היהודים המועדפים של בוש

למה כאן "זה לא כמו באמריקה ? " .


היהודים המועדפים של בוש

מאת נתן גוטמן

ממשל בוש נוטה לארח ולהתארח אצל יהודים הקרובים לנשיא בעמדותיהם, כמו אנשי התנועה האורתודוקסית. בארגונים היהודיים הגדולים מחניקים עלבון









ואשינגטון

הזמנות לאירועים בבית הלבן הן מצרך יקר ערך בבירה האמריקאית, כך גם פגישות עם בכירי הממשל והופעות של הנשיא בפני כינוסים של ארגונים. מניותיו של מי שזוכה להשתתף באירוע עם הנשיא עולות בבורסה הפוליטית המקומית ומטבע הדברים, מניותיו של מי שנשאר בחוץ, יורדות.

לכן לא מפתיע לגלות שבעולם הפוליטיקה היהודית בוואשינגטון יש מי שבודק מי הוזמנו למסיבת חנוכה בבית הלבן, מי נבחר לשרת במשלחת נשיאותית ומי יכול להרים טלפון ולדבר עם בכיר בממשל. בשנות כהונתו של ג'ורג' בוש הרשימה הזאת השתנתה מן הקצה אל הקצה: עסקנים ותיקים וארגונים ממוסדים נשארו בחוץ, בעוד נציגים הקרובים בעמדותיהם לממשל, כמו גם פעילי שטח שהיו אלמונים בזירה הלאומית, זוכים ל"זמן נשיא" רב ולדלתות פתוחות בבית הלבן. הסידור החדש הזה מותיר לא מעט פעילים ממורמרים.

כך, למשל, אירוע הדלקת נרות בבית הלבן בחג החנוכה האחרון. אנשי הנשיא הזמינו כמה עשרות נציגים יהודים להשתתף באירוע, אבל אנשים שנכחו בו ציינו כי רבים מהם, אולי מחציתם, היו פנים לא מוכרות בעולם הארגוני היהודי. היו אלה רבנים מקומיים, פעילי שטח ויהודים רפובליקאים, שעד כה לא היו פעילים בנוף הפוליטי הוואשינגטוני.

חוששים להודות בשינוי

המקרה האחרון שגרם להרמת גבה אצל הפעילים היהודים בוואשינגטון היה בחירתה של המשלחת האמריקאית לוועידה נגד האנטישמיות שהתקיימה בברלין בסוף אפריל. לראשות המשלחת נבחר אד קוץ', ראש העיר ניו יורק לשעבר, דמוקרט שהצהיר כבר כי יתמוך בבחירות הקרובות בבוש. לצדו נבחרו חמישה נציגים של ארגונים יהודיים, שלושה מהם נחשבים מקורבים לנשיא או לעמדותיו: נשיאת "האיחוד האורתודוקסי", בטי אהרנברג, נשיא מוזיאון השואה פרד זיידמן, שהוא גם ידיד אישי של בוש ופעיל למען בחירתו מחדש וג'יי לפקוביץ', עורך דין ואיש המפלגה הרפובליקאית.

לעתים המאבק על כרטיס כניסה לאירוע עם הנשיא מגיע גם לאירועים שנראים מעבר לכל מחלוקת. כך היה עם פתיחת התערוכה על אנה פרנק במוזיאון השואה בוואשינגטון. הבית הלבן ערך לכבודה אירוע מפואר. המוזמנים הוסעו למוזיאון, צפו בתערוכה עם רעיית הנשיא לורה בוש ואז שבו לסעודה בבית הלבן בנוכחות הנשיא. היתה זו הפעם הראשונה שבה הוגשה בבית הלבן ארוחה על טהרת הכשרות. אבל גם כאן, היה מי שנעלב. בין 150 המוזמנים היו, שוב, רבים שלא נראו קודם: יהודים רפובליקאים, תורמים יהודים לבוש ורבנים אורתודוקסים. הממסד היהודי המאורגן נאלץ להסתפק בשתי הזמנות בלבד, שניתנו לחברי ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים.

