הסבר סוגיא ע"פ דרכו של רג"נ ז"ל

אם אינני טועה בש"ש יש חילוק בין רובא דאיתא קמן, שם אכן אין הסתברות ורוב זה הוא חידוש דין של התורה, דאזלינן בתר רובא, לבין רובא דליתא קמן שהוא מבוסס על סברא, דהיינו על הסתברות.

ראה בשיעורי ר' שמואל ב"ב ח"ב ס"ט ד"ה בהא.

אבי ל. חילוק זה מקורו ברעק"א כתובות יב. אבל מכיון ששניהם עובדים בשטח גם א"ק וגם ל"ק, יל"ע מה נפ"מ כאן בסברות מופשטות.

דינוזאורוס
החילוק בש"ש הוא בש"ב פט"ו, עיי"ש. [הש"ש קשיש טפי מרעק"א, ובזכרוני שרעק"א מצטט מהקצוה"ח. לעומת זאת לא ידוע לי שהש"ש יצטט מהרעק"א].
מה שכתבת על נפק"מ - הנה במקור שציינת ברעק"א יש נפק"מ שע"א גובר על רובא דל"ק אך לא על רוב דא"ק.

על פניו רוהא דאיתא קמן הוא מטעם ביטול והראיה שחתיכה בג' חתיכות מותר מדאורייתא לאדם אחד לאכול את כולן.

לגבי ה"סברה" ברובא דליתא קמן ראה

http://woland.ph.biu.ac.il/php/general/proj.php?proj_id=66&l_id=proj_bar&lang=heb&todo=show_proj

ב"פרדוכס השבוע - שבוע שני" בשורה התחתונה של הדיון.

[בעל הש"ש נולד ב1745 ורעק"א נולד בשנת 1761, כך שבעל הש"ש היה קשיש מרעק"א ב16 שנים. את הספר שב שמעתתא כ' ראי"ל בצעירותו ממש, אך פרסמו רק בסוף ימיו].

[ימחל לי מר שאשיב על דבריו למרות שאיני מונח כלל בסוגיא]
ע"א אינו נאמן לכל דבר, אלא לדברים עליהם האמינתו התורה. כך שאם ע"א אומר שפלוני עשה כך וכך אכן לא נאמין לו להוציא ממון או להלקות וכדו' למרות שהוא לא מתנגש עם ראיה אחרת, אבל סוף סוף הוא בא לחדש דבר. כלומר השאלה היא ממה (ולא ממי, כוונתי מאיזו מציאות) הוא בא להוציא, איזו מציאות הוא בא לחדש, וכאן בענייני רוב, הוא נאמן להוציא מרובא דל"ק בדיוק בגלל הסיבה שכתבת, אך לא מרובא דא"ק בגלל שלהוציא מדין תורה חזק יותר אין לו כח.

נדב,
אתה מערב כאן דיון הלכתי עם דיון של שכל ישר.
בשכל הישר דומני שאתה לא צודק. על השאלה מאיזה קן היונה פרשה, סביר יותר לענות שמהקן הגדול כמו שכ' דינוזאור. שני ניסוחים אפשריים לנימוק: 1. של דינוזאור - שהספק הוא על כל יונה. 2. האם היונה הזו שייכת כמו שאר רוב היונים לקן הגדול הולכים אחר רובא שכמו שרוב היונים שייכות לשם גם היא שייכת לשם (מרצונה לחיות בקן ההוא כמו שרוב היונים כנראה רצו. או מחמת שהבעלים הוא בעלים גם עליה). הדבר דומה לגמרי לרוב חנויות עם חתיכת בשר שפרשה.
אם אתה חי בעולם שבו יש שתי ערים: באחת גר אדם אחד ובשנייה גרים אלף. כעת אתה רואה אדם מתקרב אליך, האם לא תניח שהוא גר בעיר עם אלף התושבים?

השאלה האם מדובר ברוב של פרישה או לא, זו שאלה של גדר הלכתי (ראה שע"י שער ה שהאריך בזה, בעיקר בדברי המרדכי חולין התמוהים על פרישת הקול בבי"ד).

עד אחד נאמן לכל דבר לענין איסור, אין לו הכח להוציא מאחר ממון או לענשו, אבל לכל ענין שיש לנו שאלה מה היה אנו סומכים עליו. וכל עדות של עד אחד או לכל הפחות רוב המקרים של עדות עד, הם נגד הרוב, אם התערבבו לך מליון חתיכות של חזיר בחתיכה אחת של פרה, והעד אומר: אני ראיתי שזו החתיכה שהיא פרה, הוא אינו מתנגד לרוב, אלא אומר לך שראה שזו הפרה, הרי ברור שיש כאן גם פרה, האם הרוב אומר שהכל כאן רק חזיר ואין פרה? ולכן העד לא מתנגש כלל עם הרוב. (אני מתכוין במקרה שאין ביטול כגון חתיכה הראויה להתכבד וכדו'). וכן כל עדות של ע"א הרי מוציאה מרוב מסויים (אם הרוב היה כשר לא היינו צריכים את העד ועדותו).

כעת ראיתי את תגובת מיכי, אבל דברי הקודמים הולכים על דברי אבי ל. דלעיל