אתה צודק, הגזמתי. יצר הפיוט גבר על המוסר.
תודה על התיקון.
אין לי שום רצון ושום כוונה לבקר או לפגוע בר' לייבל כי הוא זה.
chouteng,
אם כי לא רצית לזלזל בר' לייבל, הנוסח בו השתמשת הביע זלזול וחבל! [לגבי רש"פ; אחד מבאי הפורום שאם ירשה אוכל לתת לך את ניקו באישי, תהה על קנקנו ונוכח שאין דמיון כלל. לכן הפריעה לי השוואתך מן הסתם כמו שהפריעה לך זו עם ר' לייבל, אך אין צורך לרומם על ידי השפלה!]
נשלח ב-9/6/2004 00:47
הגיוני
למה לא ייצא מגיהנום?
נשלח ב-9/6/2004 00:55
פעם בחול המועד שמעתי אותו שואל את הגרי"ד אם ברצונו ללכת איתו להרב שך זצ"ל משום חייב אדם לקבל פני רבו ברגל. וזכורנו שהם הלכו והצטרף אליהם הגר"ח קניבסקי.
נשלח ב-9/6/2004 01:24
שוב בתור אחד שלא מכיר אותו כלל ורק שואב את דיעותיו מכאן, אני מגיע למסקנא הבאה:
מדובר באדם שבדיעותיו והשקפותיו הי' תערובת של ישעיהו לייבוביץ והגרי"ד מבוסטון, אבל מבחינת התנהגותו וחברתו הי' מאנשי היתד וחבר מרעיהם.
אם כך, מבחינת דיעות, מי שפתוח לכל דיעה, לא הי' מתרשם ממנו, שכן דבריו הקיצוניים הם סך הכל משנה פתוחה בעולם היהדות של סולובייצ'יק ושאר המודרניים (אולי אפילו וויינברג), ואילו במעשיו הוא נשמע איש בני ברק ממוצע.
הסיפור עם פסק הדין אודות הפסקת חיים אין בו כדי להרשים, אלא רק על מראה אדם עם אומץ של פסיקה. ראינו את זה גם בגר"מ פיינשטיין ועוד. גופו של פסק הדין שאדם בעל הבית על גופו מוקשה מכל וכל.
אז שוב חברה, אני בור ועם הארץ גמור כאן, נא לסייע.
נשלח ב-9/6/2004 02:26
דוד,
אמנם סגנונך: "תערובת", "מאנשי היתד וחבר מרעיהם", "לא הי' מתרשם ממנו", "איש בני ברק ממוצע", "אין בו כדי להרשים", אמור להעיד על הצגת עצמך כ"אחד שלא מכיר אותו כלל" ו"בור ועם הארץ גמור כאן" ומעבר לכך. אך ייתכן שיש לך עניין אחר שהניע לסגנון ואדרשנו לשבח שהוא למען איתגור המשיבים, אם כי אין זה מצדיק את הסגנון לפורום בכלל ולנפטר בלתי מוכר בימי אבלו בפרט, כפי שהעירו למעלה.
השעה מאוחרת וזו תשפיע על קצירת האומר.
מתוך דברי עצמך ניתן היה למבחין לראות שהיא היא גדלותו לולא הסגנון.
מחד, הרי הרייד"ס והרי"ל משום דיעותיהם, לא יכלו להיות שמרניים בדקדוק הדין כמו החזו"א [ולא אנשי יתד וחבר מרעיהם מהם סלד רבנו]. מאידך, הרי מדקדק הדין מתוך עמל על בוריו כדרך החזו"א [ולא הבני ברקי הממוצע] לא יכל להחזיק בדיעות פתוחות. וזו למה? כי רק על ידי עמל ויגיעה ביסודות הדת וביסודות ההלכה יחד ובמציאת האחדות ביניהם ללא פיצול בין הנושאים* ניתן לראות שאין סתירה כלל וכלל בין היסוד השמרני החזונישניקי והתפתחות ההלכה בצורה דינאמית עדי תימלא הארץ דעה.
אדם כזה המאחד בדעתו ומגלם באישיותו את הדרישה העצמית לרצינות שמרנית בעמל התורה ובדקדוק המעשה יחד עם יושר אינטלקטואלי הפורץ את כל גבולות המוסכמות, היכן יימצא ומי יתן לנו תמורתו?
