תופעת המשיחיזם בחב''ד

אשר,

נכון שלא קראת את האשכול? לפחות קרא את הרמב"ם שוב.

ר' מדפיס

בא נקרא את הרמב"ם שוב ביחד

הל' מלכים פי"א הל' ד'

ואם יעמוד מלך מבית דויד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה'--הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל--הרי זה משיח בוודאי.

ואם לא הצליח עד כה, או נהרג--בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דויד השלמים הכשרים שמתו. ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים, שנאמר "ומן המשכילים ייכשלו, לצרוף בהן ולברר וללבן--עד עת קץ: כי עוד, למועד" (ראה דניאל יא,לה).

(ממאגר ספרות הקודש)

אני חושב שברור שהרמב"ם מדבר על מלך בעל סמכות שלטונית,

אני מצרף גם את הסעיף שלפניו

אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח, צריך לעשות אותות ומופתים, ומחדש דברים בעולם, או מחייה מתים, וכיוצא בדברים אלו שהטיפשים אומרים; אין הדבר כן--שהרי רבי עקיבה חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזבא המלך, והוא היה אומר עליו, שהוא המלך המשיח. ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעוונות; כיון שנהרג, נודע שאינו משיח, ולא שאלו ממנו חכמים, לא אות ולא מופת.
(הציטוט מהמאגר הנ"ל)

אשמח אם תסביר לי היכן טעיתי.

לידידי

ברצוני להעלות עוד מספר שאלות שלא קיבלתי עליהם תשובה.

מהיכן המסורת שהמשיח צריך להיות אדמו"ר חבד"י, חי או חי?

מה קרה פתאום, שהאמונה ב*ביאת המשיח*, הפכה לאמונה ב*משיח*.

מפיצי בשורת ה"גואל", להבדיל מ*בשורת הגאולה*, מרבים לצטט מכתבי האברבנאל ב"ישועות משיחו",, אך מתעלמים מדבריו בפירושו לישעיה, שבהם הוא טוען שלא ייתכן שאותו האיש היה המשיח מאחר ומשיח צריך להיות *חי* ושיהיו לו בנים, לא חי בעולם הבא ולא "בנים אלו התלמידים".

""רבי שניאור זלמן מלאדי אף היה מסביר ערכה של אמונה שמורי החסידות השרישו בקרב שומעי לקחם ובתשובה לשאלה "האם יהיה המשיח חסיד או מתנגד" השיב "סבור אני שיהיה מתנגד, שכן אם יהיה חסיד, לא יאמינו בו המתנגדים, אבל החסידים יאמינו בו, יהא מי שיהיה".""

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/landoi_1.htm

נו באמת , נראה לך שאילו ה'אלטער פון בני ברק' היה מתמנה למשיח , חסידי חב"ד היו מאמינים בו ?

תוקן על ידי - מציץ_ונפגע - 17/06/2004 13:53:27

אהלן, בוא נבדוק אם הוא עומד בקריטריונים (של בעל התניא - ליקוטי תורה פ' צו די"ז ע"ב) :

..וזהו ג"כ ענין משיח שנאמר בו הנה ישכיל עבדי ירום ונשא כו' היינו מאברהם ויצחק כו' עד וגבה מאד אותיות אדם שיהיה למעלה מבחי' אדם הראשון ומבחי' מרבע"ה כמ"ש בספר הגלגולים פי"ט ושם פי' מאדם הראשון אחר שחטא וע' לקמן. ועיין בהרמ"ז ס"פ בא ור"פ ואתחנן בדף ר"ס ע"ב גבי משה הוי שירותא ובפ' כי תצא דרע"ו סע"ב בד"ה כימי צאתך והוא ילמד דעת לכל העם בהשגת פנימית התורה. כ"א לפי פשוטו שילמוד תורה הנגלות לנו ולבנינו. אינו מובן איך יוכל האחד לשאת ריבוא רבבות אנשים ועוד והלא אז בתח"ה יקומו מרבע"ה גם כל הגדולים שכבר יודעים את כל התורה כו'. אלא הענין כי אז יהיה הלימוד בפנימית התורה שארוכה מארץ מדה ויש בה עליות רבות לאין קץ ותכלית. ...

http://www.chabad-library.org/admur_hazoken/likutey_torah/tzav.htm

ר' מדפיס

לאחר שלא קיבלתי תשובה לשאלה הראשונה

אני רוצה להוסיף עוד שאלה,

הרבי מלובביץ קרא לחותנו הרבי הקודם "נשיא הדור" ההבנה בחב"ד היתה שמנהיג חב"ד הינו "נשיא" של כל הדור, השלב הבא היה לומר שא"כ מנהיג חב"ד הנוכחי הינו נשיאו של כל הדור הנוכחי.

