רחובות "מהדרין".

[נישט,

היה צ"ל - "זו היתה החמרה אילו היו אומרים לגברים וכו' "]

נאחז בקש
ההודעה כולה היתה צינית. לא ממש התעמקתי בדרכים המומלצות למלחמה ביצר הרע, שכן אין זה מעניין הדיון כאן.
הנקודה היתה, האבסורד בעובדה שדנים בעצמת החומרות שנדרש לנקוט על מנת להילחם בתופעת ראיית אישה, שכל כולה יצר הרע ופיתוי ונסיון לגבר.
מישהו הציע, שכל גבר ימקד את המלחמה בבני ביתו (כלומר, בנות ביתו) וינחה אותן להתלבש בצניעות, וכך תיפתר הבעיה.
אחר הביא ראיה לכך שהגזמה בדרישות צניעות מן הנשים עלולה לפגוע, לא עלינו, אפילו בגברים עצמם - כפי שקרה בערב הסעודית, שהנשים החליטו להמשיך להתכסות לחלוטין גם בין כתלי ביתן וגם בעת שקיימו יחסים עם בעליהן. היזהרו, שמא מרוב שתדחקו את נשותיכם לצניעות הדבר עלול לפגוע גם בגברים, וזו, רבותי, כבר הגזמה של ממש.

נער,

אני עדיין מצפה לתשובתך.

אמבר,

א) גם אם דבריך היו ציניים מותר ורצוי להעיר כשהדברים נראים 'מעורפלים' והמטרה היא להעמיד דברים על דיוקם -
 אגב, כותרת האשכול "רחובות מהדרין" מדברת בעד עצמה ומעידה על כך שהעיסוק בדרכים למלחמה ביצר הוא כן מעניין הדיון כאן 
ב) גם בעובדה שאני הייתי זה שהביא ראיה לכך שהגזמה בדרישות צניעות עלולה לפגוע בגברים עצמם לא כל כך התעמקת, שהרי אם כן לא היית פונה אלי בנזיפה על שנגררתי אחרי ההגדרה הפתאטית שלך (שהיה ברור לי שנכתבה בציניות) שאני רואה באשה יצר הרע !

שנרב. ‏ כל גדר שרבים זקוקים לזה כדי לשמור על הקדושה וטהרה, אינו מוגזם, פעם זה ישיבה נפרדת, ופעם זה רחובות מהדרין.

ולסיום יאמר. ‏ ‏

הגעתי בסה"כ להעמיד דברים על דיוקן ולהגיד את האמת בפרצוף, אך כתמיד יהיו אנשים אשר דברים מן הסוג הזה לא מוצא חן בעיניהם מטעמים שונים ומשונים וידועים, ולפיכך יוצאים ללגלג על כל הקודש, ‏ הבעיה היא שלהם... ‏ ‏  

_________________

נער

אני עדיין מצפה לתשובתך. שוב. האם יש חומרא בענייני צניעות שלא תהיה מקובלת עליך? אם תשובתך כן, אנא תן דוגמה. אם לא, מספיקות שתי אותיות.

 אכן. איסור יציאת נשים לשוק בשעות הערב, לפי חוקי הקוראן.

_________________

נער הייתי

<"אכן. איסור יציאת נשים לשוק בשעות הערב, לפי חוקי הקוראן">

לפי חוקי הקוראן?

הרב משה שטרנבוך, (מועדים וזמנים ח"ב סימן קלג) כותב:

"הטעם שלא נהגו (הנשים) להדליק (נר חנוכה, כיום), שכך קבלנו מרבותינו, שגם שהדליקו בחוץ לא הדליקו בעצמן להידור, דהוה פריצות להיות יחד עם האנשים בפתח הבית לרשות הרבים ולהדליק, וע"כ עמדו מרחוק לשמוע הברכות אבל לא קירבו עצמן להאנשים להדליק ממש בפתח הבית לרשות הרבים, וכעין זה כבר פירש בחתם סופר...", שכתב בחידושיו לשבת כ"א עמוד ב, בד"ה והמהדרין: "ונלפע"ד כשתקנו נר איש וביתו על פתח ביתו מבחוץ ונמצאו בישראל מהדרין שיצאו לחוץ והדליקו בעצמם נוסף על ההדלקה של בעל הבית אז לא נמצא שום אשה שתהיה מן המהדרים כי אין כבודה לצאת בחוץ בר"ה לעתותי ערב ולהדליק בין האנשים, נהי אם אין האיש בביתה ועליה מוטל מצות ההדלקה על כרחה תצא לחוץ להדליק מ"מ אם יש כאן זכר המדליק אין מן החסידות שתחמיר על עצמה בזה ותביא עצמה לידי חשדא, והשתא אע"ג שכולם מדליקים בפנים מ"מ מנהג הראשון לא זז ממקומו כנ"ל נכון בעזה"י".