גם הסיפור עם פסק הדין אודות הפסקת חיים יש בו כדי להרשים, כי התשובה לא נאמרה בנוסח המצטט סוגיות, אלא בירידה להגדרה הגיונית מדויקת שנבעה מרב עמל והכרעה בהלכה. הנך יכול להיכנס לכל תלמוד תורה ולכל בית ספר אף גוי ולשאול את כל ילד את השאלה ובטוחני שתקבל משתי התשובות יחד, כן ולא. וכי משום כך תאמר שכל ילד שענה כמו הגר"מ פיינשטיין, אין בינו להגר"מ?
כנראה שאתה לא מאמין לי שאני פשוט לא מכיר את הבנאדם.
אני מאד מתרשם מהתיאורים, אבל אני רוצה להבין יותר מה הייחודיות שאתה וחבריך רואים בו. אתם כל כך דלוקים עליו!
אגב, סולובייצ'יק (לפי נפש הרב) גם הי' יהודי שהקפיד על דברים רבים בצורה בריסקאית מקורית.
הסברת יפה את הייחודיות של הרכבת שני הקצוות. אך לאדם מן החוץ כמוני המרגיש נוח בקריאת לייבוביץ, נפש הרב ואיש ההלכה, אגרות חזון איש, וספרים מכל החוגים. איזה דבר ייחודי נותן לי הרב נאדל?
אם הבנת זלזול ממני בגדולתו, סלח נא.
[אגב, זה שאתה מתרשם מפסיקתו שאדם בעל הבית על עצמו, מפליא ביותר. זה אולי בגלל שאתה מכיר אותו ויודע מן הצד שכל מילה שקולה ומדודה ויש בה עומק וכו'. אבל אני כאדם מן החוץ רואה פה רק אומץ לפסוק דבר המנוגד לדרך החשיבה הסנטדרטית. האם אתה באמת אובייקטיבי?]
נשלח ב-9/6/2004 08:15
דוד
אנסה לענות.
המשל הידוע אומר שהקרחון שאנו רואים על פני המים הוא רק אחוז ממה שיש מתחת למים.
המשל הזה בא להוסיף על דברי וטו. אמת שתיאור התשובה הסופית שנתן הפוסק בשאלה של דיני נפשות אינו מתאר איך הוא הגיע אליה. והשואל הרציני מבקש לדעת איך זה נעשה כדי להכיר את דמותו של המכריע. אנסה לתאר אם כן את מה שקורה בהחבא מאיתנו, וחשוף לעיני התלמידים. ואדגים על ידי מעשה אחר.
מעשה והובאה שאלה לפני שנים מגדולי בני ברק. אחד מהם היה ר' גדליה. הראשון שנשאל, כמדומה לי ר' יודל שפירא, ענה כמעט מייד. ר' גדליה ביקש יום למחשבה. ובסופו של דבר ענה אותה תשובה. (אני מצטער, אך שכחתי מה היתה השאלה. אולי בדיני עירוב).
מדועההפרש בזמן? מפני שמה שר' יודל הכריע מהר יותר, היה צריך לר' גדליה עיון רב בכל הצדדים שיכול היה להעלות בדעתו. כי רבים המה.
באשכול זה תוכל לקרוא כמה תיאורים על העמל הרב שהשקיע בהבנת סוגיה. שלגביו הבנה פירושה היה לדעת מה שואלים ומה עונים, ומדוע השאלה היא שאלה, ומדוע התשובה היא תשובה, ומדוע סדר הדיון היה כזה ולא אחר. אם היה מוצא בעצמו שלא הסביר הכל לשביעות רצונו, היה מוכן לפתוח בחשבון מחדש.
אולי זה דבר פשוט, שהרי רק כך ראוי ללמוד, אך כמה באמת לומדים בצורה זו, כמה רוצים וכמה יכולים?
יש להוסיף על זה גם את יכולתו ומוכנותו לקחת על עצמו הכרעות קשות, גם בדיני נפשות לפי הסיפור המזעזע שפורסם כאן. כמה תלמידי חכמים יהיו מסוגלים לענות על שאלה זו? כמה יהיו מוכנים לקחת עליהם את האחריות? ואני מדבר, כמובן, רק באלו שמוכנים להתמודד עם השאלה מתוך יראת שמים ולא מתוך חיפזון לפסוק.
בדבר אחד אני מסכים עמך. לעתים ניתן היה לשמוע ממנו תשובות שקנה בעמל, אך הן כבר כתובות בספרי המפרשים או החוקרים.
לדוגמא, כשלימד דיני נידה, ניגש אל הנושא מן המקרא. והנה, בשום מקום במקרא לא נאמרו דיני נידה כפי שפירשום חז"ל. יש דיני טומאה. יש עונשים למחלל המקדש. השלבים האמצעיים חסרים, ויש להשלימם מן הסברה, כי כאן "העיקר חסר מן הספר". וכך ביאר ר' גדליה, לא לפני שעבר על כל הפסוקים בתורה הקשורים לנושא, אחד לאחד!
