|
|
| נשלח ב-27/12/2008 21:55 |
|
| |
השכן
אולי לא הובנתי. פירוש: כשכתבתי את המילים "זה עם זה" ו"זו עם זו", כתבתי בראשי תיבות, לרמוז על אפשרויות אחרות של פתיחת הראשי תיבות, שמהם כנראה חושש הרב שטרנבוך (מסתמא הוא התכוון לאו דווקא לשיחה, אבל אין זה העניין). ושוב, לא אמרתי שאני מסכים אם איזשהוא דבר.
גיאורג
איך יפצלו את המילה "ויבוא" בפסוק "ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חותמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבוא אליה ותהר לו"? (יש גם דוגמאות יותר "קשות")
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2008 04:29 |
|
| |
<"הקטע עוסק בשני מצבים שונים:מצב בו האישה נאלצת להדליק בעצמה כי
אין גבר בבית שידליק במצב זה אין לה בררה ועל אף חשש הפריצה בצניעות
מותר לה להדליק בחוץ">
שתדליק בבית מתחת לרעלה.
<"אבל כאשר יש גבר בבית שיכול להדליק אז ההדלקה שלה היא רק הידור. ולכן כאן גובר השיקול של הצניעות">
איפוא ראית הידור זה? יש עליה חובה להדליק. נקודה.
<"ופה מדובר בנושא של הפרדה בזמן התקהלות כמו הפרדה בשמחות למשל ולא בנושא של יציאה לשוק לקניות וכד'"> <"אישה לא מדליקה נרות חנוכה אם יש גבר בבית שמדליק ומוציא אותה ידי חובה">.
והיום, על אף העובדה שמדליקים בבית, מ"מ המנהג שאין אין אשה יוצאת מפחח ביתה נשאר.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 28/12/2008 4:31:06
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2008 09:34 |
|
| |
והיום אע"פ שאשה יוצאת מביתה, היא לא מדליקה גם בבית.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2008 06:01 |
|
| |
מי אמר שלנשים אסור לצאת?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2008 23:11 |
|
| |
בעניננו אנו ממש, עוסק הדף השבועי של "בית אבי חי", בפינה הקבועה של הרבה תמר דובדבני על הדף היומי. הפעם - בסיומם של מסכת קידושין וסדר נשים.
"הדיון התלמודי בהגבלות על יצר המין מתחיל אמנם בנשים, אבל מהר מאוד עובר לגברים: כיצד, אם בכלל, הם מסוגלים לעמוד ביצרם ולא ללכת שבי אחריו?"
http://www.bac.org.il/ContentPage.aspx?id=253
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2008 02:35 |
|
| |
זהירות! בקישור ישנה תמונה של אשה לא צנועה.
היא אמנם ברעלה אך רואים לה חלק מאפה.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2008 10:14 |
|
| |
נישט,
לדעתי זו כותבת המאמר, אבל אני לא רוצה לעשות אאוטינג לאף אחת, ולאף אף.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2008 10:25 |
|
| |
עוד הגיג רפורמי עמוק:
"אבל עמוד האש הוא קודם כל הייצוג האלהי שהוביל את ישראל במדבר. אני מוצאת כאן רמז נוסף לכך שהבעיה אינה ביצר המיני עצמו אלא באופן הפרשנות שלנו אותו: הוא יכול להוביל אותנו לחיים או למוות, והתוצאה תלויה בנו ובדרך בה אנו מתייחסים אליו ומכוונים אותו. מסקנתו של רב עמרם, המסיימת את הסיפור, מלמדת שהיצר המיני אינו אמור לשלוט באדם ומחוייבותו היא לשלוט בו ולכוון אותו למטרות הנכונות והמקודשות."
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2008 14:43 |
|
| |
בתור אורתודוכס מוסמך, אני חותם על כל מילה [של דובדבני, לא של צענערענע].
דווקא המסקנה, ולפיה היצר הוא הכרח הבריאה, אך צריך להיות מנותה למטרות טובות, היא מסקנה אורתודכסית למהדרין. סיפור "שחיטת" יצר הרע, שבעקבותיו פסק העולם לפרות ולרבות, מאפיין את הרעיון הזה באופן ספרותי, ואמרות חז"ל לגבי ההתקדשות במותר, נותנות את הצד הרעיוני.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2008 15:27 |
|
| |
השכן
ומי לא חותם על הרעיון?
תשאל את עצמך אם קראת את הרעיון הזה פעם ראשונה בציטוט הנ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2008 15:50 |
|
| |
פיתאום אני הנושא? הלו הלו, לא אני כיניתי את הרעיון "הגיג רפורמי".
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2008 17:49 |
|
| |
השכן
תודה.
תגובותיך אכן סייעו לי במידה רבה .
1.הבאת לתשומת ליבי שהניסוח שלי היה לא מוצלח בלשון המעטה.
2.באשכול "פני הרפורמה" טענתי שלרפורמים אין הוגי דעות מחדשים,ורוב הרעיונות שהם מביעים הם נדושים ורדודים במקרה הטוב או שקריים במקרה הרע.
הרבה דובדבני,בקטע לעיל ,הדגימה את טענתי.
גם אתה הודית בפה מלא שהרעיון הזה מוכר לך ואין בו כל חידוש.:
"מסקנה אורתודכסית למהדרין. סיפור "שחיטת" יצר הרע, שבעקבותיו פסק העולם לפרות ולרבות, מאפיין את הרעיון הזה באופן ספרותי, ואמרות חז"ל לגבי ההתקדשות במותר, נותנות את הצד הרעיוני. "
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2008 19:10 |
|
| |
צענע, היושר הנוטף ממקלדתך עלול להטביעך!
כשכתבת שההגיג לעיל, הציטוט מדברי דובדבני, "עמוק", הרי התכוונת מסתמא שהוא רדוד. אלא מה, חשבת שהוא "רפורמי", וניסית להדגים את השיויון בין "רפורמי" ל"רדוד".
אופסל'ה - הוצרכת להודות שמדובר ברעיון שאינו רפורמי כלל!
מה עושים? טוענים שהוא אינו רדוד...
פחחחח
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2008 20:26 |
|
| |
השכן
אכן אוי לשכן.
שאני אחשוב שהרעיון הוא רפורמי.?
אחרי שאני ,בתור מורה נתקלתי בו בהקשרים שונים ולימדתי אותו לתלמידותי.האם באמת אתה סבור שנתקלתי בו לראשונה במאמרה הרדוד של הרבה הרפורמית.?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2008 21:21 |
|
| |
א. כינית אותו "הגיג רפורמי"
ב. שוב כינית את מאמרה של דובדבני רדוד. הפעם אני ממש מתפלא - הרי הרדידות היתה עקב אמירה התבררה כאורתודוכסית בכלל, אז מה נשאר שם רדוד?
ג. אופס, מצאתי מה רדוד. הויכוח איתך. סיימתי כאן. ההמשך באשכול שעוסק בשאלה, אם כדאי בכלל לענות לך...
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
|