ר' אהרן לוריא עם פירוש חדש בתשובה מאהבה

למבקשים'' אני לא חושב שיש מישהו שחוטא מתוך "יראת הפיסוס" אים אדם חוטא זה מתוך אהבתו לעצמו. מהיכן הוא יודע מה לא שווה לפספס מתוך הנסיון שלו מה הוא אוהב.א"ל אני אוהב לא לפספס. חוץ מזה גם ע"פ תורת החסידות עצמה חוטא מאהבה עדיף לאין שעור על חוטא מיראה,גם מבחינת העברה עצמה וגם מבחינת התיקון, כי בעומק בכל דבר בעולם נמצא אורו של הקב"ה אלא שהוא בהסתר גדול, ואהבה זה אחדות שהוא מתאחד עם הדבר שהוא אוהב, וכל הבריאה ענינה תקון האחד, נמצא שבאמת בעומק הוא עוסק בתיקון, אלא שהקדים את הזמן או שכונתו עדיין לא מברורת כראוי, אבל היראה ענינה פרוד, הרחקה, כי לדבר שממנו מפחדים לא מתקרבים, אבל ביראה זה כאלו הוא מבקש מקום לעצמו ובתיקון, לא בקלות יכיר את מקומו החדש, והדברים עתקים בכל ספרי החסידות,

תוקן על ידי - שדמשחת - 10/06/2004 15:50:33

תוקן על ידי - שדמשחת - 10/06/2004 15:52:44

אהבת האדם לעצמו מסמא את עינו, והוא משוכנע שזה בגלל אהבה. אבל במבט קצת יותר מעמיק, קצת יותר חושב,
מה? מה? מה אתה חוטא? מה אתה מפחד?

מבקש.
אהבת אדם לעצמו הוא חלק בלתי נפרד מעצמו, אים הוא חוטא הוא בא למסקנה שהעבירה תתן לו את מה שחסר לו, אולי החטא הראשון עוד לפני שהוא יודע "איך זה מרגיש" יש משהו בדבריך, אבל גם לפני החטא הוא מתאר לעצמו "שרע" זה לא יהיה... אחת מעיר הסרטים אמרה פעם -אים לפני שתי חטאים אני בוחרת בזה שלא התנסתי בו מעולם-

ייתכן שזהו תורף עניין היראה והאהבה, כאשר אדם שמרוצה עם מה שיש לו, והנאתו בעולם היא פשוטה כמשמעה ואינו מחפש דווקא הנאות שהאופנה מכתיבה, הוא בגדר החוטא מאהבה. ואדם החוטא בגלל שמרגיש חסר, חושש שיפספס משהו, זה מגיע כי אינו מרוצה ממה שיש לו, והוא הוא החוטא מיראה.

בלי להכנס כעת לנושא הנאה המותרת הלכתית.