|
|
| נשלח ב-7/7/2004 01:27 |
 |
| |
שמעתי קלטת אחת של ר' משה שפירא. הוא הסביר אגדה של רבה בר בר חנה על פי ספירות. ולא ידעתי את מקור הדברים.
אחרי זמן מה ראיתי כתב יד תימני, ובו הסבר אותה אגדה
באותם מלים. ברור היה לי שר' משה לא ראה את כתב היד, ומחבר החיבור התימני שבכתב היד לא שמע את הקלטת.
ואז חיפשתי ומצאתי שמקור הדברים בפירוש ר' יהודה חייט על ספר מערכת האלקות. ר' משה לא הוסיף על הדברים אלא הסבר בלבד. כך שאין כאן הברקות אלא הסבר של דברים שכבר נכתבו.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2004 15:10 |
|
| |
מישהו חודע איפה ומתי השיעור של הרב שפירא בימי חמישי?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2004 04:48 |
|
| |
בסנהדריה, בביהכנ"ס של חניכי הישיבות, בשבע או שבע וחצי, כך היה עד לא מזמן
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2004 15:05 |
|
| |
גם אני חדש כאן, אולם ישנם בדיון כמה וכמה נקודות שמעוררות אותי להגיב.
הקדמה קצרה. מה שכתב ווטו1, ששאל איך ניתן לבחון אמיתיות של חידוש, היא בדיוק בעיית 'המעגל ההרמנויטי'. כשקוראים משהו, המדד היחיד שלנו לכך שהגענו לפשט האמיתי הוא השוואה למשהו שמצוי אצלנו. אין לנו דרך להגיע לכוונת המחבר (או הטכסט) כמדד להשוואה. על כן אנו במילכוד.
מכאן יש שהסיקו שהיחס היחידי שראוי לנקוט כלפי טכסטים, או יצירות אמנות, הוא דקונסטרוקציה, כלומר להתייחס אליהם כמקורות השראה (הפירוש הוא מה שמתעורר בי, ואין פירוש נכון).
אולם מי שמאמין באובייקטיביות מסויימת של פירושים, צריך לאמץ מודל אחר. וכאן אחת משתיים: או שיש לנו גישה (היולית יותר) לעולמו של המחבר, או שיש לנו גישה ל'אמת' עצמה, ואנו משווים את הטכסט אליה.
למעוניינים, נושאים אלו נדונים בספרי 'שתי עגלות וכדור פורח', בעיקר בחלק השני והשלישי שעומדים לצאת בעז"ה בקרוב.
מכאן יתד ופינה לכל הסוגייה הנדונה כאן. כל מי שיש לו מעט נגישות למושגי אמת יודע שר' משה הוא מגדולי הגדולים במחשבה בדורנו (המוכר לי. אולי יש עוד נסתרים).
אני שמעתי כמה קלטות, ויצא לי לשוחח עמו על כמה נושאים. האיש הוא פנומן אישיותי ומחשבתי מדהים.
ואני מדבר כמי שמכיר לא מעט שיטות מחשבה ופילוסופיה (לפחות כללית, לאו דווקא יהודית).
לענ"ד הניסיונות לצקת את הדיון לדפוסי השוואה ועקביות הוא מגוחך. הבחינה של רעיונות כמו אלו שלו יכולה להיעשות אך ורק כששומעים אותו, ובוחנים את הדברים בכור המבחן האישי (דקונסטרוקציה?).
אני בהחלט מסכים, ואף יודע, שהדברים שבכתב אינם מייצגים את אפס קצהו של ר' משה, וכך גם הוא עצמו מתייחס אליהם.
פלא בעיניי שמי שמדבר על ר' נחמן כמחשבה מקורית וגדולה, לא מבין שיש דברים שלא ניתן לקלוט מתוך הכתב, וכנראה שר' משה עצמו אינו כותב בגלל זה. ישנם כמה וכמה יהודים שתורתם היא מהותית תורה שבע"פ, וכידוע, מעיקר הדין כל תורתנו שבע"פ היא בעלת אופי כזה.
ואכמ"ל, מיכי
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2004 22:42 |
|
| |
רבותי. עברה שנה ואני עדיין מחכה למישהו שיענה לאתגר:
תנו לי בבקשה הבנה פילוסופית עמוקה או אבחנה פסיכולוגית חדשה מפי ר' משה שלכם.
לא פרשנויות מבריקות ומפולפלות לא ספוקולציות בדברי אחרונים ואחרוני אחרונים. אלא משהו שאשפר ללכת איתו הבייתה.
