ציטוטים מהספר האיש על
החומה חלק ב
לספר ישנה הסכמה
מהגרי"ש אליישיב שליט"א
על
מצב הביטחון בעת ההיא:
"אין מבטח על כל דרכיה, גם במסיבי העיר מגור ופחד, מסביבה שודדים ומרצחים. וכי יחפוץ
איש ישמעאלי לעדות גאוה וגאון, לא יחשוך בעד תאות לבו גם מרכוב על היהודי האומלל.
כל רוקו וקיאו לא ימצאם די לו, בהתעברו על יהודי ההולך מנגדו לרוק בפניו".
"מסופר, כי אל רבי זונדל סלנטר, רבה הראשון של ירושלים וחותנו של רבי שמואל סלנט, נטפל
פעם ערבי בעל גוף, ואילצו לשאתו על כתפיו עד לביתו. רבי זונדל עשה כחפצו, מבלי
שמישהו ההין להגן עליו מזעמו של הפרא הישמעאלי".
מה
הוא מצא כאן בהגיעו לירושלים?
"כפי שהוא מעיד
בעצמו, לן ארבעה לילות עם אשתו תחת כיפת השמים בתוך חצר סגורה, ורק ביום שישי אחה"צ
קיבל דירה בלתי מטויחת שאליה הוא נכנס לגור.
דעת
מרן זיע"א על יישוב ארה"ק
"...הלכנו לרבי יוסף חיים להפרד. שהינו אצלו זמן רב, והוא דיבר בלהט ובהתלהבות על
הצורך ביישוב ארץ ישראל ע"י החרדים. כשדיבר דברים אלו, הוא נתלהט כולו
באש קודש ועיניו נוצצו כזיקים עד שנפלה עלינו אימה וחרדה מדבריו החוצבים...".
שקולה
ישיבת אר"י נגד כל המצוות...
"...אחרי מוסף סרנו לביתו של רבי חיים זוננפלד... רבי - פניתי אליו - אצלנו בהונגריה אומרים
שכב' הרב אויבו ומתנגדו של הישוב החדש בארץ ישראל. דברים אלה הוציאו את רבי חיים
משלוותו והוא הפסיק את דיבורי, ואמר לי בהתרגשות ניכרת: חס וחלילה - האם
נעלמו ממני דברי הספרי "שקולה ישיבת ארץ ישראל נגד כל המצוות"; או
מה שאמרו חז"ל "חביבה לי כת קטנה בא"י מסנהדרין
שבחו"ל".
כמה וכמה פעמים בקשתי
וצויתי להגיד ליהודים החרדים בחו"ל, שכל מי שסיפק בידו לעלות לארץ ישראל
ואינו עולה, עתיד ליתן את הדין...
אני נלחם רק נגד הרוח
האנטי דתית של ההתיישבות החדשה, כי הארץ הקדושה צריכה להבנות
בקדושה... אמרתי לד"ר ווייצמן: אם "מפני חטאנו גלינו מארצנו",
איך הוא מתאר לעצמו שיבה לארץ וגאולתה מחדש בלי תורה ובלי אמונה...
- יש אומרים,
העירותי כאילו כדי לקנטרו, ודוקא בשם הרב, שיהודי דתי אסור לו לעלות לארץ
ישראל. הזדקף רבי חיים וקולו
נעשה יותר צלול ותקיף, והכריז: "חס וחלילה, דוקא היהודים הדתיים מחוייבים
לעלות ולבנות את הארץ על טהרת הקודש, כי הארץ מחכה להם שיגאלוה משוממותה". ועל
האחרים, המשיך רבי חיים, כתוב "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב" - מקודם
תהיה הגאולה ואחר כך יחזרו החוטאים בתשובה, ואני מאמין שכל חלוץ המשתתף בבנין
הארץ, תעמוד לו זכות ארץ ישראל שיזכה לחזור בתשובה. הלא גם אלה שעלו מבבל בימי
עזרא ונחמיה לא היו צדיקים גמורים, כמסופר בספרי הקודש שחללו
את השבתות והמועדים, ובכל זאת נבנה בית המקדש על
ידם וחזרו בתשובה...".
