|
|
| נשלח ב-2/1/2006 17:36 |
 |
| |
כן זה היה מועיל
אבל משהו הפריע לי סתם רשימת כל מיני שמות ולא ידוע אם לטוב או לרע או בשביל מה צריך, בשביל מה לדון באנשים סתם ככה?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2006 18:22 |
|
| |
אם מישהו הזכיר את הקוצקער בתחילה
אזי יש להזכיר את בעל היארצייט - בשבת ויגש - תלמידו הגדול ביותר של הרמ"מ מקוצק הלא הוא רבינו ה'מי השילוח', שכפי שלימד אותו רבו שמר בקנאות על מקוריות חסרת העתקה ו...
פרש מרבו
בגלל מידת האמת שלימדו!
וע' בוואר המדהים שלו, פשט חסידי בתורה, על הגאולה בפרשת ויגש.
גיט שאבעס
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2006 23:50 |
|
| |
אם כבר הזכירו רבנים בני ימינו, ראוי להזכיר את הרב יצחק עבאדי מלייקווד, שנשלח בזמנו ע"י החזון איש ללמוד בלייקווד אצל ר' אהרן קוטלר, ונעשה פוסק המרכזי בישיבה עד שסולק מהישיבה לפני כעשור על פסיקותיו שלא עלו בקנה אחד אם הפסיקה הישיבתית המקובלת,
ולדעתי הוא הפוסק החרדי היחיד שכה הרחיק לכת במקוריות פסיקותיו ועצמעיותו. (כגון התנגדותו למערכת ההשגחה בכשרות - אין צורך בהשגחה ומספיק לעיין ברשימת תרכובות המוצר, מותר ומצווה להתקלח בשבת, וכתיבת ספר תורה ע"י מסך משי. בנו מנהל אתר שו"ת www.kashrut.org.)
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2006 00:13 |
|
| |
novardoker:
פסיקותיו של ר' יצחק עבאדי בענין כשרות גרמו לטעויות חמורות ביותר. למשל פסק שמותר לספרדים לאכול בוטנים בפסח כי ברשימת המרכיבים של המוצר כתוב רק בוטנים ומלח. למעשה מדביקים את המלח אל הבוטן על ידי דבק העשוי מתערובת של קמח ומים.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2006 00:20 |
|
| |
ביקרתי לאחרונה במפעל בוטנים, ולא מצאתי שם שום פירור של קמח.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2006 01:43 |
|
| |
צמחיוסיפון:
אתה רוצה לקלקל לי לשון הרע מתוק מדבש?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2006 13:32 |
|
| |
chouteng,
זה שהשיטה של לבדוק בתרכובות המזון יכול להוביל לידי טעיויות במיעוט מן המקרים היא דבר המובן מאליו, וודאי שהרב עבאדי מודע לדבר זה, השאלה היא באיזה מידה אנו מחוייבים לבדוק.
הרי יש דיני רוב ודיני סתם בהלכות כשרות, לא מזמן גילה הרב משה הלברשטם שברור שיש בשחיטה של העדה החרדית עשרה אחוז של טריפות מהטרפות שלא נהוג לבדוק, תדמיין לעצמך כותרת בעיתונות החרדית "כל חבילת בשר עשירי עם הכשר העדה - טרף", אבל אלו הם דיני התורה. אלא שלאחרונה נבטלו כל הלכות יורה דעה, ואין רק הלכה אחד - אסור לאכול בלי הכשר העדה החרדית (או כל הכשר מהדרין אחר).
חוץ מזה, לא באתי להמליץ בכלל על צדקתו של הרב עבאדי בפסיקותיו, רציתי רק לציין את שמו בפנתאון של גדולי ישראל שאינם הולכים בתלם, בזה שדרכו בפסיקה וודאי שאינו הליכה בתלם.
מעניין גם כן לציין שלמרות תעוזתו ועצמעיותו בפסיקה, הרי בתחום ההשקפה הוא שמרני להחריד, ואף קנאי, דבר שהוא לעצמו תופעה מעניינת.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2006 14:28 |
|
| |
איני מכיר את הרב עבאדי ואיני רוצה לדבר עליו אישית, אבל כל בן אדם צריך עוגן של יציבות שממנו הוא יכול להפליג.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2006 14:59 |
|
| |
איך פספסתם את הרמח"ל?