מה יש לומר על זאת? שמעתי וקראתי אותן תשובות אצל חוקרים. ר' גדליה עמל והגיע למסקנות אלו מכוח חשיבתו העצמית והעצמאית. זו הנקודה הייחודית. יכולתו להעמיק ולבדוק את הכתוב, כדי לראות מה מצוי בו ומה לא, להגדיר את השאלות, ולחפש אחרי תשובות.
כפי שכתבתי לעיל, יכול היה לחדש מעצמו את הגמרא, את השקלא וטריא של האמוראים בדיני המשנה. כמסתבר, היה מסוגל ליותר מכך, היה מסוגל ללמוד את התורה במבט של תנאים.
(איני סבור שזו הפרזה כלל. כפי שכתבתי באשכולות אחרים, מה שמבדיל בינינו לבין התקופות ההן אינו הכשרון אלא דברים אחרים. ר' גדליה, מבחינה זו, מהווה לגבינו דגם כיצד עלינו ללמוד, אבל לא זה הנושא של האשכול, ולא זה היה נושא שאלתך).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-9/6/2004 11:28
בקשו ממני לכתוב יותר על ר' גדליה. אכתוב דבר תורה אחד ששמעתי מפיו שבו משתקפת אישיותו.
כתוב, לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' על דבר אשר לא קבלו אתכם בלחם ובמים. ושאל ר' גדליה, למה מגיע לעמון ומואב כזה עונש חמור, שאף פעם לא יוכלו להגיע לשלימות המין האנושי, בגלל עבירה שלכאורה לא כל כך חמורה. וכי חובה עליהם לספק לחם ומים. סך הכל ישבו בשב ואל תעשה בזמן שחק המוסר חייב אותם להספיק לחם ומים.
ותשובתו, שחז"ל אומרים שכלל ישראל ניכר בג' מדות, רחמנים ביישנים וגומלי חסדים. זה הוא מהות של כל בן ישראל. כיון שלעמון ומואב היה חסר המדה של גמילות חסדים, הרי אי אפשר להם להיות יהודים. ואין זה עונש כל כך, כמות שהוא הצגת מציאות. אם לא סיפקו לחם ומים הרי שהם לא יכולים להיות יהודים. ועפ"ז הסביר דברי הגמרא בסוף פרק ראשון של יבמות שחז"ל נמנו על שבט אחד שהתערבו בין הגוים, והוציאום מכלל ישראל. ושאל מאין הכח לחז"ל להוציא אנשים מקהל ישראל. או שהם יהודים על פי הלכה או שלא. וכבר התקשו הראשונים בזה. וידוע חידושו של המהרש"ל שבן לאבא גוי ואמא יהודיה שחונך כגוי הרי הוא גוי.
אבל ר' גדליה הסביר, שיהודי הוא אחד שיש לו תכונות של יהודי. וחז"ל ראו שאלו כל כך התערבו שכבר אין להם תכונות של יהודי, ועל כן אין הם יהודים יותר.
ע"כ מדבריו.
דברים אלו משקפים היטב את האישיות של ר' גדליה. הוא היה עדין הנפש מאין כמוהו. קשה לי לפרק את האישיות המורכבת שלו, ולהציג אותו חלקים חלקים, ועל כן אסתפק בהנ"ל.
נשלח ב-9/6/2004 11:33
chouteng,
היכן המהרש"ל - לענ"ד זהו חידוש עצום.
לגבי הגדרת תכונות הנפש- מסופקני אם חכמי הפורום יקבלו הגדרה שמתאימה לכוזרי בקלות.
האם תוכל מכאן להסיר מסקנה ולהוציא יהודי רוצח המונים רח"ל מכלל ישראל?
נשלח ב-9/6/2004 11:41
צ'וטונג,
כתבת שלדידו של הר"ג המנוח: "יהודי הוא אחד שיש לו תכונות של יהודי".
האם הגדרה זו עומדת כתוספת להגדרה ההלכתית בדבר המעמד האישי של אדם, האם היא הבהרה לה או מהווה חלופה לה?
האם תוכל להבהיר יותר?
נשלח ב-9/6/2004 11:53
המהרש"ל נמצא ביבמות שם. משתמשים במהרש"ל הלכה למעשה אם צריכין סימוכין לאיזה שהיא צד.