הגידו
ליהודים: "חיסלו עסקיכם ועלו לארץ"!
"כשבאו לקבל ברכת פרידה, לפני שובם לארצם, שאלוהו חברי המשלחת, מה עליהם למסור בשמו
לקהלת קלויזנבורג הגדולה. קם מורנו מכסאו, וכדרכו בשעה של התרגשות, השעין כפות
ידיו על שולחנו ואמר: "הגידו לכל היהודים בקלויזנבורג ובגלילותיה... כי
עתה הוא הזמן לחסל את העסקים ולעלות מיד לארץ ישראל, ואין לחכות יותר".
קורא
לכל החרדים לעלות לארץ ישראל
"כשביקר אצלו המנהיג האגודאי ד"ר יצחק ברויאר ושיחתם נסבה על ענין ישוב
א"י, אמר לו מורנו שלאור התנכרותם של חלק מאחינו לישוב א"י, נתחוור לו הפירוש
על התפלה שאנו אומרים: "ומפני חטאנו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו",
שקשה לכאורה מהו כפל הלשון? אלא הכונה כנראה, שבתחילה גלינו מארצנו בעל כרחנו
ע"י הנכרים הצוררים, ואח"כ נתרחקנו בעצמנו מעל אדמתנו - כלומר
ההתרחקות מאדמתנו באה מעצמנו אחרי שגלינו מארצנו".
באחד
המכתבים הוא כותב בין השאר:
"לראות את המושבות החדשות - שטחים שהשממה והריקנות שלטו בהם במשך דורות רבים, לבשו
חיים ופריחה, ובכל מקום גנות ופרדסים מוריקים ומלבלבים מלוא העין - האם יתכן לא
לראות את יד ההשגחה העליונה בכל זה. עלינו לעסוק בישוב הארץ תוך בטחון
בהשי"ת שנתן לנו את תורתו הקדושה, ובודאי שאם נשמור לה אמונים, נזכה לשבת כאן
לבטח ונהיה תמיד לחן ולחסד ולרחמים, כי מלאכיו יצוה וכו'".
זכות
יישוב ארה"ק תשפיע על החילונים
"וכל אימת שהיה מדבר על המושבות החדשות שנתכוננו ביהודה והגליל, היה מתמלא גיל
ושמחה, כי לא היתה אצלו שמחה כשמחת בנין הארץ והפרחת שממותיה. ואם כי כואב
ומיצר היה על שחלק מהמושבות אינו נבנה ע"י שומרי תורה, לא פסק מלהאמין
שאעפ"כ יש לשמוח ולברך על כל ישוב יהודי שמוקם ונבנה. וכשהיו קובלים לפניו על
אלה מבוני הארץ שבעטו בתורת משה ובמצוותיה, ונדבקו רק במצות ישוב הארץ, ואפילו
מוסרים נפשם עליה - היה מנחמם ואומר: אני מקוה שתעמוד להם זכות ישוב הארץ שהם
מקיימים במסירות נפשם, שיחזרו בתשובה, ועוד ישובו אל חיק התורה
והאמונה".
סלו
סלו המסילה - מצוה שבגופו
"בשנת תרפ"ה נרכש כל השטח של גבעות "נוה שאנן" (היא גבעת רם), ע"י קבוצה
של יהודים חרדים מותיקי ירושלים. כששמע מפי אחד מנכדיו שהיה בין החברים, שעומדים
לקיים טקס הנחת אבן הפינה, הביע את רצונו
להשתתף בחגיגה זו. עד קצה שכונת שערי חסד נסעו בכרכרה, ומשם התחילו לטפס
במעלה הגבעה. מרוב התרגשות ושמחה כאילו ניתרו רגלי הישיש על האדמה, בקפצם בקלות על
הסלעים שכיסו את כל הגבעה. כשהגיעו למעלה ההר שעליו עמדה לקום שכונת "נוה שאנן, שאל מורנו
את ראשי החברה על תוואי הגישה לשכונה, ומשהצביעו
על כוון התוואי, הכריז מיד שכל אחד יסקל 53 אבנים כמנין "אבן",
לקיים מה שנאמר: "סלו סלו המסילה סקלו מאבן", וגם הוא בעצמו שהיה אז
בגיל ע"ה, התכופף והתחיל לסקל אבנים. מיד הקיפה רוח ההתלהבות את קהל
החוגגים, ולא עברה שעה מרובה עד שסוקל והוכן שביל גישה אל המקום שעליו עמדה לקום
השכונה".
