| נשלח ב-6/6/2004 14:36 |
|
| |
רחובות "מהדרין".
ב"קול העיר" בני ברק, האחרון, פורסם פסק הדין של בד"ץ ויז'ניץ, שהורה על הפיכת מדרכות רחוב האדמו"ר מוישיוא שבעיר, למדרכות "מהדרין", צידו האחד של הרחוב לגברים וצידו השני לנשים.
לא ברור מהכתבה אם הנשים תעבורנה לצידו השני של הרחוב דרך מן מנהרה, כדי שהגברים יוכלו לצעוד מעל לראשן.
זבוב שהיה על קיר הבד"ץ בעת הדיונים, סיפר לי, שבתוכניתם גם להוציא פסק דין, שיאסור על רכב שבתוכו גברים ונשים, לעבור על "פסי ההאטה" בכבישי השכונה, מחשש לריקודים מעורבים.
תוקן על ידי - נישטאיך - 06/06/2004 14:40:07
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2004 14:58 |
|
| |
ציטוט מאדם חכם:
אצל החילונים יש אובססיה של פריצות, אצל החרדים אובססיה של צניעות.
האם יש קשר בין השנים?
תוקן על ידי - אריק123 - 06/06/2004 15:03:47
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2004 15:08 |
|
| |
נישטאיך וכולם
הידיעה על ההפרדה בתוך הרחוב עושה רושם מוזר מאד, אך לפי מה שנתפרסם בפורום השכן, ח"ח, יש בדבר טעם.
מדובר, לפי השמועה, ברחוב צר מאד, שמשמש למעבר עם רב, גברים ונשים. ושעת ההפרדה היא אך ורק בליל שבת עם שוב המתפללים מבית הכנסת. לפי מה שנאמר שם, עד לתקנה היתה תערובת בין גברים לנשים במידה יוצאת דופן ובאופן שלא ניתן למניעה ללא התקנה.
ניתן לשאול: האם צפיפות כזו מצדיקה הפרדה? האם אין בכך פתיחת פתח בפני תופעות שאינן מוצדקות?
עוד ניתן לשאול מה דינם של אורחים שמבקשים לעבור ברחוב שלא לפי התקנות? האם הם מחוייבים להן?
אולם מעבר לשאלות פרטיות אלו עולה השאלה היותר יסודית, שכבר נידונה בפורום:
גם אם אנו מניחים שצניעות היא נושא חשוב, עד היכן יש לתקן תקנות עבורה?
האם צריך:
א. ישיבה נפרדת בשמחות?
ב. חלוקת אוטובוסים לגברים ונשים?
ג. חלוקה נפרדת במדרכות?
ד. חלוקה בשעות הקניה בחנויות?
שאלה יסודית עוד יותר היא מהי המטרה של כל זה. האם המטרה היא למנוע תערובת מפני שתערובת היא איסור עצמי? או שמא תערובת היא גורם להירהור? או שמא תערובת והירהור הם גורמים לאיסורים חמורים יותר?
שאלות אלו נידונו בעבר בפורום (כמדומה באשכול של מוישי בנושא הצניעות). לינקי?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2004 15:09 |
|
| |
אריק,
השאלה היא האם יש הבדל מהותי בין השתים...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2004 15:21 |
|
| |
אריק, אם אתה כבר בקטע של הכתמת מגזרים שלמים באובססיות:
האם בחלקים מסויימים בציבור הכיפות הסרוגות אין אובססיות של צניעות?
לדעתי, לעיתים יש בהם אובססיות כאלו במידה שעולה על רוב הציבור החרדי.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2004 15:58 |
|
| |
איני מבין מה הבלגן הגדול. בסך הכל מדובר בקרית ויזניץ, שרוב ככל התושבים הם חסידי ויזניץ, וההגיון נותן שזכות התושבים לקבוע את סגנון החיים בשכונתם. רחוב זה "האדמור מוישוא" הוא הרחוב שמקשר בין בית הכנסת הגדול ואולם הטישים לבין השדרה המרכזית של הקריה.
מה רע בכך שבית הדין שקובע את כל סדר היום בקריה הציע לקבוע הפרדה בין גברים לנשים בקטע הרחוב הקטן הזה (50 מטר). בסך הכל לא קבעו מחיצות ולא העמידו קלגסים.
הבה לא נהפוך את עצמנו לרודפי שויוניות מטופשת.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2004 16:12 |
|
| |
לפני זמן קצר הייתי בגאולה שבירושלים, לפתע שמעתי לידי צעקות איומות, הדבר הראשון שעלה במוחי,זה לברוח.כי בטח מישהוא גילה פצצה, כשהתבוננתי סביבי ראיתי, שאכן היתה זו "פצצה" מהלכת, שנקלעה לשם בטעות.
