"דינמיקה זו עשויה לא פעם להיות נפיצה, כמו במקרה של ישיבת ויז'ניץ בשנות השישים. בראשות הישיבה עמד אז הרב משה הגר, בנו של האדמו"ר ומי שמכהן כיום כאדמו"ר החסידות. באותה עת התגבשה קבוצת תלמידים, בהכוונתו של הרב גדליה נדל הליטאי, מבכירי צוות הישיבה, שהחלה לבקר את התנהלותו של ראש הישיבה. על פי המסופר הרב נדל אף העז לומר בקול שהרבי עצמו הוא גם בן אדם ואף יכול לטעות לפעמים. קבוצת החסידים פרשה לבסוף מחסידות ויז'ניץ והתמקמה בלב היישוב הישן בירושלים, כשהם מכונים בפי כול ה"נידוחים", כלומר אלו הדחויים והמוחרמים"
קבוצת החסידים פרשה לבסוף מחסידות ויז'ניץ והתמקמה בלב היישוב הישן בירושלים, כשהם מכונים בפי כול ה"נידוחים", כלומר אלו הדחויים והמוחרמים"
לא הכרתי את ר' גדליה, אבל הכרתי טוב את הנידוחים מירושלים,
אייך שאני הבנתי מהפורום ומספרו של ר' גדליה (שגם קיבלתי כאן בפורום)
מדובר בשני עולמות שונות לגמרי,
למשל אם אני הצטטת לנדוחי קלסי (הם עוד חיים בכלל ? נדמה לי שחלק כבר לא בחיים) שאדם הראשון לא ממש היה ראשון ומדובר על מין האדם, אז הנידוחי יישרוף אותי חיי,
נשלח ב-17/3/2012 21:43
האם מישהו שמע שר' גדליה כתב אי-פעם איזשהו ספר?
נשלח ב-2/4/2012 20:09
כתב הניק גאליציאני בבח"ח:
תעזבו את הסיפור של הפורמערס והבעלי בתים... הסיפור הזה כבר סיקרן אותי מזמן, מה שהעלתי בחכתי דברים כהוויתן, וכך הווה עובדא: הרח"מ מינה את בנו לראש הישיבה ורב השיכון כידוע, לצוות הישיבה צירף את הר"ג נדל בכדי שיתרום את תרומתו לביסוס וחיזוק הישיבה. ר"ג שהיה גאון עצום משכמו ומעלה, היה גם בעל תיאוריות משונות ואיפכא מסתברא'ניק לא קטן, כפי שיעידו שלל הגיגיו בנושאים שונים ומגוונים ואכמ"ל... כשרצה ר"ג להביע את דעתו, היה אומרה בקול גדול, גם אם זו הייתה בסתירה מוחלטת לדעתו של ראש הישיבה, או של אביו הרח"מ בעצמו. אפילו כשדעתו הייתה סתירה גמורה למטרתה המוצהרת של הישיבה, גם לא היה מהסס לאומרה בקול גדול בפני הבחורים. מה לעשות, שבככל ישיבה, היו גם בויז'ניץ כו"כ "שארפע בוחרים", שנפשם נמשכה אחר דעותיו הנועזות של ר"ג. כך נוצר בתהליך שקט אופוזיציה משמעותית נגד ראש הישיבה. ברבות הימים, כשדעותיו של ר"ג בכמה נושאים מהותיים עמדו בסתירה לדעתו של ראש הישיבה האד' זצ"ל, החל המצב להתדרדר במהירות, עד שהפך למאבק אלים במיוחד נגד האד' זצ"ל. אביו הרח"מ בראותו את הדבר ולאחר שבחן בפיקחותו הנודעת בשרשי הדברים, וראה שדעותיו של ר"ג הם הבוחשות בקדירה, החליט לסלק את ר"ג מהישיבה. עם ר"ג פרשה קבוצה די גדולה של בחורים, אף שחלקם הגדול עדיין נותר קשורים לרח"מ כחסידים ממש. כמדומני הם הקימו ביחד ישיבה (בירושלים) שעמדה בראשות ר"ג זצ"ל, ונסגרה כעבור זמן קצר מחוסר יכולת אירגונית ותקציבית. בכל אופן, המאבק לא התחולל בין הבחורים לאד' זצ"ל, אלא אך ורק בין הר"ג לרח"מ.
נשלח ב-6/6/2012 15:34
היום היא"צ השמיני
העירו מחברי הפורום בעבר [איני זוכר היכן] על לחימת ר"ג ז"ל בחירוף נפש נגד פינוי קברים עתיקים בטענה שבשלמא בקברי נפטרים שישנם עדיין מקרוביהם [לאו דווקא משפחתיים] בעולם המשייכים את הקבר לאישיותם ניחא, אבל בקברים סתם למה לעורר על כך מהומות.
בלי להיכנס לפן ההלכתי היכול אולי להתגמש [וצ"ע], מהפן ההגיוני [והתורני] נראה שכל קבר הרי הינו זכרון המייצג את מי שחי בעולם ולכן יש בהריסת קברו זלזול בכבוד האדם [ואף החי לרגישים יותר]. לכן גם בהתנגש ערך זה בערכים אחרים היכולים להצדיק פינוי קברי אלמונים דרוש שיקול דעת בלתי נגוע, שלכן יצדק למחות על פינוי הבא מחוסר ההתחבשות בנושא בכללות.
