בעל, כבר כתבתי כמה פעמים את דעתי דעת תורה שאין חשיבות רבה לפילוסופיה היהודית והכללית של ימה"ב, ועדיף לעסוק בפילוסופים מודרניים יותר. אבל דווקא בנקודה הזאת יש לרמב"ם תרומה משמעותית. המוכנות שלו לפרשנות יצירתית של המקורות כאשר מגיעים למסקנה מדעית היא טענה מאד חדשנית, ועד היום רוב הפוסקים והרבנים לא מוכנים לקבל אותה. ראה את דבריו של הרב דייכובסקי (שאינו מגדולי השמרנים) שהובאו רק אתמול בלינק באשכול המקביל ("מדע לאור תורתנו הקדושה", או משהו כזה) ע"י פוגמישו.
תוקן על ידי mdabraham ב- 17/06/2014 09:59:55
נשלח ב-17/6/2014 10:11
מיכי אם תשים לדברי הרב פאל,
"היום אנו נמצאים מעורבים בין הגוים וכל היום שומעים איך שכופרים במציאות ה' באופן קל וזול... בנוי על יסודות ה"עוועלוטיאן" שהיא כפירה".
אזי נראה שהוא נמצא שחשיבה של ימי הביניים.
אבל אם אתה מציג את דעתך כדעת תורה, אין לי אלא לסגת בהכנעה.
נשלח ב-17/6/2014 10:54
אכן, זה באמת קצת מוזר לומר זאת כשהמו"נ עצמו מלמד אותנו שאין לדחות תיאוריה מדעית בטענה שמדובר בכפירה. אם יש משהו ברור ורלוונטי שיוצא מהמו"נ זה זה. וכמובן בפני דעת תורה דידי הכל בטל ומבוטל כעפרא דארעא, וכל החולק עליי כחולק על השכינע.
נשלח ב-17/6/2014 11:59
אתה בטוח שדעת תורה שלך גדולה משלי?
נשלח ב-17/6/2014 12:54
mdabraham כתב:
כבר כתבתי כמה פעמים את דעתי דעת תורה שאין חשיבות רבה לפילוסופיה היהודית והכללית של ימה"ב, ועדיף לעסוק בפילוסופים מודרניים יותר.
ר' מיכאל,
ראיתי גם במאמר שכתבת בנוגע למשפט העברי, שישנם סתירות בין הנאמר במו"נ לנאמר במשנה תורה. מתוך משנתו של הרב יוסף קאפח (שבקיאותו בכל כתבי הר"מ מפורסמת), עולה כי אין סתירה בין הדברים, ואדם האמון על שבילי מחשבתו של הר"מ, יראה כיצד הדברים מסתדרים ללא קושיות ודחקים. כמו"כ הרב קאפח החזיק שגם הנאמר במו"נ - תורה היא. אמנם, בנוגע לענייני הקוסמולוגיה, גם הר"מ עצמו טען שמקורותיו הם מהמחקר, ועניין זה יצא מהכלל, והר"מ טרח להודיע זאת.
נשלח ב-17/6/2014 13:36
פוגי, לא הבנתי כיצד דבריך קשורים לציטוט שהבאת ממני.
בעל, חלילה. זה רק מדין ביטול.
נשלח ב-17/6/2014 13:43
ר' מיכאל,
הכוונה היא שלא מדובר ב"פילוסופיה יהודית" - אלא בתורה. וכמו שכתבת במאמר שלך על המשפט העברי, שמי שלומד חושן משפט - מברך ברכות התורה, ולית מאן דפליג על זה. כך גם מי שלומד מו"נ - מברך ברכות התורה.
נשלח ב-17/6/2014 13:48
מיכי
הר"מ דיבר במו"נ על פרשנות יצירתית במחשבה ולא בהלכה. הרב דייכובסקי התייחס להלכה
אגב – בהודעתך ב 10.54 כמדומני שהאות י' זזה בטעות למאחרי האות כ והיה צ"ל לפניה..
נשלח ב-17/6/2014 13:51
פוגי, עדיין לא הבנתי. האם זה שמברכים על כך ברכת התורה (גם לו יצויר שאתה צודק) אומרת שכל זה נכון? או בעל ערך? לדעתי ממש לא. במאמר בצהר (דומני ו או ז) חילקתי פעם בין תורה בגברא (סובייקטיבית) לתורה בחפצא (אובייקטיבית), ע"ש. ולעצם העניין, לדעתי אתה לא צודק. מי שלומד את רוב הפרקים הראשונים בהל' יסודי התורה אין לו מה לברך. סתם פיזיקה אריסטוטלית שאבד עליה הכלח.
