פרידה ממורנו ורבנו זצ"ל, הרב גדליה נדל

האזרח

לגבי השאלה אם הכיר הוגים אחרים , שמעתי פעם ממישהו שר' גדליה אמר על איזושהי שאלה 'דבר כזה יש לברר עם ישעיהו ליבוביץ' .

האז"ק, תיאורך ממה שחשבת בהלויה אכן אופייני

אין לי תשובה לכל שאלותיך, אך לכמה מהן יש ואשתדל לענות.

האם עסק ר"ג בתורת הנסתר? כן

האם עיין בזוהר? כן ועיין שם

האם היתה לו עמדה בדבר זהות מחבר הזוהר? איני יודע.



האם היתה לו עמדה ברורה בדבר "ראשונים כמלאכים"?

כן ובאשכול הנקרא בשם זה הבאתי דברים ששמעתי ממו"ר בשמו, על כוח [לראשונים] מול התפתחות [לאחרונים] ואמר שזה כך בין על גאונות ובין על צדקות*. [אגב, נאמר לי שכאשר דיבר על כך תיאר את הדבר בבהירות יתירה עד אשר מי שהעביר לי את הדברים סיפר שחש בשמחה עצומה כאשר פתר את הנושא הבעייתי הזה. כוונתי להעיר למיימוני, שלא בכל הדברים היה לו קושי הסברתי.]

האם היה לו קו גבול במסירת התורה שמעבר לו אסור לחלוק?

כפי שאמרתי לא חלק על אף מנהגים כל עוד לא נתבררו כבלתי הגונים מצד עצמם או מצד היכול להיגרם מאי השמירה עליהם. כאשר סיווגתי את אסכולות היהדות התורנית כללתי את עצמי באסכולה שלדעתי גם הוא היה שייך אליה.

כאשר שאלוהו אם ניתן לחלוק על אמוראים, היה אומר משהו כמו: "יכולים אבל זה טפשי". היה אומר ששייך [אם כי לא שכיח] שאדם יחכים מהם [דלא כמשמע מהחזו"א אם כי ייתכן שהחזו"א כתב רק בדיפלומטיה] אך גם אדם כזה אין לו לחלוק עליהם [כרעיון זקן ממרא].

האם היו לו דמויות הוד תורניות שהלך לאורם?

כאמור למסתברא, לא מסתברא שהיה "חסיד" של שום דמות.

האם היו פילוסופים שהוקיר במיוחד?

היה מזכיר את דיקרט על דרך הלימוד, את יום על חקר האלוקים, את קנט על המודעות ונדמה שעוד רבים כולל את שפינוזה למרות שאומרים שלא קרא אותו עצמו מחמת החרם.

האם קרא ספרות? שירה?

הרבה!

האם ידע על קיומו של הפורום?

הפורום בן שנתיים והוא כבר נחלש מאד לפני זמן זה, אך ייתכן כי אלה שבכאן שהיו עמו במגע ישיר, סיפרו לו.

האם ידע בכלל מה הוא אינטרנט?

מן הסתם, כי הרבה אנשי עסקים התייעצו עמו.

האם הכיר הוגים כמו הרב סולובייצ'יק? כמו ישעיהו ליבוביץ'?

סביר מאד שכן, אם כי לא שמעתי.

מסתבר שבבית האבל ניתן לברר הכי טוב!

לבבי,

ברוך המבקר! מקוה שהחריגה הזאת לא תעלה לך ביוקר . אחד המספידים שם היה הרב אויערבך ר"י מעלות התורה. לא הייתי מספיק קרוב לשים לב ולא שמעתי שהיה שם עוד מספיד.

תוקן על ידי עצכח ב- 30/04/2008 15:21:53

גם בנו הרב שמואל נדל, שהרב העריכו מאד, ספד לו על יד קברו.

בסגנון לימודו -

במשך שנים רבות, בשיעור הכללי שהיה נותן בביתו לימד משניות, כגון מסדר זרעים, והיה מבאר באריכות ובעומק את סברותיהם של התנאים. היה עושה זאת מעצמו, ואחר כך, כשהיו מעיינים יותר, היו רואים שכיוון מעצמו למה שביארו האמוראים בדבריהם, למשל בירושלמי. שמעתי עובדות כאלו מפי התלמידים. אמנם קוננו על זה שמצב בריאותו לא היה טוב ממש שתי עשרות שנים, או יותר, ועם כל זה עמד ביכולת עיונו, ולהם לא נותר אלא להקשיב ולנסות לעקוב אחרי רצף הסברות.

