פרידה ממורנו ורבנו זצ"ל, הרב גדליה נדל

יהי אור וכולם

אנסה להסביר מה הבנתי מוטו.

יש לנו תחושות, אפשר לקרוא להן אינטואיציות בלעז ובלשון הטכנית, שהן גורמים בשיקלולי הלכה.

כאשר מפתחים אותן, מגיעים למה שקוראים "סברה" ולפעמים הסברה כה טובה עד שאפשר לומר עליה "למה לי קרא, סברה היא" (=אין צורך בלימוד מפסוק, הסברה מספקת).

אמנם גורם כזה, גם אם הוא חשוב בפסיקת ההלכה, הוא רק אחד מרבים. וצריך לדרג אותו ולתת לו מקום.

מצד שני, יתכן לזהותו, לאחר עיון ומאמץ, בתוך אמירות הלכתיות מנוסחות או בתוך משא ומתן.

סבורני שוטו בא לומר שיש צד כזה, גם אם אינו מנוסח ולא נתבררו גבולותיו. ואפשר ששיטתו של רבנו הר"ג היתה לפסוק על פי תחושות כאלו, אם כי עד כמה שהיכרתיו היתה לו משנה סדורה ומנוסחת. אלא שעד כמה שידוע לי לא שיתף אחרים בשיקוליו, מדוע לצאת להילחם - ברמה כלשהי - דווקא בתחום זה של הגנה על קברים. אבל מערכת כזו היתה לו. ואילו וטו מנסה לזהות מה התובנה הבסיסית ביותר שעומדת ביסוד המערכת.

עכשו צריך כמובן לנסח ולסדר את הדברים. ובזה אין לי רב, אלא אם כן ינסה וטו לסדר את הדברים יותר בצורה מנוסחת ולשלבם בתוך הנתונים ההלכתיים. אבל זה עמל רב.

***

אני מסכם את דמות שיקול ההלכה והכרעתה כפי שהיא נלמדת מן הדוגמא שלפנינו:

יש מצב ענינים בעולם שבא לתשומת ליבנו.

יש לנו (או לפחות לרבנים הגדולים) אינטואיציות לגבי מה שראוי להיות ומה שאינו ראוי (*).

אינטואיציות אלו הן הבסיס לפסיקה. אבל הן טעונות 1. ניסוח במילים 2. שילובן במערכת ההלכתית הקיימת.

הערה * החזו"א היה אומר על זה, לדעתי, שכל אדם מסוגל לאינטואיציות כאלו, אלא שיש שאינם שמים לב לזה, אבל כאשר מסבירים להם הם מבינים ומזדהים ואומרים: נכון, זה מה שתמיד חשבתי.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

האם כל חמומי המח המשתתפים בהפגנות על חילולי קברים גם להם אותה אינטואיציה עמוקה שהיתה לרב נדל או אולי יש להם נימוק אחר להתנהגותם?
ואם במקרה הנהגת רג"נ תואמת במדוייק להנהגתם. [והנהגת תלמידו [?] הרד"ש] האם מוצדק לחלק בין נימוקי שניהם? 
אפשר לשאול גם על הרב מבריסק האם גם הוא אחז בשיטת פסיקת ההלכה של הרב נדל או שלו היתה סיבה לשישית למערכתו זו.

בעל בעמיו

גם אני איני מזדהה והסברה נראית לי רחוקה, אבל אולי זה גם ענין תרבותי, או של מזג ואופי אישי.

אני מבדיל בין המנגנון של קביעה ובירור, שאותו ניסיתי לתאר בעקבות דברי וטו, לבין הסברות שנתמכות על ידי המנגנון הזה, שבזה, למרות שעפר אני תחת רגלי מו"ר ע"ה, איני מבין את סברתו וסברתי שלי הפוכה היא.

***
צבי

יש להבדיל בין חמומי מוח לבין הרבנים שאולי תומכים בהם ואולי לא.

בידוע, לפחות בין התלמידים, שר"ג התנגד למיסיונריות יהודית. ולא הוברר לי טעמו בזה. אבל כך קיבלתי.

מה זה שונה מלוחמה על קברים איני יודע לבאר.

את שיטת הגרי"ז גם לא אדע, אבל לא הייתי מתלמידיו.

יש לנו אם כן שלוש שיטות בדבר:

א. חמומי מוח. אפשר שהם מונעים על ידי אותה אינטואיציה שמוכרת גם לרבנים, ואפשר שהם מחפשים פורקן ליצר האלימות שלהם (ויעויין שבת קנו לגבי מי שנטייתו שופך דמים, שחז"ל המליצו לו להיות מוהל והיום אולי יש להמליץ לו לעסוק בהגנה על קברים והפגנות אחרות - ואולי לא, סמיילי).

