|
|
| נשלח ב-6/6/2004 19:47 |
|
| |
קעלמער
אני מתנצל. אתה צודק.
אולם אף אני כיוונתי לדברי רב צעיר. אלא שבאתי להוסיף ולומר שיש כאן שני מישורים.
במישור העבודה האישית, הסיפור טוב ויפה, כפי שבארו רב צעיר.
במישור ההנהגה בין אדם לחברו - אסור לנהוג כפי שנהג אותו הנזיר. גם אם מובטח לך שאתה מסוגל לכך.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2004 20:07 |
|
| |
מימוני
לא היה צורך להתנצל...
מה שייך בזה בין אדם לחברו ?
חשש ממה יאמרו הבריות??
ואם ללא רמיה עצמית יחשוב אדם שנדמה לו כעץ מה ממנו ימנע
לשאתה ?!
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2004 06:25 |
|
| |
מימוני,
האמנם?!
יש מקרים בהם היית מחייב את אותו אדם להניח ידיו על אותה אשה, ואם היה מטריד עצמו בשאלות של צניעות (לפני או אחרי המעשה) היית אפילו נוזף בו (כך אני מקוה), פיקוח נפש למשל. אולי זו תמימותי, אבל נראה לי שלא דווקא ההלכה היתה הסרגל לפיו היית בוחן את המעשה הנדרש, אלא דוקא השכל הישר ואהבת האדם שבך. האם אני טועה?
לגבי העיסוק האובססיבי, בחברות אלו ואחרות, בצניעות, אוכל רק לספק אבחנה נוספת - שימו לב למטרידים עצמם בשאלות אלה, ולמגדר אליו הם שייכים. מכיוון שאיני נוטה להאמין שבחלוקת היצר המיני פסח א-להים על מגדר שלם, כנראה שיש לכך סיבות אחרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2004 07:45 |
|
| |
נישטאיך 
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2004 08:24 |
|
| |
אמשלום
הלא כבר למדנו שמי שאינו רוצה להציל אשה טובעת מפני חסידותו הרי זה מגונה...
ומדוע שתהיה סתירה בין אהבת האדם והשכל הישר מכאן לבין הגמרא?
לגבי הפסיכולוגיה של המרבים להחמיר, בוודאי שיש מקום חשד. אבל מן הראוי להיזהר מהכללות גורפות, וגם מזו עצמה ...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2004 08:56 |
|
| |
א. מר קעלמער בעניין סיפור הנזיר שהבאת. הלא אין ספק כי עדיף הנזיר על תלמידו, בקטע זה. אך כמי שמכיר טפח או שניים את עולמם של גולשים, הנני מרגיש חובה לידעך. עשרות צעירים מסתובבים ומספרים סיפורי משל חנייאק שבליבו הרהור או על חסיד שבראשו אשה. כל אלו סיפורים ע"מ להרגיע את מצפונם. הסר ספק מלבך, אותו נזיר בצעירותו היה כתלמידו. ע"מ להגיע למשהו, צריכים להיות "מבקש" לדרוש את ה' לחפש עוד ועוד היכן להחמיר, או אז יוכל התלמיד להגיע לדרגת הרב.
ב. להלן מובאה מר' נחמן באשר להלחם או להסתתר "כאשר יבואו לאדם מחשבות רעות, אל ילחם בהם, כי אם יסית מחשבתו על ענייני העולם האחרים, ואח"כ יביא מחשבתו לחשוב בקדושה" (הנוסח אינו מדויק).
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2004 10:54 |
|
| |
אמשלום,
בהיותי מבלה את רב עיתותי לא בקרית ויז'ניץ המעטירה אלא במשרדי ת"א והרצליה, שמתי לב שלבוש פרובוקטיבי, לעיתים באופן גורף, ולעיתים באופן 'תמים' משהו, כביכול, הוא נחלת מגדר אחד בלבד. אני עדיין תוהה לי אם גם בעניין זה פסח א-להים על המגדר האחר והסולידי, או שמא תמימותו של המגדר האחר הייתה לו שוב לרועץ עד שלא יכל להבדיל בין תכלת ללבן באור השמש, וד"ל ואכמ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2004 15:12 |
|
| |
סוחר בינה
כנראה שהפרמקטיא בליפציג השנה היתה חלשה
לגופם של דברים לא הבנתי-על אף ששלחת הודעתך פעמים-
למה התכוון המשורר.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2004 18:34 |
|
| |
קעלעמר
אני אפרש. את מה שאני חושב שהבנתי.