(יש להעיר שבוודאי למד את הירושלמי אך בשעה שהיה מבאר את הסברות היה דולה אותן כמתוך עצמו, מעיונו שלו).

ובעצמי שמעתי ממנו שהיה קורא ומבאר דף גמרא (וכבר איני זוכר אם גיטין אם יומא) ואומר על רצף הסוגיות: את השאלה הזו אני מבין, את התשובה הזו אני מבין, את השאלה הזו איני מבין!

ולמדתי מתוך דבריו שהגמרא היתה חיה אצלו, והיה ברור לו על כל שלב בסוגיה מדוע הוא נאמר. והרי זה כעין עיונם של בעלי התוספות, שתבעו להסביר בכל שלב מדוע נאמרה קושיה זו ולא אחרת ומדוע תירוץ זה ולא אחר.

עד שהכרתיו, די היה לי להבין את חשבון הסוגיה עד דק, אך כשהכרתיו, במשך הזמן, למדתי לדעת שיש רמות נוספות בלימוד, והן גם לא רחוקות אפילו בדורנו. יכול אדם שישאף להבין את השקלא וטריא כאילו היה בעצמו מקשה ומתרץ, כך שהוא למעשה מתחבר אל השקלא וטריא של האמוראים! עליו מעצמו להגיע להקשות את קושיות הגמרא, ולהציע להן תירוצים. כך שמעצמו אמור הוא להגיע לשאלות שנשאלות, לתשובות שניתנות.

זה השפיע על כל סגנון לימודי, והראה לי מה עלינו לתבוע מעצמנו בלימודנו.

כשהיה מלמד גמרא (כלומר בשנים האחרונות) היה מקריא את הגמרא ומבאר. לא היה עומד על רש"י. איני יודע מדוע. שמא היה פשוט לו מדי? (אבל יש עומקים ברש"י אלא שרש"י מתאים כה חלק לגמרא עד שקשה להבחין במבט ראשון מה הוא מוסיף עליה).

לעומת זאת, היה עומד הרבה על תוספות. אהב ללמוד תוספות. כך ראיתי וכך שמעתי שאמרו עליו.



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

ובהקשר ללימודו שמעתי שנתן שבע שנים שיעור במשניות זרעים מראשית ועד אחרית,
וטען שפירוש הר"ש הוא מאוד לא ברור ואולי תלמיד כתבו או שהשלימו אחרים דבריו.

למד פעם סוגיית יאוש בבא מציעא במשך חודש וחצי מדי יום ארבע וחצי שעות רצופות ובסוף התעורר לו קושיא קלה שהשומעים לא חשבו שזו שאלה שצריך להתעכב עליה כ"כ ,והוא טען שאם זה קשה סימן שיש כאן משהו לא ברור וחזר שוב על כל צדדי הסוגיא ,ואכן מצא יישוב כשדן שוב ביסודות העניין.

פירש הרבה דברים קשים שלא נגעו בהן כ"חסורי מחסרא" "הכא במאי עסקינן" במשניות הצריכין ישוב דאיך השמיט רבי מילים ואיך דיברו על מקרה מסויים בלי לפרש כלום,
כן ביאר הי"ג מידות שהתורה נדרשת ודרשות חז"ל בפסוקים
ועוד הרבה דברים שנתן מבט מעמיק על הענינים כמידות הקב"ה רחום חנוןוכו'.

כן נתן שיעור לאברכים מכולל חזו"א, ושיעור במורה נבוכים,
ור' נתן שולמן ראש ישיבת םלבודקא שלח איליו בחורים שילמדו ממנו,
וכל זאת מלבד שיעורו המפורסם בשבת אחה"צ בבית שני של לדרמן בו למדו גמרא וחומש שהיה פתוח לכל והרבה מהת"ח של היום היו מתגנבים מדי פעם לשמוע

עוד קודם שאתייחס אל אותם הנושאים והאלמנטים במשנתו שהוזכרו, ראיתי צורך להבהיר הבהרה שלדעתי לא הובהרה כל צרכה בהודעות הקודמות, הגם שאני מניח שהיא מן המפורסמות.