בקשר למקרים פרטים כרוצחים וכדומה, ברור שאי אפשר להשתמש בקריטריון הזה. אולם ראה, ר' אלחנן וסרמן בקשר לערב רב היהודי.
אני לא חושב שאני מוסמך לפרש את דעתו של ר' גדליה. מה שכתבתי הוא מה ששמעתי. אבל ברור לי בודאי שההגדרה, שיהודי הוא אחד שיש לו תכונות של יהודי, הוא לא מהווה תחליף לגדרים הלכתיים. אם ההלכה נבוכה במצב מסוים, אז אפשר להשתמש בהגדרה הזאת ולהחליט ולפעול על פיה.
נשלח ב-9/6/2004 12:49
האם מומר יצא מכלל ישראל.
ידועה שיטת הגאונים שמומר אינו זוקק ליבום ואשתו אינה צריכה חליצה, אך זו לא דעה שנתקבלה להלכה. אמנם הרמ"א משתמש בה בתור סניף, אך עיין בביאור הגר"א לאה"ע סימן קנד (אני מקווה שאיני טועה בסימן).
נשלח ב-9/6/2004 13:17
הנושא של הגיור ובפרט שיטת המהרש"ל מעניינים וישנם נדמה שני אשכולות בנושא. אחפש בל"נ את הלינק [לאן נעלם לינקזצר ?] ונא לדון על זה שם.
חזרה לנושא האשכול.
דוד12,
ישנן שתי נקודות המייחדות את רבנו ז"ל [בלי להשוות לרב פלוני או לפרופ' אלמוני בפירוש אם כי זה יכול לעזור אך לא ראוי להיעשות בפרט בפומבי].
בכן,
א. גישתו ללימוד בכלל ולתורה בפרט. רבנו ז"ל גילה עקרונות יסודיים מדוייקים יותר מאשר היו לעולם התורה לפני כן ועל ידם מוסברים בצורה קצרה ונקיה "קב ונקי", סוגיות רבות שהמחברים האחרים יתעסקו בליבונן בכמה וכמה סימנים בכמה וכמה מסכתות ולמיצוי העיקרון לא יגיעו.
ב. לגביי התועלת מבית מדרש וירטואלי זה הוא הדיון עם אחרים לא רק בדיוק המחשבתי-הגדרתי, אלא גם ואולי בעיקר הבדיקה עם אחרים שאין להם את ה"נגיעות" שלי כדי לשמור מצד אחד על המסירות לה חונכנו ומצד שני לוודא שזו לא תחסום את התקדמותנו כאדם ותקצוץ את הענף עלינו אנו יושבים על ידי קידוש ההחמרה המעוותת את היושר. להתקדמות כזו שצריכה להיעשות במלוא הרצינות והזהירות [וכמו שנאמר לי בשם רבנו המרא דאתרא רג"ס: "עקב בצד אגודל" ], דרוש השילוב הייחודי הזה לאחוז בקצוות של סולם מוצב ברח' רשב"ם וראשו מגיע לבוסטון וכד'.
אני משתדל להיות אובייקטיבי ואיני מכחיש את שכתב רוני שעלינו להתקדם "על גבי הענק", אלא שהבה באשכול זה ובימי השבעה נניח על שולחן הפורום לכבודו את שכן נתן לנו רבנו ובהמשך נדון איך ממשיכים את המנגינה הזו ונזהרים שלא לעשות לה שכתוב היסטורי כאילו לא הצעידה אותנו קדימה.
נשלח ב-9/6/2004 14:35
... רבנו ז"ל גילה עקרונות יסודיים מדוייקים יותר מאשר היו לעולם התורה לפני כן ועל ידם מוסברים בצורה קצרה ונקיה "קב ונקי", סוגיות רבות שהמחברים האחרים יתעסקו בליבונן בכמה וכמה סימנים בכמה וכמה מסכתות ולמיצוי העיקרון לא יגיעו.
אני אוסיף קצת, בירור סוגיא אצל ר' גדליה ארך חדשים. הסברות שלו, היו אותם סוגי סברות שתמצא בעולם הישיבות, אלא שהם היו מנוסחים בצורה יותר קולעת וממוקדת. ההבדל בין ר' גדליה לבין אחרים הוא, שאצל ר' גדליה בסוף הסוגיא הכל מסתדר ומובן ויפה ונוח. ואצל אחרים הרוב אם הכל הוא סברות ודוחקים.
?] ונא לדון על זה שם.
], דרוש השילוב הייחודי הזה לאחוז בקצוות של סולם מוצב ברח' רשב"ם וראשו מגיע לבוסטון וכד'.
