האדם עולם קטן , העולם אדם גדול .

אישציפ

אין לי כח לתרגם עכשיו . הסיכום בקצרה הוא שהרעיון מקורו אצל האלכימאים והפילוסופים ההרמטיים . האזכור הכתוב הראשון של הרעיון הוא מהמאה ה3 . במשך ימי הביניים עד למאה ה17 השתמשו ברעיון הזה בצורות שונות וכו' וכו' .

לענ"ד יש להבחין בין מובנים שונים של הרעיון הזה .

1) כעיקרון מדעי , וזה מה שראינו גם אצל החוה"ל , שעל ידי הבנת אופן תפקודו של האדם , חיבור חלקיו , הרכבת אבריו וכו' נוכל גם להבין על ידי אנאלוגיה את היקום בכללו . יתכן שזה קשור לתפיסה האריסטוטלית שאין הטבע בורא דבר לבטלה . אבל העולם נתפס כאן לא רק כאורגניזם אלא כאדם ולכאורה זה בא לומר שיש גם שכל המובנה לתוך הטבע .

2) כעיקרון מאגי , שעל ידי ההקבלה בין חלקי האדם לחלקי העולם ניתן לשלוט על כוחות הטבע או להיפך להמשיך רפואות לאיברי האדם על ידי חלקי הקוסמוס המקבילים להם .

3)רעיון אדם קדמון של האריז"ל שיש לבדוק את הקשר שלו לנושא .

4)הפירוש הקבלי/חסידי על הפסוק מבשרי אחזה אלוק שהאדם משיג ופועל בעולם הספירות על ידי המדות המקבילות שמתקיימות בו .

מציץ,

סיכמת יפה.

אך מה הי' ההשקפה החזלית בענין, לשם מה השתשמשו הם עם הרעיון?

למיטה ידיעתי מבשרי אחזה רק מבטה שהאדם משקף אל נכון את העולמות העליונים בהיותו חלק משלשלת ההשתלשלות. אך עיקרון ההפשעת האדם על עולמות עליונים הוא רעיון אחר.