מסקנה:

כאשר האשה יוצאת עם משפחתה לרחוב לקראת ערב, להדליק נרות חנוכה, ישנו חשד. (חשד של מה?).

כאשר היא יוצאת לבדה לרחוב להדליק נרות חנוכה, אין חשד. (כי כולם יודעים שהיא כזו?).

האם הרב טרנבוך כותב לפי חוקי טהרן?

תוקן על ידי נישטאיך ב- 26/12/2008 2:50:39

לנישטאייך:
האם הרב כתב לפי חוקי טהרן?
התשובה היא לא.

הקטע עוסק בשני מצבים שונים:מצב  בו האישה נאלצת להדליק בעצמה כי אין גבר  בבית שידליק במצב זה  אין לה בררה ועל אף חשש הפריצה בצניעות מותר לה להדליק בחוץ .



אבל כאשר יש גבר בבית שיכל להדליק אז ההדלקה שלה היא רק הידור. ולכן כאן גובר השיקול של הצניעות.

ופה מדובר בנושא של הפרדה בזמן התקהלות כמו הפרדה בשמחות למשל ולא בנושא של יציאה לשוק לקניות וכד' .

והיום,על אף העובדה שמדליקים בבית ,מ"מ המנהג נשאר. אישה לא מדליקה נרות חנוכה אם יש גבר בבית שמדליק ומוציא אותה ידי חובה.
 

צענערענע- חזרה על הדברים אינה מחזקת את נכונותם.
השאלה שאני רואה אותה בדברים היא, איזה חשש של פגיעה בצניעות יש כשהמשפחה מדליקה יחד נרות בחוץ. מהו השיקול של הצניעות. באמת יש חוסר צניעות במשפחה שהולכת יחד ברחוב? עומדת יחד ברחוב? מדליקה נרות ברחוב? וההוכחה שאת מביאה, משמחות, אינה הוכחה - מה הבעיה כשמשפחה יושבת יחד לאכול בחתונה? זו פריצות? ואם ה"מנהג" שאשה לא תדליק בבית הוא משום שפעם לא היו יוצאות להדליק בחוץ [טענה הסטורית מופרכת לכשעצמה, שכן אין כל הוכחה שכך היה], מדוע לא להמשיך עם זה הלאה? אם בחתונות אוכלים נפרד, למה לא בשולחן שבת?

_________________

השכן

לא חזרתי על הדברים אלא עניתי לשאלותיו של נישטאייך ולכן ההערה שלך מיותרת.

לא הבעתי כלל את דעתי אלא ניסיתי להסביר את דעתו של הרב כפי שהיא מובעת בקטע זה.
אם אתה מוצא שיש טעות בהבהרה שלי אשמח לתקן.

"רק אנשים קטנים... זקוקים לחומרות וגדרות הללו, "

על סמך מה ההאשמות?

נער הייתי.

פורפורציות.

הגמרא בב"ב נ"ז מדברת על
א. נכריות (כך משמע שם)
ב. שעומדות על הכביסה בנהר, במרחק מה מהעיר.
ג. ברור, שזהו איזור "לנשים בלבד". הרי הגברים לא נהגו לכבס.
ד. בנוסף, מדובר בפירוש על מצב שבו אין נשמרים גדרי הצניעות הרגילים בעיר.
לכן מובן, שהגמרא אומרת, שאי איכא "דרכא אחרינא" רשע הוי.
אבל זה לא דומה כלל למקרה דנן. (אם כי אין התייחסות למקרה דנן).

נישטאיך והשכן

נדמה לי שהרב שטרנבוך דיבר על מצב שבו כל העיר יוצאת לרשות הרבים, ואז מסתמא משוחחים זע"ז ומסתמא גם זע"ז. ואז זה אכן דומה יותר למצב של שמחות (לא אמרתי שבאחד מהם צריך הפרדה או הישארות בבית). משא"כ בשולחן שבת.

משוחחים זה עם זה?
זה נשמע ממש כמו אוי-אוי-אוי !

_________________

מענין לענין ובלי קשר לנושא. 
שמעתי כי בקרית ספר הורה הרב לאסור נסיעת ילדים במכוניות הבימבה המהירות בשבת. וכאחת הסיבות לאיסור הוא מנמק  שהדבר מפריע בשעות המנוחה. (כאשר בשבת הכל שקט הדבר כנראה מפריע יותר) 
שאלתי היא האם אין שום קוד התנהגותי נורמטיבי עד שהרבנים צריכים להתערב ולקבוע תקנון? או שכיון שכולם נוהגים כך אז עד שלא יקבעו את הדבר כתקנה לכלל הציבור זה לא יפסק?