אין ספק שלר"ג היתה אכן מתדולוגיה מובנת ושיטתית(שעיקרה,תפיסת התורה והמצוות מתוך מקומו האישי סובייקטיבי של האדם, וזיהוי מהות ותוכן המצוות והריטואל הדתי מתוך מקום שכולו מזדקק למקום זה). אך עדיין לענ"ד שיטתו הייתה ממוקדת ביחס אל אותם האלמנטים שבהם ראה לנכון להציעה, תוך כדי שהיא סובלת מחסר בתפיסה כוללת ורחבה המתייחסת אל מכלול הנושאים והדילמות בחיי האדם הדתי. הרבה מאוד ואולי אפילו רוב רובם של הסוגיות שעלו אפילו כאן בפורום זה ממש, לא זכו להתייחסות כלשהי במשנתו. יש להניח שהדבר נבע מחוסר רצונו האקטיבי לפתוח ולהעמיד כל נושא ודילמה באשר היא למבחן השכל האנושי (ואין זה משנה כלל ועיקר כרגע, אם הדבר נבע מאחריות ציבורית חברתית שהיתה לו. או ממקום אישי פנימי משלו, דבר שבלתי ניתן כנראה להוכחה) גם ההיקף של משנתו הפילוסופית היה לקה מן ההיבט השיטתי והמובנה. לא רק שלהרבה סוגיות נמנע הוא באופן פוזיטיבי מלהתייחס, אלא שאף באותם המקומות והנושאים שבהם הביע את דעתו בהרחבה, לא היתה ההיתחסות בצורה "אוטונומית" ומנותקת מן שורש העניין: והוא "הבנת והשגת דברי התורה בצורה היותר הולמת ומושכלת", ולכך דעתו באה על סיפוקה כאשר נמצא הצידוק ההולם לאותו "דבר תורה" שאליו הזקקה. לכך דומני שאם מאן דהו יבוא לנסח את המניפסט המתדולוגי הייחודי של משנתו הרעיונית יעלה הוא חרס בידו, אם לא לא ייצמד לנוסחא הדוגמטית הדתית, כפי שהוטבעה בחברה האולטרה אורתודוקסית, ובאותו האופן הרדיקלי והנוקשה.

וביתר שאת חשוב להדגיש, כי אמנם ברור שעצם עובדה זו, כי ניתן לקבוע כי אכן הייתה לו מתדולוגיה מגובשת וברורה מצביעה על יכולת חדשנות עצומה, ומלבד גאונות ובהירות מחשבתית מפליגה, היותו ניחן בתכונות ובהלך נפש יוצא דופן במינו, בכך שההין להביע בקול גדול את משנתו הרעיונית, תוך כדי שהוא תובע את צדקת התורה מתוך תפיסת עולם זו. שלא לדבר על ביקורתו החברתית הנוקבת שהייתה לו ולא חש להביעה קבל עם ועולם (אם כי כ"קול קורא במדבר"). אבל-- ופה מגיע האבל הגדול (ואני מניח כי בהקשר זה יהיו חברים בפורום זה שידרשו זאת לשבח, ויהיו שידרשו לגנאי, ונהרא נהרא ופשטיה).
בערבו של יום ראה ר"ג את עצמו שייך לחלוטין לתבנית החרדית הרחבה, ויתרה מכך היותו "מחויב" בהחלט ל"מסורת" הדתית/חרדית השמרנית והמקובלת, כאשר חובתו לנסות ולהביא את דעתו ומקומו שלו להזדהות וההבנה המקסימלית לחוקי התורה ולמסורתה. יתרה מכך, גם כאשר היתה לו ביקורת ואף נוקבת לעיתים כלפי גורמים מסוימים, הרי שביקורת זו היתה פנימית ונטולת כל מסקנה אלטרנטיבית באשר היא. יהיו אולי כאלו שישללו כל ערך "פילוסופי" אובייקטיבי לגישה שכזו, המעגנת כאקסיומה מוחלטת את הקורפוס ההלכתי בכללותו, עם כל אותם אורחות החיים הבאים כמעטפת לצו ההלכתי. וכל תכלית ההתפלספות אינה אלא להצדיק ולאשרר אורחות חיים אלו. אך בוודאי שבעיניו דבר ריק הוא מיסודו, באשר כי התבונה האנושית אינה אלא כלי להשגה ותפיסה של אמת באותם דא"ח, כאשר זהו ה"ערך" האולטימטיבי ואין בלתו, כך שלר"ג אין הדבר מעלה ומוריד עד כמה זוכה הוא בצדק בתואר ה"פילוסוף".