כל מה שהמגיבים עושים זה להישבע כמה הוא "גדול" האיש הזה וכמה הוא רציני. נו אז קדימה בבקשה לתת פה משהו ממנו שגם גוי פילוסוף היה אומר על זה "וואי" ולא רק בטלנים שמבינים רק רש"י ותוספות (ומהר"ל)
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2004 00:38 |
|
| |
האיש: תלמיד חכם; רהוט שפה; וירטואז רעיוני; מקפיד בלבושו, הופעתו וכבודו; פוזל אל העולם התרבותי בחוץ: לא רק אשתו בעלת תואר אקדמי, אלא אף בתו הבכורה שהתחנכה במוסדות להשכלה גבוהה מן השורה הראשונה, ולאוו דווקא כנגד דעתו. מה כל זה אומר על קהל המעריצים?
ניתן לחלק קהל זה לשלש קבוצות:
1. אליטה תורנית המעריצה את ה'תלמיד חכם' שבו, אך מסתייגת במופגן מהגיגיו המחשבתיים. על קבוצה זו נמנים אישים מובחרים ואנשי שם, בדרך כלל בעלי משרות תורניות בכירות, שמספרם לא עולה על חמישה מניינים.
2. אנשי מחשבה הנמשכים אל הלוליינות ההגותית תוך שליטה מרשימה בספרות המחשבה והקבלה הקלה לענפיה, אך אלו אינם מתוחכמים דיים להגדיר את סגנון החשיבה,להקבילו או להנגידו עם אסכולות וזרמים קרובים, וממילא אינם מסוגלים גם למתוח בקורת מכל סוג שהיא. על קבוצה זו נמנים כשליש מאוהדי הרב.
3. ה'המון' שאינו מבחין בין טוב לרע, אך נמשך כיתוש לאור אל הלך הרוח המקורי שהוא משיב סביבו.מקוריות זו באה לידי ביטוי בפסיפס רחב של מעשים, סגנון והופעה, שהקרתנות הישיבתית גילתה באיש. למשל: העובדה שהוא הוגה פסוקים שלמים מהתנ"ך, בלי לגנוח, לגמגם, או לעלעל בספרים, כדרך דרשנים וראשי ישיבות מן השורה; למשל: העובדה שהוא מתבטא בעברית צחה ובהיגוי ספרדי דווקא; למשל: עצם העובדה שהוא עוסק בספירות שהן למעלה מהשגתו של האדם הממוצע. אולי להבדיל, בדומה ללטינית שאנשי דת נוצריים מתעקשים להשתמש בה גם כיום, ובלבד שהאיש הממוצע לא יבין.
הפופוליזם סביב הרב שפירא אינו קשור באיש, עמדותיו או דרכו המחשבתית. תופעה זו היא פרי יצירה מובהקת של עוני הדעת המקנן בחברה; בשממון היצירתי; בדפוסי חינוך של שגרה; כל אלו יצרו כמיהה עזה למשהו שונה, מקורי, אולי גם מרדני-פילוסופי אך כזה שאינו לוחם במסגרות.
חברת המונים תיצור תמיד דמות מופת: נביא, פילוסוף, או סופר. ההמוניות החרדית יצרה 'בעל מחשבה'.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2004 00:59 |
|
| |
פרופיסור,
קולע.
אבל חסרה לי נקודה הנוגעת לו עצמו: מה עם התכחשותו למקורותיו הפילוסופיים והמדעיים?
האם כמו שיש 'שקר לבן' ישנה 'כפיות טובה לבנה'?
גם הוא וגם אשתו נוזפים באחרים שפנו לאקדמיה (ואל תשאל איך אני יודע...) והם למעשה אומרים: לנו מותר, לאחרים אסור.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2004 10:49 |
|
| |
פרופסור
וכן שכחת את הקהל הרביעי
אלה שהתפכחו מהקסמים והזיקוקים של האיש והבינו שמתחת אין כלום.
הכל זה פלפולים עקרים ודימיונות. אם אתה שואל אותי אני לא מאמין שהאיש הזה אי פעם למד פילוסופיה ואם כן לאא מאמין שהפנים פשוט מאוד כי חסר לו את היושר האינטלקטואלי והביקורת הרעיונית שיש לכל בן אדם שמבין מה זה פילוספיה. הוא מגבב דברים על גבי דברים מדביק ענין לענין בליע שום הגיון ויושר אמיתי.
סתם פוחלץ אינטלקטואלי. זו דעתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2004 05:37 |
|
| |
אני לא כל כך מכירה את האיש תורתו או דרכו, אבל פעם הוא עזר לי בנושא אישי וטפל בזה בחכמה ובעדינות
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2004 09:53 |
|
| |
פרופיסור
הגדרת באופן יוצא מן הכלל את מעמדו בציבור החרדי, ואת הסיבות לכך.