האם גם זה היה מוצדק?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2004 16:12 |
|
| |
.הרודף אחר השוויוניות - קנאין פוגעין בו 
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2004 18:11 |
|
| |
ממללא,
אין הכי נמי. זהו נסיון, לפעמים לא בדיוק לטעמי, להיות כחרדים.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2004 18:15 |
|
| |
ממללא,
בעניין אובססיית הצניעות בציבור הסרוג, אתה מכיר ודאי את הפולמוס בין יוסק'ה אחיטוב לבין הרב אבינר, מעל דפי "דעות". בקצרה: אחיטוב טוען כי חוג מסויים של תלמידי הרב צבי יהודה קוק פיתחו אידיאולוגיה חדשה של צניעות, המובילה להחמרה הלכתית בתחום זה. אמנם, המסקנות ההלכתיות דומות לאלה של החרדים, ומכאן הכינוי הנפוץ "חרד"לים"; אולם הרקע האידיאולוגי שונה. לטענת אחיטוב, ההחמרה החרדית באה להתמודד עם פיתויי יצר הרע של היחיד, ולמנוע מצב של הרהור אצל יחיד; ההחמרה החרד"לית, לדעתו, באה מתוך תפיסה לפיה פגיעה בצניעות פוגעת בעם ברמה הלאומית, היא מפחיתה את "הקדושה הישראלית" או "טהרת עם ישראל", ומכאן נובע תחום התייחסות חדש לגמרי הנושא בכנפיו גדרים מחמירים יותר. מייצג של גישה זו הוא, לטענתו, הרב אבינר. המאמר המלא של אחיטוב מצוי ב:
http://www.toravoda.org.il/yoske4.htm
הרב אבינר הגיב בגיליון הבא. לצערי, הדברים לא הועלו עדיין לרשת, ואיני זוכר אותם לפרטיהם; עם זאת, כמדומני, הרב אבינר טוען כי הוא וחבריו לא חידשו תפיסה שלא היתה קיימת קודם, וכי את ההלכה הוא פוסק מתוך הבנתו את המקורות והפוסקים שלפניו ולא מתוך הטיות אידיאולוגיות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2004 18:21 |
|
| |
שלום
מעשה בנזיר מפורסם שנזר עצמו מכל נדנוד עריות וגרורותיהן.שהלך עם תלמידו. לפוש ביער,
בדרכם חזרה למנזר הגיעו לגשר צר, הנטוי מעל נהר
ובגשר עמדה אישה יפה כלילית בימיה הטובים.
הנזיר לא השתהה, תפס את הנערה בשתי ידיו והסיטה הצידה .
התלמיד נרעש ונסער מראות עיניו ,נעתקו המילים מפיו
לבסוף כשכבר הגיעו למנזר אזר אומץ ושאל את רבו .
היתכן ? אין נשאת לילית זו בידיך?
ענה לו הנזיר אני הנחתיה שם ! אתה עדיין נושא אותה!!!
וד"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2004 18:31 |
|
| |
קעלמער
סיפור זן עתיק יומין. גם אני מחבב אותו...
והוא כבר הובא לפורום. נדמה לי בידי מוישה גרויס. מסתבר שלא נס ליחו...
אבל -
זו בדיוק הנקודה.
מה שהזן משאיר לעבודה העצמית של האדם, התורה, להבדיל, קובעת לו גדרים הלכתיים.
למשל, הרעיון שמותר להרים את הנערה בידים כדי להעבירנה א השלולית הוא אנטינומיסטי עבורנו. אין היתר לעשות זאת, גם אם אחד האמוראים היה מניף את הכלה על זרועותיו כי נראתה לו כקורת עץ. הא ראיה שריננו אחריו.
השאלה, לדעתי, היא זו שהעליתי לעיל. עד כמה צריך לתקן תקנות בתחום הזה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2004 18:41 |
|
| |
זהו אכן סיפור זן מאוד מפורסם, אולם נראה לי שגם הם לא התכוונו בסיפור זה לפשוטו, שהרי נזירי הזן התרחקו מאוד מנשים, אלא נראה לי שיש להבין את הסיפור הזה בצורה יותר מעמיקה (והוא הדין לדעתי בסיפור חז"ל המפורסם על 'אי דמיא בעיניכו כי כשורא וכו'). ובפשטות הרעיון הוא שעוד העיסוק האינטנסיבי בדברים מסוג זה גורם ליותר נזק מאשר תועלת, והדרך הטובה ביותר להלחם בו הוא דווקא לא להתעסק בו.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2004 19:05 |
|
| |
שח לי חבר קרוב שעוסק רבות
למען שמירת השבת.
שפעם ביקש לפרסם אתר שומר שבת
ובאו עליו אלו ואלו ורצו למנעו
משום שהאתר אינו מקפיד על "גדרי הצנעיות"
אמר להם מאמר חז"ל שמאי הזקן כל מאכל טוב שהיה בא עליו
היה שומרו לשבת נימצא כול השבוע אצלו שבת
ראו אמר להם מה ביני לבינכם אני כול השבוע ראשי בשבת קודש
ואתם כול השבוע ראשיכם בנשים.
וד"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2004 19:10 |
|
| |
ר' נחמן סובר שכדי להילחם בו, אדרבא, יש להזמינו לקרב! ולהכניעו!
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2004 19:34 |
|
| |
מימוני
אני חדש בפורום. אתה לא מצפה ממני לדעת אותו על בוריו?
כוונתי היתה להדגיש את הבעיתיות בהתעסקות יתר(אובססיה) בנשא גם אם לשם שמים...
תמהני עליך האם מרנונים אתה מביא ראיה ?
ורב צעיר
אמת לאמיתה ,ברוך שכוונתי!
|
|
|
|
|