"זה בכלל לא הבית הלבן אלא המוזיאון שבחר את המשתתפים, וכמעט כולם היו מעורבים בדרך זו או אחרת בתערוכה", משיב נשיא המוזיאון זיידמן, יהודי טקסני שמונה לתפקיד על ידי בוש. זיידמן מסביר כי "כל אחד מתלונן כי כל אחד חושב שהכל מגיע לו", ומוסיף כי הוא מקבל לא פחות תלונות מרפובליקאים, שסבורים כי דווקא הם מקופחים על ידי הבית הלבן.

איש מהפעילים היהודים בוואשינגטון אינו רוצה להודות כי הוא אינו נמצא עוד ברשימת המועדפים של הבית הלבן. בעיר פוליטית, הודאה כזו כמוה כהבעת חולשה. ובכל זאת, לא מעט גורמים יהודים הביעו את אי שביעות רצונם מסדר העדיפויות החדש של הבית הלבן בכל הנוגע לקהילה היהודית. "באירועים היותר רשמיים, הממשל הזה בחר להושיט יד לקבוצות אחרות", אומר בזהירות ג'ס הורדס, מנהל המשרד הוואשינגטוני של "הליגה נגד השמצה", תוך שהוא מבהיר כי ארגונו ממשיך ליהנות מגישה טובה לממשל. לואיס רוט, מארגון "אמריקאים למען שלום עכשיו", אחד הארגונים שנהנו מדלת פתוחה בימיו של ביל קלינטון, אומר כי ממשל בוש "נוטה לדבר יותר עם אותם חלקים של הקהילה, שהוא חושב שיסכימו עם עמדותיו. לכן לא מפתיע שראינו הזדמנויות צילום של הנשיא עם קבוצות אורתודוקסיות ועם ארגונים מהאגף הימני-המרכזי של הקשת הפוליטית". גם רוט ממהר להוסיף כי ארגונו עדיין נהנה מגישה לכל אגפי הממשל.

"ממשל זה נוטה להיות קצת יותר פוליטי", מוסיף הרב דייוויד ספרסטין, מנהל "המרכז לפעילות דתית" של הזרם הרפורמי ואחד היהודים המשפיעים בעולם הפוליטי האמריקאי. לדבריו, בעוד ממשלים קודמים עשו מאמץ להושיט יד לקבוצות יהודיות שלא היו ממחנה התומכים המוצהרים, הרי ממשל בוש מתאמץ פחות בעניין זה.

גורם יהודי שביקש שלא להזדהות בשמו סיפר על שיחה שקיים בראשית תקופת בוש עם איש הקשר של הנשיא אז לקהילה היהודית, אדם גולדמן, שבה נאמר לו כי "אם תמשיכו לבקר את הנשיא, לא תקבלו כלום מהממשל הזה". אותו גורם, כמו גם אחרים שהתראיינו לכתבה, ציין כי יחס הבית הלבן לארגונים היהודיים שאינם בהכרח מזוהים עמו השתפר כשגולדמן הוחלף בטבי טרוי (שבאחרונה הוחלף גם הוא). "זה תלוי במידה רבה ביחידים שקובעים את הטון. יש מי שמנסה להיות פוליטי יותר ויש כאלה שמבינים את המורכבות של הקהילה", אומר הורדס.

התעלמות מהרפורמים

השאלה אינה רק מי מתקבל לבית הלבן, אלא גם את מי שולח הממשל להופיע בפני היהודים. בשנות כהונתו הופיע הנשיא בוש בכינוסים של שני ארגונים יהודיים בלבד - אצל השדולה הפרו-ישראלית (אייפא"ק) בחודש שעבר ובכינוס "המועצה היהודית האמריקאית" בשנתו הראשונה בתפקיד. שני הארגונים האלה אינם נחשבים לכאלה שמהווים בעיה פוליטית מבחינת הנשיא. התנועה הרפורמית, הארגון היהודי הדתי הגדול ביותר בארה"ב, לא זכתה לקבל אף נציג בכיר של הממשל בכינוס הדו-שנתי שלה, שנערך לפני כחצי שנה. אין זה מקרה שמדובר בתנועה החולקת על עמדות הנשיא ברוב נושאי מדיניות הפנים.