אולם הקושי הגדול בעיני הוא, היכן למקם את פרופ' בני לוי, שנפטר לפני שנה. אשר היה ללא ספק פילוסוף והוגה דעות גדול, ודבק בר' משה שפירא באופן מעורר השתאות? מה הוא מצא בר' משה שאני אינני רואה בו?
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2004 11:32 |
|
| |
כאמור לעיל, אין הפורום מקום "להורדת" בני אדם אישית אלא לדון בדבריהם המלמדים והמועילים. אם לא מוצאים דברים כאלה, אזי אין מה להתעסק בהם ובפרט לא בצורה שלילית.
יש בבטן כותבי הפורום הרבה מה לכתוב על גדוילים, מרנים, אדמורים ורשכבהגים למיניהם ובכל זאת אנו מתאמצים לצמצם דיבורים כאלה אך ורק לענייניות. [אם לדעת מאן דהו חיובי לדון בקטנותם של גדוילים, יכול הוא לפתוח פורום מיוחד לכך וסביר שיצליח מצד כמות הצופים. לדעתי זה "משחק עם אש" לא במובן המיסטי שעלול להיענש מן השמים, כי אין בידי סטטיסטיקה בנידון, אלא מצד הנזק החינוכי לכלל ואולי נזק חברתי לעצמו אם יתגלה.]
קיווינו שיצליחו להעלות אשכול זה על פס חיובי וזה לא צלח. הגיע הזמן [תרתי משמע בהתחשב בעשי"ת] להפסיק את הדיון הזה.
נראה שאשכול זה יש בו משום לשון הרע [ואולי גם חיסול חשבונות] ולכן ראוי לכאורה להימחק. אך כיון שאיני בטוח בכך לגמרי וגם מאחר ועמל הכותבים וכבודם שהתאמצו כאן מטיל עוד יותר ספק, לכן אך אסגרנו ואם יחליט מי מעמיתיי להנהלה למחקו, אשמח!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2008 21:33 |
|
| |
משהו מתורתו המובא ע"י mdabraham [למה נקרא ת"ב "מועד"]:
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2461985&whichpage=#R_10
משהו מתורתו המובא ע"י ווטו1 [בהיתר כתיבת התושבע"פ]:
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=592485&whichpage=1#R_7
ערך בויקפדיה
משיעוריו און ליין
האשכול נסגר שוב וכל מי שיש לו לינק או דבר משמעותי להוסיף בו יפנה להנהלה שתכניסנו.
*************
אפשרי: רעה אמונה - ר' משה שפירא
מישהו קרא? יודע עוד פרטים?
[אני באופן אישי קראתי מעט, אבל לא די כדי לתת סקירה מפורטת, הספר בכללותו נראה קפיצת מדרגה ביחס לספרים הקודמים שיצאו על פי משנתו, ובכלל יש בספר הזה עליית מדגרה מסויימת יחסית לספרי המחשבה החרדיים המצויים, הוא כמובן לוקה בשפה לא חדה וברורה, דבר המאפיין את כל ספרות המוסר והמחשבה הישיבתית, [פעמים שבעקבות מגרעת זו, הפרשנויות המוענקות לנכתב, הן פרשנויות של חסד, שלא היו בכוונת המחבר מעולם]
בפרקי ההקדמה ל'עיקרים' עצמם, [שפחות או יותר קראתי רק אותם] הוא מנסה להגדיר מהי מקומה של האמונה לעומת האמת? [הכוונה, ל'ידיעה' מול 'אמונה' או ל'וידעת' מול 'והשבות' וכיו"ב] הוא מברר גם מהו הכופר ומהו מקומו? [נוקט כדברי ר' חיים שנבעאך אפיקורס וכו'] הוא מגדיר באופן מעורפל למדי מה הכוונה בדברי הרמב"ם [פ"ג מעכו"ם] שאסור לחקור באמונה?
לדעתי, הוא מושפע ממקורות פילוסופיים, הוא מנסה להטמיע אותם בחז"ל, ללא הצלחה, שכן המודע למקורות אלו רואה זאת בבירור, ואף מזהה את חוסר ההבנה המאפיין את דבריו מפעם לפעם, והקורא התמים, אינו מבין בכלל את משמעות דבריו...
כל זה רושם ראשוני, אולי בהמשך אקרא עוד, ואכתוב סקירה וביקורת מסודרת ומדוייקת יותר]
*****
בעלבעמיו:
כהערה על נעבאך אפיקוירעס.
ר' שלמה פישר שליט"א טוען בתןקף שהלכה כראב"ד.
