|
|
| נשלח ב-10/6/2004 10:33 |
 |
| |
קעלמער,
אולי תוכל להרחיב בעניין הר"ש רוזובסקי כשלעצמו, וכן יחסיו עם הר"י קופרמן.
ידוע לי שהייתה התנגדות של הרב שך לשיטת הלימוד של ר"ש שצעד בשיטת רבו הר"ש שקופ. האם יש דברים נוספים מעבר לכך?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2004 10:38 |
|
| |
ממללא,
כולנו יכולים להיות מומחים בלחשוף את מניעיו של האחר בכתיבתו. אני סבורה שהדברים עמוקים ומורכבים, לא ברור לי שעצם השאלה מהם מניעיו של כותב היא שאלה לגיטימית, אבל גם אם כן, הדברים הם בדרך כלל כל כך מורכבים, שלהגיד שנשים מבקשות לדחוף אג'נדה נשית וזה הדבר היחיד המעניין אותן, זה לא הוגן לגמרי. שתי נקודות:
1. יש להבין שעצם העובדה שנשים בימינו נגישות ללימוד ולחומר הרבני ומבחינת רבות (ריבוי של יחידה), עצם העיסוק הזה הוא עיסוק גואל. עצם העלאתן מתהום הנשיה (חשבתי על השורש של המילה?) של דמויות נשיות ושל קולות נשיים שמשוקעים בטקסט היא פעולה גואלת.
לשמוע את קול נשירת דמעתה של אשת רב רחומי הפגועה, שבגללה נפחת הגג מעליו ומת.
לעמוד בצידה של אשת רבי עקיבא כשהיא שומעת את בעלה אומר: "שלי ושלכם שלה הוא"
ולעקוב אחרי כל הנשים הללו, השתוקות, חסרות השם - זה דבר שקשה להסביר את עוצמתו.
איני סבורה שיש כאן סימון המטרה וזריקת החץ יותר מאשר בכל עשייה פרשנית של טקסט, גברית או נשית, אורתודוכסית או לא.
2. כמו בכל כתיבה ויצירה - יש עבודות טובות יותר וטובות פחות, יש יצירה שהיא ראויה לדיון יותר מאשר אחרות.
הכתיבה הנשית והלימוד הנשי אינם שונים.
אכן יש לדלות מתוך ים הכתיבה של בתי המדרש החדשים את הראוי והמוצלח. אין זה שונה מאשר בהקשרים אחרים.
מה ששונה הוא שאין מסורת של כתיבה נשית, אין קורפוס מספיק גדול שמתוכו תעלה ספרות גדולה. הדברים בהיווצרותם.
וכמו שכתבתי לעיל, אני סבורה שעידן הכתיבה הפמיניסטית המפורשת, הכעס על הכתובים שהשתיק את הקול הנשי ואת פועלן של נשים ואת עשייתן של נשים - עתיד לא לחלוף, אבל להגיע לידי מיצוי מסוים.
כשדבר זה יקרה, וכשנשים בבית המדרש ובעולמו של תלמוד ולימוד יהודי יהיו דבר מצוי, אזי, אני מניחה, מוקדי העניין של נשים יהיו יותר רחבים ומקיפים. השפעתן תהיה יותר מערכתית והקריאה שלהן, תהיה קריאה נשית (אלא מה), אבל תחבוק מעגלים גדולים יותר.
לדעתי זה כבר מתחיל לקרות.
לי הקטנה, כבר אין עניין לעבוד על נושאים "נשיים" בלבד, אלא לראות [גם] את הצד הנשי בנושאים שנחשבים כלליים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2004 10:41 |
|
| |
אוי אמשלום, אני באמת מתחילה לחשוד שאנחנו אותה אישה...
לינקי, האם תוכל להעלות מאוב את האשכול החבוט של נשים בעולמן של תורה?
במחשבה שניה, אולי צודקת אםשלום וצריך לפתוח אשכול חדש.
