רחובות "מהדרין".

השכן

אולי לא הובנתי. פירוש: כשכתבתי את המילים "זה עם זה" ו"זו עם זו", כתבתי בראשי תיבות, לרמוז על אפשרויות אחרות של פתיחת הראשי תיבות, שמהם כנראה חושש הרב שטרנבוך (מסתמא הוא התכוון לאו דווקא לשיחה, אבל אין זה העניין). ושוב, לא אמרתי שאני מסכים אם איזשהוא דבר. 

גיאורג

איך יפצלו את המילה "ויבוא" בפסוק "ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חותמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבוא אליה ותהר לו"? (יש גם דוגמאות יותר "קשות")

<"הקטע עוסק בשני מצבים שונים:מצב  בו האישה נאלצת להדליק בעצמה כי אין גבר  בבית שידליק במצב זה  אין לה בררה ועל אף חשש הפריצה בצניעות מותר לה להדליק בחוץ">

שתדליק בבית מתחת לרעלה.

<"אבל כאשר יש גבר בבית שיכול להדליק אז ההדלקה שלה היא רק הידור. ולכן כאן גובר השיקול של הצניעות">

איפוא ראית הידור זה? יש עליה חובה להדליק. נקודה.

<"ופה מדובר בנושא של הפרדה בזמן התקהלות כמו הפרדה בשמחות למשל ולא בנושא של יציאה לשוק לקניות וכד'">

בחדרי חרדים | הגר"ע יוסף: לא חייבים חתונה נפרדת

והיום אע"פ שאשה יוצאת מביתה, היא לא מדליקה גם בבית.

מי אמר שלנשים אסור לצאת?

"מרן אמר לבעלי: תבקש מציפורה לצאת ולפעול"

בעניננו אנו ממש, עוסק הדף השבועי של "בית אבי חי", בפינה הקבועה של הרבה תמר דובדבני על הדף היומי. הפעם - בסיומם של מסכת קידושין וסדר נשים.

זהירות! בקישור ישנה תמונה של אשה לא צנועה.

היא אמנם ברעלה אך רואים לה חלק מאפה.

נישט,
לדעתי זו כותבת המאמר, אבל אני לא רוצה לעשות אאוטינג לאף אחת, ולאף אף.

_________________

עוד הגיג רפורמי עמוק:

"אבל עמוד האש הוא קודם כל הייצוג האלהי שהוביל את ישראל במדבר. אני מוצאת כאן רמז נוסף לכך שהבעיה אינה ביצר המיני עצמו אלא באופן הפרשנות שלנו אותו: הוא יכול להוביל אותנו לחיים או למוות, והתוצאה תלויה בנו ובדרך בה אנו מתייחסים אליו ומכוונים אותו. מסקנתו של רב עמרם, המסיימת את הסיפור, מלמדת שהיצר המיני אינו אמור לשלוט באדם ומחוייבותו היא לשלוט בו ולכוון אותו למטרות הנכונות והמקודשות."

בתור אורתודוכס מוסמך, אני חותם על כל מילה [של דובדבני, לא של צענערענע]. 

דווקא המסקנה, ולפיה היצר הוא הכרח הבריאה, אך צריך להיות מנותה למטרות טובות, היא מסקנה אורתודכסית למהדרין. סיפור "שחיטת" יצר הרע, שבעקבותיו פסק העולם לפרות ולרבות, מאפיין את הרעיון הזה באופן ספרותי, ואמרות חז"ל לגבי ההתקדשות במותר, נותנות את הצד הרעיוני.

_________________