נשלח ב-6/6/2012 15:50
כל ענין הקברים לא היה נהוג בעם ישראל , הקברים הפכו לקדושים בהשפעת הגלות, בזמן התנאים והאמ וראים לא קברו בקברים, ולא בתקופת הבית. רק משפחות מיוחסות ועשירות מאד היו קוברים את מיתיהם בקברים כמו היום, ולכן רוב הקברים העתיקים, המתגלים היום. הם קברים פאגאניים או נוצריים.
נשלח ב-6/6/2012 15:50
ווטו
לא הבנתי
האם בטיעון (קלוש, לדעתי) מסוג כזה ניתן להטיל הוצאות עצומות על קופת הצבור?
הרגישות של אומרת שיקרא דחיי עדיף מיקרא דשכבי, ובודאי אם אפשר לפנות לקבר מכובד בצורה מכובדת.
מה אולמיה האי רגישות מהאי רגישות?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 06/06/2012 15:53:57
נשלח ב-6/6/2012 16:14
ווטו
ברוך השב!!
הנושא שהעלית מרתק, ולדעתי ראוי לאשכול משלו. האם יש למחות על פגיעה בקברים.
זה יתחלק לכמה נושאי משנה.
לגבי קברים (או למעשה גויות ונפטרים):
א. מה הדין של קברים? (קבורה מהתורה, מדרבנן, מן המנהג?).
ב. האם מותר לפתוח קברים, להעביר קברים?
ג. האם יש הבדל בין אדם לאדם, יהודי לגוי, עתיקים וחדשים, שומרי מצוות ושאינם כאלו?
ד. אם יש קברים שמזלזלים בהם, האם יש מצות תוכחה? איך מקיימים אותה?
לצד השני יש לדון על מצות תוכחה, ערבות, ואחריות בזמננו. אנו, החרדים ושומרי המצוות, מיעוט קטן (אך גדל) בחברה מורכבת ומעורבת. האם יש תועלת בנסיון להשפיע? או נזק?
בכוונה לא נכנסתי לפן ההלכתי והמנהגי אלא לפן ההגיוני.
בע"ב,
תמיהני! על קופת הציבור?! הרי המקום קנוי למת ואם הרגישות שהערתי עליה צודקת לא פקע זכותו. בכל אופן העלית נקודה מעניינת למקרה וזה היה מת שלא שילם ורק קברוהו שם לכבודו [או מת מצוה שהיה בלית ברירה] אם אז ישתנה הדין. [כמובן שתצטרך עדות לכאן כי המת לכאורה מוחזק וגם הרוב היו קונים בזכות את קבורתם].
מיימוני,
ייש"כ על הרחבת הנושא. הודעתי באה להסביר את "קנאותו" של ר"ג לנושא. ואצלו ניתן לומר שזו היתה גם ביטוי למלחמה כללית נגד אלה שבכוונה אינם מתחשבים בערכי הדת [ועי' גליון מהרש"א יו"ד רמ"ו? שגם מנהג טוב שניכסוהו בלתי הגונים חדל מהיות טוב].
נשלח ב-9/6/2012 22:07
"שגם מנהג טוב שניכסוהו בלתי הגונים חדל מהיות טוב]. "
1.מיהם הבלתי הגונים?האם התכוונת לאלה שחיים על חשבון אחרים ומשתמטים מחובת הצבא ונותנים ל"בלתי הגונים" למות במקומם? 2. מכיוון שקבעת את דבריך ככלל הרי ניתן בקלות לסתור את הכלל שהבאת שהרי לדוגמא אם בלתי הגונים יערכו מבצעי צדקה או יפתחו בתי תמחוי לעניים בגלל זה המנהג הטוב של צדקה חדל מהיות טוב?
נשלח ב-10/6/2012 08:04
כתב ווטו - הרי המקום קנוי למת ואם הרגישות שהערתי עליה צודקת לא פקע זכותו
לכאורה קנין הוא משהו הסכמי, וצ"ע אם הסכמה חלה במקרה כזה כשעבר זמן רב ואין יורש מזוהה. עוד דוגמה - מי שמת ואין לו יורשים וציווה כי אף אחד לא יחזיק בנחלתו, האם צוויו חל?
ןמדוע כוחו לגבי הפקעה מהציבור גדול מכח החי?
נשלח ב-13/6/2012 23:16
צענע,
"ממקום שבאת" כלומר הצורך שלך לתור אחר טיעונים המסוימים שהבאת הינו כבר חצי תשובה. בנושא זה קריטריון בלתי הגינות היא בשמירת תו"מ כמוגדרת ע"פ ההלכה וכן מדובר במהגים מסויימים ולא במצוות כלליות [אבל איה"נ אם זו תהיה קופת צדקה מסוימת שיש עליה חותם ה"בלתי הגונים" אכן יהיה צד שלילי אבל כל מקרה ושיקוליו]
ת"ט,
אין כאן ענין של ציווי אלא של קנית הנחלה לצורך המת ואם צורך המת כלומר כבודו הוא שלא יפנוהו לעולם מהיכי תיתי שיוכלו להפקיע ולא גרע מכל בעלות למטרה כגון הקדש. מה שנשאר זה מכוח הפקר בי"ד הר"ז רק בצורך גדול שא"א לתיקון הדת בלי ההפקר בי"ד.
נשלח ב-14/6/2012 09:24
ווטו ר' שמעון לא טיהר את טבריה?
נשלח ב-14/6/2012 09:52
ווטו משום מה יש בשו"ע הלכות על זה [מתירים לפנות משום צורך הציבור וכו' וכו'] ולא עלה על ליבם כל החומרות והסברות שחידשת. [האם הינך מחוייב להלכה כי שנסקה או לתחושות שלך?]