מי שללא ספק נהנים מהרוח החדשה המנשבת בבית הלבן הם נציגי "האיחוד האורתודוקסי", שהפכו אורחים קבועים באירועי הנשיא. נתן דיאמנט, מנהל "המכון ליחסים ציבוריים של האיחוד האורתודוקסי", מאשר שהקרבה האידיאולוגית בין ארגונו לבוש בהחלט מקילה את החיים. "הצלחנו להשיג דברים מסוימים די בקלות כי יש ממשל וקונגרס ששותפים לעמדותינו", הוא אומר. כך, למשל, קרה אחרי רעידת האדמה באזור סיאטל בשנת 2000. בין הבתים שנפגעו היה בית כנסת אורתודוקסי, אלא שהחוק מונע ממוסד דתי לקבל סיוע פדרלי מהסוכנות לסיוע חירום (FEMA). "הבאנו את זה לתשומת לבו של הבית הלבן אחרי כניסת בוש לתפקיד ולא היינו צריכים הרבה שכנוע כדי להסביר שזה מנוגד לעמדות הנשיא", מספר דיאמנט. כעבור כמה חודשים חתם בוש על צו נשיאותי, שאיפשר לבית הכנסת לקבל סיוע של כמיליון דולר לשיקומו.

לפי "מפקד הקהילות היהודיות" האחרון, 22% מהיהודים האמריקאים חברים בבתי כנסת אורתודוקסיים. זה הרבה פחות מהרפורמים (38%) והקונסרווטיווים (33%), אבל בכל זאת לאורתודוקסים יש באחרונה עדנה בוואשינגטון. סיבה אחת היא שהם שחקן חדש יחסית בזירה הפוליטית, אבל חשובה יותר העובדה שהם מציגים עמדות הקרובות ברוב הנושאים לאלו של בוש. כמוהו, הם נגד הפלות, נגד נישואי הומוסקסואלים, בעד מתן כספים פדרליים למוסדות דת העוסקים ברווחה, בעד מתן שוברים שיאפשרו לתלמידי החינוך הציבורי ללמוד בבתי ספר פרטיים, בעיקר דתיים, על חשבון הממשלה ואפילו בעד התוכנית לקידוחי נפט בשמורה הארקטית באלסקה. עמדות אלה הן חריגות בקהילה היהודית, שברובה עדיין נצמדת לגישות ליברליות.

בוש גם מעדיף, במוצהר, לקיים מגע עם נציגי השטח בכל ארגון ולא עם הבכירים העומדים בראשו. כך הוא עושה עם הקהילה ההיספאנית, כך עם האפריקאים-האמריקאים וכך עם הארגונים היהודיים. פעיל מרכזי מספר כי באחד האירועים התבקש מפורשות על ידי הבית הלבן להגיש רשימה של משתתפים, שלא תכלול רק את הביורוקרטיה הוואשינגטונית של הארגון אלא גם את נציגי השטח האמיתיים. כשנציגים אלה תופסים את מקומם של בכירי המנגנון לצד הנשיא, ברור מדוע יש לא מעט פעילים יהודים מתוסכלים בבירה האמריקאית.

פרד זיידמן, ידידו של הנשיא, סבור שאין מקום לתלונות. "זה הנשיא הכי לא מפלגתי כלפי היהודים שהיה אי פעם", הוא אומר בתוקף, "בעבר, הבית הלבן היה פתוח רק לתורמים הגדולים של הדמוקרטים; עכשיו הנשיא פותח אותו בפני קשת רחבה של יהודים".


http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=437052&contrassID=2&subContrassID=2&sbSubContrassID=0