האדם החרדי הממוצע נחשב בעיניו עשרות מונים מכל פילוסוף או סופר מלומד ומשכיל ככל שיהיה. בעיני רבים וטובים מתלמידיו היותר מובהקים הוא נתפס כדמות רבנית קונסרבטיבית לחלוטין, ממשיך דרכם של הגאון מוילנא והחזון איש ( די אם ניקח את כדוגמא אדם כר' דוד'ל פרנקל ז"ל שהיה מן המקורבים לו ביותר, ואף שמשו בפועל במשך שנים רבות, בעיני אדם שכזה היה ר"ג לא פחות ממשיך דרכם של הרב מבריסק ומרן החזו"א זצ"ל, כאשר לאחר הסלקותם זיהה בר"ג את ממשיך דרכם בתורה והנהגה, וא"צ להרחיב עד כמה היווה רד"פ אבן בוחן לזיהוי "גדול" קונפורמטיבי). יש להרחיב עוד כהנה וכהנה אודות אלמנט זה המעיד לכאורה על "דיכוטומיה" עמוקה במשנתו של ר"ג ובהלך רוחו, נושא הראוי לכשעצמו למחקר אקדמאי רחב ומעמיק. הסיבה שבגינה ראיתי לנכון להבהיר הקדמה זו (שבוודאי ידועה וגלויה לכל מי שהכירו ולו באופן השטחי ביותר) היא ע"מ לשפוך מעט יותר אור על אותם אלמנטים רעיוניים ואידיאולוגיים שאפרט להלן. והם לא יהיו אלא כשובר לטופס דברים אלו.

נפטר הרב נדל


בגיל 81 נפטר מי שכונה על ידי רבים "הגאון מכולם" ונחשד ברציונליות יתרה

אבישי בן חיים
6/6/2004 15:48

רבבות חרדים ליוו למנוחות את הרב גדליה נדל במוצאי שבת. הרב נדל נפטר בגיל 81, לאחר מחלה קשה. הוא היה מראשי כולל "חזון איש" ורב שיכון חזון איש בבני ברק. הלווייתו יצאה אמש בחצות מבית הכנסת לדרמן בבני ברק.

הרב נדל נולד ב-1923 בליטא, עלה לארץ בגיל 13, למד בישיבות חשובות והתקרב מאד לחזון איש עד שנחשב לאחד מחשובי תלמידיו של המנהיג החרדי החשוב, שנפטר לפני כ 50 שנה. יש בציבור החרדי מי שרואים ברב נדל פספוס גדול להנהגה החרדית. בין גדולי התורה ובציבור בחרדי יש הסכמה מלאה כי מדובר בגאון יוצא דופן, יש טוענים הגאון מכולם. בעבר עמד בראש ישיבת ויז'ניץ החסידית והיה מעורב מאד בהכרעות ציבוריות חשובות, אך בשלב מסוים הנמיך פרופיל, התאמץ להסתיר את עצמו, ברח מפרסום אפילו במימדים הכי קטנים, שקע בחיי פרישות והפך למופת דתי בתחום ההקפדה על דקדוקי מצוות. הוא לא רצה להדפיס את ספריו, אך תלמידיו הוציאו שני כרכים של שיעוריו תחת הכותרת "שיעורי רבי גדליה".

למרות ההסכמה הרחבה על גאוניותו וצדיקותו בקיום מצוות מדוקדק ומחמיר, נמתחה עליו גם ביקורת שקטה. לעתים ניתן היה לשמוע אמירות שהחשידו אותו ברציונאליות ייתרה ולעתים נשמעה ביקורת שבמרכזה העובדה כי הרב נדל נחשב לרב שאינו מקבל את דרך החיים החרדית המקובלת היום וסבור כי אין להתפרנס מרבנות ומלימוד כוללים, דבר שבא לידי ביטוי בכך שהתפרנס בין היתר מעשיית יין.


http://www.nrg.co.il/online/11/ART/731/617.html

בעצם,

שני הכרכים הם "חידושי ר' גדליה". "שיעורי" זו חוברת קטנה.


החבוי,

הייתי מגדיר את תוכן דבריך בכך שר"ג אמנם פתח את המנעולים האידיאולוגים של הדת אך בלי לנגוע בחינוך. השאלה הנידונה כללית בפורום היא על מהות השלב הבא. בוגי טוען שיש לשפר את החינוך בצורה מעשית ומסתברא טוען שיש לתת לשיפור להתנהל מאליו [עד כי יבוא שילה]. רבים מהחברים סוברים כאן שישנה דרך ממוצעת והיא שלא לנגוע בחינוך כדרכו של ר"ג אך לא להירתע משום עיון [כמובן לא לילדים -לאו דווקא בגיל- שיש למונעם מההיגיון] וכמו שכתב איש"צ שהעיון תחילת התיקון!

אך הבה נשאיר דיון זה לאשכולות המתאימים.