השאלה שלי היא האם ניתן לומר שהרבי בעצמו הביא את החסידים להאמין שהוא הוא המלך המשיח?

אני יוצא מנקודת הנחה שהחסידים מקבלים את דברי הרבי כאמת ואינם מפקפקים בכלל בדבריו.
אם תסכים להנחה זו האם אתה יכון להסביר לי מדוע לפני שהרבי נפטר רוב רובו של הציבור בחב"ד האמין שהוא המשיח ושהוא לא יכול למות.

זה היה רק לפני עשר שנים וכולם עוד זוכרים היטב.

שאלה לחב"דניקים שבינינו:

האם העמדה הרשמית של דוברי חב"ד לפיה לא ימונה יורש לרבי ז"ל היא כדי שלא לגרום לשסע עם המשיחיים, משום שעדיין לא נרפאה הצלקת בעקבות הסתלקותו של הרבי ז"ל, או משום שאכן גם החסידים המכירים בכך שהרבי נפטר סבורים שאין צורך או יכולת להעמיד לו ממשיך?

אני רואה שהחבדיים בינינו הפסיקו את השתתפותם הפעילה באשכול זה. אולי משום שהדברים אצלנן הם בבחינת העלאת גרה.

ולשאלת י"י: זה שאין ממשיך אחרי הסתלקותו של רבנו זי"ע הוא כי פשוט אין מי שיעמוד ברמת ההנהגה של רבנו זי"ע.
(את המילים האחרונות לא ניסחתי נכון, אך גם לא מצאתי מילים אחרות, צ"י.)

רבנו זי"ע כתב שתי צוואות, ומכאן גם ברורה התייחסותו הוא לענין המשיחיות, אך באף אחת מהן לא כתב דבר בענין המשך ההנהגה ורק בענינים כללים (הנהגת המוסדות).

תוקן על ידי - צמחיוסיפון - 18/06/2004 13:32:41

מה אתה למד משתי צוואות אלה?

תוקן על ידי - דוד12 - 19/06/2004 0:15:51

דוד, השאלה הייתה צריכה להיות: איך אתה למד את זה.

לאבולעפיא:


המקור לדבריך על ה"משיח המתנגד" הוא ב"רשימות" (כ"ק האדמו"ר זי"ע), חוברת קנו, עמוד 3.

ברשימה זו נאמר:

"מייחסים סיפור זה לאדמוה"ז, ....שאלו רי"ז: אם משיח יהיה חסיד או מתנגד? אדמוה"ז השיב, מתנגד! וארעם חסידים זיינען מאמינים אבער מתנגדים זיינען בלתי מאמינים... זיי גלייבען דאך מער א מתנגדישע ציג ווי א חסידישען גאון ...".

בתרגומי:

"מייחסים סיפור זה לאדמוה"ז, ...שאלו רי"ז: אם משיח יהיה חסיד או מתנגד? אדמוה"ז השיב, מתנגד! מאחר והחסידים הם מאמינים, אך המתנגדים הם בלתי מאמינים...הם מאמינים יותר לעז שהוא מתנגד, מאשר לגאון שהוא חסיד...".

אין ספק בלבי שבימנו,שהם"ימות המשיח",ולא רק עקבתא דמשיחא, ימים שבהם המשיח כבר בא/בא והלך/כמעט שבא/היה ראוי לבוא/היה רוצה לבוא/עוד יבוא/שיבוא. (נא למחוק את המיותרים, או להשאירם, ולהתאימם לשינוי במצבו של המלך המשיח שכבר בא, ונמצא פה בעולמנו, (פה או שם), שהגאון החסידי הוא לא אחר מאשר וולפא, שאני מכירו אישית, בעיני הוא "גאון" לא פחות מרבים אחרים, ואולי יותר מהם, אני זוכר אותו שכשהוא הגיע לישיבת "תומכי תמימים בכפר חב"ד מישיבת "הישוב החדש" בתל אביב, כ"בחור חמד" מאופס, אך איני יודע מתי קיבל את ה"הארה".