ב. ר"ג, שאיני יודע טעמו ואילו וטו טוען שהוא יכול לשער את טעמו.

ג. הגרי"ז. שגם את טעמו איני יודע, אבל אני יכול להעלות השערה כי כפי שהיה רגיל לבטל כל רגש והשערה מפני מסורת ההלכה והמנהג, כך סבר שראוי להיאבק על קוצו של יוד, אולי על קוצו של יוד של מנהג וכל שכן הלכה. ולכן השאלה אינה למה יתמוך בהפגנות על קברים (אם כך סבר) אלא למה לא להפגין בכל ענין. וכמובן גם לזה יש תשובה. ולפי התשובה המקובלת, התנגד לכל הפגנה אז תמה אני שתמך בהפגנה למען קברים.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

ר' בערל וינטרוב זצ"ל  (המו"ל של חידושי ר' גדלי')

http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=47236

-----------------------------------------------------------------------------


בסה"ז להגר"ד שוורצמן זצ"ל שי"ל זה עתה, בעמ' ת"ט כותב הגר"י אדלשטיין שליט"א:

"היה זה בשנת תש"ג, בהיותי לומד בישיבה הגדולה בפתח תקווה...והגיע לישיבה השקדן הנורא, הבחור, ארז הלבנון, ר' גדליה נדל זצ"ל. והיו בינינו שיחות חולין וסיפר שעוד יש בדורנו בחור בעל דרגא והוא צעיר ולומד ש"ס בחזרות של עשרות פעמים הוא דב שוורצמן מתל אביב ..."

ושם בפרקי חיים (ערוכים בידי שלמה טיקוצ'ינסקי) עמ' ל' מן החברותות הידועות יותר שהיו לו בישיבת חברון הגאון רבי גדליה נדל שהגיע לתקופה מסויימת לירושלים בכדי ללמוד איתו"

תוקן על ידי ספרן ב- 26/11/2012 10:19:43

   פירוש חדש למו"נ מתלמיד הג"ן

   http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=17959&sid=8b17e912d285b36d55505914657ff212

   

[על הנ"ל ב'קאווע שטיבל' : ער איז געווען אן אמעריקאנער יענקי וואס איז געפארן לערנען אויף ויזניץ ביי ר' גדליה נאדל. פון אנהויב האט ער נישט געהאלטן ביים לערנען און ס'האט שוין געהאלטן דערביי אז מ'האט אים געוואלט ווארפן פון וויזניץ. ער איז עפעס געוואויר געווארן דערפון און ער האט זיך גענומען צום לערנען ועלה ונתעלה און ער איז געווארן א מתמיד עצום און ביז א קורצע צייט פאררעכנט געווארן פון די אריות שבחבורה. ווי באוויסט זענען טאקע אט די אריות שבחבורה געווען די וואס האבן אנגעפירט מיט די מרידה. ר' אליעזר דוד איז אויך געווען פון די מורדים/נדחים. (עס איז אינטערעסאנט אמצוצייכענען אז די אלע וואס זענען געווען פון די מורדים האבן געהאט שפעטער צרות, איינער מער איינער ווייניגער, ס'האט אבער אויף קיינעם פון זיי נישט איבערגעהיפט. אבער ווער ס'האט געקענט ר' אליעזר דוד ווייסט אז ער האט די אלע צרות מקבלגעווען באהבה.)
שפעטער איז ר' אליעזר דוד אנגעקומען קיין מאנטריאל ווי ער האט זיך באהאפטען צו טאהשער רבי שליט"א. ר' אליעזר דוד איז געווארן א מגיד שיעור אין ישיבת טאהש. אין די שפעטערע יארן ווער ר' אילעזר דוד איז געווארן א מתנגד, האט ער געשריבן מיט ווייטאג אז ס'איז א טעות פון מענטשן צו ווערן מרביצי תורה אין חסידישע ישיבות ווייל די תכלית פון די ישיבה איז נישט הרבצת תורה נאר להגדיל הפארטיי.
ר' אליעזר דוד'ס ספר אויף משניות כלים "חשב האפוד" איז איינע פון די שטערקסטע ישיבישע ספרים אויף כלים. זיין ספר אויף די מ"ח קניני תורה איז ווי ער האט געשריבן די אלע קאנטריווערסיאלע זאכן. איך האב אים אמאלגעטראפן ביי א שמחה האב איך אים געפרעגט צו איך קען קויפן "חשב האפוד" אויף די מ"ח קנינים, האט ער מיר געזאגט בענוות חן "פאר די האסט נישט דורכגעלערנט "חשב האפוד" אויף כלים זאלסטו נישט לערנען "חשב האפוד" אויף די מ"ח קנינים..." יהא זכרו ברוך. ]

תוקן על ידי ספרן ב- 05/05/2014 13:34:10