הרמח"ל הציע מהפך בהרבה תחומי החיים. הרמח"ל ראה את עצמו משיח בן יוסף, היה כותב מחזות, אביהשירה העברית.
נערץ ע"י החרדים, משכילים, פילוסופים ומקובלים.
שמעתי, שהגר"א אמר עליו, שאחלו הרמח"ל היה חי, הוא היה הולך רגלית איליו. מנגד, ליבוביץ מיקם את ספרו מסילת ישרים, בין חמשת ספרי האמונה.
היחידי שבקר אותו בדורנו, היה ר' גדליה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2006 15:30 |
|
| |
ר' גדליה אמר שהוא למד מסילת ישרים 3 פעמים ועדיין לא הבין אותו, עד שהחליט לקרוא כל מילה ומילה ולתרגמה לאידיש ואז הרגיש שהוא מבין את הספר.
ועל הביקורת שר' גדליה השמיע, צריך להבין את זה בפרופורציה הנכונה. ר' גדליה היה חד וביקורתי ביותר, וזה לא היה מוריד מההערכה שהיה לו לאדם שהוא ביקר (ההערכה הנכונה שהגיע לאדם לפי השערת ר' גדליה).
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2006 18:04 |
|
| |
אשמח לשמוע עוד פרטים על הרב יצחק עבאדי ואיך יוצרים איתו קשר.
צ'וטנג
לא הבנתי את סיפורך על ר' גדליה ומסילת ישרים.
אנסה להסביר מדוע לא הבנתי.
כאשר אני קורא דבר מה, או שהמילים מובנות לי, או שאני מסביר אותן לעצמי מניה וביה.
למעשה, אני סבור שכל קריאה היא תירגום מסויים. וחקרו זאת הרבה בפסיכולוגיה של הקריאה ועוד.
לפי זה, לא ברור לי מה הרויח ר' גדליה בתירגום מאידיש. לפי מה שהכרתיו, היה מנסה להבין כל
דבר. דרישותיו מ"הבנה" היו גבוהות ומחמירות. לפיכך, האם היה איזה שלב שבו קרא ולא הבין ובחר
באיזו פעולה חדשה של הבנה?
הדברים צריכים אצלי תלמוד לפי שלא הבנתי יפה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2006 21:21 |
|
| |
מיימוני:
בדרך כלל כשקוראים טקסט בלשון הקדש לא מתרגמים אותו. השפה שבו מנסים להבין את הטקסט הוא בדרך כלל השפה שבו נכתב הטקסט. אם אני קורא משהו בעברית אני חושב עליו בעברית אם אני קורא משהו באנגלית אני חושב עליו באנגלית. (ר' גדליה פעם אמר לי ששפת אם זה השפה שחושבים בו כשישנים.) בפעם הרביעי שלמד ר' גדליה מסילת ישרים הוא פשוט תרגם כל מילה לאידיש כמו ילד שמתרגם חומש בראשית בת"ת מאה שערים.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2006 23:31 |
|
| |
צ'וטנג
תודה.
אולי זה ההבדל. כשאני לומד, אני מתרגם לעצמי, באריכות הנצרכת, כל מילה בגמרא, כל הנחת יסוד
מפורשת ומובלעת. ממילא, אני משתמש בדרך כלל בשפת האם שלי, ולא בארמית של הגמרא, אם
כי רובנו ככולנו משתמשים באיזה שפת לינגו מעורבת.
לפיכך, הייתי משער שאם ר' גדליה החשיב את מסילת ישרים, היה קורא אותו באותה קפידה, כפי
שראיתי שלמד את הגמרא.
אולי באמת התייחס אחרת לספר הזה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2006 00:16 |
|
| |
האם תוכלו להסביר מה יכול להיות לא מובן במס"י? והרי המחבר עצמו כותב בהקדמה שהוא לא מחדש דבר שאינו ידוע לכל אחד, אלא עניינו של הספר הוא בחזרה עליו, כלומר בהפנמה של תכניו הפשוטים והברורים.
|
|
|
|
|
