|
|
| נשלח ב-23/6/2010 16:52 |
 |
| |
בעל, חביבי
אין לי מושג איך הגעת לפירוש הזה. יש אנשים שמסגלים לעצמם פתיחות, לא מתוך חתירה לאמת, אלא פשוט כי אין להם כח להתחייב יותר מדי, תאמר להם שרב פלוני אמר שזה אסור. יאמרו לך מי אמר שהרב הזה מוסמך? מי אמר שהוא יודע ללמוד? לא כל מי ששואל 'מי אמר' זה מגיע אצלו מדרישת אמת.
את הדרך השניה תיארתי, כאדם שהשאלות והפתיחות שלו, לשאול 'מי אמר' על כל אחד ולא משנה באיזה דור חי. לא מגיעים מרצון שלא לקיים, שלא להתאמץ, מחוסר מחוייבות. אלא להיפך, ממחויבות לאמת.
מדובר על המניעים של האדם ולא על המסקנות, ציטטו כאן בזמן האחרון תלמיד חכם שכתב שבזמננו מותר להוציא זרע לבטלה. אין לי מושג איך בדיוק הגיע לזה, אבל שווה בנפשך שיש אנשים שיגיעו למסקנות כאלו מכח העובדה שלא בא להם להחזיק בדברים אסורים שקשה להם לעשותם, ולכן הם נהיים מאד פתוחים ומוצאים המון נימוקים שאולי בזמננו מותר. ויש אנשים שבאמת הגיעו כך למסקנה, מתוך דרישת האמת.
-ולגבי המשפט על המטפחת, לא כל כך חשוב. אבל נראה לי קשור למושג "נפש יפה", יופי בדומה לטוהר, של נשמה. הצגתה בטהרתה ובנקיונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 17:01 |
|
| |
בע"ב,
כמדומני שהגדלות היא השילוב של פתיחות מחשבתית עם שמרנות מעשית. מפני שהדבר כרוך במאבקים פנימיים, האדם עם עצמו. גם הראיה"ק היה כזה, הלא כן ?
אלא שמה שיש להעיר, ששילוב כזה אינו יכול כנראה לשמש כמודל לכתחילה. יכול הוא להצליח רק אצל מי שתחילתו בקדושה ובשמרנות, ובהמשך, החל בביקורת עצמית ובסידור הגיונותיו. א"א לצעוד מראש, מימי הילדות והנעורים בדרך המשלבת מעיקרה בין השתיים. (צא וראה למשל מה בין הגריד"ס מבוסטון לרוב תלמידיו).
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 17:22 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 17:52 |
|
| |
יש טעות טרגית בקשר למטפחת\פאה
כל העניין של מטפחת היא אך ורק להבדיל בין פנויה לנשואה, כלומר כמו באומות יש את הטבעת\עגיל בכדי להבדיל בין פנויה לנשואה,
ולכן אין כאן בכלל טענה של יופי או נפש יפה, ברור שאשה שתלכי בשער פרוע זה לא מכובד מבחינת כבוד ועל זה מתאים לומר נפש יפה וכו' אבל שוב אין לזה קשר לצניעות, כי אם כל נשים בעולם ילכו בשער פרוע כולל נשים חרדיות אז יהיה מותר לברך מולם ולא יהיה בעיה של שער באשה ערווה, (כידוע מהפסק של האגרות משה, ולדעתי זה ברור כשמש)
רצוני לטעון שאין הגדרה בצניעות ביהדות, זאת אומרת לא יכול להיות הגדרה שכזאת, כי אין לדבר סוף, אמר לי פעם נהג מונית ישראלי בחו"ל שהוא דווקא נמשך לנשים חרדיות בגלל צניעותם,
כוונתי לומר שהכל בדמיון של אנשים ולכן כל מה שתעשה בעניין צניעות בעצם לא עשיתה כלום,
כל ההגדרה ההלכתית של שער באשה ערווה בה רק לפי המנהג המקומי כי כל דבר שמעורר התעניינות ומפריע את מחשבתו מהתפילה ? זה הפשט של כל שער באשה ערווה,
ולכן טענת ר' גדליה על נפש יפה לא רלוונטית כלפי צניעות רק כלפי כבוד ומכובדות כלומר נפש יפה תלכי בלבוש מכובד ולא בלבוש זול,
ואם פאה יפה (ולא זול) מכבד את האשה או לא ? יקבע רק העם וטעמו ולא קודים של אדם חשוב,
במילא בזה שר' גדליה רצה להגדיר מהי נפש יפה ? הוא בעצם נכנס לדרך ללא מוצא, כי מכובדות היא שאלה של מנהג המקום, היא לא מדע\מתמטיקה שאפשר להוכיח לוגית,
וכן כך זה בכל וויכוח בעניין צניעות,
תוקן על ידי maxmen ב- 23/06/2010 17:59:32
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 18:28 |
|
| |
דינוזארוס מה זה נקרא הוא לא קיבל שום תשובה כמו איוב.