נשלח ב-17/6/2014 14:11
ר' מיכאל,
מדובר על מאמר שהועלה בויקיפדיה בערך "משפט עברי", תחת הכותרת "האם ההלכה היא משפט עברי?", ומשמע שהופיע באקדמות... בכל אופן, איך הרב הגיע למסקנה שרוב הפרקים הראשונים בהלכות יסוה"ת נשענים על הפיזיקה האריסטוטלית? אמת שכך הוא פרק ג', אך שאר הפרקים (להוציא מספר הלכות), יש להם מקורות תורניים. וכמו שביארו הרב קאפח, והרב רבינוביץ בפירושם למשנה תורה. וכך הוא אמנם רוב המו"נ שדן בענייני הנבואה, מצוות התורה וטעמיה, שכר ועונש וענייני ההשגחה, משמעותן של מילים בלשה"ק וכו'. וחשוב לציין שהר"מ מביא את השיטות האחרות, ולאחר מכן כותב את דעת תורתנו הקדושה. האם הרב לא אוחז שמברכים ברכות התורה על לימוד במו"נ?
נשלח ב-17/6/2014 18:03
שאלת ברכות התורה היא בעייתית. לדעתי על חלקים מסויימים ממנו (החלקים הפילוסופיים, שבהם עסקנו) לא סביר לברך. אם מברכים עליהם יש לברך גם על ביקורת התבונה הטהורה.
נשלח ב-3/5/2016 01:58
"לעצם הטענה שניתן לשמור על פך השמן הטהור בדרכו של הרש"ר הירש אתייחס בנימה אישית. סבו של אישי היה ר' גדליה נדל. אדם דגול ששילב פנים מספר באישיותו, קפדנות הלכתית לצד בקיאות בהוויות העולם ובהשכלה כללית. מהיכרות קרובה אוכל אך זאת לאמר: הוא היה אינדוודואליסט בכל יישותו. אין דרכו דרך לרבים, ולו מבחינה טכנית. לפני שאתם מוסיפים אותו כדוגמת מופת לאלו שניסו לשלב חול וקודש וכן עלה בידם לשמר את אותו הווי רוחני, בידקו וראו כמה מהצעירים יכולים לחקות אותו? את תקופת הימים ששהה ביהוד ולמד בלי לחזור הביתה, את הדקדקנות ההלכתית והתפיסה הקנאית כלפי המדינה, את הכשרון, התובענות העצמית ותאוות הדעת. התמהיל העצמי שיצר והשאיר אותו "בפנים" (אם בכלל) לא יכול להוות דוגמא לאף אחד שרוצה חברה תורנית כזו באקסטזה הנוכחית, כל שכן אינו דוגמא לחברה שיש בה גם בינוניים וחלשים. מרבית נכדיו וניניו לא רוכשים, לפחות באופן פורמלי, השכלה כללית, דבר שהיה חשוב לו מאד, ומיישרים קו עם המיינסטרים הבני ברקי"
בצעירותי הסתובב סיפור בישיבה (אני לא אחראי על נכונותו אבל זה ודאי משקף) שבשעה שר' יודל בויאר הוציא את קיצור הלכות נידה שלו, הוא פגש את הגאון ר' חיים ברנד ואמר לו שקיבל קונטרס הערות על הספר מאברך נכבד בישיבה שכותב ממש לענין. ונקב בשמו של ר' יצחק. ר' חיים פרץ בצחוק ואמר שמדובר בבחור צעיר שעדיין לא התחתן והוא שכתב הקונטרס (על נידה כאמור). אחרי כמה ימים התיצבו ר' יודל בויאר ור' גדליה נדל אצל ר' מרדכי אליפנט וביקשו שיפעל לעשות לר' גדליה שידוך עם העילוי הזה. ר' מרדכי ידע שר' יצחק בלבושו הפשוט והלא ישיבתי ובכל השקפת עולמו ואורח חייו רחוק כמרחק ת"ק פרסה מזה ולכן ניסה להסביר שזה לא שייך. כשלא יכול היה לשכנע אמר להם "אתם יודעים שהוא אפילו אומר הלל ביום העצמאות? ר' גדליה השיב: אז הוא גם מקורי? אז ודאי שאני רוצה אותו...
