הסבר סוגיא ע"פ דרכו של רג"נ ז"ל

דינו
לא צפיתי לתרוץ אחר.

דינו
לגבי דבריך הראשונים, יש גינה של מלפפונים ויש גינה של כורכום.

אגב, מה שכתבת שהגמרא יצאה מהנחה שגינה חמורה משום שנמצאת כל השנה בזרעוניה, אינו מפורש בגמרא אלא סברא אחת מתוך כמה שמביא הרמב"ן, וסברא אחרת הוא מציע בדומה לדבריך: מפני שיש בה אילנות שנפשו של אדם מחמדתן (בגינה).
ולעיקר הדיוק שלך נגד פירוש הגמרא, ברמב"ן משמע שיש להבין אחרת, כי בעיניו דברי רבא הם "כפשטה", וכנראה הבינו כי "גינה מקום שנהגו לגדור" אין הכוונה להתחכם ולומר שסתם גינה אין גודרין, אלא להיפך, בכל נושא יש חילוקי מקומות, אבל תופסים את המנהג הראוי יותר, ולכן החליקו את גינה יחד עם המנהג שנהגו לגדור, ואת בקעה עם המנהג שנהגו שלא לגדור, המסר העיקרי הוא שהכל כפי המנהג, ועל הדרך הביאו את המנהגים הראויים.

בבא בתרא כג ע"ב

<ניפול הנמצא בתוך חמשים אמה הרי הוא של בעל השובך חוץ מחמשים אמה הרי הוא של מוצאו נמצא בין שני שובכות קרוב לזה שלו קרוב לזה שלו מחצה על מחצה שניהם יחלוקו: >
הגמרא מקימה את הרישא במדדה דווקא, שכל המדדה אינו מדדה יותר מחמשים אמה.

הגמרא מקימה את נמצא בין שני שובכות בתנאים הבאים:
1. ששני השובכים שווים במספר היונים שבאים, אחרת, רוב וקרוב אזלינן בתר רוב.
2. בשביל של כרמים. מבלי להכנס לפרוש המדויק של המושג, הרי שמדובר במקום מבודד יחסית, כי אחרת אזלינן בתר רובא דעלמא.

מדוע המשנה דברה בסתם והביאה אותנו לחשוב שרוב וקרוב קרוב עדיף? מדוע המשנה לא צייה בפירוש שמדובר במדדה ובשביל נידח?

ולהשלמה הנושא, פסקו של הרמב"ם:
<

טו,כ  [יח] גוזל הנמצא קרוב לשובך--בתוך חמישים אמה, הרי הוא של בעל השובך; חוץ לחמישים אמה, הרי הוא של מוצאו, שאין הגוזל מדדה יתר על חמישים אמה.  נמצא בין שני שובכות, הרי הוא של קרוב; מחצה למחצה, יחלוקו.

נדמה לי שהמשנה לפי גזירת הכתוב הלכה,
בדין חלל הנמצא באדמה- מודדים זקני העיר -לעיר הקרובה יותר- ולא לעיר שתושביה מרובים יותר,

_________________

מודה ועוזב

ירוחם
ע"ש בסוגיא שגם בעגלה ערופה רוב וקרוב רוב עדיף.

המשנה נוסחה בראשיתה כקזואיסטית ומקומית ורק בהמשך נעשתה לכללים, המשנה לא באה אלא להשמיע דין "קרוב", וכמובן לא דיברה כשמספר היונים שוה בדיוק, אבל בלי שיש איזה שובך גדול הרבה יותר, נראה לי שאף אחד לא יתווכח שאם יש לי שובך ובו יונה אחת, ולך שובך ובו מאה יונים, שסביר שהגוזל הוא שלך.
וכן לגבי שביל של כרמים הדבר תלוי במציאות, ברור שגוזל ברשות הרבים יכול להיות של אלף סוחרים ואנשים וזה שהבית שלך במרחק 30 מטר ויש בו שובך לא מחייב שהוא שלך, אלא שהמשנה לא דיברה בכלל על מציאות עירונית כזו אלא על דרך העולם שכפרי מגדל לו שובך בחוה שלו או בין הכרמים.
אני לא יודע אם לפי הגמרא שובך של 1001 יונים יזכה מול שובך של 1000 יונים, אולי לנצח את הקרוב צריכים רובא דמינכר. אבל לא ברור שזה נתון כל כך חשוב שהיה צורך להדגישו.

בעל בעמיו:
דינו
לא ציפיתי לתירוץ אחר

הנה, חסכתי לך