סוחר בינה טען כמה טענות, אם כי לא כולן נוגעות ישירות לנושא.
א. רבים נאבקים עם יצרם בשאלות דומות, ולכן כנראה לא כדאי לפרסם את הנושא באינטרנט, שמא יבואו וישתו המים הרעים ונתחייב חובת גלות.
ב. אדם שרוצה להגיע למעלה שתהיה כלה דומה עליו כקורת עץ, בגמרא שלנו, או, להבדיל, להיות כאותו נזיר שנושא את הנערה על זרועותיו ובכל זאת אינו חש ביצר הרע - צריך, לדעת הכותב, להחמיר על עצמו בכל חומרה עד שיתעלה ויתקדש ויגיע למדרגה זו. בקיצור, אין מה לנזיר להוכיח - בגבהות - את התלמיד, כי הנזיר גם כן היה פעם תלמיד, והוא יודע יפה כמה עמל כדי להגיע למדרגתו האישית.
***
ההודעות הכפולות הן תוצאה של עקשנותו של הייד פארק, שלכאורה אינו מגיב עד שלוחצים כמה פעמים על "שלח". כותב מתחיל עדיין אינו יודע שגם כאן דרושה סבלנות אינסופית.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2004 20:53 |
|
| |
אני ממש שמח על הסבת המונח 'מהדרין' מהלכות חנוכה ומתחום ההכשרים - על רחובות נפרדים, הסעות נפרדות וחנויות, ועוד ועוד.
ומדוע?
משום שדוברי עברית, תחת להשתמש במונח הארמי, צריכים לומר מעתה: רחובות מחזרים, הסעות מחזרים, חנויות מחזרים.
וזה כמובן נכון יותר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2004 22:49 |
|
| |
מימוני
התגובה האחרונה שלך אששה את תחושתי שלא הבנת את הסיפור כפי שאני הבנתיהו . וכפי שלטעמי הבינו רב צעיר
ולמטרת מה, הבאתי אותו.
הסיפור בעיני, לא בא לומר שהנזיר מנותק מהיצרים הנורמליים של האדם, והאשה נידמת לו כעץ.
אלא שלא העסיק את עצמו יותר מידי במחשבה על האישה.
עשה את שעשה וזהו. בסלנג "עבר הלאה"
ואילו התלמיד שלכאורה בקורתו בא ממקום הקדושה והפרישות, הוא הוא זה שנשא את האישה במחשבתו כל אותו הזמן.
ולהמתיק הענין, בשם הרב מפונוביז, שאמר שהסיבה שזקנים מתעסקים בשידוכים , היא, כי כלב לא נושך ,נובח.
וד"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2004 08:44 |
|
| |
גם_וגם, ממללא.
יש הבדל גדול בין הצניעות החרדית לחרד"לית. בציבור החרדי מודדים את אורך השרוול ואת עובי הגרב, לעומת זה בציבור החרד"לי, לפחות בתקופה שלפני 20 שנה, המושג צניעות היה במובנו הרחב יותר, ולא היה נדיר למצוא אברכיות שלא גרבו גרביים או שהפוני בצבץ מתחת למטפחת. אולם הלבוש היה הרבה פחות מפואר ורמת התכשוט הרבה פחות גבוהה.
וכל אחד ידרוש את התופעות לפי טעמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2006 17:26 |
|
| |
ולפני הויכוח ולאחריו, רחוב אדמו"ר מוישווא הוא רחוב ק ט נ ט ן. אפי' במושגים בני ברקיים. אפשר לקרוא לו מעבר ולא ממש רחוב.(כמדומתני 3 בניינים בכל צד.) ועליו מדובר. כאשר בסיום תפילה נשפך אליו קהל גדול, זה לא נורא אם בעתוי מסוים בליל שבת, מבקשים להחמיר בו. ושוב, אם תראו את אורכו של הרחוב עליו אתם מתווכחים ומסיקים מסקנות, קצת תסמיקו.
נ. ב. טיפ למתקדמים- " כמו באמריקה"- הרעיון הובא מעירת ויזניץ מונסי, נ. י.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2006 10:06 |
|
| |
רחובות מהדרין גם בבית שמש, אפילו בחוב שאינו ק ט נ ט ן.
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2088924
בחלק משעות היום עומד במקום אחד מהגבאים של בתי הכנסת, ומוודא שהן מקפידות על ההוראות.
קל לו לוודא שהן נשים:
הן בהריון וגוררות אחריהן ילדים רבים.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 23/11/2006 10:22:56
עולם הפוך אני רואה
|
|
|
|
|