|
|
| נשלח ב-14/8/2009 15:43 |
 |
| |
יש להוסיף עוד רבים אחרים, חלקם נמצאים במקומות מאוחרים, אבל מצוטטים כתורה מן השמים או לפחות מגובה 700000מטר.
א. אוירא דארץ ישראל מחכים.
ב. אותיות מחכימות.
ג. אין נביא בעירו. [מקור נוצרי, הובא בחת"ס, לא זוכר כעת מיקום מדוייק]
ד. 'כדיתבין ישראל וכו' חזו חזו בני בני חביבי' [נדמה לי שבסוף הוברר כי המקור מאיזה ספר בן 200 שנים]
ישנם כבר כמה ליקוטים בנושא הזה. [ראה ספר מצווה ועושה בסוף הפרק על תלמוד תורה]
תוקן על ידי אפשרי ב- 14/08/2009 15:39:29
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 16:31 |
|
| |
אמר ר' זירא ש"מ אוירא דא"י מחכים (תלמוד ב"ב דף קנ"ח ע"ב).
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 16:36 |
|
| |
העמדתני בקרן אורה! תכף אבדוק!
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 16:38 |
|
| |
ע"ז נאמר (?) אותיות מחכימות. 
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 16:38 |
|
| |
אפשרי
רא ה כמה הכל אפשרי- כמומחה לפסיכולוגיה- מאשכול הסמוך- מה אתה אומר על ההתעלמות הפרוידיאנית, מא"י, למי שמוכן למסור חלקיו?
א.בבא בתרא דף קנח: אמר רבי זירא, שמע מינה: אוירא דארץ ישראל מחכים
ב, אותיות מחכימות- מביא חכם ארץ ישראלי בשם ר' יוסף קארו! מכיר בטח- בספרו אבקת רוכל, אם הש"ע שלו מקור גם זה מקור
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 16:41 |
|
| |
ירוחם,
חמוד בהחלט, כל הכבוד!
לגבי 'אותיות מחכימות' ידעתי את המקור הזה, הוא מובא עד כמה שזכור לי ב'מכלול המאמרים והפתגמים' אבל הוא מקובל כמשהו יותר רציני!
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 16:59 |
|
| |
אפשרי
עם כל הרצינות מחבר שולחן הערוך ובעל כסף משנה ובית יוסף על הטור, הוא באמת מקור מאד רציני,
גם אצל מפרשים אחרים כמו רש"י ואחרים יש מקורות של גמרות ומדרשים לא מוכרים לנו, במרוצת הדורות היו הרבה "אוהבי ישראל" שהשמידו ספרות עתיקה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 17:01 |
|
| |
לא באתי חס ושלום לזלזל בבעל השו"ע [זיע"א, בשבילך!]
רק אמרתי שאנשים מייחסים לפתגם זה מקור יותר קדום! [נעניתי לקריאתך, והחלפתי את המינוח מ'רציני' ל'קדום', אני מקווה שזה מפייס את דעתך?]
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2009 02:23 |
|
| |
אפשרי
לוקס 4, 24:
24 וַיֹּאמַר אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אֵין־נָבִיא רָצוּי בְּעירוֹ׃
_________________
טוב שכן קרוב מאח רחוק?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2009 04:26 |
|
| |
אפשרי
על פתגמים "ממקור זר" שהפכו למאמרי חז"ל ראו כאן:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=569712&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0
" ... אין זה המקרה היחיד שניבים או פתגמים מן הברית החדשה נכנסו לאוצר האמרות של עמנו. כך, בשו"ת חתם סופר (חושן משפט, סימן כב) מיוחסת האימרה "אין נביא בעירו" לחז"ל: "ואחז"ל (ואמרו חכמינו זכרונם לברכה) אין נביא לעירו". אף אברבנאל בפירושו זבח פסח להגדה (קושטנטינה רס"ו, 1505), דף 33 ע"ב) משתמש באימרה: "ואעפ' שאין אדם נביא בעירו", וכך כתבו עוד רבים, שלא ידעו כי מקור האימרה בברית החדשה, במתי (יג נז), מרקוס (ו ד), לוקס (ד כד) ויוחנן (ד מד). גם "מלח הארץ" - ביטוי אהוב על אנשי ציבור - אינו נמצא במקורותינו והיקרותו הראשונה היא במתי (ה יג): "אתם מלח הארץ".
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2009 05:21 |
|
| |
לגבי אותיות מחכימות כמדומני שנמצא במגדל עוז (על הרמב"ם) אלא שנעלם ממני מקומו כעת.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2009 06:48 |
|
| |
אח של השכן ונישטאיך,
תודה רבה!
כמו שציינתי בהודעתי, שמעתי כי המקור הוא נוצרי, שמחתי מאוד כי ביססתם לי את שמועה זו!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2009 14:19 |
|
| |
עוד יש לציין את הביטוי,
'מאן מלכי רבנן'
שהוא לא נמצא בצורתו הזו, בגמ' או במדרש, ואפי' לא בספרי הראשונים.
[ככל הנראה מבוסס על גיטין סב א']
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2009 16:23 |
|
| |
סאנישט
זה מופיע בתשב"ץ
אפשרי
אתה יכול להוסיף גם לגיטין סב את הגמרא בקידושין לב: בגמרא שם בגיטין אומרת את זה משמו של גניבא, ואותה סיטואציה בדיוק
גיטין דף לא:רב הונא ורב חסדא הוו יתבי, חליף ואזיל גניבא עלייהו, אמר חד לחבריה נקים מקמיה:דבר , אוריין הוא, א"ל אידך: מקמי פלגאה ניקום? אדהכי אתא איהו לגבייהו, אמר להו: במאי עסקיתו? אמרו ליה: ברוחות.
שאלה לאפשרי ולכל בעלי התריסין - האפשרי שהגמרא מספרת לנו שרב הונא ור' חסדא שקרו???
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