אך מי הוא ה"עז" המתנגד?

*****

מאז בואי לארץ, גיליתי "חב"ד", שבארץ ממנה באתי, רק שמעתי וקראתי עליה. שם, אף שהיו רבים שענו לקריאות ה"יחי" שלאחר התפילה, (משנכנס אדר, הייתי עונה גם אני), הרי את ה"גרעין הקשה" היה אפשר לספור על אצבעות יד אחת, ומביניהם רק אחד שעיטר עצמו בסיכת דגל המלך המשיח, (פעמים על דש מעילו ופעמים במגבעתו. לא יכולתי "להוציא" ממנו, באילו ימים תוקעים את הסיכה במגבעת, ובאילו ימים בדש המעיל, (הוא אינו עונד עניבה, כך שלא יכולתי לשאול אותו, באילו ימים הופכת סיכת הדגל לסיכת עניבה).

גם הגרעין הקשה של האנטי משיחיסטים היה בגודל מקביל, עבור רוב החב"דניקים שבמקום, המשיח "אינו משחק תפקיד", החיים שם יותר מדי טובים, וחבל לבזבז זמן טוב, צעירי ה"חסידים" מצאו דרך משלהם, לפרסם את ביאת המשיח לגויים, (לגויים שעדיין אינם יודעים שהוא כבר הגיע). הם "תופסים עמדה" מאחורי השערים במגרשי הכדורגל, כשבידם דגל משיח ענק, (הדגל הצהוב, שיש עליו כתר והכתובת "משיח"), וכאשר מצלמות הטלויזיה מתמקדות על השערים, (ב"גול" או ב"כמעט גול", הם מנופפים את הדגל ב"כאחוזי טרוף, והמצלמות מתמקדות עליהם, וכולם יודעים ש"הנה הנה המשיח בא".

שם, בבית הכנסת החב"די, אין תמונות של הרבי, אך ישנו שלט "יחי אדוננו...." ענק, שנתלה ע"י מי שהוא, לא "מי יודע מה", עוד בימים שבהם היה הרבי, (אך איני זוכר מה היה, באם היה כבר "ודאי משיח" או "רק" "בחזקת") משיח, השלט נתלה כתפאורת רקע בעת "שידור חנוכה חי" לרחבי העולם החבד"י, כדי להוכיח שגם בני המקום הם "חסידים כמו שצריך", ומאז הוא שם, ולא עלה על דעת איש להורידו.

בס"ה לא רציני.

אך מאז בואי לארץ, גיליתי עולם חב"די שונה. גיליתי חב"ד שאצלו משיח זה הכל, כששני חסידים צעירים נפגשים, אומר האחד: אהלן, מה קורה? וחברו עונה לו: "סבבה, יחי המלך המשיח"! עולם שמודעות המשיח (עם או בלי תמונתו) מופיעות על הכל,על הכיפות ועל המכוניות, על שלטי הדרכים וקירות הבתים, ופחי הזבל הציבוריים, ואפילו בחדרי השינה. נאמר לי שבני זוג, חברי ה"גרעין הקשה" של המשיחיסטים, מקבלים "כאב ראש", אם אין בחדר השינה שלהם שלט, המבשר על ביאת המשיח.

אשרי מי שעיניו ראו את הדברים.

*****

הערה לדברי הלבן:

נדמה לי שהדיבורים על רק *מספר* מוקדים, אינם מדוייקים, עם בואי לארץ, נכנסתי באחת השבתות לבית כנסת חב"די בעיר שבמרכז הארץ, שאינו מופיע ברשימת המוקדים שלך, ומאז לא נכנסתי בו, הרגשתי כמי שלא שייך לשם, המקום היה מלא באנשים שהבעת פניהם העידה עליהם שכולם "חדשים" ל"אמונה", אך על כולם סיכות דגלי משיח, מי במגבעתו ומי בדש סירטוקו.

כמה עוד מרכזים כאלה ישנם בארץ ובעולם?

כך התברר לי שריכוזם של המשיחיסטים אינו רק במקומות הידועים כמקום ריכוזם של כל מיני "דפוקים", כצפת וירושלים, אלא הם מתרכזים בכל מקום, שבו שלוחו של כ"ק האדמו"ר, מאמין שהוא שלוחו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, ומקורביהם של השלוחים האלה הופכים להיות כמותו, מאחר ואין הם יודעים דבר, מלבד האמונה שאותו ה"שליח", או שוליותיו הלעיטו אותם, ואם רבים הם, הם הופכים לריכוז.