התשובה שה' ענה לא טובה או שהוא לא הבין אותה
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 19:04 |
|
| |
איה סופר את המגדלים
| דינוזאורוס כתב: |  | |
|
יש שיטות בראשונים (מובא בשם הרמב"ם ועוד) שזה על זה אפילו בשווין נחשב כמו מגדלים שיש בו סימן.
לגבי מגדל הפוך מסתברא דהיינו הך, ויעויין בספר ראש משביר דפשיטא ליה ששווין זה כמו מגדל,
ודייק משלחפי שלחופי שמפוזר ממש, בעוד ששווין זה כמו מגדל.
לגבי עצם טענתו דאין זה מסתבר שיפול זע"ז בשווה, הרי כמו"כ אפשר לומר על כל מצב ספציפי של נפילה,
[למשל שמטבע אמצעי יוצא סינטימטר למזרח ושעליו חצי סנטימטר וכו' וכו'] שהסיכויים לכך הם מאוד קטנים,
אלא דמתוך כלל המון האפשרויות הבלתי שכיחות, סוף סוף איתרמי דרך נפילה שיפול באופן כלשהו.
וצ"ל שחז"ל לא ראו לדעה זו את ההנחה זע"ז בשווה כמצב ייחודי בולט מתוך המון האפשרויות,
דרק במגדל שיש בזה גם הנחה זע"ז וגם צורה מיוחדת, קים להו דיש לחשוש לדרך הינוח,
ובהמשך הגמ' מסתפקת כשיר מהו כשורה מהו כאצעדה וכו' שזה צורות שונות של הינוח,
וגם בזה לא ברירא לחז"ל שזה מתייחד לתפוס שם לעצמו ורק כסולם שניטל בקיסם שיש בזה ב' התנאים הנ"ל
של צורה מיוחדת והינוח זע"ז, ומי יבא בסוד חכמים להגדיר בדיוק צורה מסויימת כמיוחדת ויל"ע
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 20:26 |
|
| |
שוניקו יקר
מי כמוני יודע שאפשר לתרץ, והרי הייתי אומר לו כד' פירוקין על כל שאלה ושאלה. וגדלותו היתה שלא הסכים לקבל את התירוצים. גם את הענין הסטטיסטי ניתחנו, וגם את המשקל ואופן האחסון של המטבעות הקדומות, וכו' וכו'. על כל מה שאמרתי היה מסיים: את זה היית אומר גם אם לא היה כתוב?
רוב הלומדים מגיעים בגישה של איך להסביר, איך להגיע למצב שיהיה מובן. אבל הנה לך אדם שלא בא כדי לתרץ ולהסביר, אלא בא ללמוד את החלקים שאפשר להבין בצורה הבריאה והרגילה, ודוקא בצורה זו, ולא איפשר שום התפתלות שהרבה פעמים מוגדרת כויתור של השכל.
-----
ולדברי הרב הספרן, נראה כי דבריך מטילים ספק בכל המהות של עצכח, לכאורה. ואין כאן מקומו. אבל לענ"ד אינו כן (דהיינו, אף שגם אני מבקר את המצב של עצכח, איני מסכים אם העקרון של דבריך), והרי כל משפחת נדל חונכו מלכתחלה ברוח הפתיחות השכלית והשמרנות הדתית גם יחד, ועדיין לא מצאתי בהם אחד שמחפש להקל את משא הקבלה. כולם יודעים שר' גדליה היה אומר יוצרות מטעמי איסור שינוי סידור התפילה, והיה קנאי חמום מח (זוכרים איך נתן סטירה לשוטר באמצע ההפגנה ביפו).
הראי"ה תפס את ההתלבטות כסוג של חוייה דתית ושל מלחמת כחות שהיא חלק מתכנית הבריאה. וזה סוג מסויים של עבודת ה', שמתאים רק ליחידי סגולה.