*****
ספרן:
על הנושא האמור, ראה גם ספרו של תלמידו הרב אהוד רקובסקי (אביצדק) "דעת אמונה" המבוסס על תורתו, ורבו משבחו כמוסר מדוייק של הדברים. ושמא לספר זה כוונתך.
רמ"מ שולזינגר במאמר בנושא הנכלל גם בספרו , טוען שהגר"ח אמר את שאמר כביאור בשיטת הרמב"ם בלבד (אכן, בבריסק נוהגים לחומרא כשיטה זו)
על הספר "דעת אמונה" הנ"ל ראה מש"כ כאן:
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2156486&forum_id=1364
*****
אפשרי:
ספרן,
לא נתחלף לי דעת אמונה ברעה אמונה.
מדובר בספר חדש שיצא ממש לאחרונה, ונמכרה כל המהדורה הראשונה במהירות הבזק.
הספר יצא על ידי אחד בשם הרב חיים שלנגר.
הפעם ר' משה יצא מגדרו, והוא משתתף די פעיל בספר עצמו (בחר את השם לספר, נתן הקדמה של ממש, וזאת בשונה מכל הספרים האחרים, דוגמת 'ממעמקים' או 'פיקי מים' ספר ' דעת אמונה' בכלל לא מתיימר להיות העתקה של שיעורי ר' משה, לעומת זאת בספר רעה אמונה, כותב העורך, כי הוא העתיק מילה במילה את השיחות ואחר כך שינה מעט את הלשון, ואחר כך כל הספר עבר הגהה וביקורת מאת ר' משה.
בקיצור, שמא דמרה חתים עלה).
הספר מבוסס על שיחות שמסר בישיבת אור שמח, עם גל החזרה בתשובה אחר מלחמת ששת הימים.
*****
ספרן:
אם כן, צריך עיון.
http://www.zbermanbooks.com/Page.asp?ID=913866aaca735b055c48328a6c1074c7d146d2af85ba1e45c7fcf415dfe230e1&ProductID=155589&CategoryID=5999
*****
זחלץ_קליח:
ספר טוב
כמדומני שהמחבר שמו מנחם שלנגר
אין ספק שהוא הספר הקרוב ביותר בצורתו ותכניו לתורתו של רמ'ש בע'פ.
*****
COGITO22:
אולי אפשר להביא איזה רעיון משם שניתן לדון עליו.
תוקן על ידי עצכח ב- 02/11/2009 14:31:22
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2010 09:55 |
|
| |
" ככל הידוע לי רבנים מהסוג הרב גרוס והרב קארפ הינם פופולרים בימינו, והגותו של ר' משה שפירא הינה ענין לבעלי מחשובע אקזוטים. מתי ר' משה שפירא פתח את פיו באיזה נושא ציבורי מיום שהחל לגדל זקן? במקרה ר' משה שפירא נזהר עד מאוד שלא לדבר בשום נושא שיסבך אותו יהא זה רעיון מחשבתי על הפרשה, פשט במכתב אליהו, או הברקה בסוגיית בן פקועה. כבר לפני שנים הוא נתקל במשטרת המחשבה (על ענין טריוויאלי שהוכיח את טפשותם של העסקנים ולא פחות של הרבנים בדרג המרנים) ומאז הוא תפר את מלתעותיו. ק''ו בן בנו של ק''ו שהוא לא ידבר על תופעת חצרו של הרב אליישיב, עסקני הוועדות, טירורוסטי מכתבי המחאה, מגמות חינוכיות, ותופעות רבניות מוזרות מסוגם של הרבנים גרוס קארפ. יותר מסביר להניח כי הוא לא יהרהר רעה על הרב אפרתי אפילו על משכבו בלילות פן יבולע לו." (מ_למערכת, "אגודה אחת")
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2010 10:08 |
|
| |
ספאן
במה היתה ההתקלות?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2010 10:17 |
|
| |
בע"ב,
אין לח"מ מושג. מ"מ גם בספרו החדש "רעה אמונה" שעליו נפתח אשכול מיוחד, נזהר הרמ"ש שלא להביע שום בדל של חשיבה מחוץ לקופסה, כיאה למי שזה עתה בא בקשרי שידוכין עם בית הלוי מבריסק.
(האשכול על "רעה אמונה" שולב בינתיים באשכול זה)
מימין, המחותן, ידידי מנוער הגר"ח פיינשטיין, משמאל הגרא"י סולובייצ'יק, ביניהם, הרב שמעון ברייש מציריך, חותנם של השניים והרמ"ש, נשוא האשכול.
תוקן על ידי ספרן ב- 03/02/2010 10:55:03
|
|
|
|
|