ההבדל בין ריכוזים אלה, לריכוזי צפת וירושלים, אינו באמונתם, אלא בפרסומת שהם נותנים לאמונתם, מטורפי ירושלים מפרסמים על אוטובוסים את מספרי הטלפון של הרבי, והמטורפים ה"נורמלים", מתקשרים למספר טלפון חסוי מהרבים.

ההבדל ביניהם הוא רק במספר הטלפון.

לדעתי, האשמה היא בהנהגת העבר וההווה, ולא במטורפי ההווה. לא ניתן לצפות ממנהיגות שבמשך דורות, דחסה לראשו של ציבורו, שיסוד היסודות (ולא עמוד החוכמה), של האמונה היהודית הוא "רבי", ולא סתם רבי, אלא רבי חב"די, ולא סתם רבי חבד"י, אלא *ה*רבי, בהא הידיעה, ולא סתם ה*רבי", אלא "רבי חי, למטה מעשרה טפחים", אז כשהרבי הוא למטה מעשרה טפחים, ורק ה"חי" חסר, אז מחליטים שהוא חי, וניתן להמשיל כאילו דבר לא קרה.

הרבה יותר קל להכריז שהרבי חי, מלהודיע ברבים, "עבדנו עליכם", או טעינו.

גאוותם גדלה עולם מלהכיל.

הרבה יותר קל לתת לדברים להתפתח, ולטעון, שמי שטוען שהרבי חי הוא "משוגע", ו"לשכוח" שהם הרו את השיגעון, וכי הם אלה שהכריזו וחתמו על "פסקי דין" ועל כרוזים, שתחילה הכריזו על הרבי כעל "משיח בחזקה", אח"כ הודיעו על מימוש החזקה, על היותו "משיח וודאי", אח"כ הם "נתנו *פקודה* לאלוקים", שעליו לגלות את הרבי כמלך המשיח, ואח"כ... ואח"כ... סיפור בהמשכים של הנהגה שאיבדה את הצפון, הנהגה שמי שמכירה יודע, שרבים מהם אינם אלא אבק נפולת נמושות, הנהגה שרבים מהם חברי לשעבר.

מה זה אומר עלי?

באחד הימים פגשתי בחבר, ש"בימים הטובים של המשיחיות", היה מראשי המשיחסטים, אלא שבזמן מן הזמנים חזר בו, ופרסם על חזרתו בספר. חבר זה הוחרם ברבים בגלל פרסום דברי הכפירה, וכשפגשתי בו בתקופה בה היה בחרם, הוא לא ידע או לא רצה לענות על שאלתי, איך זה שהוא בכלל נתפס לדברי ההבל, אך ידע לומר לי שהוא מאמין שעם הזמן, כולם יחזרו בהם.

מה שהוא לא ידע, או ידע ולא רצה לומר, שגאוותם לא תיתן להם להודות בטעותם.

******

לשאלתך ל"חבדניקים שבינינו":

האם העמדה הרשמית של דוברי חב"ד לפיה לא ימונה יורש לרבי ז"ל היא כדי שלא לגרום לשסע עם המשיחיים, משום שעדיין לא נרפאה הצלקת בעקבות הסתלקותו של הרבי ז"ל, או משום שאכן גם החסידים המכירים בכך שהרבי נפטר סבורים שאין צורך או יכולת להעמיד לו ממשיך?

איני יודע מי הם דוברי חב"ד ומי מינה אותם, בס"ה ישנם "דוברים המדברים", שיש להם שלשול בפה ועצירות במוח, שאלתי את עצמי לא פעם: כשלמדתי בישיבת חב"ד הסבירו לנו את ההכרח והצורך ברבי חי ונושם, שלא כחסידים ה"מתים",אך לפתע כל זה נעלם, מה קרה, האם האכילו אותנו קש במשך כל השנים? או שהיו צריכים למצוא "משהו"?

כדי להבין את הסיבה ל"למה לא ממנים רבי "חדש", עליך לדעת ולהבין את מה שקרה אחרי פטירת האדמו"ר הקודם, כשהממליכים היו מועטים, ולא כהיום כשכל מנהל ומורה בבית ספר חבד"י, חושב את עצמו לשלוחו של הרבי, וחושב את עצמו כמדבר בשמו.