אבל אני לא אעז "להסיע" הודעות בניק ה"מנהלי משנה", שכן יראתו של מרא דאתרא שורה עלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2004 10:49 |
|
| |
שחרית,
מה פתאום אותה אחת?!
את הרבה יותר חכמה ממני  ...
* גם אני לא אפתח אשכול כזה - אמנם נותרו כמה חיצים באשפתי, אבל אזל לי הצבע השחור...
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2004 13:08 |
|
| |
ממללא
ר שמואל לדעתי היה אסיר מרצון בסביבתו. הוא לא חשב כמוה, לא אהב אותה,.
אולי היה אנוס הוויה ותבונה גם יחד.
בין השנים היתה ידידות שר שמואל קצת הסתיר אותה מפחד הר...
ניתן לומר (בידיעה ואל תשאל איך) שלו יכל, היה מחתן את תלמידיו רק עם בנות מהמכללה מתוך עקרון, שילוב במרחב
ואי הסתגרות בגטו הן המחשבתי והן הפיזי.
מיותר לציין את תיעובו לכל נושא הליכה בעיינים עצומות אחרי הגדויילים,
וד"ל
תוקן על ידי - קעלעמר - 10/06/2004 13:35:12
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2004 13:26 |
|
| |
ממללא,
דרך לימודו של ר' שמואל ז"ל, דווקא אינו בדרך של ר"ש שקופ שהעמיק בסברות יותר מאשר בחשבונות ושמעתי מהרב מילר ששמע מר' שמואל שהתנצל על שהוא יותר מקיף ומחשבן ולא הולך בדרכי ר"ש שקופ, כי "כך התלמידים אוהבים [או רוצים]".
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2004 14:24 |
|
| |
קעלעמר
למה אתה מקצר במקום שצריך להרחיב, אני קצת מופתע מדבריך על פתיחותו של הגר"ש אנא ממך תן לנו הרחבה
לאט לאט כל הרבנים נהפכים כאן באשכול לפתוחים א"כ מי היו בכלל הקנאים ?
האם כל הקנאים זה רק ר' אלחנן הגרי"ז ומרן זצ"ל
למה לא נהגו הגדולים לפי הכלל שהולכין אחר הרוב ?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2004 14:45 |
|
| |
שחרית ואמשלום (יחד ולחוד או אף כאחת),
במחשבה נוספת, אתן צודקות.
קעלמער,
תודה. אני מצטרף לקריאות הגולשים לתת לנו עוד...
יוני,
לא כל גדול הוא פורץ דרך. ואולם, אני משוכנע שבכל גדול יש צדדים ייחודיים שמנשאים אותו על סביבת גידולו הטבעית. כאשר מתמקדים בו ומנסים ללמוד אותו, עומדים על צדדים אלו.
הבעיה היא, שיש נסיון ליצור קו אחיד בין כל גדוילי ישראל שבתוך המחנה, ולצורך כך, לא בוחלים בטשטוש המאפיינים הייחודיים של כל אחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2004 14:50 |
|
| |
יוני,
זכיתי לשבת פעם לילה שלם בצפת עם ר"ש,נכחו שם גם אחיו ר"י והר"ח מליקובסקי[אביו של האמשנובר] ור"ש של "בין הזמנים" היה באמת פתוח וחביב וכולו אומר אצילות ליטאית של פעם.
ווטו,
כנראה שבגלל הקביעות שלו [בימי שישי עם רנ"פ ביחד]אצל הגרי"ז,נקט בגישה מעט ביקורתית כלפי תורת הגרש"ש,ואכן הגרי"ז התבטא לאחר אחד הדיונים שא"כ,המרחק בין דרכי הלימוד אינו כ"כ גדול.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2004 16:15 |
|
| |
ייתכן וניתן לציין בהקשר הרבנים שלא הלכו בתלם (בלי ח"ו לפגוע בכבודו) את הרבי מבעלזא שליט"א שהיה הרבי החסידי היחיד בדגל התורה, לבד מהנתיבות שלום שהיה גם מקורי בין כל גדוליה של אגודת ישראל ולא הביע אז דעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2004 16:32 |
|
| |
משום מה היה לי ברור שהדבר ידוע.
