרצון לפרוק את עול משא הקבלה, כמו שמוצאים אצל רבים. אלא מתוך חתירה לאמת. ולכן פיעמו בו רגשי קנאות דתית. "
אני מת על המשפט הזה. פרושו שבעצם אם יש לי מסקנה שאפשר להסיק ממחשבתי אני לא אסיק אותה כי שמא היא תחשב כפריקת משא הקבלה גם אם אגיע למסקנה שהקבלה אינה הגיונית, מה הגדלות בזה?
מי קרב יותר יהודים, רקדניות או בדרנים לשעבר, או אינטלקטאולים ביקורתיים? אני לא אומר שהגישה הזו של רקדניות היא המועדפת עלי, אך הלגלוג הזה אינו תמיד במקום. לא פעם הבדרנים האלו גם מוןכיחים לחרדים מבפנים שכדאי להם להשאר דתיים, מה שפלפול שלם על אדם הראשון והמבול אם היה בסין או לא אינו מועיל.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 23/06/2010 16:49:00
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 16:51 |
|
| |
דינוזאורוס היקר:
אני מתבייש מעצמי שלמדתי חובה עליו במקום זכות ואני מצטער ואני צריך ללמוד לא להסיק מסקנות מהר מידי,
אני חשבתי שראובן הקפיד על האברך שלא צודק בטענתו, כלומר לא משנה הסיבה לא הייתה בעבודה אתה לא מקבל משכורת, כלומר שראובן היה בעד הראש כולל,
בכל אופן סליחה ממך וממשפחתו וחבריו של ראובן, אני מצטער מאוד,
לבעל: כל העניין של להוריד מהמילגה בה רק לשמור על שמירת הזמן, ולכן ברגע שיש סיבה כלשהי אין צדק להוריד וזה גזל גמור מהאברך וממשפחתו,
|
|
|
|
|