חודש טוב לכולם.



תוקן על ידי - נישטאיך - 20/06/2004 13:47:52

נישט, המון זמן לא דברנו. מה שלומך? רק שאלה אחת לי אליך, ברשותך: האם בעקבות שאלותיך, הטובות לדעתי, אתה כבר לא רואה את עצמך חסיד של הרבי? אתה לא מגדיר את עצמך חסיד חב"ד? אם תשובתך חיובית, אבין. ולא אאשים אף משיחיסט בעובדה הזאת. גם לא את דוברי חב"ד הסובלים, לדבריך, ממעצור בחשיבה. זה נכון שבמקום להתמודד עניינית עם טענותיך, אעשה את מה שהכי קל, ולא הוגן אולי, ואייחס את מסקנותיך למסקנות אפיקורס מצוי שגם לו, בדרך כלל, יש שאלות טובות. ולא שאין על שאלותיו תשובות טובות. יש, כמובן. אחרת כל מי שיש בו יושר אינטלקטואלי מינימלי, היה צריך להגיע למסקנות זהות, וכולנו היינו כאלה.
יתכן, אגב, שאילו ההגיון בלבד היה אמור לנתב את עמדתנו, ככה זה באמת היה נראה. ובעצם, לא. יש הרי גם תשובות ענייניות לטענותך. מה שאין - זה זמן.
למזלנו, יש בנו משהו נוסף שהוטבע לנו בגנים: האמונה כמובן. ולשכמותך, אני לא חושב שצריך לפרט. בטח תתווכח. תתייחס לזה בבוז, תלעג, תגיד שזה נובע מתופעת העדר, אופיום להמונים, העדר חשיבה עצמית ואומץ. מחק את המיותר, אם אתה לא חושב שמדובר בשילוב של כל הגורמים ביחד.
אני מסכים עם חלק מהדברים שאמרת. לדעתי, בניגוד לדעתם של אחרים מתוכנו הכותבים כאן, לא עיוותת את מה שהתרחש אצלנו לפני ג' תמוז. אני רק חולק על המסקנות שלך. אני מקווה, שיום אחד אצליח להצטרף אל אותו רוב שפוי, שבחיי היומיום שלו הולך לעבודה, עושה עסקים, מתפלל במניין, מצטרף לשיעורים, מתוועד בשבתות, מחתן ילדים, מדבר עם אנשים, לא רק מחוגו, ונשמע להם רגיל ושפוי לחלוטין, ולדעתי, זאת המציאות. (מי שמייצר תדמית שונה, הוא באמת קומץ). ואעפ"כ, בניגוד לכל מיני סיבות הגיוניות, הוא מאמין, מכח אהבתו לרבי, והאמונה הפשוטה שלו שכל מה שהוא שמע מפיו זה קדוש ואמת: שהוא גם יתגלה כמשיח. לא בגלל שהרבי קבע זאת מפורשות. הוא לא. ולא בגלל איזה מאבק פנימי שמוביל אותו למסקנה הזאת - שגם זה יתכן - אלא כי לא יתכן אחרת. למה? זה עניין לאשכול נוסף.

תוקן כדי להבהיר שבניגוד למה שיכל היה אולי להשתמע, הרבי מעולם לא אמר שהוא המשיח.

תוקן על ידי - י_כוכבי - 20/06/2004 17:08:34
הוחלף ביטוי בנוסח עדין יותר בידי מיימוני.

תוקן על ידי - מיימוני - 20/06/2004 18:21:52

כוכבי, אתה מכחיש את העובדה שרוב הדברים שבתורה יחד עם האמונה באמיתתן דורשים הבנה הגיונית וניתוח ובירור המשמעות?

הראב"ד כבר כתב שהרבה טעו מחמת האגדות ופשוטי המקראות והאמינו שאלקים יש לו אף ואזניים. והם אכן היו מאמינים. האם זה פוטר את האדם ההגיוני מלהבין את המשמעות האמיתית של אף ה' ואזני ה?

דרך זו של התמודדות עם טענה הגיונית (הנראית גם לך כמבוססת) במסווה של "אמונה" אינה דרכה של היהדות המסורתית. ודאי שצריך להאמין, אבל בתורה ניתנו הכללים במה להאמין ואיך להאמין וגם במה אסור להאמין.