ומכיון שאני לא יכול לעמוד בפניכם אוסיף אך מעט.
אהבתי את הגדרתו של ספרן על אציל ליטאי .
בליטא היו שני סוגי אנשים(באופן גס ומכליל כמובן)
האחד. מיזנטרופ, צייקן, וחמור סבר,
והשני. נעים הליכות, מאיר פנים, נדיב ורחב לב,
סוציולוגית הייתי אומר,שגם התנועות השונות הן התפתחות
מהאופי השונה,
נכון שבשלב מסוים יכול היה להיות איש טוב ורך, בתנועה או בקבוצה קשה אבל ככלל אדם הולך למקום שליבו משיאו.
ר שמואל במובן זה השתייך לתפיסה הרכה הלא נוקשה, ומסתגרת,
עכשיו ודאי אתם רוצים "שמנת"
ביחס לנהירה אחר גדויילים,
אדם הוא ריבון על מעשיו, ונושא באחריות עליהן כלפי קונו
אין זה מן הראוי שיכפוף את ראשו מתוך הכנעה עיורת לזולת.
אין האדם יכול ללמוד מתוך ראית עולם צרה. הוא חייב שתהיה לו פרספקטיבה רחבה,שתעמת אותו עם דעותיו ומעשיו.
מתוך ראית העולם הזו, סבר שאמנם חובה על האדם להקדיש את עצמו לתורה, אבל לא מתוך חוסר יכולת להתמודד עם העולם החיצון,
וכך גם ראה את התפקיד הנשי, לא כמשני ונחות אלא כשוה והרמוני.
אבל אחרי הכל הוא היה חיצונית (חוץ מקנית עיתונים בגלוי, להוותם של תלמידיו) בשר מבשרו של עולם הישיבות.
שלכם בברכה
תוקן על ידי - קעלעמר - 10/06/2004 16:36:53
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2004 17:45 |
|
| |
כאחד שלא זכה להכיר את ר' שמואל, במה היה המסר שהעביר לתלמידיו שונה מהמסר של הרב שך?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2004 19:08 |
|
| |
אם כבר דברנו על הסתרת הדעות של אנשים חשובים,
ראוי להוסיף את רש"ז אויערבך. לא כפורץ, אלא כשונה מעט מהעדר, אולם הוא כרש"ר השכיל להסתיר את זה מעיני ההמון.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2004 19:10 |
|
| |
איך שכחנו את הסבא מנובהרדוק? הא? איך????
אידך גיסא
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2004 19:14 |
|
| |
אריק,
קלמר בהודעה שלפניך היטיב להגדיר את שני הסוגים של החניך הליטאי התורני! [עד כמה שאני יודע מר' גדליה ז"ל, ניתן היה למצוא בו שילוב וכפי שזה התבטא למעלה, של רשב"ם ובוסטון וזה גם באישיות.]
קל"מ,
לגבי הגרש"ז, נדמה שלא רק הוא השכיל להסתיר את ייחודיותו, אלא שהתמזל מזלו החברתי [לטב ולמוטב] להיות ממשוכתבי ההיסטוריה!
*******
לאחר פטירת הרב שמואל [אבידור] הכהן, קראתי עליו ונוכחתי שהיה גדול מאד מבחינת ישרותו מול הזרם [בדומה עקרונית לר"ג ז"ל] ןחבל שלא שכינו לאורו בציבורנו.
לא הקפצתי את האשכול עם הערה זו, כי לא נוח לי כ"כ באשכול זה העורך רשימות [אם כי אני מבין שפותח האשכול התכוין לסידור חיובי].
תוקן על ידי - עצכח - 03/08/2005 9:50:33
|
|
|
|
|