כתבת: "תחילתו בקדושה ובשמרנות", למה דוקא תחילתו? אדם שחשיבתו פתוחה יכול גם הוא להתנהג בקדושה, וגם אם חונך לכך מילדותו, כל השאלה האם חינכו אותו גם להתלהבות דתית או לאו.
-------
הגוילם, התשובה שה' ענה לאיוב, היא שהוא צדק בכך שמיאן לקבל תשובות, וחבריו שהערימו עליו תירוצים לא צדקו. האמת היא שאין לדעת את התשובה לדרכי ה', וזה מה שבא ספר איוב ללמד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 20:30 |
|
| |
ראיתי כאן צילום מיתד של כתבה שהיתה עליו,ועכשיו זה נעלם,מישהו יודע מה זה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 20:33 |
|
| |
דינזוארוס,אולי תביא לנו עוד כמה פנינים מהנפטר ז"ל?
יכול להיות שהוא היה הכותב בפורום הזה.?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 21:04 |
|
| |
הרב דינוזאורוס שליט"א,
כשם שההתעקשות לומר תירוץ איננה מן המדה, כך ההתעקשות להישאר בשאלה,
ולהתבשם מההד שבה, אינה הנהגה במקומה.
שאלות מסוג זה [וכגון שאלתו של בנו של רח"ב, מה ראו חכמים בשיעור של ד' אמות בדווקא, ולמה לא ד' אמות וסנטימטר, וכי עיגלו לשם הנוחות ?] נאמרים פעמים רבות לשם ההתענגות בסלסולי הפילוסופיה,
ומכאן עלול להגיע הרצון להישאר בשאלה.
לגבי הנפטר, עלינו להוקירו ולכבד את מידת ה'שים בסלע מושבך', וחוסר הפשרנות בחזית המחשבה,
אך לסייג את קצף היתר שזה נשא בחיקו ואכמ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 21:39 |
|
| |
לא ידענא מאי קאמר בנו של רח"ב, שהרי דברו חכמים במדות שלמות, ועגלו לשם הנוחות כמש"כ החזו"א.
לכל מטבע יש שני צדדים, ולא היתה הכוונה לפתוח דיון האם דרכו של פלוני היא הדרך הראויה לכולם. אלא להסביר מהיכן נבעה, ומה משמעותה.
וכמובן שהוא לא היה כותב בפורום זה, ולא בשום פורום, מפני שנאתו את המחשבים והאינטרנט, כמוזכר בכתבה המתקנת ביתד, המובאת גם בבח"ח. ואעפ"כ היה מתעניין במתרחש בעצכח, ואף ניסה לעזור לי בזמנו למצוא את 'נתן העזתי'.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 21:48 |
|
| |
זה באמת נקודה מעניינת מה שהוזכר שנאתו למחשבים,מילא לאינטרנט זה מובן החיסרון בזה,אבל מה הבעיה במחשבים?
אבל בהחלט זה מראה על מעלה.
מה הכוונה למצוא את נתן העזתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 21:53 |
|
| |
לא ממש שנאה, הוא החזיק פאלם. הכוונה שלא רצה להיכנס לעניני מחשבים.
וענין 'נתן העזתי' לא חשוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 21:57 |
|
| |
שונ,
ראה במאמרו של משה זילברג "קושיותיו של ר' ירמיה, שיטה או אופי ?" שב"כך דרכו של תלמוד" וב"באין כאחד"
דינו,
כתבת "והרי כל משפחת נדל חונכו מלכתחלה ברוח הפתיחות השכלית והשמרנות הדתית גם יחד, ועדיין לא מצאתי בהם אחד שמחפש להקל את משא הקבלה" מכאן ראיה ? אם תבטיח שבראש כל משפחה בישראל, המבקשת לשלב מתחילת הדרך את השמרנות והפתיחות המחשבתית, תעמוד דמות שתכה על קודקודם ותאמר: קחו ברצינות ובכנות את שני הצדדים, כמו שהורה הגרג"נ לצאצאיו, ברור שהדרך תצלח, בצרוף הס"ד המובטחת לבאים להיטהר, אלא שאין אנו מדברים באוטופיות ובמצבים לא מציאותיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 22:23 |
|
| |
טעות
תוקן על ידי שומר_תוכחת ב- 23/06/2010 22:31:10
|
|
|
|
|