בעל
מלאכה בא"י, עדיף על רב בחו"ל...
נכדו של מרן הגרי"ח שאלו האם לצאת לחו"ל לקבל שם משרת רבנות שהציעו לו,
וכך יוכל גם ללמוד ללא טירדת הפרנסה. "תקע מורנו עינים של חבה בנכדו ואמר לו:
- בני, איך האלט אז זיין אין ארץ ישראל א בעל מלאכה, איז העכער וויא אין
חו"ל אפילו א רב זיין". (לדעתי, עדיף להיות בעל מלאכה בארץ
ישראל, מאשר להיות רב בחו"ל). וההצעה ירדה מעל הפרק".
בפרעות,
מסכן נפשו להפגין נוכחות יהודית
"בפרוע פרעות בישראל בשנת תר"פ, והיציאה מפתח הבית היתה כרוכה בסכנת נפשות בפועל
ממש, ורבינו זיע"א קבל עליו מאתמול ליום זה מצוות "מוהל" בברית
מילה, לא הועילו כל תחנוני בני הבית והוא הלך עטוף בטלית ותפילין לברית המילה
לבדו, מביתו דרך שער שכם, המקום המסוכן ביותר, עד למקום הברית. "שאלתי את רבינו: "אמנם שלוחי
מצוה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן, אבל היכא דשכיח היזקא שאני"? והוא
השיב לי: "אי, הם לא יעשו לי רעה", ועל שאלתי השניה: מדוע בחר דרך
"שער שכם" המסוכן, ולא דרך "שער יפו" המסוכן פחות? השיב: -
מה? וכי נפקיר את רובע שער שכם? הלא אם אנו נפחד ללכת ברחוב זה, יחשבו הם שבאמת
הצליחו לגרש אותנו מהרובע, לא, זה לא! - אסור לנו לוותר מפני הפחד על שום רובע
ושום פנה בירושלים".
מעודד
להישאר בעיר העתיקה בפרעות תרפ"ט
"ושח רבי הלל שלזינגר, כי בעת למדו בבחרותו בישיבת "תורת חיים", שהיתה
ברחוב הגיא שער שכם, פרצו מאורעות תרפ"ט, ורבים מהיהודים עזבו את העיר העתיקה
ועברו לעיר החדשה. אמו ע"ה, שחרדה לשלום בנה יחידה, פנתה אל מורנו והביעה את
משאלתה שבנה יעבור לאחת הישיבות בעיר אשר מחוץ לחומות. ניחמה מורנו והבטיחה, כי לא
יאונה לבנה כל רע, אם ישאר בישיבה זו. וראויה מצוה זו, של שמירת הישוב בעיר
הקודש שבין החומות, שתגן על אלה שמוסרים נפשם עליה.
השבח
הגדול ביותר שנשתבח בו
"בסיום פרק זה יאים ונאים דברי עצמו שכתב: "אין בי לא תורה ולא חכמה ולא
ידעתי בי שום מעלה, כי אם שזכיתי ברחמי שמים לישב בעיה"ק
ת"ו...".
ובצוואתו ביקש שלא
יגידו עליו שום שבחים, אלא "חבל על א אלטען ארץ ישראל איד" (חבל על
יהודי זקן מארץ ישראל"). כי היה זה לדידיה המעולה שבשבחים - הפך ביה והפך
ביה דכולה ביה!...".
_________________
מדינה פלסטינית תתפוצץ לנו בפנים !!
